The technology of storytelling | Joe Sabia

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

Ladies and gentlemen, gather around.

גבירותי ורבותי התאספו סביב.

I would love to share with you a story.

אני שמח לחלוק איתכם סיפור.

Once upon a time

לפני הרבה שנים

in 19th century Germany,

במאה ה19 בגרמניה,

there was the book.

היה הספר.

Now during this time,

עכשיו בזמן הזה,

the book was the king of storytelling.

הספר היה מלך מספרי הסיפורי.

It was venerable.

הוא היה מכובד.

It was ubiquitous.

הוא היה בכל מקום.

But it was a little bit boring.

אבל הוא היה קצת משעמם.

Because in its 400 years of existence,

מפני שב 400 שנות קיומו.

storytellers never evolved the book

סיפור סיפורים לעולם לא פיתח את הספר

as a storytelling device.

כמכשיר סיפור סיפורים.

But then one author arrived,

אבל אז סופר הגיע,

and he changed the game forever.

והוא שינה את המשחק לתמיד.

(Music)

(מוזיקה)

His name was Lothar,

שמו היה לות'ר,

Lothar Meggendorfer.

לות'ר מגנדורפר.

Lothar Meggendorfer put his foot down,

לות'ר מגנדורפר הניח את רגלו,

and he said, "Genug ist genug!"

ואמר, "חנוך איסט חנוך!" ("מספיק עם זה" )

He grabbed his pen,

הוא לקח את עטו,

he snatched his scissors.

הוא לקח את מספריו.

This man refused to fold to the conventions of normalcy

האיש הזה סרב לעמוד בנורמות המקובלות

and just decided to fold.

ופשוט החליט לקפל.

History would know Lothar Meggendorfer

ההיסטוריה תכיר את לות'ר מגנדורפר

as -- who else? --

כ -- מי אם לא? --

the world's first true inventor

הממציא הראשון בעולם

of the children's pop-up book.

של ספרי הילדים הקופצים.

(Music)

(מוזיקה)

For this delight and for this wonder,

לעונג ולפלא הזה,

people rejoiced.

אנשים שמחו.

(Cheering)

(תרועות)

They were happy because the story survived,

הם היו שמחים מפני שהסיפור שרד,

and that the world would keep on spinning.

והעולם ימשיך להסתובב.

Lothar Meggendorfer wasn't the first

לות'ר מגנדורפר לא היה הראשון

to evolve the way a story was told,

לפתח את הדרך בה סיפורים סופרו,

and he certainly wasn't the last.

והוא בהחלט לא היה האחרון.

Whether storytellers realized it or not,

בין אם מספרי סיפורים מבינים את זה או לא,

they were channeling Meggendorfer's spirit

הם תיעלו את רוחו של מגנדורפר

when they moved opera to vaudville,

כשהם הזיזו אופרה לוואדוויל,

radio news to radio theater,

חדשות רדיו לתאטרון רדיו,

film to film in motion

פילם לסרטים

to film in sound, color, 3D,

לסרטים עם קול, צבע, תלת מימד,

on VHS and on DVD.

על קסטות וידאו וכל DVD.

There seemed to be no cure for this Meggendorferitis.

נראה שאין תרופה למגנדורפריטיס הזה.

And things got a lot more fun when the Internet came around.

ודברים נעשו הרבה יותר כייפיים כשהאינטרנט הגיע.

(Laughter)

(צחוק)

Because, not only could people broadcast their stories throughout the world,

מפני שלא רק שאנשים יכלו לשדר את הסיפורים שלהם לעולם,

but they could do so

אלא הם יכלו לעשות את זה

using what seemed to be an infinite amount of devices.

דרך מה שנראה כאין סוף מכשירים.

For example, one company

לדוגמה, חברה אחת

would tell a story of love

תספר סיפור אהבה

through its very own search engine.

דרך מנוע החיפוש שלה.

One Taiwanese production studio

סטודיו הפקה טאיווני אחד

would interpret American politics in 3D.

יפרשן פוליטיקה אמריקאית בתלת מימד.

(Laughter)

(צחוק)

And one man would tell the stories of his father

ואיש אחד יספר את הסיפורים על אביו

by using a platform called Twitter

על ידי שימוש בפלטפורמה שנקראת טוויטר

to communicate the excrement his father would gesticulate.

כדי לספר על הצואה שאביו חווה.

And after all this, everyone paused;

ואחרי כל זה, כולם עצרו;

they took a step back.

לקחו צעד לאחור.

They realized that, in 6,000 years of storytelling,

הם הבינו, שב 6000 שנות סיפור סיפורים,

they've gone from depicting hunting on cave walls

הם עברו מציור צייד על קיר מערה

to depicting Shakespeare on Facebook walls.

לאיזכור שייקספיר על קיר בפייסבוק.

And this was a cause for celebration.

וזו היתה סיבה לחגיגה.

The art of storytelling has remained unchanged.

אמנות סיפור הסיפורים נשארה כשהייתה.

And for the most part, the stories are recycled.

וברובם, הסיפורים ממוחזרים.

But the way that humans tell the stories

אבל הדרך בה אנשים מספרים את הסיפורים

has always evolved

תמיד התפתחה

with pure, consistent novelty.

עם חדשנות טהורה ומתמשכת.

And they remembered a man,

והם זכרו אדם,

one amazing German,

גרמני אחד מדהים,

every time a new storytelling device

כל פעם שמכשיר סיפור סיפורים חדש

popped up next.

הגיע.

And for that,

ובשביל זה,

the audience --

הקהל --

the lovely, beautiful audience --

הקהל הנפלא והיפהפה --

would live happily ever after.

יחיה באושר ואושר.

(Applause)

(מחיאות כפיים)