Street Art for Hope and Peace | eL Seed | TED Talks

מתרגם: Shir Ben Asher Kestin מבקר: Ido Dekkers

In 2012, when I painted the minaret of Jara Mosque

ב-2012, כשציירתי על צריח המסגד של מסגד ג'ארה

in my hometown of Gabés, in the south of Tunisia,

בעיר הולדתי, גאבס שבדרום טוניסיה,

I never thought that graffiti would bring so much attention to a city.

מעולם לא חשבתי שהגרפיטי שלי יביא כל כך הרבה תשומת לב לעיר.

At the beginning, I was just looking for a wall in my hometown,

בהתחלה, סתם חיפשתי קיר בעיר הולדתי,

and it happened that the minaret was built in '94.

ויצא כך שצריח המסגד נבנה בשנת 94'

And for 18 years, those 57 meters of concrete stayed grey.

ובמשך 18 שנים, אותם 57 מטרים של בטון נשארו אפורים.

When I met the imam for the first time, and I told him what I wanted to do,

כשפגשתי את האימאם בפעם הראשונה וסיפרתי לו מה אני רוצה לעשות

he was like, "Thank God you finally came,"

הוא אמר "תודה לאל שבאת סוף סוף".

and he told me that for years he was waiting for somebody

והוא סיפר לי שבמשך שנים הוא חיכה למישהו

to do something on it.

שיעשה משהו על הקירות.

The most amazing thing about this imam is that he didn't ask me anything --

הדבר הכי מדהים לגבי האימאם הזה הוא שהוא לא ביקש ממני שום דבר--

neither a sketch, or what I was going to write.

לא ביקש סקיצה ולא שאל מה אני הולך לכתוב.

In every work that I create, I write messages

בכל עבודה שאני יוצר, אני כותב מסרים

with my style of calligraffiti -- a mix of calligraphy and graffiti.

עם הסגנון שלי של "קליגרפיטי"-- שילוב של קליגרפיה וגרפיטי.

I use quotes or poetry.

אני משתמש בציטוטים או שירה.

For the minaret, I thought that the most relevant message

עבור צריח המסגד, חשבתי שהמסר הרלוונטי ביותר

to be put on a mosque should come from the Quran,

במה שיהיה על מסגד צריך לבוא מהקוראן,

so I picked this verse:

אז בחרתי את הפסוק הזה:

"Oh humankind, we have created you from a male and a female,

"הו בני האדם, בראנו אתכם מזכר אחד ומנקבה אחת,

and made you people and tribe, so you may know each other."

ונפרידכם לעמים ולשבטים למען תכירו איש את אחיו."

It was a universal call for peace, tolerance, and acceptance

זו היתה קריאה אוניברסלית לשלום, סובלנות וקבלה

coming from the side that we don't usually portray in a good way in the media.

שבאה מהצד שלרוב אינו מוצג בצורה טובה בתקשורת.

I was amazed to see how the local community reacted to the painting,

נדהמתי לראות איך הקהילה המקומית הגיבה לציור,

and how it made them proud to see the minaret getting so much attention

ואיך זה גרם להם להיות גאים לראות שהמינרט מקבל כל כך הרבה תשומת לב

from international press all around the world.

מהעיתונות הבינלאומית בכל העולם.

For the imam, it was not just the painting;

עבור האימאם, זה לא היה רק הציור;

it was really deeper than that.

למעשה זה היה עמוק יותר.

He hoped that this minaret would become a monument for the city,

הוא קיווה שהמינרט הזה יהפוך לאנדרטה עבור העיר,

and attract people to this forgotten place of Tunisia.

וימשוך אנשים למקום השכוח הזה בטוניסיה.

The universality of the message,

האוניברסליות של המסר,

the political context of Tunisia at this time,

הקונטקסט הפוליטי של טוניסיה באותו זמן,

and the fact that I was writing Quran in a graffiti way

והעובדה שכתבתי קוראן בסגנון גרפיטי

were not insignificant.

לא היו חסרי משמעות.

It reunited the community.

זה איחד מחדש את הקהילה.

Bringing people, future generations,

קירוב אנשים, את דורות העתיד,

together through Arabic calligraphy

אחד לשני, דרך קליגרפיה ערבית

is what I do.

זה מה שאני עושה.

Writing messages is the essence of my artwork.

כתיבת מסרים היא התמצית של עבודות האמנות שלי.

What is funny, actually, is that even Arabic-speaking people

מה שמצחיק, למעשה, הוא שאפילו אנשים דוברי ערבית

really need to focus a lot to decipher what I'm writing.

ממש צריכים להתמקד כדי לפענח מה אני כותב.

You don't need to know the meaning to feel the piece.

לא צריך להכיר את המשמעות כדי להרגיש את היצירה.

I think that Arabic script touches your soul before it reaches your eyes.

אני חושב שהכתב הערבי נוגע בנשמה לפני שהוא מגיע לעיניים.

There is a beauty in it that you don't need to translate.

יש בזה יופי שאין צורך לתרגם.

Arabic script speaks to anyone, I believe;

הכתב הערבי מדבר אל כל אחד, אני מאמין;

to you, to you, to you, to anybody,

אליך, אליך, אליך, אל כל אחד,

and then when you get the meaning,

ואז כשאתה מבין את המשמעות,

you feel connected to it.

אתה מרגיש מחובר לזה.

I always make sure to write messages

אני תמיד מוודא שאני כותב מסרים

that are relevant to the place where I'm painting,

שרלוונטיים למקום שבו אני מצייר,

but messages that have a universal dimension,

אבל מסרים שיש להם מימד אוניברסלי,

so anybody around the world can connect to it.

כך שכל אחד בעולם יכול להתחבר אליהם.

I was born and raised in France, in Paris,

נולדתי וגדלתי בצרפת, בפריז,

and I started learning how to write and read Arabic when I was 18.

והתחלתי ללמוד איך לכתוב ולקרוא ערבית כשהייתי בן 18.

Today I only write messages in Arabic.

היום אני כותב מסרים רק בערבית.

One of the reasons this is so important to me,

אחת מהסיבות שזה כל כך חשוב לי,

is because of all the reaction that I've experienced all around the world.

היא בגלל כל התגובות שחוויתי בכל העולם.

In Rio de Janeiro, I translated this Portuguese poem

בריו דה ז'נרו, תרגמתי שיר מפורטוגזית

from Gabriela Tôrres Barbosa,

של גבריאלה טורס ברבוסה

who was giving an homage to the poor people of the favela,

שעשתה מחווה לאנשים העניים של הפאבלות,

and then I painted it on the rooftop.

ואז ציירתי את זה על הגגות.

The local community were really intrigued by what I was doing,

הקהילה המקומית הייתה ממש מסוקרנת ממה שעשיתי,

but as soon as I gave them the meaning of the calligraphy,

אך ברגע שאמרתי להם את המשמעות של הקליגרפיה,

they thanked me, as they felt connected to the piece.

הם הודו לי, כי הם הרגישו מחוברים ליצירה.

In South Africa, in Cape Town,

בדרום אפריקה, בקייפטאון,

the local community of Philippi

הקהילה המקומית של פיליפי

offered me the only concrete wall of the slum.

הציעה לי את קיר הבטון היחיד שנמצא בשיכון העוני.

It was a school, and I wrote on it

זה היה בית ספר, וכתבתי עליו

a quote from Nelson Mandela,

ציטוט של נלסון מנדלה,

saying, "[in Arabic],"

שאומר: "[בערבית] יבן מוסחיל חתא ינג'ז"

which means, "It seems impossible until it's done."

ומשמעותו: "זה נראה בלתי אפשרי עד שזה נעשה."

Then this guy came to me and said, "Man, why you don't write in English?"

ואז בחור אחד ניגש אלי ואמר, "אחי, למה אתה לא כותב באנגלית?"

and I replied to him, "I would consider your concern legit if you asked me

ואני עניתי לו: "הייתי מחשיב את זה כלגיטימי אם היית שואל אותי

why I didn't write in Zulu."

למה אני לא כותב בזולו."

In Paris, once, there was this event,

בפריז, פעם, היה אירוע,

and someone gave his wall to be painted.

ומישהו נתן את הקיר שלו שאצייר עליו.

And when he saw I was painting in Arabic,

כשהוא ראה שאני מצייר בערבית,

he got so mad -- actually, hysterical -- and he asked for the wall to be erased.

הוא כעס כל כך-- למעשה היה היסטרי-- והוא ביקש שהציור יימחק מהקיר.

I was mad and disappointed.

כעסתי והתאכזבתי.

But a week later, the organizer of the event asked me to come back,

אך שבוע לאחר מכן, המארגן של האירוע ביקש ממני לחזור,

and he told me that there was a wall right in front of this guy's house.

והוא סיפר לי שיש קיר בדיוק ממול לבית של האיש הזה.

So, this guy --

אז, האיש הזה--

(Laughter)

[צחוק]

like, was forced to see it every day.

כאילו, יהיה חייב לראות אותו כל יום.

At the beginning, I was going to write, "[In Arabic],"

בהתחלה, התכוונתי לכתוב: "[בערבית] עלא ווג'הכ"

which means, "In your face," but --

שזה אומר "בפנים שלך", אבל--

(Laughter)

[צחוק]

I decided to be smarter and I wrote, "[In Arabic],"

החלטתי להיות חכם יותר וכתבתי: "אפתח גלבכ",

which means, "Open your heart."

שזה אומר: "פתח את ליבך".

I'm really proud of my culture,

אני מאוד גאה בתרבות שלי,

and I'm trying to be an ambassador of it through my artwork.

ואני מנסה להיות שגריר שלה דרך היצירה שלי.

And I hope that I can break the stereotypes we all know,

ואני מקווה שאוכל לשבור את כל הסטריאוטיפים האלו שכולנו מכירים,

with the beauty of Arabic script.

בעזרת היופי של הכתב הערבי.

Today, I don't write the translation of the message anymore on the wall.

היום אני כבר לא כותב את התרגום של המסר על הקיר.

I don't want the poetry of the calligraphy to be broken,

אני לא רוצה שהשירה של הקליגרפיה תישבר,

as it's art and you can appreciate it without knowing the meaning,

היות וזוהי אמנות ואפשר להעריך אותה גם בלי להבין את המשמעות,

as you can enjoy any music from other countries.

כמו שאפשר להינות ממוזיקה ממדינות אחרות.

Some people see that as a rejection or a closed door,

יש אנשים שרואים זאת כדחייה, או דלת סגורה,

but for me, it's more an invitation --

אך עבורי זוהי הזמנה--

to my language, to my culture, and to my art.

לשפה שלי, לתרבות שלי, ולאמנות שלי.

Thank you.

תודה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]