Alisa Miller: The news about the news

מתרגם: Avishai Moscovich מבקר: Roi Shpaner

How does the news shape the way we see the world?

איך החדשות מעצבות את הדרך בה אנו רואים את העולם?

Here's the world based on the way it looks -- based on landmass.

הנה העולם כמו שהוא נראה לפי יחס האדמה.

And here's how news shapes what Americans see.

והנה איך החדשות מעצבות את מה שהאמריקאים רואים.

This map -- (Applause) -- this map shows the number of seconds

המפה הזאת -- (מחיאות כפיים) -- מראה את מספר השניות

that American network and cable news organizations dedicated to news stories,

שרשתות אמריקאיות ואירגוני חדשות בכבלים מקדישים לסיקורי עיתונות,

by country, in February of 2007 -- just one year ago.

לפי מדינות, בפברואר 2007, רק לפני שנה.

Now, this was a month when North Korea agreed to dismantle its nuclear facilities.

זה היה בחודש שבו צפון קוריאה הסכימה לפרק את מתקני הגרעין שלה.

There was massive flooding in Indonesia.

היו הצפות רחבות באינדונזיה.

And in Paris, the IPCC released its study confirming man's impact on global warming.

ובפריז, ה IPCC פרסם מחקר שאישרר את השפעת האדם על התחממות כדור הארץ.

The U.S. accounted for 79 percent of total news coverage.

ארצות הברית תפסה 79% מכלל סיקורי החדשות.

And when we take out the U.S. and look at the remaining 21 percent,

וכשנוציא את ארצות הברית ונסתכל על 21% הנותרים,

we see a lot of Iraq -- that's that big green thing there -- and little else.

אנו נראה - הרבה עירק, זה הדבר הירוק הזה, ומעט אחרים.

The combined coverage of Russia, China and India, for example, reached just one percent.

הסיקור הכולל של רוסיה, סין והודו, לדוגמא, הגיע רק ל-1%.

When we analyzed all the news stories and removed just one story,

כשניתחנו את כל סיקורי החדשות פרט לסיקור אחד,

here's how the world looked.

כך נראה העולם.

What was that story? The death of Anna Nicole Smith.

מה היה הסיקור? מותה של אנה ניקול סמית'.

This story eclipsed every country except Iraq,

הסיקור הזה עקף כל מדינה חוץ מעירק,

and received 10 times the coverage of the IPCC report.

וקיבל סיקור רחב פי 10 מהדו"ח של ה IPCC.

And the cycle continues;

והמחזור ממשיך,

as we all know, Britney has loomed pretty large lately.

כמו שכולנו יודעים, בריטני התנהגה בצורה מוזרה לאחרונה.

So, why don't we hear more about the world?

אז למה אנו לא שומעים יותר על העולם?

One reason is that news networks have reduced the number of their foreign bureaus by half.

סיבה אחת היא שהרשתות הורידו את מספר הסניפים הזרים שלהן בחצי.

Aside from one-person ABC mini-bureaus in Nairobi, New Delhi and Mumbai,

חוץ מתחנה של איש אחד של רשת ABC בניירובי, ניו דלהי ומומביי,

there are no network news bureaus in all of Africa, India or South America

אין לרשתות שום סניפי חדשות בכל אפריקה, הודו או דרום אמריקה

-- places that are home to more than two billion people.

מקומות שבהם חיים יותר משני מיליארד בני אדם.

The reality is that covering Britney is cheaper.

המציאות היא שלסקר את בריטני זה יותר זול.

And this lack of global coverage is all the more disturbing

והיעדר סיקור בינלאומי הוא הרבה יותר מטריד

when we see where people go for news.

כשאנחנו מסתכלים על היכן אנשים צורכים חדשות.

Local TV news looms large,

תחנות חדשות מקומיות מובילות בגדול,

and unfortunately only dedicates 12 percent of its coverage to international news.

ולצערנו מקדישות רק 12% מכלל הסיקורים לחדשות עולמיות.

And what about the web?

ומה בקשר לאינטרנט?

The most popular news sites don't do much better.

אתרי החדשות הפופולריים ביותר לא במצב יותר טוב.

Last year, Pew and the Colombia J-School analyzed the 14,000 stories

בשנה שעברה, אוניברסיטת קולומביה ניתחה 14,000 סיקורים

that appeared on Google News' front page.

שהופיעו בדף הבית של גוגל חדשות.

And they, in fact, covered the same 24 news events.

ולמעשה, כולם סיקרו את אותם 24 אירועים חדשותיים.

Similarly, a study in e-content showed that much of global news from U.S. news creators

באופן דומה, מחקר נוסף בתוכן אינטרנטי הראה שרוב התוכן של סיקורים בינלאומיים מארצות הברית

is recycled stories from the AP wire services and Reuters,

ממוחזר מסיקורים של סוכנויות העיתונות הזרות ורויטרס,

and don't put things into a context that people can understand their connection to it.

ולא מאפשרים לאנשים להבין את הקשר שלהם לסיקור.

So, if you put it all together, this could help explain why today's college graduates,

אם מסתכלים על כל הגורמים האלה, אפשר להבין למה אקדמאים של היום

as well as less educated Americans,

כמו גם אמריקאים בעלי השכלה נמוכה יותר

know less about the world than their counterparts did 20 years ago.

יודעים פחות על העולם ממה שידעו בני גילם לפני 20 שנה.

And if you think it's simply because we are not interested,

ואם אתם חושבים שזה פשוט בגלל שאנו לא מעוניינים,

you would be wrong.

טעות בידכם.

In recent years, Americans who say they closely follow global news most of the time

בשנים האחרונות, אחוז האמריקאים שאומרים שהם עוקבים אחרי חדשות עולמיות ברוב הזמן

grew to over 50 percent.

גדל למעל ל-50%.

The real question: is this distorted worldview what we want for Americans

השאלה האמיתית היא: האם תמונת עולם מעוותת זאת היא מה שאנו רוצים בשביל אמריקאים

in our increasingly interconnected world?

בעולמנו המחובר יותר ויותר?

I know we can do better.

אני יודעת שאנחנו מסוגלים ליותר טוב מזה.

And can we afford not to? Thank you.

והאם אנו יכולים להרשות לעצמנו לא להצליח? תודה רבה.