Teach every child about food | Jamie Oliver

מתרגם: Shaike Katz מבקר: Sigal Tifferet

למרבה הצער,

Sadly,

ב 18 הדקות הבאות שבמהלך השיחה שלנו,

in the next 18 minutes when I do our chat,

ארבעה אמריקאיים שכרגע בחיים

four Americans that are alive

ימותו

will be dead through the food that they eat.

בגלל האוכל שהם אוכלים.

שמי ג'יימי אוליבר. אני בן 34.

My name's Jamie Oliver.

I'm 34 years old.

אני מאסקס באנגליה.

I'm from Essex in England

ובשבע השנים האחרונות

and for the last seven years

עבדתי די ללא הפסקה

I've worked fairly tirelessly to save lives in my own way.

כדי להציל חיים בדרך שלי.

אני לא רופא.

I'm not a doctor;

אני שף;

I'm a chef,

I don't have expensive equipment

אין לי ציוד יקר

or medicine.

או תרופות.

I use information, education.

אני משתמש במידע, חינוך.

I profoundly believe that the power of food

אני מאמין מאד שלכוח של האוכל

has a primal place in our homes

יש מקום ראשוני בבתים שלנו

that binds us to the best bits of life.

שמחבר אותנו לחלקים הטובים בחיים.

יש לנו מציאות נוראה,

We have an awful, awful reality right now.

נוראה מאד, כרגע.

America, you're at the top of your game.

אמריקה, אתם במקום הראשון.

זו אחת המדינות הכי פחות בריאות בעולם.

This is one of the most unhealthy countries in the world.

Can I please just see a raise of hands

אפשר בבקשה לראות בהרמת ידיים

לכמה מכם יש ילדים בחדר הזה היום?

for how many of you have children in this room today?

תרימו בבקשה ידיים.

Put your hands up.

You can continue to put your hands up, aunties and uncles as well.

דודות, דודים, אתם יכולים להמשיך...

תרימו ידיים. דודות ודודים גם.

Most of you. OK.

רובכם. אוקיי.

We, the adults of the last four generations,

אנחנו, המבוגרים של ארבעה הדורות האחרונים

have blessed our children with the destiny

בירכנו את הילדים שלנו בגורל

of a shorter lifespan than their own parents.

של תוחלת חיים קצרה יותר

מאשר של ההורים שלהם.

הילד שלכם יחיה עשר שנים פחות

Your child will live a life ten years younger than you

מכם

בגלל סביבת האוכל שבנינו סביבם.

because of the landscape of food that we've built around them.

שני שליש מהחדר הזה,

Two-thirds of this room,

היום, באמריקה, הם סטטיסטית בעלי עודף משקל או שמנים.

today, in America, are statistically overweight or obese.

ואתם, אתם בסדר, אבל נתפוס אתכם מתישהו, אל דאגה.

You lot, you're all right,

but we'll get you eventually, don't worry.

(צחוק)

(Laughter)

נכון?

הסטטיסטיקה של בריאות לקויה היא ברורה,

The statistics of bad health are clear,

ברורה מאד.

very clear.

אנחנו מבלים את חיינו בפרנויה ממוות, רצח, הרג,

We spend our lives being paranoid about death, murder, homicide,

מה שתרצו. זה בכותרת הראשית של כל עיתון, CNN.

you name it; it's on the front page of every paper, CNN.

תראו את הרצח בתחתית, למען השם.

Look at homicide at the bottom, for God's sake.

נכון?

Right?

(צחוק)

(Laughter)

(מחיאות כפיים)

(Applause)

כל אחת מאלה באדום

Every single one of those in the red is a diet-related disease.

היא מחלה הקשורה לתזונה.

כל רופא, כל מומחה יגיד לכם.

Any doctor, any specialist will tell you that.

עובדה. מחלות הקשורות לתזונה הן הרוצח הגדול ביותר

Fact: diet-related disease is the biggest killer

בארצות הברית, כרגע, כאן והיום.

in the United States, right now, here today.

זו בעייה גלובלית.

This is a global problem.

זה אסון.

It's a catastrophe.

It's sweeping the world.

זה שוטף את העולם.

England is right behind you, as usual.

אנגליה נמצאת מיד אחריכם, כרגיל.

(צחוק)

(Laughter)

אני יודע שהן היו קרובות, אבל לא עד כדי כך.

I know they were close, but not that close.

אנחנו צריכים מהפכה.

We need a revolution.

Mexico, Australia, Germany,

מקסיקו, אוסטרליה, גרמניה, הודו, סין.

India, China,

לכולן יש בעיות עצומות של השמנה ובריאות רעה.

all have massive problems of obesity and bad health.

תחשבו על עישון.

Think about smoking.

זה עולה עכשיו הרבה פחות מהשמנה.

It costs way less than obesity now.

ההשמנה עולה לכם האמריקאים

Obesity costs you Americans 10 percent of your health-care bills,

עשרה אחוזים מחשבונות הבריאות שלכם.

150 billion dollars a year.

150 מיליארד לשנה.

בעוד עשר שנים, זה צפוי להיות כפול.

In 10 years, it's set to double:

300 מיליארד דולר לשנה.

300 billion dollars a year.

Let's be honest, guys, you haven't got that cash.

ובואו נהיה כנים, חברים, אין לכם את הכסף הזה.

(Laughter)

(צחוק)

באתי לכאן להתחיל מהפכת אוכל

I came here to start a food revolution that I so profoundly believe in.

שאני מאד מאמין בה.

אנחנו זקוקים לזה. עכשיו הוא הזמן.

We need it. The time is now.

We're in a tipping-point moment.

אנחנו בנקודת הכרעה.

I've been doing this for seven years.

אני עוסק בזה כבר שבע שנים.

I've been trying in America for seven years.

אני מנסה באמריקה כבר שבע שנים.

Now is the time when it's ripe -- ripe for the picking.

עכשיו זה בשל -- בשל לביצוע.

נכנסתי לעין הסערה.

I went to the eye of the storm.

הלכתי לווירג'יניה המערבית, המדינה הכי פחות בריאה באמריקה.

I went to West Virginia, the most unhealthy state in America.

או שזה היה בשנה שעברה.

Or it was last year.

We've got a new one this year, but we'll work on that next season.

יש לנו אחת חדשה השנה, אבל על זה נעבוד בעונה הבאה.

(Laughter)

(צחוק)

הנטינגטון, וירג'יניה המערבית.

Huntington, West Virginia. Beautiful town.

עיר יפהפייה.

I wanted to put heart and soul and people,

רציתי לשים לב ונשמה ואנשים,

your public,

הציבור שלכם,

around the statistics that we've become so used to.

מסביב לסטטיסיטיקה שנעשינו

כל כך רגילים אליה.

I want to introduce you to some of the people that I care about:

אני רוצה להציג בפניכם כמה מהאנשים שאכפת לי מהם.

your public, your children.

הציבור שלכם. הילדים שלכם.

אני רוצה להראות תמונה של חברה שלי בריטני.

I want to show a picture of my friend Brittany.

She's 16 years old.

היא בת 16.

יש לה שש שנים לחיות

She's got six years to live

בגלל האוכל שהיא אכלה

because of the food that she's eaten.

היא דור שלישי של אמריקאים

She's the third generation of Americans

that hasn't grown up within a food environment

שלא גדלו בסביבת אוכל

where they've been taught to cook at home or in school,

שבה לימדו אותם לבשל בבית או בבית הספר,

או אמא שלה, או אמא של אמא שלה.

or her mom, or her mom's mom.

She has six years to live.

יש לה שש שנים לחיות.

She's eating her liver to death.

היא אוכלת את הכבד שלה למוות.

סטייסי, משפחת אדוארדס.

Stacy, the Edwards family.

This is a normal family, guys.

זו משפחה נורמלית, אנשים.

סטייסי משתדלת, אבל היא דור שלישי גם כן;

Stacy does her best, but she's third-generation as well;

מעולם לא לימדו אותה לבשל בבית או בבית הספר.

she was never taught to cook at home or at school.

המשפחה שמנה.

The family's obese.

Justin here, 12 years old, he's 350 pounds.

ג'סטין, כאן, בן 12.

הוא שוקל 160 קילו.

מתעללים בו, למען השם.

He gets bullied, for God's sake.

הבת שם, קייטי, היא בת ארבע.

The daughter there, Katie, she's four years old.

היא שמנה עוד לפני שהגיעה לבית ספר יסודי.

She's obese before she even gets to primary school.

מריסה. היא בסדר. היא אחת מכם.

Marissa, she's all right, she's one of your lot.

אבל אתם יודעים מה? אבא שלה, שהיה שמן,

But you know what?

Her father, who was obese, died in her arms,

מת בזרועותיה.

And then the second most important man in her life,

ואז האדם השני הכי חשוב בחייה,

דוד שלה, מת מהשמנה.

her uncle, died of obesity,

and now her step-dad is obese.

ועכשיו אביה החורג הוא שמן.

You see, the thing is,

אתם מבינים, העניין הוא

obesity and diet-related disease

השמנה ומחלות הקשורות לתזונה

לא פוגעות רק באנשים שסובלים מהן;

doesn't just hurt the people that have it;

אלא גם בכל החברים שלהם, המשפחות,

it's all of their friends, families, brothers, sisters.

אחים, אחיות.

האב סטיב.

Pastor Steve:

איש מעורר השראה. אחד מבני הברית הראשונים שלי במקום.

an inspirational man,

one of my early allies in Huntington, West Virginia.

הוא בצד הכי קשה של הבעייה הזו.

He's at the sharp knife-edge of this problem.

הוא זה שצריך לקבור את האנשים, כן?

He has to bury the people, OK?

ונמאס לו מזה. נמאס לו לקבור את החברים שלו,

And he's fed up with it.

He's fed up with burying his friends, his family, his community.

המשפחה שלו, הקהילה שלו.

כשבא החורף, פי שלושה אנשים מתים.

Come winter, three times as many people die.

He's sick of it.

ממש נמאס לו מזה.

זו מחלה ניתנת למניעה. בזבוז של חיים.

This is preventable disease. Waste of life.

דרך אגב, הם נקברים באחד מאלה.

By the way, this is what they get buried in.

אנחנו לא ערוכים לעשות את זה.

We're not geared up to do this.

אנחנו אפילו לא יכולים להוציא אותם דרך הדלת.

Can't even get them out the door, and I'm being serious.

Can't even get them there. Forklift.

אי אפשר אפילו להביא אותם לשם. מלגזה.

טוב, אני רואה את זה כמשולש, בסדר?

OK, I see it as a triangle, OK?

This is our landscape of food.

זה נוף האוכל שלנו.

I need you to understand it.

אני צריך שתבינו את זה.

You've probably heard all this before.

בטח שמעתם את כל זה בעבר,

אבל בואו נעבור על זה שוב בכל מקרה.

Over the last 30 years,

במהלך 30 השנים האחרונות,

what's happened that's ripped the heart out of this country?

מה הדבר שקרע את הלב למדינה הזו?

בואו נהיה כנים וגלויי לב.

Let's be frank and honest.

ובכן. חיי היום יום המודרניים.

Well, modern-day life.

Let's start with the Main Street.

בואו נתחיל ברחוב הראשי.

מזון מהיר השתלט על כל המדינה. אנחנו יודעים את זה.

Fast food has taken over the whole country; we know that.

המותגים הגדולים הם חלק מהכוחות הכי חשובים,

The big brands are some of the most important powers,

powerful powers, in this country.

הכוחות החזקים במדינה הזו.

גם סופרמרקטים.

(Sighs)

Supermarkets as well.

חברות גדולות. חברות גדולות.

Big companies. Big companies.

לפני 30 שנה, רוב האוכל

Thirty years ago, most of the food

היה בעיקר מקומי וטרי ברובו.

was largely local and largely fresh.

כיום הוא בעיקר מעובד ומלא בכל מיני תוספים,

Now it's largely processed and full of all sorts of additives,

מרכיבים נוספים, ואתם מכירים את ההמשך.

extra ingredients, and you know the rest of the story.

גודל המנות הוא מן הסתם בעייה גדולה, גדולה מאד.

Portion size is obviously a massive, massive problem.

תוויות הן בעייה גדולה.

Labeling is a massive problem.

התוויות במדינה הזו הן בזיון.

The labeling in this country is a disgrace.

הן רוצות להיות... הן רוצות לפקח על עצמן.

The industry wants to self-police themselves.

התעשייה רוצה לפקח על עצמה.

מה, במצב כזה? לא מגיע להם.

What, in this kind of climate? They don't deserve it.

How can you say something is low-fat when it's full of so much sugar?

איך אפשר לומר שמוצר הוא דל-שומן כשהוא מלא בכ"כ הרבה סוכר?

הבית.

Home.

הבעייה הכי גדולה בבית

The biggest problem with the home

הוא שהוא היה הלב

is that used to be the heart of passing on food culture,

של להעביר הלאה אוכל ותרבות אוכל,

שיצר את החברה שלנו.

what made our society.

That is not happening anymore.

זה לא קורה יותר.

ואתם יודעים, כשאנחנו הולכים לעבודה וכשהחיים משתנים,

And you know, as we go to work and as life changes,

וכשהחיים תמיד מתפתחים,

and as life always evolves,

אנחנו צריכים להסתכל על זה בצורה הוליסטית --

we kind of have to look at it holistically --

לקחת רגע צעד אחורה, ולבחון מחדש את האיזון.

step back for a moment, and re-address the balance.

זה לא קורה. לא קרה כבר 30 שנה.

It hasn't happened for 30 years, OK?

אני רוצה להראות לכם מצב

I want to show you a situation

שהוא מאד נורמלי

that is very normal right now; the Edwards family.

כרגע. משפחת אדוארדס.

(Video) Jamie Oliver: Let's have a talk.

(וידאו) ג'יימי אוליבר: בואו נדבר.

החומר הזה עובר בגופך ובגוף של המשפחה שלך

This stuff goes through you and your family's body every week.

כל שבוע.

And I need you to know

ותדעי שזה עומד להרוג את הילדים שלך בגיל צעיר.

that this is going to kill your children early.

How are you feeling?

איך את מרגישה?

Stacy: Just feeling really sad and depressed right now.

סטייסי: עצובה מאד ומדוכאת כרגע.

אבל, אתה יודע, אני רוצה שהילדים שלי יצליחו בחיים

But, you know, I want my kids to succeed in life

וזה לא יעזור להם לעשות את זה.

and this isn't going to get them there.

אבל אני הורגת אותם.

But I'm killing them.

ג'יימי: כן. את כן.

JO: Yes you are. You are.

אבל אנחנו יכולים לעצור את זה.

But we can stop that.

נורמלי. בואו נעבור לבתי ספר,

Normal.

Let's get on schools,

משהו שאני די מומחה בו.

something that I'm fairly much a specialist in.

טוב, בית ספר.

OK, school.

מה זה בית ספר? מי המציא אותו? מה מטרת בית הספר?

What is school? Who invented it? What's the purpose of school?

בית הספר הומצא כדי לצייד אותנו בכלים

School was always invented to arm us with the tools

לעשות אותנו יצירתיים, לעשות דברים נפלאים,

to make us creative, do wonderful things,

make us earn a living, etc., etc.

לתת לנו להרוויח משכורת, וכיו"ב.

You know, it's been kind of in this sort of tight box for a long, long time, OK?

אתם יודעים, זה היה מעין קופסה סגורה הרבה זמן.

אוקיי?

אבל לא באמת פיתחנו את זה

But we haven't really evolved it

כדי להתמודד עם אסונות הבריאות של ארה"ב, כן?

to deal with the health catastrophes of America, OK?

אוכל של בית ספר הוא משהו

School food is something

שרוב הילדים -- 31 מיליון ביום, למעשה --

that most kids -- 31 million a day, actually --

אוכלים פעמיים ביום, ברוב המקרים,

have twice a day, more than often, breakfast and lunch,

ארוחת בוקר וצהריים, 180 יום בשנה.

180 days of the year.

אז ניתן לומר שאוכל של בית הספר הוא די חשוב, למעשה,

So you could say that school food is quite important, really,

בהתחשב בנסיבות.

judging the circumstances.

(Laughter)

(צחוק)

Before I crack into my rant,

לפני שאני פותח בקטע שלי,

שאני בטוח שאתם מצפים לו...

which I'm sure you're waiting for --

(Laughter)

(צחוק)

אני צריך לומר דבר אחד, וזה מאד חשוב

I need to say one thing, and it's so important

in, hopefully, the magic that happens and unfolds

בשאיפה, בקסם שיתרחש ויתגלה

in the next three months.

בשלושת החודשים הבאים.

הדודות של חדר האוכל, טבחי הצהריים של אמריקה...

The lunch ladies, the lunch cooks of America --

אני מציע את עצמי כשגריר שלהם.

I offer myself as their ambassador.

I'm not slagging them off.

אני לא מוותר עליהם.

They're doing the best they can do.

הם עושים הכי טוב שהם יכולים.

הם עושים את המיטב שלהם.

They're doing their best.

אבל הם עושים מה שאומרים להם לעשות,

But they're doing what they're told,

ומה שאומרים להם לעשות הוא לא טוב.

and what they're being told to do is wrong.

The system is highly run by accountants;

המערכת מנוהלת בעיקר על ידי רואי חשבון.

there's not enough, or any, food-knowledgeable people in the business.

אין מספיק, אם בכלל,

אנשים עם ידע על אוכל, בעסק הזה.

There's a problem:

יש בעייה.

If you're not a food expert, and you've got tight budgets

אם אתה לא מומחה אוכל, ויש לך תקציבים לחוצים,

שהולכים ונהיים לחוצים יותר, אתה לא יכול להיות יצירתי.

and it's getting tighter, then you can't be creative,

אתה לא יכול להתחמק ולכתוב כל מיני דברים עקיפים.

you can't duck and dive and write different things around things.

אם אתה רואה חשבון, וממלא טפסים,

If you're an accountant, and a box-ticker,

הדבר היחיד שאתה יכול לעשות בנסיבות האלה

the only thing you can do in these circumstances

הוא לקנות חרא זול יותר.

is buy cheaper shit.

Now, the reality is,

עכשיו, המציאות היא,

the food that your kids get every day is fast food,

האוכל שהילדים שלכם מקבלים כל יום הוא מזון מהיר,

הוא מעובד מאד,

it's highly processed,

there's not enough fresh food in there at all.

אין שם מספיק אוכל טרי בכלל,

אתם יודעים, כמות התוספים, צבעי מאכל E, מרכיבים שלא הייתם מאמינים...

You know, the amount of additives, E numbers,

ingredients you wouldn't believe --

there's not enough veggies at all.

אין מספיק ירקות בכלל. צ'יפס נחשבים ירק.

French fries are considered a vegetable.

פיצה לארוחת בוקר. אפילו לא מקבלים צלחות.

Pizza for breakfast. They don't even get crockery.

סכינים ומזלגות? לא, הם מסוכנים מדי.

Knives and forks? No, they're too dangerous.

יש להם מספריים בכיתה

They have scissors in the classroom,

אבל סכינים ומזלגות, לא.

but knives and forks? No.

And the way I look at it is:

ואיך שאני מסתכל על זה הוא, שאם אין לך סכו"ם בבית הספר,

If you don't have knives and forks in your school,

אתה לגמרי מעודד ברמת המדינה,

you're purely endorsing,

from a state level, fast food, because it's handheld.

מזון מהיר. כי הוא מוחזק בידיים.

וכן, דרך אגב, זה מזון מהיר.

And yes, by the way, it is fast food:

It's sloppy Joes, it's burgers,

זה המבורגרים, זה נקניקיות,

it's wieners, it's pizzas, it's all of that stuff.

זה פיצות, זה כל הדברים האלה.

(Sighs)

Ten percent of what we spend on health care, as I said earlier,

10 אחוז ממה שאנחנו מוציאים על בריאות, כמו שאמרתי,

is on obesity, and it's going to double.

הוא על השמנה. וזה עומד להכפיל את עצמו.

אנחנו לא מלמדים את הילדים שלנו.

We're not teaching our kids.

There's no statutory right to teach kids about food,

אין זכות חוקתית ללמד ילדים על אוכל,

ביסודי או חטיבה. אוקיי?

elementary or secondary school, OK?

אנחנו לא מלמדים ילדים על אוכל. נכון?

We don't teach kids about food, right?

וזה סרטון קצר מבי"ס יסודי,

And this is a little clip from an elementary school,

שנפוץ מאד באנגליה.

which is very common in England.

וידאו: מי יודע מה זה?

(Video) Who knows what this is?

Child: Potatoes.

ילד: תפוחי אדמה. ג'יימי: תפו"א? אתה חושב שאלו תפו"א?

Jamie Oliver: Potato? So, you think these are potatoes?

אתם יודעים מה זה?

Do you know what that is?

Do you know what that is?

אתם יודעים מה זה? ילד: ברוקולי?

Child: Broccoli?

ג'יימי אוליבר: מה עם זה? החבר הטוב שלנו.

JO: What about this? Our good old friend.

את יודעת מה זה, מותק? ילדה: סלרי.

Child: Celery.

JO: No. What do you think this is?

ג'יימי: לא. מה אתם חושבים שזה? ילד: בצל ג'יימי: לא.

Child: Onion. JO: Onion? No.

ג'יימי: מיד מקבלים מושג מאד ברור

JO: Immediately you get a really clear sense

of "Do the kids know anything about where food comes from?"

אם הילדים יודעים משהו על מאיפה מגיע האוכל.

וידאו: ג'יימי: מי יודע מה זה? ילד: אה, אגס.

Who knows what that is? Child: Uh, pear?

ג'יימי: מה אתם חושבים שזה? ילד: אני לא יודע.

JO: What do you think this is? Child: I don't know.

ג'יימי: אם הילדים לא יודעים מה הדברים האלה,

JO: If the kids don't know what stuff is,

אז הם לעולם לא יאכלו אותם.

then they will never eat it.

(צחוק)

(Laughter)

ג'יימי: נורמלי. אנגליה ואמריקה,

JO: Normal. England and America,

אנגליה ואמריקה.

England and America.

Guess what fixed that.

נחשו מה תיקן את זה. נחשו מה תיקן את זה.

שני שיעורים של שעה.

Two one-hour sessions.

אנחנו חייבים להתחיל ללמד את הילדים שלנו

We've got to start teaching our kids about food in schools, period.

על אוכל בבית הספר, נקודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

אני רוצה לספר לכם משהו,

I want to tell you about something

אני רוצה לספר לכם על משהו שפחות או יותר

that kind of epitomizes the trouble that we're in, guys, OK?

מתמצת את הצרה שאנחנו נמצאים בה, אוקיי?

אני רוצה לדבר על משהו כל כך בסיסי כמו חלב.

I want to talk about something so basic as milk.

Every kid has the right to milk at school.

לכל ילד יש את הזכות לחלב בבית הספר.

Your kids will be having milk at school, breakfast and lunch, right?

הילדים שלכם ישתו חלב בביה"ס, בארוחת בוקר וצהריים. נכון?

הם ישתו שני בקבוקים. אוקיי?

They'll be having two bottles, OK?

ורוב הילדים עושים כך.

And most kids do.

But milk ain't good enough anymore.

אבל חלב כבר לא מספיק טוב.

Don't get me wrong, I support milk --

כי מישהו במועצת החלב, כן -- ואל תבינו אותי לא נכון,

אני בעד חלב, אבל מישהו במועצת החלב,

but someone at the milk board

כנראה שילם הרבה כסף לאיזה תמהוני

probably paid a lot of money for some geezer to work out

להגיע למסקנה שאם מוסיפים המון חומרי טעם וצבע

that if you put loads of flavorings,

וסוכר לחלב, כן,

colorings and sugar in milk,

יותר ילדים ישתו אותו. כן.

more kids will drink it.

Yeah.

(מוחא כף)

וברור שעכשיו זה יתחיל להתפשט.

Obviously now that's going to catch on

מועצת התפוחים תגיע למסקנה

the apple board is going to work out

שאם הם יעשו תפוחי טופי הם יאכלו גם יותר תפוחים.

that if they make toffee apples they'll eat more as well.

אתם מבינים למה אני מתכוון?

Do you know what I mean?

בשבילי, אין צורך להוסיף טעם לחלב.

For me, there isn't any need to flavor the milk.

אוקיי? יש סוכר בהכל.

Okay? There's sugar in everything.

אני מכיר את המרכיבים האלה לפני ולפנים.

I know the ins and outs of those ingredients.

זה בהכל. אפילו החלב לא הצליח להימלט.

It's in everything.

Even the milk hasn't escaped the kind of modern-day problems.

סוג של בעיות מודרניות.

הנה החלב שלנו. הנה הקרטון.

There's our milk. There's our carton.

בזה יש כמעט אותה כמות סוכר

In that is nearly as much sugar as one of your favorite cans of fizzy pop,

כמו באחת מפחיות המשקה המוגז האהובות עליכם.

והם שותים שניים כאלה ביום.

and they are having two a day.

So, let me just show you.

אז תנו לי רק להראות לכם.

We've got one kid, here --

יש לנו כאן ילד אחד,

שצורך, אתם מבינים, שמונה כפות סוכר ביום.

having, you know, eight tablespoons of sugar a day.

You know, there's your week.

אתם מבינים , הנה השבוע שלכם.

There's your month.

הנה החודש שלכם.

And I've taken the liberty of putting in

והרשיתי לעצמי להוסיף פנימה

just the five years of elementary school sugar,

רק את חמש השנים של הסוכר מבית הספר היסודי,

רק מתוך חלב.

just from milk.

עכשיו, אני לא יודע לגביכם,

Now, I don't know about you guys,

אבל בהתחשב בנסיבות, כן,

but judging the circumstances, right,

any judge in the whole world,

כל שופט ברחבי העולם,

שיסתכל בסטטיסטיקה ובראיות,

would look at the statistics and the evidence,

and they would find any government of old guilty of child abuse.

ימצא כל ממשלה

אשמה בהתעללות בילדים. כך אני מאמין.

That's my belief.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

(Applause ends)

עכשיו, אם באתי לכאן, והלואי והייתי יכול לבוא לכאן היום,

Now, if I came up here, and I wish I could come up here today

ולהציג תרופה לאיידס או לסרטן,

and hang a cure for AIDS or cancer,

הייתם נלחמים ודוחפים להגיע אלי.

you'd be fighting and scrambling to get to me.

This, all this bad news, is preventable.

זה, כל החדשות הרעות האלה, ניתנות למניעה.

אלה החדשות הטובות.

That's the good news.

It's very, very preventable.

זה מאד מאד ניתן למניעה.

אז בואו נחשוב על זה, יש לנו כאן בעייה.

So, let's just think about, we got a problem here,

אנחנו צריכים לאתחל מחדש.

we need to reboot.

אוקיי, אז בעולם שלי מה צריך לעשות?

Okay so, in my world, what do we need to do?

זה הדבר, כן.

Here is the thing, right,

it cannot just come from one source.

זה לא יכול להגיע רק ממקור אחד.

לאתחל מחדש ולעשות שינוי מוחשי,

To reboot and make real tangible change,

שינוי אמיתי, כדי שאוכל להסתכל לכם בלבן של העיניים

real change, so that I could look you in the white of the eyes

ולומר, "בעוד עשר שנים,

and say, "In 10 years' time,

ההיסטוריה של חיי ילדיכם,

the history of your children's lives,

אושר -- ובואו לא נשכח, אם אתם אוכלים נכון,

happiness -- and let's not forget, you're clever if you eat well,

אתם יודעים שתחיו יותר,

you know you're going to live longer --

כל הדברים האלה, הכל ייראה אחרת. אוקיי?"

all of that stuff, it will look different. OK?"

אז, סופרמרקטים.

So, supermarkets.

איפה עוד אתם קונים בכזו אדיקות?

Where else do you shop so religiously?

שבוע אחרי שבוע.

Week in, week out.

How much money do you spend, in your life, in a supermarket?

כמה כסף אתם מוציאים, במהלך חייכם, בסופרמרקט?

Love them.

מת עליהם. הם מוכרים לנו מה שאנחנו רוצים. בסדר.

They just sell us what we want. All right.

They owe us to put a food ambassador in every major supermarket.

הם חייבים לנו, לשים שגריר אוכל

בכל סופרמרקט מרכזי.

They need to help us shop.

הם צריכים לעזור לנו לקנות, להראות לנו איך לבשל

They need to show us how to cook quick, tasty, seasonal meals

ארוחות עונתיות מהירות, טעימות

לאנשים שהם עסוקים.

for people that are busy.

זה לא יקר.

This is not expensive.

זה נעשה בחלק מהם. וזה צריך להיעשות בכל מקום

It is done in some, and it needs to be done across the board

באמריקה בקרוב, ומהר.

in America soon, and quick.

המותגים הגדולים, אתם יודעים, מותגי המזון,

The big brands, you know, the food brands,

צריכים לשים את החינוך לאוכל

need to put food education at the heart of their businesses.

בלב העסקים שלהם.

I know, easier said than done.

אני יודע, לדבר זה קל.

It's the future. It's the only way.

זה העתיד. זו הדרך היחידה.

Fast food.

מזון מהיר. בתעשיית המזון המהיר

With the fast-food industry

אתם יודעים, הכל מאד תחרותי.

you know, it's very competitive.

היו לי המון עיסוקים ומסמכים סודיים

I've had loads of secret papers and dealings

עם מסעדות מזון מהיר

with fast food restaurants.

אני יודע איך הם עושים את זה.

I know how they do it.

I mean, basically they've weaned us on

אני מתכוון שלמעשה הם גידלו אותנו

על מנות של סוכר, מלח ושומן, ו y, x ו z.

to these hits of sugar, salt and fat, and x, y, and z,

וכולם אוהבים אותם, נכון?

and everyone loves them, right?

אז, החבר'ה האלה עומדים להיות חלק מהפתרון.

So, these guys are going to be part of the solution.

אבל אנחנו צריכים לגרום לממשלה לעבוד

But we need to get the government to work

עם כל ספקי המזון המהיר ותעשיית המסעדות.

with all of the fast food purveyors and the restaurant industry,

ולאורך תקופה של חמש, שש, שבע שנים

and over a five, six, seven year period

לגמול אותנו מהכמויות המוגזמות

wean of us off the extreme amounts

of fat, sugar and all the other non-food ingredients.

של שומן, סוכר, שומן וכל מה שאינו אוכל.

עכשיו, בנוסף, חזרה למותגים הגדולים, ולתוויות,

Now, also, back to the sort of big brands:

labeling, I said earlier, is an absolute farce

שאמרתי מוקדם, שהן פשוט בדיחה,

and has got to be sorted.

וחייבים לטפל בהן.

טוב, בית ספר.

OK, school.

Obviously, in schools, we owe it to them

מן הסתם אנחנו חייבים לילדים

לוודא שב 180 הימים האלה בשנה,

to make sure those 180 days of the year,

מהגיל החמוד של ארבע שנים,

from that little precious age of four,

עד 18, 20, 24, מה שלא יהיה,

until 18, 20, 24, whatever,

צריך לבשל להם

they need to be cooked proper, fresh food

אוכל טרי כמו שצריך

ממגדלים מקומיים שבאיזור. אוקיי?

from local growers on site, OK?

צריך שיהיה סטנדרט חדש של אוכל טרי ומתאים

There needs to be a new standard of fresh, proper food

בשביל הילדים שלכם. כן?

for your children, yeah?

(מחיאות כפיים)

(Applause)

Under the circumstances, it's profoundly important

בהתחשב בנסיבות, זה חשוב כל כך

שכל ילד וילד אמריקאי יעזוב את בית הספר

that every single American child leaves school

knowing how to cook 10 recipes

כשהוא יודעים לבשל 10 מתכונים

that will save their life.

שיצילו את החיים שלהם.

מיומנות לחיים.

Life skills.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

זה אומר שהם יוכלו להיות סטודנטים, הורים צעירים,

That means that they can be students, young parents,

ויוכלו פחות או יותר להתמודד

and be able to sort of duck and dive around the basics of cooking,

עם בישול בסיסי,

no matter what recession hits them next time.

ללא קשר למיתון שיכה בהם פעם הבאה. אם אתה יודע לבשל

If you can cook, recession money doesn't matter.

הכסף בזמן מיתון לא משנה.

אם אתה יודע לבשל, זמן לא משנה.

If you can cook, time doesn't matter.

מקום העבודה. לא ממש דיברנו עליו.

The workplace, we haven't really talked about it.

You know, it's now time for corporate responsibility

אתם יודעים, עכשיו הזמן לאחריות תאגידית

להסתכל טוב במה שהם מאכילים

to really look at what they feed or make available to their staff.

או מאפשרים לעובדים שלהם לאכול.

העובדים הם האבות והאמהות של הילדים באמריקה.

The staff are the moms and dads of America's children.

Marissa, her father died in her hand,

מריסה, אבא שלה מת בידיים שלה,

אני חושב שהיא תהיה די שמחה

I think she'd be quite happy

אם אמריקה התאגידית תאכיל את העובדים שלה כמו שצריך.

if corporate America could start feeding their staff properly.

אין שום סיבה שהם יישארו בחוץ.

Definitely they shouldn't be left out.

בואו נחזור לבית.

Let's go back to the home.

Now, look, if we do all this stuff, and we can,

עכשיו, תראו, אם אנחנו עושים את כל זה, ואנחנו יכולים,

זה כל כך ניתן להשגה. אפשר להיות אכפתיים

it's so achievable.

You can care and be commercial.

Absolutely.

וגם רווחיים. בוודאות.

But the home needs to start passing on cooking again, for sure.

אבל הבית צריך להתחיל שוב להעביר הלאה

את היכולת לבשל שוב, ללא ספק.

For sure, pass it on as a philosophy.

ללא ספק, להעביר את זה הלאה כפילוסופיה.

ובשבילי זה די רומנטי.

And for me, it's quite romantic,

אבל זה אם אדם אחד מלמד שלושה אנשים

but it's about if one person teaches three people

איך לבשל משהו,

how to cook something,

ועכשיו הם מלמדים שלושה מהחברים שלהם,

and they teach three of their mates,

that only has to repeat itself 25 times,

זה צריך לחזור על עצמו רק 25 פעם,

וזו כל האוכלוסיה של אמריקה.

and that's the whole population of America.

Romantic, yes, but most importantly,

רומנטי, כן, אבל

הכי חשוב,

it's about trying to get people to realize

זה נוגע לניסיון לגרום לאנשים להבין

that every one of your individual efforts makes a difference.

שכל אחד מהמאמצים שלכם

משנה משהו.

We've got to put back what's been lost.

אנחנו חייבים להחזיר מה שאבד.

המטבח של הנטינגטון. הנטינגטון, איפה שעשיתי את התכנית הזו,

Huntington's Kitchen.

Huntington, where I made this program,

we've got this prime-time program

אתם יודעים, יש לנו תכנית בזמן צפיית שיא שאני מקווה

שבאמת תתן לאנשים השראה להצטרף לשינוי הזה.

that hopefully will inspire people to really get on this change.

אני באמת מאמין שיהיה שינוי.

I truly believe that change will happen.

המטבח של הנטינגטון. אני עובד עם קהילה.

Huntington's Kitchen. I work with a community.

עבדתי בבתי הספר. מצאתי מימון מקומי בר-קיום

I worked in the schools.

I found local sustainable funding

כדי להעביר כל בית ספר באיזור

to get every single school in the area from the junk, onto the fresh food:

מהזבל למזון הטרי.

six-and-a-half grand per school.

ששה וחצי אלף [דולר] לכל בית ספר.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

זה כל מה שצריך. ששה וחצי אלף לכל בית ספר.

That's all it takes, six-and-a-half grand per school.

The Kitchen is 25 grand a month. Okay?

'המטבח' ב 25,000 לחודש. אוקיי?

זה יכול להספיק ל 5000 איש בשנה,

This can do 5,000 people a year,

שזה 10 אחוז מהאוכלוסיה שלהם.

which is 10 percent of their population,

וזה אנשים לאנשים.

and it's people on people.

You know, it's local cooks teaching local people.

אתם יודעים, זה טבחים מקומיים מלמדים אנשים מקומיים

אלה שיעורי בישול חינם, אנשים, שיעורי בישול חינם ברחוב הראשי.

It's free cooking lessons, guys, in the Main Street.

זה שינוי אמיתי, מוחשי, שינוי אמיתי, מוחשי.

This is real, tangible change, real, tangible change.

Around America, if we just look back now,

ברחבי אמריקה, אם נסתכל רגע אחורה,

there is plenty of wonderful things going on.

יש מלא דברים נפלאים שקורים.

There is plenty of beautiful things going on.

יש מלא דברים יפים שקורים. יש מלאכים

There are angels around America doing great things

ברחבי אמריקה שעושים דברים גדולים

כמו התכנית "מהחווה לבית הספר",

in schools -- farm-to-school set-ups,

הקמת גינות, יוזמות חינוך.

garden set-ups, education --

there are amazing people doing this already.

יש אנשים מדהימים שכבר עושים את זה.

The problem is they all want to roll out

הבעייה היא שכולם רוצים לגלגל הלאה את מה שהם עושים

what they're doing to the next school,

לבית הספר הבא, והבא אחריו,

but there's no cash.

אבל אין מזומן.

אנחנו צריכים לזהות את המומחים והמלאכים במהירות,

We need to recognize the experts and the angels quickly,

identify them, and allow them to easily find the resource

לזהות אותם, ולתת להם למצוא במהירות את המשאבים

להמשיך לגלגל הלאה את מה שהם כבר עושים,

to keep rolling out what they're already doing,

ועושים היטב.

and doing well.

העסקים באמריקה צריכים לתמוך

Businesses of America need to support

בגב' אובמה כדי שתעשה את הדברים שהיא רוצה לעשות.

Mrs. Obama to do the things that she wants to do.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

ותראו, אני יודע שזה מוזר

And look, I know it's weird

שאדם אנגלי עומד כאן לפניכם

having an English person standing here before you

ומדבר על כל זה.

talking about all this.

All I can say is: I care.

כל מה שאני יכול לומר הוא שאכפת לי. אני אבא.

I'm a father,

ואני אוהב את המדינה הזו.

and I love this country.

ואני באמת מאמין, למעשה,

And I believe truly, actually,

that if change can be made in this country,

שאם ניתן לעשות שינוי במדינה הזו,

beautiful things will happen around the world.

דברים יפים יקרו בכל רחבי העולם. אם אמריקה עושה את זה

If America does it, other people will follow.

אני מאמין שאנשים אחרים ימשיכו.

זה מאד חשוב.

It's incredibly important.

(Audience) Yeah!

(מחיאות כפיים)

(Applause)

When I was in Huntington,

כשהייתי בהנטינגטון, מנסה לגרום לכמה דברים לעבוד

trying to get a few things to work when they weren't,

חשבתי שלו היה לי מטה קסמים

I thought "If I had a magic wand, what would I do?"

מה הייתי עושה? וחשבתי, אתם יודעים מה?

And I thought, "You know what?

הייתי מת להיות מול כמה ממזיזי העניינים

I'd just love to be put in front of some of the most amazing

movers and shakers in America."

הכי מדהימים באמריקה.

וחודש אחרי כן TED התקשרו אלי ונתנו לי את הפרס הזה.

And a month later, TED phoned me up and gave me this award.

I'm here.

והנה אני.

So, my wish.

אז, המשאלה שלי.

Dyslexic, so I'm a bit slow.

[אני] דיסלקט, אז אני קצת איטי.

המשאלה שלי

My wish

היא שאתם תעזרו לתנועה

is for you to help a strong, sustainable movement

חזקה וברת קיום

לחנך כל ילד

to educate every child

על אוכל,

about food,

לתת השראה למשפחות לבשל שוב,

to inspire families to cook again,

ולהעצים אנשים בכל מקום

and to empower people everywhere

to fight obesity.

להילחם בהשמנה.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

תודה רבה.

Thank you.

(Applause continues)

(מחיאות כפיים)