Less stuff, more happiness | Graham Hill

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

What's in the box?

מה בקופסה?

Whatever it is must be pretty important,

מה שזה לא יהיה זה כנראה די חשוב,

because I've traveled with it, moved it,

מפני שנסעתי איתה, הזזתי אותה,

from apartment to apartment to apartment.

מדירה לדירה לדירה.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Sound familiar?

נשמע מוכר?

Did you know that we Americans

האם ידעתם שלנו האמריקאים

have about three times the amount of space

יש יותר מפי שלושה מהמקום

we did 50 years ago?

שהיה לנו לפני 50 שנה?

Three times.

פי שלושה.

So you'd think, with all this extra space,

אז הייתם חושבים, עם כל המקום העודף הזה,

we'd have plenty of room for all our stuff.

שיהיה לנו הרבה מקום לכל הדברים שלנו.

Nope.

לא.

There's a new industry in town,

יש תעשייה חדשה בעיר,

a 22 billion-dollar, 2.2 billion sq. ft. industry:

של 22 מיליארד דולר, תעשיה של 204 מיליון מטרים רבועים:

that of personal storage.

והיא אחסון אישי.

So we've got triple the space,

אז יש לנו פי שלושה מקום,

but we've become such good shoppers

אבל נעשנו קונים טובים כל כך

that we need even more space.

שאנחנו צריכים אפילו יותר מקום.

So where does this lead?

אז לאן זה מוביל?

Lots of credit card debt,

הרבה חובות אשראי,

huge environmental footprints,

טביעת רגל אקולוגית ענקית,

and perhaps not coincidentally,

ואולי לא במקרה,

our happiness levels flat-lined over the same 50 years.

רמות האושר שלנו לא עלו כבר 50 שנה.

Well I'm here to suggest there's a better way,

ובכן אני פה כדי להגיד שיש דרך טובה יותר,

that less might actually equal more.

ופחות יכול להיות בעצם שווה יותר.

I bet most of us have experienced at some point

אני מתערב שרובנו חווינו בנקודה מסויימת

the joys of less:

את האושר של הפחות:

college -- in your dorm,

במכללה -- במעונות,

traveling -- in a hotel room,

בנסיעה -- בחדר מלון,

camping -- rig up basically nothing,

בקמפינג -- עם פחות או יותר כלום,

maybe a boat.

אולי על סירה.

Whatever it was for you, I bet that, among other things,

לא משנה מה זה היה בשבילכם, אני מתערב שבין היתר,

this gave you a little more freedom,

זה נתן לכם תחושת חופש,

a little more time.

קצת יותר זמן.

So I'm going to suggest

אז אני עומד להציע

that less stuff and less space

שפחות דברים ופחות מקום

are going to equal a smaller footprint.

יהיו שווים לטביעת רגל קטנה יותר.

It's actually a great way to save you some money.

זו למעשה דרך מעולה לחסוך לכם קצת כסף.

And it's going to give you a little more ease in your life.

וזה יתן לכם יותר נוחות בחיים.

So I started a project called Life Edited at lifeedited.org

אז התחלתי פרוייקט שנקרא "החיים ערוכים" ב lifeedited.org

to further this conversation

כדי לקדם את הדיון הזה

and to find some great solutions in this area.

ולמצוא כמה פתרונות מעולים בתחום.

First up: crowd-sourcing my 420 sq. ft. apartment in Manhattan

ראשית: מיקור המונים בנושא דירת 40 המ"ר שלי במנהטן

with partners Mutopo and Jovoto.com.

עם השותפים Mutopo ו Jovoto.com.

I wanted it all --

רציתי את הכל --

home office, sit down dinner for 10,

משרד ביתי, מקום לסעודה של 10,

room for guests,

חדר לאורחים,

and all my kite surfing gear.

וכל ציוד גלישת העפיפונים שלי.

With over 300 entries from around the world,

עם יותר מ300 כניסות מרחבי העולם,

I got it, my own little jewel box.

קיבלתי את תיבת התכשיטים האישית שלי.

By buying a space that was 420 sq. ft.

על ידי קניית חלל שהיה 40 מ"ר

instead of 600,

במקום 50,

immediately I'm saving 200 grand.

מייד חסכתי 200 אלף.

Smaller space is going to make for smaller utilities --

חלל קטן יותר ידרוש פחות משאבים --

save some more money there,

ויחסוך לי קצת כסף גם שם,

but also a smaller footprint.

אבל גם ישאיר טביעת רגל קטנה יותר.

And because it's really designed

ומפני שהוא באמת מתוכנן

around an edited set of possessions -- my favorite stuff --

סביב מערך ערוך של רכוש -- הדברים האהובים עלי --

and really designed for me,

ובאמת מעוצב בשבילי,

I'm really excited to be there.

אני באמת מתרגש להיות שם.

So how can you live little?

אז איך אפשר לחיות עם מעט?

Three main approaches.

שלוש גישות עיקריות.

First of all, you have to edit ruthlessly.

ראשית, צריך לערוך ללא רחמים.

We've got to clear the arteries of our lives.

אנחנו צריכים לפנות את עורקי חיינו.

And that shirt that I hadn't worn in years?

והחולצה ההיא שלא לבשתי שנים?

It's time for me to let it go.

הגיע הזמן שאפטר ממנה.

We've got to cut the extraneous out of our lives,

צריך לחתוך את המעיק מחיינו,

and we've got to learn to stem the inflow.

וצריך ללמוד להקטין את הצריכה.

We need to think before we buy.

אנחנו צריכים לחשוב לפני שאנחנו קונים.

Ask ourselves,

לשאול את עצמנו,

"Is that really going to make me happier? Truly?"

"האם זה באמת יעשה אותי יותר מאושר? באמת?"

By all means,

בהחלט,

we should buy and own some great stuff.

אנחנו צריכים לקנות דברים טובים.

But we want stuff that we're going to love for years,

אבל אנחנו רוצים דברים שנאהב שנים,

not just stuff.

לא סתם דברים.

Secondly, our new mantra:

שנית, המנטרה החדשה שלנו:

small is sexy.

קטן זה סקסי.

We want space efficiency.

אנחנו רוצים יעילות בחלל.

We want things that are designed

אנחנו רוצים דברים שמתוכננים

for how they're used the vast majority of the time,

לצורה בה משתמשים בהם רוב הזמן,

not that rare event.

לא למקרים הנדירים.

Why have a six burner stove

למה שיהיה לנו תנור עם שש להבות

when you rarely use three?

כשנדיר שאנחנו משתמשים בשלוש?

So we want things that nest,

אז אנחנו רוצים דברים שמקננים,

we want things that stack, and we want it digitized.

אנחנו רוצים דברים שניתן לערום, ואנחנו רוצים אותם דיגיטליים.

You can take paperwork,

אפשר לקחת את הניירת,

books, movies,

ספרים, סרטים,

and you can make it disappear -- it's magic.

ולגרום להם להעלם -- זה קסם.

Finally, we want multifunctional spaces and housewares --

ולסיום, אנחנו רוצים חלל ומוצרים רב שימושיים --

a sink combined with a toilet,

כיור משולב בשרותים,

a dining table becomes a bed --

שולחן אוכל שהופך למיטה --

same space,

אותו מקום,

a little side table

שולחן צד קטן

stretches out to seat 10.

שמתארך ל10 מקומות.

In the winning Life Edited scheme in a render here,

התוכנית הזוכה של חיים ערוכים שמרונדרת פה,

we combine a moving wall with transformer furniture

אנחנו משלבים קיר זז עם רהיטים רובוטריקים

to get a lot out of the space.

כדי לקבל הרבה מהחלל.

Look at the coffee table --

תראו את שולחן הקפה --

it grows in height and width

הוא גדל בגובה וברוחב

to seat 10.

ל10 מקומות.

My office folds away,

המשרד שלי מתקפל,

easily hidden.

מוחבא בקלות.

My bed just pops out of the wall with two fingers.

המיטה שלי פשוט קופצת מהקיר עם שתי אצבעות.

Guests? Move the moving wall,

אורחים? מזיזים את הקיר הנייד,

have some fold-down guest beds.

יש כמה מיטות אורחים מתקפלות.

And of course, my own movie theater.

וכמובן, הקולנוע הפרטי שלי.

So I'm not saying that we all need to live

אז אני לא אומר שכולנו צריכים לחיות

in 420 sq. ft.

ב40 מטר מרובעים.

But consider the benefits of an edited life.

אבל תשקלו את היתרונות של חיים ערוכים.

Go from 3,000 to 2,000,

לרדת מ3000 ל2000,

from 1,500 to 1,000.

מ1500 ל1000.

Most of us, maybe all of us,

רובנו, אולי כולנו,

are here pretty happily for a bunch of days

כאן די שמחים לכמה ימים

with a couple of bags,

עם זוג תיקים,

maybe a small space, a hotel room.

אולי חלל קטן, חדר מלון.

So when you go home and you walk through your front door,

אז כשאתם הולכים הביתה ואתם נכנסים בדלת הראשית,

take a second and ask yourselves,

קחו שנייה ושאלו את עצמכם,

"Could I do with a little life editing?

"האם אני צריך קצת עריכת חיים?

Would that give me a little more freedom?

האם זה יתן לי יותר חופש?

Maybe a little more time?"

אולי קצת יותר זמן?"

What's in the box?

מה בקופסה?

It doesn't really matter.

זה לא ממש משנה.

I know I don't need it.

אני יודע שאני לא צריך את זה.

What's in yours?

מה יש בשלכם?

Maybe, just maybe,

אולי, רק אולי,

less might equal more.

פחות יכול להיות יותר.

So let's make room

אז בואו נפנה מקום

for the good stuff.

לדברים הטובים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)