Looks aren't everything. Believe me, I'm a model. | Cameron Russell | TED

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

Hi. My name is Cameron Russell,

שלום. שמי קמרון ראסל,

and for the last little while, I've been a model.

ובמשך זמן-מה לאחרונה

אני דוגמנית.

Actually, for 10 years.

למעשה, במשך 10 שנים.

And I feel like

אני מרגישה כאילו שיש מתח של אי-נוחות

there's an uncomfortable tension in the room right now

עכשיו בחדר,

because I should not have worn this dress.

כי לא הייתי צריכה ללבוש את השמלה הזו. (צחוק)

(Laughter)

למרבה המזל הבאתי תלבושת אחרת.

So luckily, I brought an outfit change.

This is the first outfit change on the TED stage,

זוהי החלפת הבגדים הראשונה על בימת TED,

so you guys are pretty lucky to witness it, I think.

כך שאתם הגברים התמזל מזלכם להיות עדים לזה, כך נדמה לי.

If some of the women were really horrified when I came out,

אם גרמתי לכמה נשים חרדה גדולה כשעליתי,

you don't have to tell me now, but I'll find out later on Twitter.

אין צורך לומר לי עכשיו, כי אגלה זאת

יותר מאוחר בטוויטר. (צחוק)

(Laughter)

I'd also note that I'm quite privileged

אציין גם שנפלה בחלקי

to be able to transform what you think of me

זכות מיוחדת להיות מסוגלת לשנות את מה שאתם

in a very brief 10 seconds.

חושבים עליי בתוך 10 שניות קצרצרות.

Not everybody gets to do that.

לא כל אחד זוכה לעשות זאת.

These heels are very uncomfortable, so good thing I wasn't going to wear them.

עקבים אלה מאוד לא נוחים,

אז טוב שאני לא מתכוונת לנעול אותן. החלק הגרוע ביותר

The worst part is putting this sweater over my head,

הוא לשים סוודר זה על ראשי

כי אז כולכם תצחקו עליי,

because that's when you'll all laugh at me,

אז אל תזוזו כאשר הוא מעל ראשי.

so don't do anything while it's over my head.

בסדר.

All right.

מדוע עשיתי את כל זה?

So, why did I do that?

That was awkward.

זה היה מביך.

(Laughter)

ובכן,

Well --

(Laughter)

Hopefully not as awkward as that picture.

אני מקווה שלא מביך כמו בתמונה זו.

Image is powerful,

תמונה, יש בה עוצמה,

but also, image is superficial.

אבל תמונה היא גם שטחית.

I just totally transformed what you thought of me, in six seconds.

גרמתי אצלכם לשינוי מחשבתי מוחלט בנוגע אליי בתוך 6 שניות.

And in this picture,

ובתמונה זו,

I had actually never had a boyfriend in real life.

למעשה מעולם לא היה לי חבר בחיי.

I was totally uncomfortable,

חשתי לגמרי לא בנוח,

and the photographer was telling me to arch my back

והצלם אמר לי לקמר את גבי לאחור

and put my hand in that guy's hair.

ולשים את ידי בתוך השיער של הבחור.

And of course, barring surgery,

כמובן, מלבד ניתוחים,

or the fake tan that I got two days ago for work,

או השיזוף המזוייף שקיבלתי לפני יומיים לצורך עבודתי,

there's very little that we can do to transform how we look,

יש מעט מאוד שביכולתנו לעשות כדי לשנות את מראנו.

and how we look, though it is superficial and immutable,

אבל איך שאנו נראים, עד כמה שזה שטחי ולא תלוי בנו,

has a huge impact on our lives.

יש לזה השפעה עצומה על חיינו.

So today, for me, being fearless means being honest.

היום, בשבילי, להיות חסרת פחד פירושו להיות כנה.

And I am on this stage because I am a model.

ואני על הבמה הזאת כי אני דוגמנית.

I am on this stage because I am a pretty, white woman,

אני על הבמה הזאת כי אני אישה יפה, לבנה,

and in my industry, we call that a sexy girl.

בתעשיה שלי אנו קוראים לזה בחורה סקסית.

I'm going to answer the questions that people always ask me,

אני מתכוונת לענות על השאלות שאנשים תמיד שואלים אותי,

אבל עם טוויסט הכרחי לצורך הכנות.

but with an honest twist.

So the first question is, how do you become a model?

השאלה הראשונה היא, איך הופכים להיות דוגמנית?

I always just say, "Oh, I was scouted,"

ואני עונה, "אה, גילו אותי", אבל זה חסר משמעות.

but that means nothing.

The real way that I became a model

הסיבה האמיתית שהפכתי להיות דוגמנית היא

is I won a genetic lottery, and I am the recipient of a legacy,

שזכיתי בלוטו גנטי, זכיתי במורשת.

and maybe you're wondering what is a legacy.

אולי אתם תוהים איזו מורשת.

Well, for the past few centuries

ובכן, במשך כמה מאות שנים האחרונות

we have defined beauty not just as health and youth

הגדרנו את היופי לא רק בתור בריאות, נעורים

and symmetry that we're biologically programmed to admire,

וסימטריה שאנחנו מתוכנתים ביולוגית להעריץ,

but also as tall, slender figures,

אלא גם בתור גיזרה גבוהה, דקה,

and femininity and white skin.

ונשיות ועור לבן.

And this is a legacy that was built for me,

זוהי מורשת שנבנתה בשבילי,

וזו המורשת שאני פודה עכשיו במזומנים.

and it's a legacy that I've been cashing out on.

And I know there are people in the audience

אני יודעת שישנם אנשים בקהל

who are skeptical at this point,

שמעלים ספקות בנקודה זו,

and maybe there are some fashionistas who are like,

אולי יש כמה אנשי אופנה האומרים לעצמם,

"Wait. Naomi. Tyra. Joan Smalls. Liu Wen."

"רגע. נעמי. טיירה. ג'ואן סמולס. ליו ווין."

And first, I commend you on your model knowledge. Very impressive.

ראשית, אני מעריכה את הידע שלכם בדוגמנות.

(Laughter)

מאוד מרשים. (צחוק)

But unfortunately, I have to inform you that in 2007,

אבל לצערי עליי להודיע לכם שבשנת 2007

a very inspired NYU Ph.D. student

דוקטורנט נלהב מאוניברסיטת ניו-יורק ספר

counted all the models on the runway, every single one that was hired,

את כל הדוגמניות הפעילות, כל אחת שעבדה,

and of the 677 models that were hired,

ומתוך ה-677 שהיו פעילות,

only 27, or less than four percent, were non-white.

27 בלבד, או פחות מ-4 אחוז, לא היו לבנות.

The next question people always ask is,

השאלה הבאה שאנשים שואלים אותי,

"Can I be a model when I grow up?"

"האם אוכל להיות דוגמנית כאשר אגדל?"

And the first answer is, "I don't know, they don't put me in charge of that."

התשובה הראשונה היא, "איני יודעת, אף פעם לא הייתי אחראית על דבר כזה."

אבל התשובה השנייה, שהיא גם מה שאני באמת רוצה לומר לילדות אלו, "מדוע?

But the second answer,

and what I really want to say to these little girls is,

"Why? You know? You can be anything.

אתן יכולות להיות כל דבר.

You could be the President of the United States,

את יכולה להיות נשיאת ארצות הברית,

or the inventor of the next Internet,

או הממציאה של האינטרנט הבא,

או מנתחת בית-חזה משוררת נינג'ה,

or a ninja cardiothoracic surgeon poet,

which would be awesome, because you'd be the first one."

שזה יהיה מדהים, כי את תהיי הראשונה."

(Laughter)

(צחוק)

If, after this amazing list, they still are like,

אם, לאחר רשימה מדהימה זו, הן עדיין כאילו,

"No, no, Cameron, I want to be a model,"

"לא, לא, קמרון, אני רוצה להיות דוגמנית".

טוב, אז אני אומרת, "תהיי הבוס שלי".

well, then I say, "Be my boss."

Because I'm not in charge of anything,

כי אני לא אחראית על שום דבר,

את יכולה להיות העורכת הראשית של ווג האמריקאי

and you could be the editor in chief of American Vogue

מנכ"לית של H&M, או הסטיבן מייזל הבאה.

or the CEO of H&M, or the next Steven Meisel.

Saying that you want to be a model when you grow up

להגיד שאת רוצה להיות דוגמנית כשתגדלי,

is akin to saying that you want to win the Powerball when you grow up.

זה כאילו לומר שאת רוצה לזכות בפיס כשתגדלי.

זה לא בשליטתנו, וזה מדהים,

It's out of your control, and it's awesome,

and it's not a career path.

וזה לא קריירה.

I will demonstrate for you now 10 years of accumulated model knowledge,

אציג לכם עכשיו 10 שנות ידע מצטבר בדוגמנות,

because unlike cardiothoracic surgeons,

מאחר שזה לא כמו עם מנתחי בית-החזה,

it can just be distilled right now.

ניתן פשוט לסכמו במשהו כמו -- עכשיו ומייד.

So, if the photographer is right there,

אם הצלם עומד שם

the light is right there, like a nice HMI,

והאור נמצא שם,

and the client says, "We want a walking shot,"

והלקוח אומר, "קמרון, אנו רוצים לצלם הליכה"

אז רגל זו הולכת ראשונה, ארוכה ויפה, זרוע זו נעה אחורה, זרוע זו הולכת קדימה,

this leg goes first, nice and long, this arm goes back, this arm goes forward,

הראש מסובב שלושת-רבעי, פשוט הולכים קדימה ואחורה,

the head is at three quarters, and you just go back and forth,

רק ככה, ומסתכלים אחורה אל החברים הדמיוניים,

just do that, and then you look back at your imaginary friends,

300, 400, 500 פעם. (צחוק)

300, 400, 500 times.

(Laughter)

It will look something like this.

זה ייראה בערך כך. (צחוק)

(Laughter)

Hopefully less awkward than that one in the middle.

בתקווה פחות מביך מזו שבאמצע.

That was -- I don't know what happened there.

זה היה, איני יודעת מה קרה שם.

Unfortunately, after you've gone to school,

לצערי, אחרי שהלכת לבית-ספר,

and you have a résumé and you've done a few jobs,

יש לך קורות-חיים ועבדת בכמה עבודות,

אי-אפשר להגיד יותר כל מה שבא לך.

you can't say anything anymore,

אם רוצים להיות נשיא ארצות-הברית, אבל בקורות-החיים שלך מופיע,

so if you say you want to be the President of the United States,

"דוגמנית תחתונים: 10 שנים",

but your résumé reads, "Underwear Model: 10 years,"

אנשים יביטו בך בזילזול.

people give you a funny look.

השאלה הבאה ששואלים אותי היא, "האם הם מרטשים את כל התמונות?"

The next question is, "Do they retouch all the photos?"

And yeah, they pretty much retouch all the photos,

כן, הם די מרטשים את כולן,

אבל זה רק חלק קטן ממה שקורה.

but that is only a small component of what's happening.

תמונה זו היא התמונה הראשונה שאי-פעם צילמתי,

This picture is the very first picture that I ever took,

וזו גם הפעם הראשונה שלבשתי ביקיני,

and it's also the very first time that I had worn a bikini,

and I didn't even have my period yet.

אפילו לא היה לי עדיין מחזור חודשי.

I know we're getting personal, but I was a young girl.

אני יודעת שזה אישי, אבל

הייתי נערה צעירה.

This is what I looked like with my grandma just a few months earlier.

זה איך שנראיתי עם הסבתא שלי כמה חודשים קודם לכן.

הנה אני באותו יום של התצלום הזה.

Here's me on the same day as this shoot.

My friend got to come.

חברה שלי היתה איתי.

Here's me at a slumber party a few days before I shot French Vogue.

הנה אני במסיבת פיג'מות ימים ספורים לפני שהצטלמתי עבור ווג הצרפתי.

Here's me on the soccer team and in V Magazine.

הנה אני בקבוצת הכדורגל ובמגזין V.

And here's me today.

והנה אני היום.

And I hope what you're seeing

ואני מקווה שאתם רואים

is that these pictures are not pictures of me.

שתמונות אלו אינן התמונות שלי.

They are constructions,

הן הנגזרות שלי,

and they are constructions by a group of professionals,

שנעשו על-ידי קבוצה של אנשי מקצוע,

by hairstylists and makeup artists and photographers and stylists

על-ידי מעצבי-שיער, אמני איפור, צלמים ומעצבים

and all of their assistants and pre-production and post-production,

וכל העוזרים שלהם, קדם-הפקה ואחרי-הפקה,

והם יוצרים את זה. זו לא אני.

and they build this.

That's not me.

Okay, so the next question people always ask me is,

השאלה הבאה ששואלים אותי היא,

"את מקבלת דברים בחינם?"

"Do you get free stuff?"

(Laughter)

I do have too many 8-inch heels which I never get to wear,

יש לי יותר מדי עקבים 8 אינץ שאף פעם לא יוצא לי לנעול,

except for earlier,

חוץ ממקודם,

but the free stuff that I get is the free stuff that I get in real life,

אבל הדברים בחינם שאני מקבלת אלה דברים

שאני מקבלת בחינם בחיים האמיתיים, וזה מה שאנחנו לא אוהבות לדבר עליו.

and that's what we don't like to talk about.

גדלתי בקיימברידג',

I grew up in Cambridge,

and one time I went into a store and I forgot my money

ופעם נכנסתי לחנות אבל שכחתי להביא כסף,

and they gave me the dress for free.

אז הם נתנו לי את השמלה בחינם.

When I was a teenager, I was driving with my friend

כשהייתי נערה, נסעתי עם חברה שלי

who was an awful driver and she ran a red and of course,

שהיתה נהגת איומה והיא עברה באדום וכמובן,

משטרה עצרה אותנו,

we got pulled over,

and all it took was a "Sorry, officer," and we were on our way.

כל שנדרש היה "סליחה, שוטר"

וחזרנו לנסוע לדרכנו.

And I got these free things because of how I look,

קיבלתי דברים אלה בחינם בגלל איך שאני נראית,

not who I am, and there are people paying a cost

לא בגלל מי שאני, וישנם אנשים שמשלמים את המחיר

for how they look and not who they are.

בגלל איך שהם נראים, לא בגלל מי שהם.

I live in New York, and last year,

אני גרה בניו-יורק, ובשנה שעברה,

of the 140,000 teenagers that were stopped and frisked,

מתוך 140,000 בני-נוער שנעצרו וערכו עליהם חיפוש,

86% of them were black and Latino, and most of them were young men.

86 אחוז מהם היו שחורים או יוצאי דרום-אמריקה,

ורובם היו גברים צעירים.

And there are only 177,000 young black and Latino men in New York,

יש רק 177,000 גברים שחורים או יוצאי דרום-אמריקה בניו-יורק,

so for them, it's not a question of, "Will I get stopped?"

כך שעבורם, זו לא שאלה של, "האם איעצר?"

but "How many times will I get stopped? When will I get stopped?"

אלא "כמה פעמים איעצר? מתי איעצר?"

When I was researching this talk,

כאשר ערכתי מחקר לצורך הרצאה זו,

התברר לי שאצל בנות ה-13 בארה"ב,

I found out that of the 13-year-old girls in the United States,

53% don't like their bodies,

53 אחוז מתוכן לא אוהבות את גופן,

and that number goes to 78% by the time that they're 17.

והמספר עולה ל-78 אחוז עד הגיען לגיל 17.

השאלה האחרונה ששואלים אותי היא,

So, the last question people ask me is,

"What is it like to be a model?"

"איך זה להיות דוגמנית?"

And I think the answer that they're looking for is,

ואני חושבת שהתשובה שהן מחפשות היא,

"If you are a little bit skinnier and you have shinier hair,

"אם את תהיי קצת יותר רזה ויהיה לך שיער יותר מבריק,

you will be so happy and fabulous."

את תהיי מאושרת עד השמיים."

And when we're backstage,

כשאנחנו מאחורי הקלעים, אנו נותנות תשובות

we give an answer that maybe makes it seem like that.

שאולי גורמות לזה להיראות ככה.

אנחנו אומרות, "זה ממש נפלא לנסוע,

We say, "It's really amazing to travel, and it's amazing to get to work

וזה מדהים להתחיל לעבוד עם אנשים יצירתיים, בעלי השראה ונלהבים."

with creative, inspired, passionate people."

And those things are true, but they're only one half of the story,

הדברים האלה נכונים, אבל הם רק חצי מהסיפור,

because the thing that we never say on camera,

מכיוון שהדבר שאנו לעולם לא אומרות מול מצלמה,

that I have never said on camera, is,

שאף פעם לא אמרתי מול מצלמה,

"I am insecure."

הוא, "אני חסרת ביטחון".

And I'm insecure because I have to think about what I look like every day.

אני חסרת ביטחון כי

עליי לחשוב כל יום איך אני נראית.

אם אתם אי-פעם תוהים,

And if you ever are wondering,

"If I have thinner thighs and shinier hair, will I be happier?"

"אם יהיו לי ירכיים רזות ושיער מבריק, האם אהיה מאושר יותר?"

you just need to meet a group of models,

אתם רק צריכים לפגוש קבוצת דוגמניות,

because they have the thinnest thighs, the shiniest hair and the coolest clothes,

כי יש להן את הירכיים הכי דקות ואת השיער הכי מבריק

ואת הבגדים הכי מגניבים, אבל הן כנראה הנשים הכי חסרות ביטחון בקשר לגופן בעולם.

and they're the most physically insecure women probably on the planet.

When I was writing this talk,

לכן כשכתבתי הרצאה זו, זה היה מאוד קשה

I found it very difficult to strike an honest balance,

לשמור על איזון אמיתי, כי מצד אחד,

because on the one hand,

הרגשתי מאוד לא נוח לבוא לכאן ולומר,

I felt very uncomfortable to come out here and say,

"Look I've received all these benefits from a deck stacked in my favor,"

"תראו, זכיתי בכל היתרונות הללו בגלל קלפים שחולקו לטובתי",

והרגשתי ממש לא נוח להגיד אחרי זה,

and it also felt really uncomfortable to follow that up with,

"זה לא תמיד עושה אותי מאושרת."

"and it doesn't always make me happy."

But mostly it was difficult to unpack a legacy of gender and racial oppression

אבל בעיקר היה קשה לחשוף את המורשת

המיגדרית ואת הדיכוי על רקע גזעי

when I am one of the biggest beneficiaries.

כאשר אני אחת הנהנות הגדולות ביותר.

אבל אני גם שמחה ומתכבדת להיות כאן על הבמה

But I'm also happy and honored to be up here

and I think that it's great that I got to come

ואני חושבת שזה נהדר שקיבלתי הזדמנות לבוא

before 10 or 20 or 30 years had passed and I'd had more agency in my career,

בטרם חלפו 10 או 20 או 30 שנה שאז הייתי יותר ממוסדת בקריירה שלי,

because maybe then I wouldn't tell the story of how I got my first job,

כי אולי אז לא הייתי מספרת איך קיבלתי את העבודה הראשונה שלי,

or maybe I wouldn't tell the story of how I paid for college,

או אולי לא הייתי מספרת איך שילמתי עבור הלימודים,

which seems so important right now.

דברים שנראים כל-כך חשובים כרגע.

If there's a takeaway to this talk,

אם יש מסר בהרצאה זו, אני מקווה שלפיו

I hope it's that we all feel more comfortable acknowledging

כולנו נרגיש נוח יותר להכיר ולהודות

the power of image in our perceived successes

בהשפעתם של הדימויים על תפיסת ההצלחה שלנו

and our perceived failures.

ותפיסת הכישלון שלנו.

Thank you.

תודה. (מחיאות כפיים)

(Applause)