For more tolerance, we need more ... tourism? | Aziz Abu Sarah

מתרגם: David Brayman מבקר: Shir Ben Asher Kestin

I'm a tourism entrepreneur and a peacebuilder,

אני יזם תיירות ובנאי שלום,

but this is not how I started.

אבל לא כך התחלתי.

When I was seven years old, I remember watching television

כשהייתי בן 7, אני זוכר שצפיתי בטלויזיה

and seeing people throwing rocks,

וראיתי אנשים זורקים אבנים,

and thinking, this must be a fun thing to do.

וחשבתי, זה בטח ממש כיף.

So I got out to the street and threw rocks,

אז יצאתי לרחוב וזרקתי אבנים,

not realizing I was supposed to throw rocks at Israeli cars.

לא הבנתי שאני אמור לזרוק אבנים על כלי-רכב ישראליים,

Instead, I ended up stoning my neighbors' cars. (Laughter)

ובסופו של דבר רגמתי את הרכב של השכנים. (צחוק)

They were not enthusiastic about my patriotism.

הם לא התלהבו מגילויי הפטריוטיות שלי

This is my picture with my brother.

זוהי תמונה שלי עם אחי.

This is me, the little one, and I know what you're thinking:

זה אני, הבחור הקטן, ואני יודע מה אתם חושבים:

"You used to look cute, what the heck happened to you?"

"היית כל כך חמוד , מה לעזאזל קרה לך?"

But my brother, who is older than me,

אבל אחי, שגדול ממני,

was arrested when he was 18,

נעצר כשהיה בן 18

ונלקח לכלא באשמת זריקת אבנים.

taken to prison on charges of throwing stones.

He was beaten up when he refused to confess that he threw stones,

הוא הוכה כשסירב להודות בזריקת האבנים.

and as a result, had internal injuries

כתוצאה מהמכות, הוא סבל מפגיעות פנימיות

שגרמו למותו זמן קצר לאחר שחרורו מהכלא.

that caused his death soon after he was released from prison.

I was angry, I was bitter,

כעסתי, הייתי מריר,

and all I wanted was revenge.

וכל מה שרציתי היה נקמה.

אבל זה השתנה כשהייתי בן 18.

But that changed when I was 18.

I decided that I needed Hebrew to get a job,

החלטתי שאני צריך לדעת עברית כדי להשיג עבודה

ולימודי העברית בכיתה ההיא

and going to study Hebrew in that classroom

was the first time I ever met Jews who were not soldiers.

היו הפעם הראשונה בה פגשתי יהודים שאינם חיילים,

והתחברנו בגלל הפרטים הקטנים, כמו העובדה שאני אוהב מוזיקת קאנטרי,

And we connected over really small things, like the fact that I love country music,

which is really strange for Palestinians.

וזה מוזר מאד אצל פלסטינאי.

But it was then that I realized also that we have a wall of anger,

אבל אז גם הבנתי שיש בינינו חומה של כעס,

of hatred and of ignorance that separates us.

של שנאה ושל בורות, שמפרידה בינינו.

I decided that it doesn't matter what happens to me.

החלטתי שלא משנה מה יקרה לי

What really matters is how I deal with it.

מה שחשוב באמת הוא איך אני מתמודד עם זה.

ולכן החלטתי להקדיש את חיי

And therefore, I decided to dedicate my life

to bringing down the walls that separate people.

להפלת החומות שמפרידות בין אנשים.

I do so through many ways.

אני עושה את זה בדרכים רבות

Tourism is one of them, but also media and education,

תיירות היא אחת מהם, אבל גם תקשורת וחינוך,

and you might be wondering, really, can tourism change things?

ואתם בטח תוהים, האם תיירות יכולה לשנות דברים?

Can it bring down walls? Yes.

האם היא יכולה להפיל חומות? כן.

Tourism is the best sustainable way to bring down those walls

תיירות היא הדרך בת הקיימא הטובה ביותר להפלת החומות

ליצור דרך בת קיימא לתקשר עם הזולת

and to create a sustainable way of connecting with each other

and creating friendships.

ולרקום קשרי חברות.

ב-2009 הייתי שותף בהקמת "מג'די טורס",

In 2009, I cofounded Mejdi Tours,

a social enterprise that aims to connect people,

יוזמה חברתית שמטרתה לחבר בין אנשים,

with two Jewish friends, by the way,

עם שני חברים יהודים, דרך אגב,

and what we'll do, the model we did,

ומה אנו עושים, המודל שבנינו,

לדוגמא, בירושלים, אנו עובדים עם שני מדריכי תיירים,

for example, in Jerusalem, we would have two tour guides,

one Israeli and one Palestinian, guiding the trips together,

האחד ישראלי והאחד פלסטיני, שמדריכים את הטיולים ביחד,

telling history and narrative and archaeology and conflict

מספרים על ההיסטוריה והנרטיבים והארכיאולוגיה והסכסוך

from totally different perspectives.

משתי פרספקטיבות שונות לחלוטין.

אני זוכר שהדרכתי טיול ביחד עם חבר בשם קובי --

I remember running a trip together with a friend named Kobi --

Jewish congregation from Chicago, the trip was in Jerusalem --

טיול של קהילה יהודית משיקגו. הטיול היה בירושלים --

and we took them to a refugee camp, a Palestinian refugee camp,

ולקחנו אותם למחנה פליטים, מחנה פליטים פלסטיני,

and there we had this amazing food.

והיה שם אוכל מדהים.

By the way, this is my mother. She's cool.

דרך אגב, זאת אמא שלי. היא מגניבה.

And that's the Palestinian food called maqluba.

וזה המאכל הפלסטיני הנקרא "מקלובה".

It means "upside-down."

המשמעות היא "הפוך".

You cook it with rice and chicken, and you flip it upside-down.

מבשלים את זה עם אורז ועוף, ואז הופכים את זה.

It's the best meal ever.

זאת הארוחה הכי טובה בעולם.

And we'll eat together.

אכלנו ביחד

Then we had a joint band, Israeli and Palestinian musicians,

ואח"כ הופיעה תזמורת משותפת, של מוזיקאים ישראליים ופלסטיניים.

and we did some belly-dancing.

וקצת רקדנו ריקודי בטן.

If you don't know any, I'll teach you later.

אם אתם לא מכירים, אני אלמד אתכם מאוחר יותר.

But when we left, both sides,

אבל כשעזבנו, שני הצדדים,

they were crying because they did not want to leave.

כולם בכו, כי הם לא רצו להיפרד.

Three years later, those relationships still exist.

אחרי 3 שנים, הקשרים האלה עדיין קיימים.

דמיינו יחד איתי: אם מיליארד האנשים

Imagine with me if the one billion people

who travel internationally every year travel like this,

שמטיילים בעולם בכל שנה יטיילו כך,

not being taken in the bus from one side to another,

מבלי שיוסעו באוטובוסים מאתר לאתר,

from one hotel to another,

ממלון למלון,

ויצלמו תמונות של אנשים ותרבויות מחלונות האוטובוס,

taking pictures from the windows of their buses of people and cultures,

but actually connecting with people.

אלא ייצרו קשר אמיתי עם אנשים.

אני זוכר שהיתה לי קבוצה מוסלמית מבריטניה

You know, I remember having a Muslim group from the U.K.

שהגיעה לבית של משפחה יהודית אורתודוקסית,

going to the house of an Orthodox Jewish family,

and having their first Friday night dinners, that Sabbath dinner,

והם אכלו לראשונה בחייהם ארוחת שישי בערב, ארוחת שבת,

and eating together hamin, which is a Jewish food, a stew,

הם אכלו ביחד חמין, שהוא מאכל יהודי, מין נזיד,

just having the connection of realizing, after a while,

ואחרי שיצרו קצת קשרים הם תפשו

that a hundred years ago, their families came out

שלפני מאה שנה

המשפחות שלהם הגיעו מאותו המקום בצפון אפריקה.

of the same place in Northern Africa.

This is not a photo profile for your Facebook.

לא מדובר כאן בתמונת פרופיל בפייסבוק.

This is not disaster tourism.

ולא בתיירות באזורי אסון.

This is the future of travel,

זהו העתיד של התיירות,

ואני מזמין אתכם להצטרף אלי, לשנות את אופי הטיולים שלכם.

and I invite you to join me to do that, to change your travel.

אנחנו עושים את זה בכל רחבי העולם

We're doing it all over the world now,

מאירלנד עד אירן ותורכיה.

from Ireland to Iran to Turkey,

and we see ourselves going everywhere to change the world.

ואנחנו רואים את עצמנו מגיעים לכל מקום כדי לשנות את העולם.

Thank you.

תודה רבה

(Applause)

(מחיאות כפיים)