Laura Boushnak: For these women, reading is a daring act

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

As an Arab female photographer,

כצלמת ערבייה,

I have always found ample inspiration for my projects in personal experiences.

תמיד מצאתי השראה לפרוייקטים שלי בחוויות אישיות.

The passion I developed for knowledge,

התשוקה שלי לפתח ידע,

which allowed me to break barriers towards a better life

שאפשר לי לשבור את המחסומים כלפי חיים טובים יותר

was the motivation for my project I Read I Write.

היתה המוטיבציה שלי לפרוייקט שלי אני קוראת אני כותבת

Pushed by my own experience,

נדחפת על ידי הניסיון האישי שלי,

as I was not allowed initially to pursue my higher education,

מאחר ולא הורשתי תחילה ללמוד לימודים גבוהים,

I decided to explore and document stories of other women

החלטתי לחקור ולתעד סיפורים של נשים אחרות

who changed their lives through education,

ששינו את חייהן דרך חינוך,

while exposing and questioning the barriers they face.

בעוד הן חושפות ומאתגרות את המחסומים שהן ניצבות בפניהם.

I covered a range of topics that concern women's education,

כיסיתי מגוון נושאים שנגעו לחינוך נשים,

keeping in mind the differences among Arab countries

בעודי חושבת על ההבדלים בין מדינות ערביות

due to economic and social factors.

בשל גורמים כלכליים וחברתיים.

These issues include female illiteracy, which is quite high in the region;

הנושאים האלה כוללים אנלפבתיות נשית, שהיא די גבוהה באיזור הזה;

educational reforms; programs for dropout students;

רפרמות בחינוך; תוכניות לסטודנטים שנשרו;

and political activism among university students.

ואקטיביזם פוליטי בין סטודנטים באוניברסיטה.

As I started this work,

כשהתחלתי את העבודה הזו,

it was not always easy to convince the women to participate.

זה לא היה קל לשכנע את הנשים להשתתף.

Only after explaining to them

רק אחרי שהסברתי להן

how their stories might influence other women's lives,

איך הסיפורים שלהן יכולים להשפיע על חיים של נשים אחרות,

how they would become role models for their own community, did some agree.

איך הן יכולות להפוך לדוגמאות לקהילה שלהן, חלקן הסכימו.

Seeking a collaborative and reflexive approach,

בחיפוש גישה שיתופית ורפלקסיבית,

I asked them to write their own words and ideas

ביקשתי מהן לכתוב את המילים והרעיונות שלהן

on prints of their own images.

או להדפיס את התמונות שלהן.

Those images were then shared in some of the classrooms,

התמונות האלו שותפו בכמה מהכיתות,

and worked to inspire and motivate other women

ועובדו בכדי לתת השראה ומוטיבציה לנשים אחרות

going through similar educations and situations.

שעברו חינוך ומצבים דומים.

Aisha, a teacher from Yemen, wrote,

עיישה, מורה מתימן כתבה,

"I sought education in order to be independent

"חיפשתי חינוך בכדי להיות עצמאית

and to not count on men with everything."

ולא לסמוך על גברים עם הכל."

One of my first subjects was Umm El-Saad from Egypt.

אחד הנושאים הראשונים שלי היה אום אל סעד ממצריים.

When we first met, she was barely able to write her name.

כשנפגשנו לראשונה, היא בקושי היתה מוסגלת לכתוב את שמה.

She was attending a nine-month literacy program

היא הלכה לתוכנית אוריינות בת תשעה חודשים

run by a local NGO in the Cairo suburbs.

שהופעלה על ידי ארגון ללא מטרות רווח בפרוורי קהיר.

Months later, she was joking that her husband

חודשים לאחר מכן, היא התבדחה שבעלה

had threatened to pull her out of the classes,

איים להוציא אותה מהלימודים,

as he found out that his now literate wife

כשהוא גילה שאישתו שעכשיו ידעה קרוא וכתוב

was going through his phone text messages.

עברה על הודעות הטקסט שלו.

(Laughter)

(צחוק)

Naughty Umm El-Saad.

או אל סעד השובבה.

Of course, that's not why Umm El-Saad joined the program.

כמובן, זו לא הסיבה שאום אל סעד הצטרפה לתוכנית.

I saw how she was longing to gain control over her simple daily routines,

ראיתי את התושקה שלה להשיג שליטה על הפעילויות היומיות השוטפות שלה.

small details that we take for granted,

פרטים קטנים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם,

from counting money at the market to helping her kids in homework.

מספירת כסף בשוק לעזרה לילדים בשיעורי הבית.

Despite her poverty and her community's mindset,

למרות העוני שלה וצורת החשיבה של הקהילה,

which belittles women's education,

שמזלזלת בחינוך נשים,

Umm El-Saad, along with her Egyptian classmates,

אום אל סעד, יחד עם חברותיה לכיתה המצריות,

was eager to learn how to read and write.

היתה להוטה ללמוד איך לקרוא ולכתוב.

In Tunisia, I met Asma,

בתוניס, פגשתי את אסמה,

one of the four activist women I interviewed.

אחת מארבע הנשים האקטיביסטיות שראיינתי.

The secular bioengineering student is quite active on social media.

סטודנטית הביו הנדסה החילונית היא אקטיביסטית פעילה במדיה החברתית.

Regarding her country, which treasured what has been called the Arab Spring,

מתייחסת למדינה שלה, שאוצרת את מה שנקרא האביב הערבי, היא אומרת

she said, "I've always dreamt of discovering a new bacteria.

"תמיד חלמתי לגלות בקטריות חדשות.

Now, after the revolution, we have a new one every single day."

עכשיו, אחרי המהפכה, יש לנו אחת חדשה כל יום.

Asma was referring to the rise of religious fundamentalism in the region,

אסמה התייחסה לעלייה של הדת הפונדמנדליסטית באזור,

which is another obstacle to women in particular.

שהיא מכשול נוסף לנשים בעיקר.

Out of all the women I met, Fayza from Yemen affected me the most.

מכל הנשים שפגשתי, פאיזה מתימן השפיעה עלי הכי הרבה.

Fayza was forced to drop out of school at the age of eight when she was married.

פאיזה הוכרחה לנשור מבית הספר בגיל שמונה כשהיא נישאה.

That marriage lasted for a year.

הנישואים נמשכו שנה.

At 14, she became the third wife of a 60-year-old man,

בגיל 14, היא הפכה לאישה השלישית של איש בן 60,

and by the time she was 18, she was a divorced mother of three.

ובגיל 18 היא היתה גרושה ואם לשלושה.

Despite her poverty,

למרות העוני שלה,

despite her social status as a divorcée in an ultra-conservative society,

למרות המעמד החברתי כגרושה בחברה אולטרה שמרנית,

and despite the opposition of her parents to her going back to school,

ולמרות ההתנגדות של ההורים שלה לחזרה לבית הספר,

Fayza knew that her only way to control her life was through education.

פאיזה ידעה שהדרך היחידה שלה לשלוט בחייה היתה דרך חינוך,

She is now 26.

היא עכשיו בת 26.

She received a grant from a local NGO

היא קיבלה מענק מארגון מקומי ללא מטרות רווח

to fund her business studies at the university.

כדי לממן את לימודי העסקים שלה באוניברסיטה.

Her goal is to find a job, rent a place to live in,

המטרה שלה היא למצוא עבודה, לשכור מקום לגור,

and bring her kids back with her.

ולהביא את ילדיה איתה.

The Arab states are going through tremendous change,

המדינות הערביות עוברות שינוי אדיר,

and the struggles women face are overwhelming.

והמאבקים שעומדים בפני נשים הם עצומים.

Just like the women I photographed,

ממש כמו הנשים שאני מצלמת,

I had to overcome many barriers to becoming the photographer I am today,

הייתי צריכה להתגבר על הרבה מחסומים כדי להפוך לצלמת שאני היום,

many people along the way telling me what I can and cannot do.

הרבה אנשים בדרך אמרו לי מה אני יכולה ולא יכולה לעשות.

Umm El-Saad, Asma and Fayza, and many women across the Arab world,

אום אל סעד, אסמה ופאיזה, ונשים רבות ברחבי העולם הערבי,

show that it is possible to overcome barriers to education,

מראות שזה אפשרי להתגבר על מחסומים לחינוך,

which they know is the best means to a better future.

שהם יודעים שהוא הדרך הכי טובה לעתיד טוב יותר,

And here I would like to end with a quote by Yasmine,

ופה הייתי רוצה לסיים עם ציטוט של יסמין,

one of the four activist women I interviewed in Tunisia.

אחת מארבע הנשים האקטיביסטיות שראיינתי בתוניס.

Yasmine wrote,

יסמין כתבה,

"Question your convictions.

"פקפקו באמונות שלכם.

Be who you to want to be, not who they want you to be.

היו מי שאתם רוצים להיות, לא מי שהם רוצים שתהיו.

Don't accept their enslavement, for your mother birthed you free."

אל תקבלו את השיעבוד שלהם, מפני שאמכם ילדה אתכם חופשיים."

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)