Impossible photography | Erik Johansson

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: eviatar edlerman

I'm here to share my photography.

אני פה כדי לחלוק את הצילומים שלי.

Or is it photography?

אבל האם זה באמת צילום?

Because, of course, this is a photograph

מפני, שכמובן, זו תמונה

that you can't take with your camera.

שאתם לא יכולים לצלם עם מצלמה.

Yet, my interest in photography started

ועדיין, העניין שלי בצילום התחיל

as I got my first digital camera

כשקיבלתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי

at the age of 15.

בגיל 15.

It mixed with my earlier passion for drawing,

זה התערבב עם התשוקה הקודמת שלי לאיור,

but it was a bit different,

אבל זה היה מעט שונה,

because using the camera,

מפני שבשימוש במצלמה,

the process was in the planning instead.

התהליך היה בתכנון.

And when you take a photograph with a camera,

וכשאתם מצלמים תמונה עם מצלמה,

the process ends when you press the trigger.

התהליך מסתיים כשאתם לוחצים על ההדק.

So to me it felt like photography was more about

אז בשבילי זה הרגיש כאילו צילום הוא יותר

being at the right place and the right time.

להיות בזמן הנכון במקום הנכון.

I felt like anyone could do that.

הרגשתי כאילו כל אחד יכול לעשות את זה.

So I wanted to create something different,

אז רציתי ליצור משהו שונה,

something where the process starts

משהו בו התהליך מתחיל

when you press the trigger.

כשאתם לוחצים על ההדק.

Photos like this:

תמונות כמו זו:

construction going on along a busy road.

בניה שמתרחשת לאורך כביש עמוס.

But it has an unexpected twist.

אבל יש לה טוויסט בלתי צפוי.

And despite that,

ולמרות זאת,

it retains a level of realism.

הוא שומרת רמה של מציאותיות.

Or photos like these --

או תמונות כמו אלה --

both dark and colorful,

שתיהן כהות וצבעוניות,

but all with a common goal

אבל כולן עם מטרה משותפת

of retaining the level of realism.

של שמירה על רמת מציאותיות.

When I say realism,

וכשאני אומר מציאותיות,

I mean photo-realism.

אני מתכוון למציאות פוטוגרפית.

Because, of course,

מפני, שכמובן,

it's not something you can capture really,

זה לא משהו שאתם יכולים לצלם באמת,

but I always want it to look like it could have been captured somehow

אבל אני תמיד רוצה שזה יראה כאילו אפשר היה לצלם את זה איכשהו

as a photograph.

כתמונה.

Photos where you will need a brief moment to think

תמונות בהן תצטרכו רגע כדי לחשוב

to figure out the trick.

כדי להבין את הטריק.

So it's more about capturing an idea

אז זה יותר על תפישת הרעיון

than about capturing a moment really.

מאשר תפיסת רגע במציאות.

But what's the trick

אבל מה הטריק

that makes it look realistic?

שגורם לזה להראות מציאותי?

Is it something about the details

האם זה משהו בפרטים

or the colors?

או הצבעים?

Is it something about the light?

האם זה משהו באור?

What creates the illusion?

מה יוצר את האשליה?

Sometimes the perspective is the illusion.

לפעמים הפרספקטיבה היא האשליה.

But in the end, it comes down to how we interpret the world

אבל בסופו של דבר, זה מגיע לאיך לפרש את העולם

and how it can be realized on a two-dimensional surface.

ואיך אפשר להגשים את זה על משטח דו מימדי.

It's not really what is realistic,

זה לא באמת מה שמציאותי,

it's what we think looks realistic really.

זה מה שאנחנו חושבים שנראה מציאותי באמת.

So I think the basics

אז אני חושב שהבסיס

are quite simple.

הוא די פשוט.

I just see it as a puzzle of reality

אני פשוט רואה את זה כפאזל של מציאות

where you can take different pieces of reality and put it together

בו אתם יכולים לקחת חלקים שונים של המציאות ולחבר אותם

to create alternate reality.

כדי ליצור מציאות חלופית.

And let me show you a simple example.

ותנו לי להראות לכם דוגמה פשוטה.

Here we have three perfectly imaginable physical objects,

פה יש לנו שלושה גופים דמיוניים לחלוטין,

something we all can relate to living in a three-dimensional world.

משהו שכולנו יכולים להבין כשאנו חיים בעולם תלת מימדי.

But combined in a certain way,

אבל כשמשלבים אותם בדרך מסויימת,

they can create something that still looks three-dimensional,

הם יכולים ליצור משהו שעדיין נראה תלת מימדי,

like it could exist.

כאילו הוא יכול להתקיים.

But at the same time, we know it can't.

אבל באותו הזמן, אנחנו יודעים שהוא לא.

So we trick our brains,

אז אנחנו משטים במוח שלנו,

because our brain simply doesn't accept the fact

מפני שהמוח שלנו פשוט לא מקבל את העובדה

that it doesn't really make sense.

שזה לא באמת הגיוני.

And I see the same process

ואני רואה את אותו תהליך

with combining photographs.

עם שילוב של תמונות.

It's just really about combining different realities.

זה רק באמת שילוב של מציאויות שונות.

So the things that make a photograph look realistic,

אז הדברים שגורמים לתמונה להראות מציאותית,

I think it's the things that we don't even think about,

אני חושב שזה הדברים שאנחנו לא חושבים עליהם,

the things all around us in our daily lives.

הדברים שסביבנו בחיים.

But when combining photographs,

אבל בשילוב עם תמונות,

this is really important to consider,

זה באמת חשוב לקחת בחשבון,

because otherwise it just looks wrong somehow.

מפני שאחרת זה רק נראה לא נכון איכשהו.

So I would like to say that there are three simple rules to follow

אז הייתי רוצה להגיד שיש שלושה חוקים פשוטים למלא

to achieve a realistic result.

כדי להשיג תוצאה מציאותית.

As you can see, these images aren't really special.

כמו שאתם יכולים לראות, התמונות האלו לא באמת מיוחדות.

But combined, they can create something like this.

אבל משולבות, הן יכולות ליצור משהו כזה.

So the first rule is that photos combined

אז החוק הראשון הוא שלתמונות משולבות

should have the same perspective.

צריכה להיות אותה הפרספקטיבה.

Secondly, photos combined

שנית, לתמונות משולבות

should have the same type of light.

צריכים להיות אותם תנאי תאורה.

And these two images both fulfill these two requirements --

ושתי התמונות האלו ממלאות את שני התנאים --

shot at the same height and in the same type of light.

צולמו מאותו הגובה ובאותם תנאי תאורה.

The third one is about making it impossible to distinguish

השלישי הוא לעשות את זה בילתי ניתן להבחנה

where the different images begin and end

איפה כל תמונה מתחילה ונגמרת

by making it seamless.

על ידי העלמת התפר.

Make it impossible to say

לעשות את זה בלתי אפשרי להגיד

how the image actually was composed.

איך התמונה הורכבה.

So by matching color, contrast and brightness

אז על ידי התאמת צבע, ניגודיות ובהירות

in the borders between the different images,

בגבולות בין התמונות השונות,

adding photographic defects

הוספת פגמים צילומיים

like depth of field,

כמו עומק שדה,

desaturated colors and noise,

צבעים דהויים ורעש,

we erase the borders between the different images

אנחנו מוחקים את הגבולות בין התמונות

and make it look like one single image,

וגורמים לזה להראות כמו תמונה אחת,

despite the fact that one image

למרות העובדה שתמונה אחת

can contain hundreds of layers basically.

יכולה להכיל בעיקרון מאות שכבות.

So here's another example.

אז הנה דוגמה נוספת.

(Laughter)

(צחוק)

One might think that this is just an image of a landscape

אפשר לחשוב שזו סתם תמונה של נוף

and the lower part is what's manipulated.

והחלק התחתון עבר עריכה.

But this image is actually entirely composed

אבל התמונה הזאת היא מורכבת לחלוטין

of photographs from different locations.

מתמונות ממקומות שונים.

I personally think that it's easier to actually create a place

אני אישית חושב שזה בעצם קל יותר ליצור מקום

than to find a place,

מאשר למצוא מקום,

because then you don't need to compromise

מפני שאז לא צריך להתפשר

with the ideas in your head.

עם הרעיונות שיש לכם בראש.

But it does require a lot of planning.

אבל זה דורש הרבה תכנון.

And getting this idea during winter,

ולקבל את הרעיון הזה בחורף,

I knew that I had several months to plan it,

ידעתי שיש לי כמה חודשים לתכנן את זה,

to find the different locations

למצוא את המקומות השונים

for the pieces of the puzzle basically.

לחתיכות של הפאזל בעיקרון.

So for example,

אז לדוגמה,

the fish was captured on a fishing trip.

הדג צולם במסע דייג.

The shores are from a different location.

החופים ממקום אחר.

The underwater part was captured in a stone pit.

החלק התת ימי צולם בבור אבן.

And yeah, I even turned the house on top of the island red

וכן, אפילו הפכתי את הבית בראש האי לאדום

to make it look more Swedish.

כדי לגרום לזה להראות יותר שוודי.

So to achieve a realistic result,

אז כדי להשיג תוצאה ראליסטית,

I think it comes down to planning.

אני חושב שזה מגיע לתכנון.

It always starts with a sketch, an idea.

זה תמיד מתחיל עם סקיצה, רעיון.

Then it's about combining the different photographs.

ואז זה לאחד את התמונות השונות.

And here every piece is very well planned.

וכאן כל תמונה היא מאוד מתוכננת.

And if you do a good job capturing the photos,

ואם אתם עושים עבודה טובה בצילום התמונות,

the result can be quite beautiful

התוצאה יכולה להיות ממש יפיפיה

and also quite realistic.

וגם די מציאותית.

So all the tools are out there,

אז כל הכלים זמינים,

and the only thing that limits us

והדבר היחידי שמגביל אותנו

is our imagination.

הוא הדמיון שלנו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)