Alzheimer’s Is Not Normal Aging — And We Can Cure It | Samuel Cohen | TED Talks

מתרגם: harel doitch מבקר: Ido Dekkers

In the year 1901,

בשנת 1901,

a woman called Auguste was taken to a medical asylum in Frankfurt.

אישה בשם אגוסטה נלקחה לבית מחסה רפואי בפרנקפורט.

Auguste was delusional

לאגוסטה היו הזיות

and couldn't remember even the most basic details of her life.

והיא אפילו לא זכרה את הפרטים הכי בסיסיים בחייה.

Her doctor was called Alois.

לרופא שלה קראו אלויס.

Alois didn't know how to help Auguste,

אלויס לא ידע כיצד לעזור לאגוסטה,

but he watched over her until, sadly, she passed away in 1906.

אך הוא צפה בה לאורך הזמן עד שבצער רב, היא נפטרה בשנת 1906.

After she died, Alois performed an autopsy

אחרי מותה, אלויס ביצע ניתוח שלאחר המוות

and found strange plaques and tangles in Auguste's brain --

ומצא במוחה של אגוסטה פלאקים וגושים סיביים

the likes of which he'd never seen before.

בשונה מכל דבר שראה קודם לכן.

Now here's the even more striking thing.

אך הנה דבר אפילו יותר נדיר.

If Auguste had instead been alive today,

אם אגוסטה היתה חייה כיום,

we could offer her no more help than Alois was able to 114 years ago.

לא היינו יכולים לסייע לה יותר ממה שאלויס היה יכול לעזור לה לפני 114 שנים.

Alois was Dr. Alois Alzheimer.

אלויס היה בעצם ד"ר אלויס אלצהיימר.

And Auguste Deter

ואגוסטה דטר

was the first patient to be diagnosed with what we now call Alzheimer's disease.

היתה המטופלת הראשונה שאובחנה במה שאנו קוראים כיום "מחלת האלצהיימר".

Since 1901, medicine has advanced greatly.

מאז 1901, הרפואה התפתחה בצורה מעולה.

We've discovered antibiotics and vaccines to protect us from infections,

גילינו אנטיביוטיקות וחיסונים שמגנים עלינו מפני זיהומים,

many treatments for cancer, antiretrovirals for HIV,

מספר טיפולים בסרטן, טיפול תרופתי לHIV,

statins for heart disease and much more.

סטטינים שאחראים על טיפול במחלות לב ועוד הרבה.

But we've made essentially no progress at all in treating Alzheimer's disease.

אך לא עשינו התקדמות מהותית בטיפול במחלת האלצהיימר.

I'm part of a team of scientists

אני חלק מקבוצת מדענים

who has been working to find a cure for Alzheimer's for over a decade.

שעובדים על מציאת מרפא לאלצהיימר במשך יותר מעשור.

So I think about this all the time.

לכן אני חושב על זה כל הזמן.

Alzheimer's now affects 40 million people worldwide.

כ40 מיליון איש ברחבי העולם כיום סובלים מאלצהיימר.

But by 2050, it will affect 150 million people --

אבל ב2050 כ150 מיליון איש יסבלו מאלצהיימר

which, by the way, will include many of you.

שאגב, זה כולל רבים מכם.

If you're hoping to live to be 85 or older,

אם אתם מקווים לחיות עד גיל 85 או יותר,

your chance of getting Alzheimer's will be almost one in two.

הסיכוי שלכם לחלות באלצהיימר יהיה כמעט 1 מתוך 2.

In other words, odds are you'll spend your golden years

במילים אחרות, סיכוי גבוה שתבלו את גיל הזהב שלכם

either suffering from Alzheimer's

בלסבול מאלצהיימר

or helping to look after a friend or loved one with Alzheimer's.

או בלצפות בחבר קרוב או באהוב סובל מלאצהיימר.

Already in the United States alone,

כבר בארה"ב לבדה,

Alzheimer's care costs 200 billion dollars every year.

עלות הטיפול באלצהיימר היא 200 מיליארד דולר בכל שנה.

One out of every five Medicare dollars get spent on Alzheimer's.

אחד מכל חמישה דולרים של טיפול רפואי מוקצים לאלצהיימר.

It is today the most expensive disease,

כיום זאת המחלה הכי יקרה שקיימת,

and costs are projected to increase fivefold by 2050,

ועלות הטיפול בה צפוי לעלות פי 5 עד 2050,

as the baby boomer generation ages.

כשדורות "הבייבי בום" יגדלו.

It may surprise you that, put simply,

זה עלול להפתיע אתכם, במילים פשוטות,

Alzheimer's is one of the biggest medical and social challenges of our generation.

אלצהיימר היא אחד האתגרים הרפואיים והחברתיים הגדולים ביותר של הדור שלנו.

But we've done relatively little to address it.

אך עשינו מעט יחסית כדי לטפל בה.

Today, of the top 10 causes of death worldwide,

כיום מבין 10 המחלות הכי קטלניות ברחבי העולם,

Alzheimer's is the only one we cannot prevent, cure or even slow down.

אלצהיימר היא היחידה שאנו לא יכולים למנוע, לטפל או אפילו להאט.

We understand less about the science of Alzheimer's than other diseases

המדע מבין הרבה פחות על אלצהיימר מאשר על כל מחלה אחרת

because we've invested less time and money into researching it.

בגלל שאנחנו משקיעים פחות זמן וכסף במחקר שלה.

The US government spends 10 times more every year

ממשלת ארה"ב משקיעה בכל שנה פי 10 יותר

on cancer research than on Alzheimer's

בחקר הסרטן מאשר בחקר האלצהיימר

despite the fact that Alzheimer's costs us more

למרות העובדה שאלצהיימר עולה לנו יותר

and causes a similar number of deaths each year as cancer.

וגורם למספר דומה של מקרי מוות בשנה כמו סרטן.

The lack of resources stems from a more fundamental cause:

המחסור במחקרים נובע מסיבה הרבה יותר בסיסית:

a lack of awareness.

חוסר מודעות.

Because here's what few people know but everyone should:

וזה בגלל משהו שמעט אנשים יודעים אבל כל אחד חייב לדעת:

Alzheimer's is a disease, and we can cure it.

אלצהיימר זאת מחלה ואנחנו יכולים לרפא אותה.

For most of the past 114 years,

במשך חלק גדול מ114 השנים שחלפו

everyone, including scientists, mistakenly confused Alzheimer's with aging.

כולם, כולל המדענים, בטעות בלבלו בין אלצהיימר וזקנה.

We thought that becoming senile

חשבנו שלהיות סנילי

was a normal and inevitable part of getting old.

זה חלק רגיל ובלתי נמנע מלהעשות זקן.

But we only have to look at a picture

אך מספיק שנביט בתמונה

of a healthy aged brain compared to the brain of an Alzheimer's patient

של מח זקן ובריא בהשוואה למח של מטופל עם אלצהיימר

to see the real physical damage caused by this disease.

כדי לראות את האסון הפיזי האמיתי שנגרם בעקבות המחלה.

As well as triggering severe loss of memory and mental abilities,

בנוסף לאבדן חמור של זיכרון ויכולות מנטליות

the damage to the brain caused by Alzheimer's

הנזק שנגרם למח בעקבות אלצהיימר

significantly reduces life expectancy and is always fatal.

גם מפחית באופן משמעותי את תוחלת החיים והוא תמיד קטלני.

Remember Dr. Alzheimer found strange plaques and tangles

זכרו שד"ר אלצהיימר גילה פלאקים וגושים סיביים

in Auguste's brain a century ago.

במוחה של אגוסטה במאה הקודמת.

For almost a century, we didn't know much about these.

במשך כמעט מאה שנה, אנחנו כמעט ולא יודע עליהם דבר.

Today we know they're made from protein molecules.

כיום אנו יודעים שהם נוצרים ממולקולות חלבון.

You can imagine a protein molecule

אתם יכולים לדמיין מולקולת חלבון

as a piece of paper that normally folds into an elaborate piece of origami.

כחתיכה של דף שבדר"כ מקופלת לתוך חתיכה מורכבת של אוריגאמי.

There are spots on the paper that are sticky.

ישנם נקודות דביקות על הנייר.

And when it folds correctly, these sticky bits end up on the inside.

וכשזה מקופל כראוי, החתיכות הדביקות הללו נדבקות בסופן מבפנים.

But sometimes things go wrong, and some sticky bits are on the outside.

אך לפעמים דברים לא הולכים כמו שצריך, וחלק מהחתיכות הללו נדבקות מבחוץ.

This causes the protein molecules to stick to each other,

זה גורם למולקולות החלבון להדבק אחת לשניה,

forming clumps that eventually become large plaques and tangles.

מה שיוצר גושים שבסופו של דבר הופכים לפלאקים וגושים סיביים גדולים.

That's what we see in the brains of Alzheimer's patients.

זה מה שאנחנו רואים במח של מטופל שסובל מאלצהיימר.

We've spent the past 10 years at the University of Cambridge

השקענו את 10 השנים האחרונות באוניברסיטת קיימברידג'

trying to understand how this malfunction works.

בניסיון להבין איך התקלה הזאת עובדת.

There are many steps, and identifying which step to try to block is complex --

ישנם מספר צעדים שנעשו במטרה לחסום את ההרכבה

like defusing a bomb.

ממש כמו לנטרל פצצה.

Cutting one wire might do nothing.

חיתוך של קשר אחד אולי לא יגרום לדבר.

Cutting others might make the bomb explore.

חיתוך של אחר עלול לגרום לפצצה להתפוצץ.

We have to find the right step to block,

עלינו למצוא את השלב הנכון לחסום,

and then create a drug that does it.

ולאחר מכן ליצור תרופה שתעשה את זה.

Until recently, we for the most part

עד לאחרונה, ברוב הפעמים

have been cutting wires and hoping for the best.

חתכנו קשרים וקיווינו לטוב.

But now we've got together a diverse group of people --

אך כעת נאספנו ביחד קבוצת חוקרים -

medics, biologists, geneticists, chemists, physicists, engineers and mathematicians.

רופאים, ביולגים, גנטיקאים, כימאים, פיזיקאים, מהנדסים ומתמטיקאים.

And together, we've managed to identify a critical step in the process

וביחד, הצלחנו לזהות שלב קריטי בתהליך

and are now testing a new class of drugs which would specifically block this step

ואנחנו בוחנים סוג חדש של תרופה שיתכן שבאופן ספציפי תחסום את השלב הזה

and stop the disease.

ותעצור את המחלה.

Now let me show you some of our latest results.

כעת אני רוצה להראות לכם חלק מהתוצאות האחרונות שלנו.

No one outside of our lab has seen these yet.

אף אחד מחוץ למעבדה שלנו לא ראה אותן עדיין.

Let's look at some videos of what happened when we tested these new drugs in worms.

הביטו במספר קטעי וידאו של מה שקורה כשאנו מנסים את התרופות החדשות האלה על תולעים.

So these are healthy worms,

אלו הן תולעים בריאות,

and you can see they're moving around normally.

ואתם יכולים לראות שהן זזות בצורה רגילה.

These worms, on the other hand,

לתולעים האלו, מצד שני,

have protein molecules sticking together inside them --

יש מולקולות פרוטאין שנדבקו בתוכם

like humans with Alzheimer's.

כמו בני אדם עם אלצהיימר.

And you can see they're clearly sick.

ואתם יכולים לראות בבירור שהן חולות.

But if we give our new drugs to these worms at an early stage,

אך אם ניתן לתולעים הללו את התרופות החדשות שלנו בשלב מוקדם,

then we see that they're healthy, and they live a normal lifespan.

נראה שהן בריאות, ותוחלת החיים שלהן רגילה.

This is just an initial positive result, but research like this

זוהי סך הכל תוצאה ראשונית חיובית, אך מחקר כמו זה

shows us that Alzheimer's is a disease that we can understand and we can cure.

מראה לנו שאלצהיימר זוהי מחלה שניתן להבין וניתן לרפא.

After 114 years of waiting,

אחרי 114 שנים של ציפיה

there's finally real hope for what can be achieved

יש לבסוף תקווה אמתית למה שניתן להשיג

in the next 10 or 20 years.

ב10 או 20 השנים הבאות.

But to grow that hope, to finally beat Alzheimer's, we need help.

אבל כדי להגדיל את התקווה הזאת, כדי להביס לחלוטין את האלצהיימר, אנחנו צריכים עזרה.

This isn't about scientists like me --

זה לא נוגע למדענים כמוני

it's about you.

זה נוגע לכם.

We need you to raise awareness that Alzheimer's is a disease

אנחנו זקוקים לכם כדי להגביר את המודעות לכך שאלצהיימר היא מחלה

and that if we try, we can beat it.

ואם ננסה - אנחנו מסוגלים לנצח אותה.

In the case of other diseases,

במקרים של מחלות אחרות,

patients and their families have led the charge for more research

מטופלים ובני משפחותיהם מובילים התרמות עבור מחקרים נוספים

and put pressure on governments, the pharmaceutical industry,

ולוחצים על הממשלה, על תעשיית התרופות,

scientists and regulators.

על מדענים, ועל רגולטורים.

That was essential for advancing treatment for HIV in the late 1980s.

זה היה חיוני לקידום המאבק בHIV בשנות ה-80 המאוחרות.

Today, we see that same drive to beat cancer.

כיום, אנחנו רואים את אותו הדחף להביס את הסרטן.

But Alzheimer's patients are often unable to speak up for themselves.

אבל חולי אלצהיימר לרוב לא מסוגלים לדבר בעד עצמם.

And their families, the hidden victims, caring for their loved ones night and day,

ומשפחותיהם, הקורבנות הסמויים, מטפלים באהוביהם יומם ולילה,

are often too worn out to go out and advocate for change.

לרוב מותשים מלצאת ולהיאבק לשינוי.

So, it really is down to you.

לכן זה לגמרי אצלכם.

Alzheimer's isn't, for the most part, a genetic disease.

אלצהיימר, בחלק גדול מהמקרים, זו לא מחלה גנטית.

Everyone with a brain is at risk.

כל אחד עם מח נמצא בסיכון.

Today, there are 40 million patients like Auguste,

כיום, ישנם 40 מיליון מטופלים כמו אגוסטה,

who can't create the change they need for themselves.

שלא יכולים לעשות את השינוי שהם זקוקים לו בעצמם.

Help speak up for them,

עזרו לצעוק עבורם,

and help demand a cure.

ועזרו לדרוש טיפול.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)