Making peace is a marathon | May El-Khalil

מתרגם: kety eliav מבקר: Ido Dekkers

I come from Lebanon,

אני מגיעה מלבנון

and I believe that running can change the world.

ואני מאמינה שריצה יכולה לשנות את העולם

I know what I have just said is simply not obvious.

אני יודעת שמה שאמרתי עכשיו הוא ממש לא מובן מאליו

You know, Lebanon as a country has been once destroyed

אתם מכירים את לבנון שבעבר הייתה הרוסה

by a long and bloody civil war.

על ידי מלחמת אזרחים ארוכה ועקובה מדם

Honestly, I don't know why they call it civil war

למען האמת, אין לי מושג למה קוראים לה מלחמת אזרחים

when there is nothing civil about it.

כשאין בה שום דבר אזרחי.

With Syria to the north, Israel and Palestine to the south,

כשסוריה נמצאת בצפון וישראל ופלסטין בדרום,

and our government even up till this moment

והממשלה שלנו, אפילו עד רגע זה

is still fragmented and unstable.

עדיין מפולגת וחסרת יציבות

במשך שנים, הארץ שלנו הייתה קרועה

For years, the country has been divided between politics and religion.

בין פוליטיקה לדת.

However, for one day a year,

למרות זאת, למשך יום אחד בשנה,

we truly stand united,

אנחנו עומדים מאוחדים באמת,

and that's when the marathon takes place.

כאשר המרתון מתחיל.

I used to be a marathon runner.

בעבר הייתי אצנית מרתון.

Long distance running was not only good for my well-being

ריצות למרחקים ארוכים לא היו רק טובות לבריאות שלי

but it helped me meditate and dream big.

אלא הריצות עזרו לי להרגע ולחלום בגדול.

So the longer distances I ran,

כך שככל שהריצה הייתה ארוכה יותר,

החלומות שלי הפכו גדולים יותר,

the bigger my dreams became.

Until one fateful morning,

עד שהגיע בוקר גורלי אחד,

and while training, I was hit by a bus.

בזמן אימון, נפגעתי על ידי אוטובוס.

I nearly died, was in a coma,

כמעט מתתי,נכנסתי לתרדמת,

stayed at the hospital for two years,

אושפזתי בבית חולים במשך שנתיים,

ועברתי 36 ניתוחים עד שיכולתי ללכת בשנית.

and underwent 36 surgeries to be able to walk again.

As soon as I came out of my coma,

ברגע שהתעוררתי מהתרדמת,

I realized that I was no longer the same runner I used to be,

הבנתי שאני כבר לא אותה אצנית שהייתי,

so I decided, if I couldn't run myself,

אז החלטתי,שאם אני לא יכולה לרוץ בעצמי,

I wanted to make sure that others could.

אני רוצה לוודא שאחרים יוכלו.

מתוך מיטת בית החולים,

So out of my hospital bed,

I asked my husband to start taking notes,

ביקשתי מבעלי להתחיל ברישומים,

and a few months later, the marathon was born.

וכמה חודשים לאחר מכן,

נולד המרתון.

Organizing a marathon as a reaction to an accident

ארגון של מרתון כתגובה לתאונה,

may sound strange,

יכול להשמע מוזר,

but at that time, even during my most vulnerable condition,

אבל באותו הזמן, אפילו בזמנים שבהם הייתי במצב הכי פגיע,

I needed to dream big.

הייתי חייבת לחלום בגדול.

I needed something to take me out of my pain,

הייתי צריכה משהו שיסיט אותי מהכאב,

an objective to look forward to.

יעד לצפות לו.

I didn't want to pity myself, nor to be pitied,

לא רציתי לרחם על עצמי ובטח לא שירחמו עלי,

and I thought by organizing such a marathon,

וחשבתי שבעזרת ארגון מרתון שכזה,

I'll be able to pay back to my community,

אני אוכל לגמול לעמי,

build bridges with the outside world,

אבנה גשר לעולם החיצון,

and invite runners to come to Lebanon

ואזמין אצנים לבוא ללבנון

and run under the umbrella of peace.

בכדי לרוץ תחת מטריית השלום.

Organizing a marathon in Lebanon

ארגון מרתון בלבנון

is definitely not like organizing one in New York.

הוא בטח לא כמו ארגון כזה בניו יורק.

How do you introduce the concept of running

איך אוכל להציג את מושג הריצה

to a nation that is constantly at the brink of war?

לאומה שבאופן עקבי נמצאת בפתחה של מלחמה?

How do you ask those who were once fighting

איך אוכל לבקש מאלו שלפני רגע נלחמו

and killing each other

והרגו אחד את השני

to come together and run next to each other?

להתאחד ולרוץ אחד ליד השני?

More than that, how do you convince people to run a distance of 26.2 miles

ועוד מעבר לכך, איך אוכל לשכנע אנשים

לרוץ מרחק של 26.2 מייל

at a time they were not even familiar with the word "marathon"?

בזמן שהם אפילו לא מכירים

את המילה "מרתון"?

So we had to start from scratch.

אז היינו חייבים להתחיל מ"אפס".

For almost two years, we went all over the country

במשך כמעט שנתיים, ביקרנו בכל המדינה

and even visited remote villages.

ואפילו בכפרים מרוחקים.

I personally met with people from all walks of life --

אני אישית נפגשתי עם אנשים מכל גווני החיים-

mayors, NGOs, schoolchildren,

ראשי ערים,ארגונים,תלמידים

politicians, militiamen,

פוליטיקאים, אנשי צבא,אנשים ממסגדים,מכנסיות

people from mosques, churches,

the president of the country, even housewives.

נשיא המדינה ואפילו עקרות בית.

I learned one thing:

ולמדתי דבר אחד:

When you walk the talk, people believe you.

כשאתה "עושה את העבודה" , אנשים מאמינים לך.

Many were touched by my personal story,

רבים התרגשו מהסיפור האישי שלי,

and they shared their stories in return.

ושיתפו בסיפור שלהם.

It was honesty and transparency that brought us together.

היושר והשקיפות הם שגרמו לנו להתאחד.

דיברנו בשפה משותפת,

We spoke one common language to each other,

and that was from one human to another.

וזה היה אדם לאדם.

Once that trust was built,

ברגע שנבנה אמון,

everybody wanted to be part of the marathon

כולם רצו לקחת חלק במרתון

להראות לעולם את גווניה הרבים של לבנון

to show the world the true colors of Lebanon and the Lebanese

ושל הלבנונים

and their desire to live in peace and harmony.

ואת הרצון העז לחיות בשלום ובהרמוניה.

In October 2003, over 6,000 runners

באוקטובר 2003, יותר מ-6,000 אצנים

from 49 different nationalities

מ-49 אומות שונות

came to the start line, all determined,

הגיעו לנקודת הזינוק,כולם נחושים

and when the gunfire went off,

וכשנורתה יריית הפתיחה,

this time it was a signal to run in harmony,

הפעם זה היה xימן לריצה בהרמוניה

for a change.

לשם שינוי.

The marathon grew.

המרתון גדל.

So did our political problems.

וכך גם הבעיות הפוליטיות.

But for every disaster we had,

אבל לכל אסון

the marathon found ways to bring people together.

המרתון מצא איך לאחד את העם.

In 2005, our prime minister was assassinated,

בשנת 2005, ראש הממשלה שלנו נרצח

and the country came to a complete standstill,

והמדינה ״עמדה מלכת״ ,

so we organized a five-kilometer United We Run campaign.

אז ארגנו מסע פרסום למירוץ של חמישה ק״מ ״אנו רצים מאוחדים״.

Over 60,000 people came to the start line,

יותר מ-60,000 אנשים הגיעו לקו הזינוק,

all wearing white T-shirts with no political slogans.

כולם לבושים בחולצות לבנות ללא סיסמאות פוליטיות

That was a turning point for the marathon,

זו הייתה נקודת המפנה עבור המירוץ,

where people started looking at it as a platform

אנשים החלו לראות במרתון במה, פלטפורמה

לשלום ואחדות.

for peace and unity.

Between 2006 up to 2009, our country, Lebanon,

בין השנים 2006 ועד 2009 המדינה שלנו,לבנון,

went through unstable years,

עברה שנים של אי יציבות,

invasions, and more assassinations

של פלישה, ועוד רציחות

that brought us close to a civil war.

שהביאו אותנו לפיתחה של מלחמת אזרחים.

The country was divided again,

המsינה הייתה שוב מפולגת,

so much that our parliament resigned,

מפולגת כל כך עד שהפרלמנט התפטר

במשך שנה , לא היו נשיא וראש ממשלה.

we had no president for a year, and no prime minister.

But we did have a marathon.

אבל, היה לנו מרתון.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

אז בעצם, דרך המרתון, למדנו,

So through the marathon, we learned that political problems can be overcome.

שאפשר להתגבר על בעיות פוליטיות.

When the opposition party decided to shut down part of the city center,

כאשר מפלגת האופוזיציה החליטה

לסגור חלק ממרכז העיר,

we negotiated alternative routes.

ניהלנו משא ומתן על דרכים חלופיות.

המפגינים כנגד הממשלה הפכו

Government protesters became sideline cheerleaders.

למעודדים בצידי הדרך

They even hosted juice stations.

הם אפילו איישו את תחנות המיץ.

(Laughter)

You know, the marathon has really become one of its kind.

אתם יודעים, המרתון ממש הפך

לאחד מסוגו.

It gained credibility

הוא זכה למהמנות משני

from both the Lebanese and the international community.

הקהילות, הלבנונית והבינלאומית.

Last November 2012, over 33,000 runners from 85 different nationalities

בנובמבר האחרון 2012, יותר מ-33,000 אצנים

מ-85 אומות שונות

came to the start line,

הגיעו לקו הזינוק,

but this time, they challenged a very stormy and rainy weather.

אך הפעם, הם אותגרו

על ידי מזג אויר סוער וגשום.

The streets were flooded, but people didn't want to miss out

הרחובות הוצפו, אך האנשים לא רצו לוותר

on the opportunity of being part of such a national day.

על ההזדמנות להיות חלק

מיום לאומי כשזה.

BMA התרחב.

BMA has expanded.

We include everyone: the young, the elderly,

כולם נכללו: הצעירים, המבוגרים,

the disabled, the mentally challenged,

הנכים, המוגבלים שכלית,

the blind, the elite, the amateur runners,

העיוורים, העילית, האצנים החובבנים,

אפילו אמהות עם תינוקותיהן.

even moms with their babies.

Themes have included runs for the environment,

הנושאים כללו: ריצות למען הסביבה,

breast cancer, for the love of Lebanon, for peace,

למען סרטן השד, אוהבי לבנון, למען השלום,

or just simply to run.

או פשוט לרוץ.

המירוץ השנתי הראשון למען העצמה כלל רק נשים וילדות,

The first annual all-women-and-girls race for empowerment,

which is one of its kind in the region,

שהוא יחיד מסוגו באיזור,

has just taken place only a few weeks ago,

התקיים לפני שבועות ספורים,

with 4,512 women, including the first lady,

רצו 4,512 נשים, כולל הגברת הראשונה,

and this is only the beginning.

וזאת רק ההתחלה.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

מחיאות כפיים.

BMA תומך בעמותות ומתנדבים

BMA has supported charities and volunteers

who have helped reshape Lebanon,

ועזר לעצב מחדש את לבנון,

raising funds for their causes

עזר לגייס כספים עבור מטרותיהן של העמותות הללו

and encouraging others to give.

ועודד אחרים לתת.

The culture of giving and doing good has become contagious.

תרבות הנתינה ועשיית הטוב

הפכה למדבקת.

Stereotypes have been broken.

סטיגמות נשברו.

Change-makers and future leaders have been created.

מנהיגים אמיתיים ומובילי שינוי

נוצרו.

I believe these are the building blocks for future peace.

אני מאמינה שאלו אבני הבניין לשלום עתידי.

BMA הפך לאירוע מכובד באיזור

BMA has become such a respected event in the region

that government officials in the region,

שממשלות רשמיות באיזור

like Iraq, Egypt and Syria,

כמו עירק, סוריה ומצרים,

have asked the organization to help them structure a similar sporting event.

ביקשו מהאירגון לסייע להם לתכנן

אירוע ספורט דומה.

כיום אנחנו אחד מאירועי הריצה הגדולים

We are now one of the largest running events in the Middle East,

במזרח התיכון, אבל חשוב מכל

but most importantly,

it is a platform for hope and cooperation

זה הפך לפלטפורמה לתקווה ושיתוף פעולה

in an ever-fragile and unstable part of the world.

באיזור חסר יציבות ושביר בחלקו הזה של העולם.

From Boston to Beirut, we stand as one.

מבוסטון ועד בירות, אנו עומדים כאחד.

( מחיאות כפיים)

(Applause)

After 10 years in Lebanon,

אחרי עשר שנים בלבנון,

from national marathons or from national events

החל ממרתון לאומי או מאירוע לאומי

to smaller regional races,

ועד מירוצים קטנים איזוריים, ראינו

we've seen that people want to run for a better future.

כי אנשים רוצים לרוץ לעתיד טוב יותר.

After all, peacemaking is not a sprint.

אחרי הכל, תהליך השלום הוא לא ״ספרינט״.

It is more of a marathon.

הוא יותר מרתון.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

( מחיאות כפיים)