How I beat stage fright | Joe Kowan

מתרגם: Tal Dekkers מבקר: Ido Dekkers

Joe Kowan: I have stage fright.

ג'ו קוואן: יש לי פחד במה.

I've always had stage fright,

תמיד היה לי פחד במה,

and not just a little bit,

ולא רק קצת,

it's a big bit.

זה קצת גדול.

And it didn't even matter until I was 27.

וזה בכלל לא היה חשוב עד שהייתי בן 27.

That's when I started writing songs, and even then

זה הזמן שהתחלתי לכתוב שירים, וגם אז

I only played them for myself.

אני ניגנתי אותם רק לעצמי.

Just knowing my roommates were in the same house made me uncomfortable.

רק לדעת שהשותפים לדירה שלי היו באותו בית גרם לי אי נוחות.

But after a couple of years, just writing songs wasn't enough.

אבל אחרי שנתיים, רק לכתוב שירים לא היה מספיק.

I had all these stories and ideas, and I wanted to share them with people,

היו לי את כל הסיפורים והרעיונות האלה, ורציתי לחלוק אותם עם אנשים,

but physiologically, I couldn't do it.

אבל פיזית, אני לא יכולתי לעשות זאת.

I had this irrational fear.

היה לי את הפחד הלא הגיוני הזה.

But the more I wrote, and the more I practiced,

אבל ככל שכתבתי יותר, וככל שהתאמנתי יותר,

the more I wanted to perform.

כך רציתי להופיע יותר.

So on the week of my 30th birthday,

אז בשבוע של יום הולדתי השלושים,

I decided I was going to go to this local open mic,

החלטתי שאני הולך לארוע מקומי של מיקרופון פתוח,

and put this fear behind me.

ושם את הפחד הזה מאחורי.

Well, when I got there, it was packed.

אז, כשהגעתי לשם, זה היה מלא.

There were like 20 people there.

היו שם בערך 20 אנשים.

(Laughter)

(צחוק)

And they all looked angry.

וכולם נראו עצבניים.

But I took a deep breath, and I signed up to play,

אבל לקחתי נשימה עמוקה, ונרשמתי לנגן,

and I felt pretty good.

והרגשתי די טוב.

Pretty good, until about 10 minutes before my turn,

די טוב, עד בערך 10 דקות לפני שהגיע תורי,

when my whole body rebelled, and this wave of anxiety just washed over me.

כשכל הגוף שלי התנגד, וגל של חרדה פשוט שטף אותי.

Now, when you experience fear, your sympathetic nervous system kicks in.

עכשיו, כשאתם חווים פחד, מערכת העצבים הסימפתטית שלכם נכנסת לפעולה.

So you have a rush of adrenaline, your heart rate increases,

אז יש לכם פרץ אדרנלין, קצב הלב שלכם מאיץ,

your breathing gets faster.

הנשימה שלכם הופכת למהירה.

Next your non-essential systems start to shut down, like digestion. (Laughter)

אחר כך המערכות שאינן נחוצות לכם מתחילות להכבות כמו עיכול. (צחוק)

So your mouth gets dry, and blood is routed away from your extremities,

אז הפה שלכם מתייבש, ודם מנותב מהגפיים שלכם,

so your fingers don't work anymore.

אז האצבעות שלכם לא עובדות יותר.

Your pupils dilate, your muscles contract, your Spidey sense tingles,

האישונים שלכם מתרחבים, השרירים שלכם מתכווצים, ויש לכם תחושת נימול מדגדגת,

basically your whole body is trigger-happy. (Laughter)

בעצם כל הגוף שלכם קל על ההדק. (צחוק)

That condition is not conducive to performing folk music.

המצב הזה לא תורם לביצוע של מוזיקה עממית.

(Laughter)

(צחוק)

I mean, your nervous system is an idiot.

אני מתכוון, מערכת העצבים שלכם אידיוטיות.

Really? Two hundred thousand years of human evolution, and it still can't tell the difference

באמת? מאתיים אלף שנים של אבולוציה אנושית, והיא עדיין לא יכולה להבדיל

between a saber tooth tiger and 20 folksingers

בין נמר שן-חרב לבין 20 זמרים עממיים

on a Tuesday night open mic?

בערבי שלישי של מיקרופון פתוח?

(Laughter)

(צחוק)

I have never been more terrified -- until now.

מעולם לא הייתי יותר מפוחד - עד עכשיו.

(Laughter and cheers)

(צחוקים ותרועות)

So then it was my turn,

ואז הגיע תורי,

and somehow, I get myself onto the stage, I start my song,

ואיכשהו, העלתי את עצמי על הבמה, התחלתי את השיר שלי,

I open my mouth to sing the first line,

פתחתי את פי כדי לשיר את השורה הראשונה,

and this completely horrible vibrato --

והויברטו הנוראי לחלוטין הזה -

you know, when your voice wavers -- comes streaming out.

אתם יודעים, כשהקול שלכם מהסס מגיע בזרם החוצה.

And this is not the good kind of vibrato, like an opera singer has,

וזה לא הסוג הטוב של ויברטו, כמו שיש לזמרי אופרה,

this is my whole body just convulsing with fear.

זה כל הגוף שלי פשוט רועד מפחד.

I mean, it's a nightmare.

אני מתכוון, זה סיוט.

I'm embarrassed, the audience is clearly uncomfortable,

אני נבוך, ברור שהקהל לא חש בנוח,

they're focused on my discomfort.

הם ממוקידם על חוסר הנוחות שלי.

It was so bad.

זה היה כל כך רע.

But that was my first real experience as a solo singer-songwriter.

אבל זאת היתה ההתנסות האמיתית הראשונה שלי ככותב-זמר סולו.

And something good did happen -- I had the tiniest little glimpse

ומשהו טוב כן קרה -- הייתה לי הצצה פצפונת קטנה ביותר

of that audience connection that I was hoping for.

לחיבור עם הקהל שאני קיוותי לו.

And I wanted more. But I knew I had to get past this nervousness.

ורציתי יותר. אבל אני ידעתי שאני צריך לעבור את העצבים האלה.

That night I promised myself: I would go back every week

בלילה ההוא אני הבטחתי לעצמי: אני אחזור כל שבוע

until I wasn't nervous anymore.

עד שאני לא אהיה עצבני יותר.

And I did. I went back every single week,

וכך עשיתי, חזרתי כל שבוע,

and sure enough, week after week,

ואכן, שבוע אחרי שבוע,

it didn't get any better. The same thing happened every week. (Laughter)

אני לא השתפרתי. אותו הדבר קרה כל שבוע. (צחוק)

I couldn't shake it.

לא הצלחתי להתנער מזה.

And that's when I had an epiphany.

ואז היתה לי התגלות.

And I remember it really well, because I don't have a lot of epiphanies. (Laughter)

ואני זוכר את זה ממש טוב. מפני שאין לי הרבה התגלויות. (צחוק)

All I had to do was write a song that exploits my nervousness.

כל מה שהייתי צריך לעשות זה לכתוב שיר שמנצל את העצבנות שלי.

That only seems authentic when I have stage fright,

זה נראה אמין רק כשיש לי פחד במה,

and the more nervous I was,

וככל שהייתי יותר עצבני,

the better the song would be. Easy.

כך השיר היה יותר טוב. קל.

So I started writing a song about having stage fright.

אז התחלתי לכתוב שיר על פחד במה.

First, fessing up to the problem,

ראשית, להתמודד עם הבעיה,

the physical manifestations, how I would feel,

הביטויים הפיזיים, איך הייתי מרגיש,

how the listener might feel.

איך המאזין עלול להרגיש.

And then accounting for things like my shaky voice,

ולאחר מכן לקחתי בחשבון דברים כמו הקול הרועד שלי,

and I knew I would be singing about a half-octave higher than normal,

וידעתי שאני אשיר חצי אוקטבה גבוה יותר מהרגיל,

because I was nervous.

מפני שהייתי עצבני.

By having a song that explained what was happening to me,

על ידי שיר שמסביר מה קורה לי,

while it was happening,

בזמן שזה קורה,

that gave the audience permission to think about it.

זה נתן לקהל את האישור לחשוב על זה.

They didn't have to feel bad for me because I was nervous,

הם לא היו צריכים להרגיש רע בשבילי מפני שהייתי עצבני,

they could experience that with me,

הם יכלו לחוות את זה איתי,

and we were all one big happy, nervous, uncomfortable family. (Laughter)

והיינו כולנו משפחה גדולה, שמחה, עצבנית, לא מרגישה בנוח. (צחוק)

By thinking about my audience, by embracing and exploiting my problem,

על ידי חשיבה על הקהל שלי, על ידי אימוץ וניצול הבעיה שלי,

I was able to take something that was blocking my progress,

הייתי מסוגל לקחת משהו שחסם את ההתקדמות שלי,

and turn it into something that was essential for my success.

ולהפוך אותו למשהו שנחוץ להצלחתי.

And having the stage fright song let me get past that biggest issue

ושיר פחד הבמה נתן לי לעבור את הבעיה הגדולה ביותר

right in the beginning of a performance.

ממש בתחילת הופעה.

And then I could move on, and play the rest of my songs

ואז אני אוכל להמשיך, ולנגן את שאר השירים שלי

with just a little bit more ease.

רק עם קצת יותר קלות.

And eventually, over time, I didn't have to play the stage fright song at all.

ולבסוף, עם הזמן, לא הייתי צריך בכלל לשיר את שיר פחד הבמה.

Except for when I was really nervous, like now. (Laughter)

חוץ מאשר כשהייתי ממש עצבני, כמו עכשיו. (צחוק)

Would it be okay if I played the stage fright song for you?

האם זה יהיה בסדר שאשיר את שיר פחד הבמה עבורכם?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Can I have a sip of water?

האם אני יכול לקבל לגימה של מים?

(Music)

(מוזיקה)

Thank you.

תודה לכם.

♫ I'm not joking, you know, ♫

(מוזיקה) אני לא צוחק, אתם יודעים,

♫ this stage fright is real. ♫

(מוזיקה) פחד הבמה הזה הוא אמיתי.

♫ And if I'm up here trembling and singing, ♫

(מוזיקה) ואם אני פה רועד ושר,

♫ well, you'll know how I feel. ♫

(מוזיקה) ובכן, אתם יודעים איך אני מרגיש.

♫ And the mistake I'd be making, ♫

(מוזיקה) והטעות שאני אעשה,

♫ the tremolo caused by my whole body shaking. ♫

(מוזיקה) הטרמולו שנגרם מכל הגוף הרועד שלי .

♫ As you sit there feeling embarrassed for me, ♫

(מוזיקה) כשאתם יושבים שם מרגישים נבוכים בשבילי,

♫ well, you don't have to be. ♫

(מוזיקה) ובכן, אתם לא צריכים להיות.

♫ Well, maybe just a little bit. ♫

(מוזיקה) ובכן, אולי רק קצת.

(Laughter)

(צחוק)

♫ And maybe I'll try to imagine you all without clothes. ♫

(מוזיקה) ואולי אני אנסה לדמיין אתכם בלי בגדים.

♫ But singing in front of all naked strangers scares me more than anyone knows. ♫

(מוזיקה) אבל לשיר מול אנשים זרים ערומים, מפחיד אותי יותר ממה שכל אחד יודע.

♫ Not to discuss this at length, ♫

(מוזיקה) שלא לדבר על זה באריכות,

♫ but my body image was never my strength. ♫

(מוזיקה) אבל דימוי הגוף שלי מעולם לא היה החוזק שלי.

♫ So frankly, I wish that you all would get dressed, ♫

(מוזיקה) אז למען האמת, אני מקווה שכולכם תתלבשו,

♫ I mean, you're not even really naked. ♫

(מוזיקה)אני מתכוון, אתם אפילו לא באמת ערומים.

♫ And I'm the one with the problem. ♫

(מוזיקה) ואני זה עם הבעיה.

♫ And you tell me, don't worry so much, you'll be great. ♫

(מוזיקה) ואתם אומרים לי, אל תדאג כל כך, אתה תהיה נהדר.

♫ But I'm the one living with me ♫

(מוזיקה) אבל אני זה שחי עם עצמי

♫ and I know how I get. ♫

(מוזיקה) ואני יודע איך אני נהיה.

♫ Your advice is gentle but late. ♫

(מוזיקה) העצה שלכם היא עדינה אך באיחור.

♫ If not just a bit patronizing. ♫

(מוזיקה) אם לא קצת מתנשאת.

♫ And that sarcastic tone doesn't help me when I sing. ♫

(מוזיקה) והטון הציני הזה לא עוזר לי כשאני שר.

♫ But we shouldn't talk about these things right now, ♫

(מוזיקה) אבל אנחנו לא צריכים לדבר על הדברים האלו עכשיו,

♫ really, I'm up on stage, and you're in the crowd. Hi. ♫

(מוזיקה) באמת, אני על הבמה, ואתם בקהל. הי.

♫ And I'm not making fun of unnurtured, irrational fear, ♫

(מוזיקה) ואני לא עושה צחוק מפחד הגיוני, מטופח,

♫ and if I wasn't ready to face this, ♫

(מוזיקה) ואם לא הייתי מוכן להתמודד עם זה,

♫ I sure as hell wouldn't be here. ♫

(מוזיקה) אני בטוח לא הייתי כאן.

♫ But if I belt one note out clearly, ♫

(מוזיקה) אבל אבל אם אני אשחרר תו אחד החוצה בצורה ברורה,

♫ you'll know I'm recovering slowly but surely. ♫

(מוזיקה) אתם תדעו שאני מתאושש לאט אבל בטוח.

♫ And maybe next week, I'll set my guitar ringin' ♫

(מוזיקה) ואולי שבוע הבא, אני אנגן עם הגיטרה שלי.

♫ my voice clear as water, and everyone singin'. ♫

(מוזיקה) הקול שלי צלול כמים, וכולם שרים.

♫ But probably I'll just get up and start groovin', ♫

(מוזיקה) אבל כנראה אני אקום ואתחיל לעשות גרוב,

♫ my vocal cords movin', ♫

(מוזיקה) מיתרי הקול שלי זזים,

♫ at speeds slightly faster than sound. ♫

(מוזיקה) במהירות קצת גבוהה ממהירות הקול

(Applause)

(מחיאות כפיים)