The thrilling potential of SixthSense technology | Pranav Mistry

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

We grew up

מילדותנו

interacting with the physical objects around us.

אנו באים במגע עם החפצים סביבנו.

There are an enormous number of them that we use every day.

אנחנו משתמשים כל יום

במספר גדול מביניהם.

Unlike most of our computing devices,

בניגוד לרוב המחשבים שלנו,

these objects are much more fun to use.

הרבה יותר כיף להשתמש בחפצים הללו.

כאשר מדברים על חפצים,

When you talk about objects,

one other thing automatically comes attached to that thing,

באופן אוטומטי עולה דבר אחד נוסף,

and that is gestures:

והוא מחוות:

how we manipulate these objects,

כיצד אנחנו מתפעלים חפצים הללו,

how we use these objects in everyday life.

כיצד אנחנו משתמשים בחפצים הללו בחיי היומיום.

We use gestures not only to interact with these objects,

אנו עושים שימוש בתנועות לא רק כדי לבוא במגע עם החפצים,

but we also use them to interact with each other.

אלא גם כדי לתקשר האחד עם השני.

A gesture of "Namaste!", maybe, to respect someone, or maybe,

לדוגמא, תנועת "נמסטה!", כדי להפגין כבוד כלפי הזולת,

או אולי --

in India I don't need to teach a kid that this means

בהודו אין צורך להסביר לילדים שזה פירושו

"four runs" in cricket.

"ארבע ריצות" בקריקט.

It comes as a part of our everyday learning.

דבר זה בא כחלק מהלימוד היומיומי שלנו.

So, I am very interested, from the beginning,

כך שאני מאוד מתעניין,

כבר מהתחלה, כיצד --

how our knowledge about everyday objects and gestures,

כיצד הידע שלנו

על חפצים ותנועות יומיומיים,

and how we use these objects,

ועל דרך השימוש בחפצים הללו,

can be leveraged to our interactions with the digital world.

יכול לתת דחיפה קדימה לאינטראקציה שלנו עם העולם הדיגיטלי.

Rather than using a keyboard and mouse,

במקום להשתמש במקלדת ועכבר,

why can I not use my computer

מדוע שלא אשתמש במחשב שלי

in the same way that I interact in the physical world?

באותו אופן בו אני מתקשר עם העולם הפיזי?

So, I started this exploration around eight years back,

כך, התחלתי חקירה זו לפני כשמונה שנים,

and it literally started with a mouse on my desk.

והיא החלה פשוטה כמשמעה עם העכבר שעל שולחני.

Rather than using it for my computer, I actually opened it.

במקום להשתמש בו בשביל המחשב שלי,

פתחתי אותו.

Most of you might be aware that, in those days,

רובכם אולי יודעים שבימים ההם

the mouse used to come with a ball inside,

העכבר הכיל בתוכו כדור,

and there were two rollers

והיו גם שני גלילים

that actually guide the computer where the ball is moving,

שבעצם הנחו את המחשב בנוגע לכיוון תנועת הכדור,

and, accordingly, where the mouse is moving.

ובהתאם לכך, להיכן העכבר נע.

So, I was interested in these two rollers,

כך התחלתי להתעניין בשני הגלילים הללו,

and I actually wanted more, so I borrowed another mouse from a friend --

ולמעשה רציתי עוד, לכן שאלתי עכבר נוסף מחבר --

never returned to him --

ואף פעם לא החזרתי אותו --

and I now had four rollers.

והיו לי כבר ארבעה גלילים.

Interestingly, what I did with these rollers is,

מה שמעניין הוא שמה שעשיתי עם הגלילים הללו,

basically, I took them off of these mouses and then put them in one line.

באופן בסיסי, הוצאתי אותם מהעכברים

והנחתי אותם בקו אחד.

It had some strings and pulleys and some springs.

לקחתי כמה חוטים וגלגלות ומספר קפיצים.

What I got is basically a gesture-interface device

מה שקיבלתי הוא התקן גישור לפעולות שלנו

that actually acts as a motion-sensing device

אשר פועל למעשה כהתקן רגיש-תנועה

made for two dollars.

שעלה שני דולר.

So, here, whatever movement I do in my physical world

כך, כל תנועה שאני מבצע בעולם הפיזי

is actually replicated inside the digital world

משוכפלת למעשה בעולם הדיגיטלי

just using this small device that I made, around eight years back,

פשוט באמצעות התקן קטן זה שבניתי לפני כשמונה שנים,

in 2000.

בשנת 2000.

Because I was interested in integrating these two worlds,

מכיוון שרציתי לשלב את שני העולמות הללו,

I thought of sticky notes.

חשבתי על פתקיות מדבקה.

I thought, "Why can I not connect

אמרתי לעצמי, "מדוע לא אחבר

the normal interface of a physical sticky note

את המשטח הפיזי הרגיל של פתקיות מדבקה

to the digital world?"

אל העולם הדיגיטלי?"

A message written on a sticky note to my mom,

הודעה שנועדה לאימי וכתובה על

on paper,

פתקית מדבקה

can come to an SMS,

יכולה להפוך למסרון,

or maybe a meeting reminder

או אולי לתזכורת על פגישה,

automatically syncs with my digital calendar --

המתואמת אוטומטית עם לוח-השנה הדיגיטלי שלי --

a to-do list that automatically syncs with you.

מן רשימת מטלות המתואמת איתך אוטומטית.

But you can also search in the digital world,

אבל ניתן גם לחפש בעולם הדיגיטלי,

or maybe you can write a query, saying,

או אולי ניתן לרשום שאילתא האומרת,

"What is Dr. Smith's address?"

"מה הכתובת של ד"ר סמית?"

and this small system actually prints it out --

ומערכת פשוטה זו אפילו מדפיסה --

so it actually acts like a paper input-output system,

כך שהיא משמשת גם כמערכת קלט-פלט בכתב,

just made out of paper.

העשויה רק מנייר.

In another exploration,

בניסוי אחר,

I thought of making a pen that can draw in three dimensions.

חשבתי ליצור עט שיכול לצייר בשלושה מימדים.

So, I implemented this pen that can help designers and architects

אז יצרתי עט זה

אשר יכול לעזור למתכננים וארכיטקטים

not only think in three dimensions,

לא רק לחשוב בשלושה מימדים,

but they can actually draw,

אלא שהם יכולים ממש לצייר

so that it's more intuitive to use that way.

כך שזה יותר אינטואיטיבי להשתמש בו בדרך זו.

Then I thought, "Why not make a Google Map,

אחר-כך חשבתי לעצמי, "מדוע שלא אצור מפת גוגל,

but in the physical world?"

אבל ממש בעולם הפיזי?"

Rather than typing a keyword to find something,

במקום להקליד מילת מפתח כדי למצוא משהו,

I put my objects on top of it.

אני מניח חפצים עליה.

If I put a boarding pass, it will show me where the flight gate is.

אם אניח כרטיס עלייה לטיסה, היא תראה לי היכן שער העליה למטוס.

A coffee cup will show where you can find more coffee,

כוס קפה תראה היכן ניתן למצוא יותר קפה,

or where you can trash the cup.

או היכן ניתן לזרוק אותה לזבל.

So, these were some of the earlier explorations I did

אלה היו חלק מהניסיונות המוקדמים שביצעתי מכיוון

because the goal was to connect these two worlds seamlessly.

שהמטרה היתה לחבר את שני העולמות באופן חלק.

Among all these experiments,

בכל הניסיונות הללו,

there was one thing in common:

היה דבר אחד משותף:

I was trying to bring a part of the physical world

ניסיתי להביא חלק מהעולם הפיזי אל תוך העולם הדיגיטלי.

to the digital world.

לקחתי חלק מסויים של החפצים,

I was taking some part of the objects,

or any of the intuitiveness of real life,

או איזושהי אינטואיציה מהחיים האמיתיים,

and bringing them to the digital world,

והבאתי אותם אל תוך העולם הדיגיטלי,

because the goal was to make our computing interfaces more intuitive.

מכיוון שהמטרה היתה להפוך את ממשקי המחשבים שלנו ליותר אינטואיטיביים.

But then I realized that we humans are not actually interested in computing.

אבל אז התחוור לי שאנחנו בני-האדם

לא באמת מעוניינים בעבודה על מחשב.

What we are interested in is information.

מה שאנחנו מעוניינים בו הוא מידע.

We want to know about things.

אנחנו רוצים מידע על דברים שונים.

We want to know about dynamic things going around.

אנחנו רוצים לדעת על דברים דינמיים המתרחשים סביבנו.

So I thought, around last year -- in the beginning of the last year --

כך הרהרתי, בערך בשנה שעברה -- בתחילת שנה שעברה --

I started thinking, "Why can I not take this approach in the reverse way?"

התחלתי לחשוב, "מדוע שלא אקח גישה זו בכיוון ההפוך?"

אולי, "מה אם אקח את העולם הדיגיטלי שלי

Maybe, "How about I take my digital world

and paint the physical world with that digital information?"

ואצייר באמצעות אותו מידע דיגיטלי את העולם הפיזי?"

כי פיקסלים נעולים כבר כעת ממש בתוך ההתקנים המלבניים הללו

Because pixels are actually, right now, confined in these rectangular devices

המותאמים לכיסים שלנו.

that fit in our pockets.

Why can I not remove this confine

מדוע שלא אסיר מיגבלה זו

and take that to my everyday objects, everyday life

ואקח אותם אל החפצים שלי בחיי היומיום,

so that I don't need to learn the new language

כך שלא אצטרך ללמוד את השפה הנדרשת

for interacting with those pixels?

בשביל לתקשר עם הפיקסלים הללו?

So, in order to realize this dream,

על-כן, כדי להגשים את החלום,

I actually thought of putting a big-size projector on my head.

שקלתי למעשה להניח מקרן גדול על ראשי.

I think that's why this is called a head-mounted projector, isn't it?

אני חושב שזו הסיבה שדבר זה נקרא מקרן המותקן על ראש, הלא כן?

I took it very literally,

לקחתי את זה פשוטו כמשמעו,

and took my bike helmet,

ונטלתי את קסדת האופניים שלי,

put a little cut over there so that the projector actually fits nicely.

עשיתי חתך קטן כאן כך שהמקרן יוכל לשבת היטב.

So now, what I can do --

עכשיו, מה שאני יכול לעשות --

I can augment the world around me with this digital information.

אני יכול להרחיב את העולם סביבי עם מידע דיגיטלי זה.

But later,

אבל יותר מאוחר,

I realized that I actually wanted to interact

גיליתי שאני גם רוצה לתקשר עם פיקסלים דיגיטליים הללו.

with those digital pixels, also.

So I put a small camera over there that acts as a digital eye.

אז שמתי מצלמה קטנה שם,

המשמשת כעין אלקטרונית.

Later, we moved to a much better,

יותר מאוחר עברנו לגירסת תליון

consumer-oriented pendant version of that,

המתאימה הרבה יותר לצרכי הלקוח,

that many of you now know as the SixthSense device.

שרבים מכם מכירים בתור התקן החוש-השישי.

But the most interesting thing about this particular technology

אבל הדבר הכי מעניין בקשר לטכנולוגיה זו

is that you can carry your digital world with you

הוא שניתן לשאת איתך את העולם הדיגיטלי שלך

wherever you go.

להיכן שתלך.

You can start using any surface, any wall around you,

ניתן להתחיל להשתמש בכל משטח שהוא, כל קיר לידך,

as an interface.

בתור ממשק.

The camera is actually tracking all your gestures.

המצלמה למעשה עוקבת אחר כל תנועותיך.

Whatever you're doing with your hands,

מה שתעשה עם ידיך,

it's understanding that gesture.

זה מצריך הבנה של אותה תנועה.

And, actually, if you see, there are some color markers

ולמעשה, אם תשימו לב, ישנם מספר סמנים צבעוניים

that in the beginning version we are using with it.

שבגירסה הראשונה אנחנו עושים בהם שימוש.

You can start painting on any wall.

ניתן להתחיל לצייר על כל קיר.

You stop by a wall, and start painting on that wall.

עומדים ליד קיר ומתחילים לצייר עליו.

But we are not only tracking one finger, here.

אבל המערכת אינה עוקבת אך ורק אחר אצבע אחת.

We are giving you the freedom of using all of both of your hands,

אתם חופשיים להשתמש בשתי הידיים שלכם,

so you can actually use both of your hands to zoom into or zoom out

כך שתוכלו להשתמש בשתי הידיים כדי להתקרב או להתרחק

of a map just by pinching all present.

מהמפה פשוט על-ידי סימון מה שרוצים.

The camera is actually doing -- just, getting all the images --

המצלמה בעצם מבצעת --

פשוט, קולטת את התמונות --

is doing the edge recognition and also the color recognition

מבצעת זיהוי קצוות וגם זיהוי צבעים

and so many other small algorithms are going on inside.

ועוד המון חישובים קטנים אחרים.

So, technically, it's a little bit complex,

כך שטכנית זה דבר קצת מורכב,

but it gives you an output which is more intuitive to use, in some sense.

אבל כל זה מעניק לכם דבר שהוא במובן מסויים יותר אינטואיטיבי לשימוש.

But I'm more excited that you can actually take it outside.

אבל מה שיותר מעניין הוא שניתן לקחת את הכל החוצה.

Rather than getting your camera out of your pocket,

במקום הוצאת המצלמה מהכיס,

you can just do the gesture of taking a photo,

ניתן פשוט לבצע את התנועה של צילום

and it takes a photo for you.

וכבר המערכת מצלמת בשבילכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה רבה.

And later I can find a wall, anywhere,

לאחר-מכן ניתן למצוא קיר, בכל מקום,

and start browsing those photos

ולהתחיל לדפדף בין התמונות

or maybe, "OK, I want to modify this photo a little bit

או אולי, להגיד "ברצוני לשנות מעט תמונה זו

and send it as an email to a friend."

ולשלוח אותה באי-מייל לחבר."

So, we are looking for an era

כך, הציפיה היא לעידן בו

where computing will actually merge with the physical world.

השימוש במחשבים יתמזג למעשה עם העולם הממשי.

And, of course, if you don't have any surface,

וכמובן, אם אין בקרבתכם משטח כלשהו,

you can start using your palm for simple operations.

תוכלו להשתמש בכף-ידכם לביצוע פעולות פשוטות.

Here, I'm dialing a phone number just using my hand.

הנה, אני משתמש רק בידי כדי לחייג מספר טלפון.

The camera is actually not only understanding your hand movements,

המצלמה אינה רק מבינה את תנועות ידכם,

but, interestingly,

אבל, מה שמעניין זה,

is also able to understand what objects you are holding in your hand.

שהיא גם מסוגלת לקלוט אלו חפצים אתם מחזיקים.

מה שאנחנו עושים כאן הוא למעשה --

For example, in this case,

לדוגמא, במקרה זה,

the book cover is matched

עטיפת הספר עוברת השוואה

with so many thousands, or maybe millions of books online,

עם אלפי או מיליוני ספרים מקוונים,

and checking out which book it is.

כדי למצוא איזה ספר זה.

Once it has that information,

ברגע שלמערכת יש את המידע הזה,

it finds out more reviews about that,

היא מוצאת יותר ביקורות עליו,

or maybe New York Times has a sound overview on that,

או אולי לניו-יורק טיימס יש סקירה קולית עליו,

so you can actually hear, on a physical book,

כך שניתן ממש להאזין, על-גבי ספר ממשי,

a review as sound.

לביקורת בצורת קול.

(Video) Famous talk at Harvard University --

("הרצאה מפורסמת באוניברסיטת הארוורד...")

This was Obama's visit last week to MIT.

זה היה ביקורו של אובאמה באם-איי-טי בשבוע האחרון.

(Video) And particularly I want to thank two outstanding MIT --

("...ובמיוחד ברצוני להודות לשני... בולטים מאם-איי-טי...")

Pranav Mistry: So, I was seeing the live [video] of his talk,

כך שצפיתי בוידאו (חי) של נאומו, בחוץ, פשוט על-גבי עיתון.

outside, on just a newspaper.

Your newspaper will show you live weather information

העיתון שלכם יציג לכם תחזית מזג-אויר בשידור ישיר

rather than having it updated.

במקום להתעדכן בה כל הזמן -- כמו למשל, כאשר אתם צריכים לבדוק אותה

You have to check your computer in order to do that, right?

במחשב שלכם, נכון?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

When I'm going back, I can just use my boarding pass

כאשר אני חוזר, אני פשוט יכול להשתמש בכרטיס העליה למטוס

to check how much my flight has been delayed,

כדי לבדוק בכמה זמן מתעכבת הטיסה שלי,

because at that particular time,

מכיוון שדווקא באותו רגע,

I'm not feeling like opening my iPhone,

לא מתחשק לי לפתוח את האייפון שלי,

and checking out a particular icon.

ולשחק עם איזה אייקון.

And I think this technology will not only change the way --

אני סבור שטכנולוגיה זו, לא רק שתשנה את הדרך --

(Laughter)

כן. (צחוק)

Yes.

It will change the way we interact with people, also,

היא תשנה את הדרך בה אנו גם באים במגע עם אנשים,

not only the physical world.

ולא רק עם העולם הפיזי.

The fun part is, I'm going to the Boston metro,

החלק הכיפי הוא, אני הולך לרכבת התחתית של בוסטון,

and playing a pong game inside the train on the ground, right?

ומשחק פינג-פונג ברכבת

על הרצפה, רואים?

(Laughter)

(צחוק)

And I think the imagination is the only limit

ואני חושב שדמיון זה הגבול היחיד

of what you can think of

והוא על מה אנו נהיה מסוגלים לחשוב

when this kind of technology merges with real life.

כאשר טכנולוגיה שכזו תשתלב במציאות החיים.

But many of you argue, actually,

אבל רבים מכם טוענים, למעשה,

that all of our work is not only about physical objects.

שהעבודה שלנו אינה רק עם חפצים פיזיים.

We actually do lots of accounting and paper editing

אנחנו למעשה יוצרים המון דו"חות ועורכים הרבה מסמכים

and all those kinds of things; what about that?

וכל מיני דברים מן הסוג הזה; מה לגביהם?

And many of you are excited about the next-generation tablet computers

ורבים מכם מתעניינים בנוגע למחשבים דקים מהדור הבא

to come out in the market.

העומדים לצאת לשוק.

So, rather than waiting for that,

אז, במקום לחכות להם,

I actually made my own, just using a piece of paper.

יצרתי אחד משלי, פשוט תוך שימוש בחתיכת נייר.

So, what I did here is remove the camera --

מה שעשיתי כאן זה הסרתי את המצלמה --

All the webcam cameras have a microphone inside the camera.

בכל מצלמות הרשת יש מיקרופון בפנים.

I removed the microphone from that,

הורדתי מזו את המיקרופון,

and then just pinched that --

ואז פשוט הצמדתי אותו --

like I just made a clip out of the microphone --

עשיתי מן מהדק כזה מהמיקרופון --

and clipped that to a piece of paper, any paper that you found around.

והצמדתי אותו לחתיכת נייר, כל נייר שניתן למצוא.

So now the sound of the touch

כך שעכשיו הקול של המגע

is getting me when exactly I'm touching the paper.

מגלה אותי כאשר בדיוק אני נוגע בנייר.

But the camera is actually tracking where my fingers are moving.

אבל למעשה המצלמה עוקבת אחר אצבעותיי, לאן שהן נעות.

You can of course watch movies.

ניתן כמובן לצפות בסרטים.

(Video) Good afternoon. My name is Russell,

("צהריים טובים. שמי ראסל...")

and I am a Wilderness Explorer in Tribe 54."

("... ואני חוקר את הפראי בשבט 54.")

PM: And you can of course play games.

ואפשר כמובן לשחק.

(Car engine)

(מנוע מכונית)

Here, the camera is actually understanding how you're holding the paper

כאן, המצלמה למעשה מבינה כיצד אתם מחזיקים את הנייר

and playing a car-racing game.

ומשחקים את משחק מירוץ-מכוניות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Many of you already must have thought, OK, you can browse.

רבים מכם ודאי חשבו, בסדר, ניתן לגלוש.

כן. מובן שניתן לגלוש לכל מיני אתרים

Yeah. Of course you can browse to any websites

or you can do all sorts of computing on a piece of paper

או שניתן לבצע כל מיני מטלות מחשב על גבי נייר

wherever you need it.

בכל מקום שצריך.

So, more interestingly,

כך, מה שיותר מעניין,

I'm interested in how we can take that in a more dynamic way.

אני מתעניין כיצד ניתן להשתמש בכל זה בדרך יותר דינמית.

When I come back to my desk, I can just pinch that information

כאשר אני חוזר לשולחני, אני פשוט יכול לתפוס את המידע בין אצבעותיי

back to my desktop

ולהעבירו לשולחן העבודה שלי

so I can use my full-size computer.

כך שאני יכול להשתמש במחשב הרגיל שלי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And why only computers? We can just play with papers.

ומדוע רק מחשבים? ניתן פשוט לשחק בניירות.

Paper world is interesting to play with.

זה מעניין לשחק בניירות.

Here, I'm taking a part of a document,

הנה, אני לוקח חלק ממסמך

and putting over here a second part from a second place,

ומניח כאן חלק אחר ממקום אחר --

and I'm actually modifying the information that I have over there.

וכך אני בעצם משנה מידע

שיש לי כאן.

Yeah. And I say, "OK, this looks nice, let me print it out, that thing."

בסדר. ואני אומר, "זה נראה נחמד,

בוא נדפיס את זה."

So I now have a print-out of that thing.

כך יש לי תדפיס של הדבר הזה, ועכשיו --

So the workflow is more intuitive,

העבודה יותר אינטואיטיבית מאשר איך שנהגנו לעשות אותה

the way we used to do it maybe 20 years back,

אולי לפני 20 שנה,

rather than now switching between these two worlds.

לעומת עכשיו שאנו עוברים בין שני העולמות.

So, as a last thought,

כך, בתור מחשבה אחרונה,

I think that integrating information to everyday objects

אני סבור שמיזוג של מידע עם חפצים יומיומיים

לא רק שיסייע לנו להשתחרר מהפיצול הדיגיטלי,

will not only help us to get rid of the digital divide,

the gap between these two worlds,

הפער בין שני העולמות הללו,

but will also help us, in some way,

אלא גם יעזור לנו, בדרך כלשהי,

to stay human,

להישאר אנושיים,

to be more connected to our physical world.

להיות יותר מחוברים לעולם הפיזי.

And it will actually help us not end up being machines

ולמעשה, זה יסייע לנו לא להפוך למכונות

sitting in front of other machines.

היושבות מול מכונות אחרות.

That's all. Thank you.

זה הכל. תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Chris Anderson: So, Pranav, first of all, you're a genius.

כריס אנדרסון: אז, פראנאב,

קודם כל, אתה גאון.

This is incredible, really.

זה לא ייאמן, באמת.

What are you doing with this? Is there a company being planned?

מה אתה עושה עם זה? האם אתה מתכנן להקים חברה?

Or is this research forever, or what?

או שזה יישאר בגדר מחקר בלבד, או מה?

Pranav Mistry: So, there are lots of companies,

פראנאב מיסטרי: ישנן הרבה חברות --

sponsor companies of Media Lab interested in taking this ahead

בעצם חברות מאמצות של מדיה לאב --

המעוניינות לקדם את כל זה בדרך זו או אחרת.

in one or another way.

Companies like mobile-phone operators

חברות כמו מפעילי טלפונים ניידים

want to take this in a different way than the NGOs in India,

רוצות להוביל זאת בדרך שונה מאשר אירגונים לא ממשלתיים בהודו,

thinking, "Why can we only have 'Sixth Sense'?

(אשר) מהרהרות, "מדוע שיהיה לנו רק 'חוש-שיש'?

We should have a 'Fifth Sense' for missing-sense people who cannot speak.

צריך שיהיה לנו 'חוש-חמישי' עבור אנשים חסרי

יכולת לדבר.

This technology can be used for them to speak out in a different way

ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו בשבילם כדי שיוכלו לדבר בדרך אחרת

maybe a speaker system."

אולי בעזרת מערכת רמקולים."

CA: What are your own plans? Are you staying at MIT,

כ.א.: מה הן תוכניותיך? האם תישאר באמ.איי.טי,

or are you going to do something with this?

או שאתה מתכוון לעשות עם זה משהו?

פ.מ.: אני מנסה להפוך את זה ליותר זמין לאנשים

PM: I'm trying to make this more available to people

כך שכל אחד יוכל לפתח התקן חוש-שישי משלו

so that anyone can develop their own SixthSense device,

מכיוון שבעצם לא כל-כך קשה לייצר את החומרה,

because the hardware is actually not that hard to manufacture

or hard to make your own.

או ליצור משהו משלך.

We will provide all the open source software for them,

אנו נספק להם את כל התוכנה בעלת קוד-פתוח,

maybe starting next month.

אולי כבר מחודש הבא.

CA: Open source? Wow.

קוד-פתוח? וואו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

CA: Are you going to come back to India with some of this, at some point?

כ.א.: האם אתה עומד לחזור להודו עם משהו מזה, בזמן כלשהו?

PM: Yeah. Yes, yes, of course.

פ.מ.: כן. כן, כן, כמובן.

CA: What are your plans? MIT? India?

כ.א.: מהן תוכניותיך? אמ.איי.טי?

How are you going to split your time going forward?

הודו? כיצד אתה עומד לחלק את זמנך כאשר אתה מתקדם?

PM: There is a lot of energy here. Lots of learning.

פ.מ.: יש כאן המון אנרגיות. המון ללמוד.

All of this work that you have seen is all about my learning in India.

כל העבודה הזאת שראיתם

נוגעת כולה ללימודיי בהודו.

And now, if you see, it's more about the cost-effectiveness:

וכעת, אם תרצו לדעת יותר על עלות מול תועלת:

this system costs you $300

מערכת זו עולה 300 דולר

compared to the $20,000 surface tables, or anything like that.

בהשוואה למחשבים דקים שעולים 20,000 דולר או משהו כזה.

Or maybe even the $2 mouse gesture system at that time was costing around $5,000?

או אולי אפילו מערכת התנועות באמצעות עכבר שעלותה 2 דולר

היתה עולה בזמנה בסביבות 5,000 דולר?

I showed that, at a conference, to President Abdul Kalam, at that time,

כך שאנחנו למעשה -- הראתי את זה, בכינוס,

לנשיא עבדול קאלאם, בזמנו,

and then he said, "OK, we should use this in Bhabha Atomic Research Centre

והוא אמר, "טוב, אנו צריכים להשתמש בזה במרכז למחקר גרעיני בהאבה

for some use of that."

ולנצל את זה איכשהו."

So I'm excited about how I can bring the technology to the masses

אז אני חש התרגשות בקשר להבאת טכנולוגיה זו אל ההמונים

rather than just keeping that technology in the lab environment.

במקום להשאיר אותה ברמת המעבדה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

CA: Based on the people we've seen at TED,

כ.א.: על סמך האנשים שראינו ב-TED,

I would say you're truly one of the two or three

הייתי אומר שאתה באמת אחד משניים או שלושה

best inventors in the world right now.

הממציאים הטובים ביותר בעולם כיום.

It's an honor to have you at TED.

זה כבוד לארח אותך ב-TED.

Thank you so much.

תודה רבה לך מאוד מאוד.

That's fantastic.

זה נפלא.

(Applause)

(מחיאות כפיים)