Forget Shopping. Soon You'll Download Your New Clothes | Danit Peleg | TED Talks

מתרגם: Liblib Fib מבקר: Zeeva Livshitz

In the past few months, I've been traveling for weeks at a time

בחודשים האחרונים, נסעתי כל פעם למספר שבועות

with only one suitcase of clothes.

עם מזוודה אחת של בגדים.

One day, I was invited to an important event,

יום אחד, הוזמנתי לאירוע חשוב,

and I wanted to wear something special and new for it.

ורציתי ללבוש בו משהו חדש ומיוחד.

So I looked through my suitcase and I couldn't find anything to wear.

עברתי על המזוודה, ולא מצאתי שום דבר ללבוש.

I was lucky to be at the technology conference on that day,

התמזל מזלי ובאותו יום ביקרתי בכנס טכנולוגי

and I had access to 3D printers.

והיתה לי גישה למדפסת תלת מימד.

So I quickly designed a skirt on my computer,

אז עיצבתי בזריזות חצאית במחשב,

and I loaded the file on the printer.

טענתי את הקובץ למדפסת

It just printed the pieces overnight.

והפריט הודפס במהלך הלילה.

The next morning, I just took all the pieces,

למחרת לקחתי את החלקים,

assembled them together in my hotel room,

חיברתי אותם יחד בחדר המלון שלי,

and this is actually the skirt that I'm wearing right now.

וזו למעשה החצאית שאני לובשת ממש עכשיו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So it wasn't the first time that I printed clothes.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהדפסתי בגדים.

For my senior collection at fashion design school,

עבור קולקציית הגמר שלי בבית הספר לעיצוב אופנה,

I decided to try and 3D print an entire fashion collection from my home.

החלטתי לנסות ולהדפיס קולקציה שלמה בתלת מימד מהבית.

The problem was that I barely knew anything about 3D printing,

הבעיה הייתה שבקושי ידעתי דבר על הדפסה בתלת מימד,

and I had only nine months to figure out how to print five fashionable looks.

והיו לי רק תשעה חודשים, להבין איך אני מדפיסה חמישה דגמים שונים.

I always felt most creative when I worked from home.

הרגשתי הכי יצירתית כשעבדתי מהבית.

I loved experimenting with new materials,

אני אוהבת להתנסות בחומרים חדשים,

and I always tried to develop new techniques

ותמיד מנסה לפתח טכניקות חדשות

to make the most unique textiles for my fashion projects.

כדי ליצור את הדוגמאות המקוריות ביותר לדגמים שלי.

I loved going to old factories and weird stores

אני אוהבת ללכת למפעלים ישנים וחנויות מוזרות

in search of leftovers of strange powders and weird materials,

לחפש שאריות של אבקות מוזרות וחומרים מוזרים,

and then bring them home to experiment on.

להביא אותם הביתה ולהתנסות.

As you can probably imagine,

כמו שאתם בטח יכולים לדמיין,

my roommates didn't like that at all.

השותפים שלי לדירה לא אהבו את זה בכלל.

(Laughter)

(צחוק)

So I decided to move on to working with big machines,

אז החלטתי להתקדם לעבודה עם מכונות גדולות,

ones that didn't fit in my living room.

כאלו שלא נכנסות לסלון.

I love the exact and the custom work I can do

אני אוהבת את הדיוק וההתאמות בעבודה שאני יכולה לבצע

with all kinds of fashion technologies,

עם כל מני סוגי טכנולוגיות,

like knitting machines and laser cutting and silk printing.

כמו מכונות אריגה, חיתוך ליזר והדפסות משי.

One summer break, I came here to New York for an internship

באחת מחופשות הקיץ, באתי לכאן, לניו יורק להתמחות

at a fashion house in Chinatown.

בבית אופנה בצ׳ינה טאון.

We worked on two incredible dresses that were 3D printed.

עבדנו על שתי שמלות מדהימות שהודפסו בתלת מימדץ

They were amazing -- like you can see here.

הן היו מדהימות, כפי שאתם יכולים לראות.

But I had a few issues with them.

אבל היו לי מספר השגות לגביהן.

They were made from hard plastics and that's why they were very breakable.

הן יוצרו מפלסטיק קשיח ולכן היו מאד שבירות.

The models couldn't sit in them,

הדוגמניות לא יכלו לשבת בהן,

and they even got scratched from the plastics under their arms.

והן אפילו נשרטו מהפלסטיק בבתי השחי.

With 3D printing, the designers had so much freedom

עם הדפסת תלת מימד, למעצבים יש המון חופש

to make the dresses look exactly like they wanted,

לעצב שמלה שתראה בדיוק כמו שהם רוצים,

but still, they were very dependent on big and expensive industrial printers

אבל עדיין הם תלויים במדפסות תעשייתיות גדולות ויקרות

that were located in a lab far from their studio.

שהיו ממוקמות במעבדה רחוקה מהסטודיו.

Later that year, a friend gave me a 3D printed necklace,

בהמשך השנה, חבר נתן לי שרשרת שהודפסה בתלת מימד,

printed using a home printer.

שהודפסה במדפסת ביתית.

I knew that these printers were much cheaper

ידעתי שאלו מדפסות זולות בהרבה

and much more accessible than the ones we used at my internship.

ויותר נגישות מאלו שהשתמשנו בהן בהתמחות שלי.

So I looked at the necklace,

אז התבוננתי בשרשרת,

and then I thought, "If I can print a necklace from home,

וחשבתי: ״אם אני יכולה להדפיס שרשרת מהבית,

why not print my clothes from home, too?"

מדוע לא להדפיס מהבית גם בגדים?״

I really liked the idea that I wouldn't have to go to the market

ממש אהבתי את הרעיון שלא אצטרך ללכת לשוק

and pick fabrics that someone else chose to sell --

לבחור בדים, שמשהו אחר בחר למכור --

I could just design them and print them directly from home.

אני פשוט יכולה לעצב אותם ולהדפיס אותם ישירות מהבית.

I found a small makerspace,

מצאתי מייקרספייס קטן,

where I learned everything I know about 3D printing.

ושם למדתי את כל מה שאני יודעת על הדפסת תלת מימד.

Right away, they literally gave me the key to the lab,

מיד במקום, הם נתנו לי מפתח למעבדה,

so I could experiment into the night, every night.

כדי שאוכל להתנסות לתוך הלילה, כל לילה.

The main challenge was to find the right filament for printing clothes with.

האתגר המרכזי היה למצוא את הנימה הנכונה להדפסת בגדים

So what is a filament?

אז מה זאת נימה?

Filament is the material you feed the printer with.

זה החומר שמזינים למדפסת.

And I spent a month or so experimenting with PLA,

והתנסיתי במשך חודש עם PLA (סוג של נימה),

which is a hard and scratchy, breakable material.

שהוא חומר קשה, שורט ושביר

The breakthrough came when I was introduced to Filaflex,

נקודת המפנה הגיעה כשהכירו לי את פילפלקס (Filaflex),

which is a new kind of filament.

סוג חדש של נימה.

It's strong, yet very flexible.

חזקה וגמישה מאד.

And with it, I was able to print the first garment,

ואיתה הייתי מסוגלת להדפיס את הבגד הראשון,

the red jacket that had the word "Liberté" --

הג׳קט האדום שהיתה לו המילה "ליברטה" --

"freedom" in French --

חופש בצרפתית --

embedded into it.

מוטמע בתוכו.

I chose this word because I felt so empowered and free

בחרתי במילה הזו כי הרגשתי כל כך מועצמת ומשוחררת

when I could just design a garment from my home

כשיכולתי לעצב את הבגד שלי מהבית

and then print it by myself.

ולהדפיס אותו בעצמי.

And actually, you can easily download this jacket,

ולמעשה, אתם יכולים בקלות להוריד את הג׳קט,

and easily change the word to something else.

להחליף בקלות את המילה לכל דבר אחר.

For example, your name or your sweetheart's name.

לדוגמה, השם שלכם, או של אהובכם.

(Laughter)

(צחוק)

So the printer plates are small,

המגש של המדפסת קטן,

so I had to piece the garment together, just like a puzzle.

אז הייתי צריכה להרכיב את הבגד כמו פאזל.

And I wanted to solve another challenge.

ורציתי לפתור אתגר נוסף.

I wanted to print textiles

רציתי להדפיס בדים

that I would use just like regular fabrics.

שאוכל להשתמש בהם, בדיוק כמו בדים רגילים

That's when I found an open-source file

מצאתי קובץ פתוח

from an architect who designed a pattern that I love.

של ארכיטקט שעיצב דוגמה שאהבתי.

And with it, I was able to print a beautiful textile

ואיתה יכולתי לעצב בד יפהפה

that I would use just like a regular fabric.

שאשתמש בו כמו בבד רגיל

And it actually even looks a little bit like lace.

והאמת זה אפילו נראה קצת כמו תחרה

So I took his file and I modified it, and changed it, played with it --

אז לקחתי את הקובץ שלו, התאמתי ושיניתי אותו שיחקתי איתו --

many kinds of versions out of it.

יצאו הרבה גרסאות ממנו.

And I needed to print another 1,500 more hours

והייתי צריכה להדפיס עוד 1500 שעות

to complete printing my collection.

להשלמת הקולקציה שלי.

So I brought six printers to my home and just printed 24-7.

אז הבאתי 6 מדפסות הביתה והדפסתי 24-7.

And this is actually a really slow process,

זה תהליך מאד איטי,

but let's remember the Internet was significantly slower 20 years ago,

אבל בואו נזכור שגם האינטרנט היה מאד איטי לפני 20 שנה.

so 3D printing will also accelerate

אז גם הדפסת תלת מימד תהפוך למהירה יותר

and in no time you'll be able to print a T-Shirt in your home

ובתוך זמן קצר נוכל להדפיס חולצת טי בבית

in just a couple of hours, or even minutes.

בתוך כמה שעות או אפילו דקות.

So you guys, you want to see what it looks like?

אז חבר'ה, רוצים לראות איך זה נראה?

Audience: Yeah!

הקהל: כן!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Danit Peleg: Rebecca is wearing one of my five outfits.

דנית פלג: רבקה לובשת את אחד מחמשת התלבושות שלי.

Almost everything here she's wearing, I printed from my home.

כמעט כל מה שהיא לובשת כאן הדפסתי מהבית.

Even her shoes are printed.

אפילו הנעליים שלה מודפסות.

Audience: Wow!

קהל: וואו!

Audience: Cool!

קהל: מגניב!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Danit Peleg: Thank you, Rebecca.

דנית פלג: תודה לך, רבקה.

(To audience) Thank you, guys.

(לקהל) תודה לכם, חבר׳ה.

So I think in the future, materials will evolve,

אז נראה לי שבעתיד חומרים יתפתחו,

and they will look and feel like fabrics we know today,

והם ייראו וירגישו כמו בדים שאנו מכירים כיום.

like cotton or silk.

כמו כותנה או משי.

Imagine personalized clothes that fit exactly to your measurements.

תארו לכם בגדים שמתאימים בדיוק למידותיכם.

Music was once a very physical thing.

מוזיקה היתה פעם דבר כה מוחשי

You would have to go to the record shop and buy CDs,

הייתם צריכים ללכת לחנות לקנות תקליט או תקליטור

but now you can just download the music --

אבל כיום אנחנו פשוט יכולים להוריד אותה

digital music --

מוזיקה דיגיטלית --

directly to your phone.

ישירות לפלאפונים.

Fashion is also a very physical thing.

אופנה היא גם כן דבר מאד מוחשי.

And I wonder what our world will look like

ואני תוהה איך העולם שלנו יראה

when our clothes will be digital, just like this skirt is.

כשהבגדים שלנו יהיה דיגיטליים, בדיוק כמו החצאית הזו.

Thank you so much.

תודה רבה

(Applause)

(מחיאות כפיים)

[Thank You]

[תודה]

(Applause)