How free is our freedom of the press? | Trevor Timm

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Itay Galilee

So this is James Risen.

אז זה ג'יימס ריסן.

You may know him as the Pulitzer Prize-winning reporter

אתם אולי מכירים אותו כעיתונאי זוכה פרס פוליצר

for The New York Times.

של הניו יורק טיימס.

Long before anybody knew Edward Snowden's name,

הרבה לפני שמישהו הכיר את השם אדוארד סנואדן,

Risen wrote a book in which he famously exposed

ריסן כתב ספר בו הוא פרסם חשיפה

that the NSA was illegally wiretapping the phone calls of Americans.

שה NSA ציטט באופן לא חוקי לשיחות טלפון של אמריקאים.

But it's another chapter in that book

אבל זה פרק אחר בספר

that may have an even more lasting impact.

שאולי השאיר רושם גדול יותר.

In it, he describes a catastrophic US intelligence operation

בו, הוא מתאר מבצע מודיעיני קטסטרופאלי

in which the CIA quite literally handed over blueprints

שבו ה CIA ממש נתן תוכניות

of a nuclear bomb to Iran.

של פצצה גרעינית לאיראן.

If that sounds crazy, go read it.

אם זה נשמע מטורף, לכו תקראו אותו.

It's an incredible story.

זה סיפור מדהים.

But you know who didn't like that chapter?

אבל אתם יודעים מי לא אהב את הפרק הזה?

The US government.

ממשלת ארצות הברית.

For nearly a decade afterwards,

במשך כמעט עשור לאחר מכן,

Risen was the subject of a US government investigation

ריסן היה תחת חקירה של ממשלת ארצות הברית

in which prosecutors demanded that he testify

בה התובעים דרשו ממנו להעיד

against one of his alleged sources.

נגד אחד מהמקורות החשודים.

And along the way, he became the face for the US government's recent pattern

ובדרך, הוא הפך לפנים של התבנית האחרונה של ממשלת ארצות הברית

of prosecuting whistleblowers and spying on journalists.

לתביעת חושפי שחיתויות ומעקב אחרי עיתונאים.

You see, under the First Amendment,

אתם מבינים, תחת התיקון הראשון לחוקה,

the press has the right to publish secret information in the public interest.

לעיתונות יש את הזכות לפרסם מידע סודי לטובת הציבור.

But it's impossible to exercise that right if the media can't also gather that news

אבל זה בלתי אפשרי ליישם את הזכות הזו אם התקשורת לא יכולה לאסוף את החדשות האלו

and protect the identities of the brave men and women

ולהגן על הזהויות של האנשים והנשים האמיצים

who get it to them.

שמביאים אותם אליהן.

So when the government came knocking,

אז כשהממשלה הגיע לדפוק על הדלת,

Risen did what many brave reporters have done before him:

ריסן עשה מה שהרבה עיתונאים אמיצים עשו לפניו:

he refused

הוא סרב

and said he'd rather go to jail.

ואמר שהוא מעדיף ללכת לכלא.

So from 2007 to 2015,

אז מ 2007 עד 2015,

Risen lived under the specter of going to federal prison.

ריסן חי תחת האיום של ללכת לכלא פדרלי.

That is, until just days before the trial, when a curious thing happened.

כל זה, עד כמה ימים לפני המשפט, כשדבר מעניין התרחש.

Suddenly, after years of claiming it was vital to their case,

פתאום, אחרי שנים של טענות שזה חיוני לתיק,

the government dropped their demands to Risen altogether.

הממשלה זנחה את הדרישות לריסן לגמרי.

It turns out, in the age of electronic surveillance,

מסתבר, שבדור של מעקב אלקטרוני,

there are very few places reporters and sources can hide.

יש מעט מאוד מקומות בהם עיתונאים ומקורות יכולים להתחבא.

And instead of trying and failing to have Risen testify,

ובמקום לנסות ולהכשל בהבאת ריסן להעיד,

they could have his digital trail testify against him instead.

הם השתמשו בשובל האלקטרוני שלו שיעיד במקומו.

So completely in secret and without his consent,

אז בחשאיות מוחלטת ובלי הסכמתו,

prosecutors got Risen's phone records.

התובעים הביאו את תעוד השיחות של ריסן.

They got his email records, his financial and banking information,

הם הביאו את תעוד הדוא"ל שלו, את המידע הפיננסי והבנקאי שלו,

his credit reports,

את דוחות האשראי שלו,

even travel records with a list of flights he had taken.

אפילו את תעודי הנסיעות שלו עם רשימת הטיסות שהוא טס.

And it was among this information that they used to convict Jeffrey Sterling,

וזה היה חלק מידע בו הם השתמשו להרשיע את ג'פרי סטרלינג,

Risen's alleged source and CIA whistleblower.

המקור לכאורה של ריסן וחושף השחיתויות של ה CIA.

Sadly, this is only one case of many.

למרבה הצער, זה רק מקרה אחד מרבים.

President Obama ran on a promise to protect whistleblowers,

הנשיא אובמה רץ על ההבטחה להגן על חושפי שחיתויות,

and instead, his Justice Department has prosecuted more

ובמקום, מחלקת המשפט שלו תבעה יותר

than all other administrations combined.

מכל הממשלות האחרות לפניו יחד.

Now, you can see how this could be a problem,

עכשיו, אתם יכולים לראות איך זו יכולה להיות בעיה,

especially because the government considers so much of what it does secret.

בעיקר בגלל שהממשלה מחשיבה כל כך הרבה ממה שהיא עושה כסודי.

Since 9/11, virtually every important story about national security

מאז 9/11, כמעט כל סיפור חשוב על ביטחון לאומי

has been the result of a whistleblower coming to a journalist.

היה התוצאה של חושפי שחיתויות שבאו לעיתונאים.

So we risk seeing the press unable to do their job

אז אנחנו מסתכנים בלראות את העיתונות לא מסוגלת לעשות את עבודתה

that the First Amendment is supposed to protect

שהתיקון הראשון אמור להגן עליה

because of the government's expanded ability to spy on everyone.

בגלל היכולת המורחבת של הממשלה לרגל אחרי כולם.

But just as technology has allowed the government

אבל כמו שהטכנולוגיה אפשרה לממשלה

to circumvent reporters' rights,

למנוע את זכויות העיתונאים,

the press can also use technology

העיתונות יכולה להשתמש בטכנולוגיה

to protect their sources even better than before.

כדי להגן על המקורות שלהם אפילו טוב מבעבר.

And they can start from the moment they begin speaking with them,

והם יכולים להתחיל מהרגע שהם מתחילים לדבר איתם,

rather than on the witness stand after the fact.

במקום מעל דוכן העדים אחרי המעשה.

Communications software now exists

תוכנות תקשורת קיימות עכשיו

that wasn't available when Risen was writing his book,

שלא היו זמינות כשריסן כתב את הספר,

and is much more surveillance-resistant than regular emails or phone calls.

שהן עמידות בהרבה להאזנה מהאימיילים הרגילים או שיחות טלפון.

For example, one such tool is SecureDrop,

לדוגמה, כלי אחד כזה הוא SecureDrop,

an open-source whistleblower submission system

מערכת שליחה בקוד פתוח לחושפי שחיתויות

that was originally created by the late Internet luminary Aaron Swartz,

שבמקור נוצרה על ידי מפתח האינטרנט המנוח ארון שוורץ,

and is now developed at the non-profit where I work,

ועכשיו מפותחת על ידי הארגון ללא מטרות רווח בו אני עובד.

Freedom of the Press Foundation.

העמותה לחופש העיתונות.

Instead of sending an email,

במקום לשלוח אימייל,

you go to a news organization's website,

אתם גולשים לאתר ארגון חדשות,

like this one here on The Washington Post.

כמו זה של הוושינגטון פוסט.

From there, you can upload a document or send information

משם, אתם יכולים להעלות מסמך או לשלוח מידע

much like you would on any other contact form.

ממש בדומה לאיך שאתם משתמשים בכל טופס יצירת קשר אחר.

It'll then be encrypted and stored on a server

הוא יוצפן אז ויאגר על שרת

that only the news organization has access to.

שרק לארגון החדשות יש גישה אליו.

So the government can no longer secretly demand the information,

אז הממשלה לא יכולה יותר לדרוש בחשאיות את המידע,

and much of the information they would demand

והרבה מהמידע שהם ידרשו

wouldn't be available in the first place.

לא יהיה זמין מראש.

SecureDrop, though, is really only a small part of the puzzle

SecureDrop, עם זאת, היא באמת חלק קטן בפאזל

for protecting press freedom in the 21st century.

להגנה על חופש העיתונות במאה ה 21.

Unfortunately, governments all over the world

למרבה הצער, ממשלות מסביב לעולם

are constantly developing new spying techniques

מפתחות כל הזמן שיטות ריגול חדשות

that put us all at risk.

ששמות את כולנו בסכנה.

And it's up to us going forward to make sure

וזה תלוי בנו להמשיך ולדאוג

that it's not just the tech-savvy whistleblowers,

שזה לא רק חושפי שחיתויות טכנולוגיים,

like Edward Snowden, who have an avenue for exposing wrongdoing.

כמו אדוארד סנואדן, שיש להם גישה לחשיפת שחיתויות.

It's just as vital that we protect the next veteran's health care whistleblower

זה חיוני באותה מידה להגן על חושף השחיתויות הבא בבריאות יוצאי הצבא

alerting us to overcrowded hospitals,

שיודיע לנו על בתי חולים עמוסים מדי,

or the next environmental worker

או העובד הסביבתי הבא

sounding the alarm about Flint's dirty water,

שישמיע אזהרה על המים המלוכלכים של פלינט,

or a Wall Street insider

או איש וול סטריט

warning us of the next financial crisis.

שיזהיר אותנו מפני המשבר הכלכלי הבא.

After all, these tools weren't just built to help the brave men and women

אחרי הכל, הכלים האלה לא בנויים לעזור רק לאנשים ולנשים האמיצים

who expose crimes,

שחושפים פשעים,

but are meant to protect all of our rights under the Constitution.

אלא הם אמצעים להגן על כל הזכויות שלנו תחת החוקה.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)