Shake up your story | Raghava KK

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Ran Amitay

Hi everyone.

שלום לכולם.

I'm an artist and a dad -- second time around.

אני אומן ואבא -- בפעם השניה.

Thank you.

תודה לכם.

And I want to share with you my latest art project.

ואני רוצה לחלוק איתכם את הפרוייקט האחרון שלי.

It's a children's book for the iPad.

זה ספר ילדים לאייפד.

It's a little quirky and silly.

הוא קצת מוזר ומטופש.

It's called "Pop-It,"

הוא נקרא "פופ איט,"

And it's about the things little kids do with their parents.

והוא על הדברים שילדים קטנים עושים עם ההורים שלהם.

(Music)

(מוזיקה)

So this is about potty training --

אז זה על גמילה מחיתול --

as most of you, I hope, know.

כמו שרובכם, אני מקווה, מכירים.

You can tickle the rug.

אתם יכולים לדגדג את השטיח.

You can make the baby poop.

אתם יכולים לגרום לתינוק לעשות קקי.

You can do all those fun things.

אתם יכולים לעשות את כל הדברים הכיפיים האלה.

You can burst bubbles.

אתם יכולים לפוצץ בועות.

You can draw, as everyone should.

אתם יכולים לצייר, כמו שכל אחד צריך.

But you know, I have a problem with children's books:

אבל אתם יודעים, יש לי בעיה עם ספרי ילדים:

I think they're full of propaganda.

אני חושב שהם מלאי תעמולה.

At least an Indian trying to get one of these American books in Park Slope, forget it.

לפחות הודי שמנסה להשיג אחד מהספרים האמריקאיים האלה בפארק סלופ, תשכחו מזה.

It's not the way I was brought up.

זו לא הדרך בה גודלתי.

So I said, "I'm going to counter this with my own propaganda."

אז אמרתי, "אני עומד להתנגד לזה עם תעמולה משלי."

If you notice carefully,

אם תשימו לב,

it's a homosexual couple bringing up a child.

זה זוג הומואים שמגדלים ילד.

You don't like it?

אתם לא אוהבים את זה?

Shake it, and you have a lesbian couple.

תנערו את זה, עכשיו יש לכם זוג לסביות.

(Laughter)

(צחוק)

Shake it, and you have a heterosexual couple.

תנערו את זה, ויש לכם זוג הטרוסקסואלי.

You know, I don't even believe in the concept of an ideal family.

אתם יודעים, אני לא מאמין אפילו ברעיון של משפחה אידיאלית.

I have to tell you about my childhood.

אני חייב לספר לכם על הילדות שלי.

I went to this very proper Christian school

הלכתי לבית ספר נוצרי מחמיר

taught by nuns, fathers, brothers, sisters.

לימדו אותי נזירות, כמרים, אחים ואחיות.

Basically, I was brought up to be a good Samaritan,

בעיקרון, גודלתי להיות שומרוני טוב,

and I am.

וכך אני.

And I'd go at the end of the day to a traditional Hindu house,

והייתי חוזר בסוף היום לבית הינדי מסורתי,

which was probably the only Hindu house

שכנראה היה הבית ההינדי היחידי

in a predominantly Islamic neighborhood.

בשכונה שבעיקרה המוחלט היתה מוסלמית.

Basically, I celebrated every religious function.

בעיקרון, חגגתי כל חג דתי.

In fact, when there was a wedding in our neighborhood,

למעשה, כשהיתה חתונה בשכונה שלנו,

all of us would paint our houses for the wedding.

כולנו היינו צובעים את הבתים שלנו לכבוד החתונה.

I remember we cried profusely

אני זוכר שבכינו בשפע

when the little goats we played with in the summer

כשהעיזים הקטנות ששיחקנו איתן בקיץ

became biriani.

נהפכו לביריאני.

(Laughter)

(צחוק)

We all had to fast during Ramadan.

כולנו צמנו בזמן הרמדאן.

It was a very beautiful time.

זו היתה תקופה יפה.

But I must say,

אבל אני חייב לומר,

I'll never forget, when I was 13 years old, this happened.

אני לעולם לא אשכח, כשהייתי בן 13, זה קרה.

Babri Masjid --

בברי מסג'יד --

one of the most beautiful mosques in India,

אחד מהמסגדים היפים ביותר בהודו,

built by King Babur, I think, in the 16th century --

שנבנה על ידי המלך באבור, אני חושב, במאה ה16 --

was demolished by Hindu activists.

נהרס על ידי פעילים הינדים.

This caused major riots in my city.

זה גרם למהומות גדולות בעירי.

And for the first time,

ובפעם הראשונה,

I was affected

אני הושפעתי

by this communal unrest.

מאי הרגיעה החברתית.

My little five-year-old kid neighbor

שכני הילד בן החמש

comes running in,

מגיע בריצה,

and he says, "Rags, Rags.

ואומר, "ראגס, ראגס.

You know the Hindus are killing us Muslims. Be careful."

אתה יודע שההינדים הורגים אותנו המוסלמים. תיזהר."

I'm like, "Dude, I'm Hindu."

ואני כאילו, "איש, אני הינדי."

(Laughter)

(צחוק)

He's like, "Huh!"

והוא כאילו, "הא!"

You know, my work is inspired

אתם יודעים, העבודה שלי קיבלה השראה

by events such as this.

מארועים כמו זה.

Even in my gallery shows,

אפילו בתצוגות הגלריה,

I try and revisit historic events

אני מנסה לבקר ארועים הסטוריים

like Babri Masjid,

כמו בברי מאסג'יד,

distill only its emotional residue

לזקק רק את המשקע הנפשי שלו

and image my own life.

ולדמות את חיי שלי.

Imagine history being taught differently.

דמיינו את ההסטוריה מלומדת בדרך אחרת.

Remember that children's book

זוכרים את ספר הילדים ההוא

where you shake and the sexuality of the parents change?

בוא אתם מנערים ומשנים את הנטיה המינית של ההורים?

I have another idea.

יש לי עוד רעיון.

It's a children's book about Indian independence --

זה ספר ילדים על העצמאות ההודית --

very patriotic.

מאוד פטריוטי.

But when you shake it, you get Pakistan's perspective.

אבל כשמנערים אותו, אתם מקבלים את הפרספקטיבה של פקיסטאן.

Shake it again, and you get the British perspective.

נערו אותו שוב, ואתם מקבלים את הפרספקטיבה של הבריטים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

You have to separate fact from bias, right.

חייבים להפריד בין עובדות לנטיות, נכון.

Even my books on children

אפילו בספרים שלי על ילדים

have cute, fuzzy animals.

יש חיות חמודות ופרוותיות.

But they're playing geopolitics.

אבל הם משחקים בגאופוליטיקה.

They're playing out Israel-Palestine,

הם משחקים את ישראל-פלסטין,

India-Pakistan.

הודו-פקיסטאן.

You know, I'm making a very important argument.

אתם יודעים, אני מעלה טיעון מאוד חשוב.

And my argument [is]

והטיעון שלי

that the only way for us to teach creativity

הוא שהדרך היחידה שלנו ללמד יצירתיות

is by teaching children perspectives

היא על ידי לימוד ילדים נקודות השקפה

at the earliest stage.

בשלב המוקדם ביותר.

After all, children's books are manuals on parenting,

אחרי הכל, ספרי ילדים הם ספרי הדרכה להורות,

so you better give them children's books that teach them perspectives.

אז כדאי שתתנו להם ספרי ילדים שמלמדים אותם נקודות השקפה.

And conversely,

ובניגוד לזה,

only when you teach perspectives

רק כשתלמדו אותם על נקודות השקפה

will a child be able to imagine

הילד יוכל לדמיין

and put themselves in the shoes

ולשים את עצמו בנעליים

of someone who is different from them.

של מישהו ששונה ממנו.

I'm making an argument that art and creativity

אני מעלה טיעון שאומנות ויצירתיות

are very essential tools in empathy.

הם כלים חיוניים לאמפטיה.

You know, I can't promise my child

אתם יודעים, אני לא יכול להבטיח לילד שלי

a life without bias --

חיים ללא דעות קדומות --

we're all biased --

לכולנו דעות קדומות --

but I promise to bias my child with multiple perspectives.

אבל אני מבטיח להטות את הילד שלי לנקודות מבט מרובות.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)