What really happens to the plastic you throw away - Emma Bryce

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

This is the story of three plastic bottles,

זה הסיפור של שלושה בקבוקי פלסטיק,

empty and discarded.

ריקים ומושלכים.

Their journeys are about to diverge

המסע שלהן יתפצל

with outcomes that impact nothing less than the fate of the planet.

עם תוצאות שמשפיעות על לא פחות מהגורל של הפלנטה.

But they weren't always this way.

אבל הם לא תמיד היו כך.

To understand where these bottles end up, we must first explore their origins.

כדי להבין את לאן מגיעים הבקבוקים האלה, אנחנו חייבים לחקור את המקורות שלהם.

The heroes of our story were conceived in this oil refinery.

הגיבורים של הסיפור נולדו בבית זיקוק לנפט.

The plastic in their bodies

הפלסטיק בגופם

was formed by chemically bonding oil and gas molecules together

נוצר על ידי קשירה כימית של מולקולות נפט וגז יחד

to make monomers.

כדי ליצור מונומרים.

In turn, these monomers were bonded into long polymer chains to make plastic

כתוצאה, המונומרים האלה נקשרו לשרשראות פולימרים ארוכות כדי ליצור פלסטיק

in the form of millions of pellets.

בצורה של מליוני פתיתים.

Those were melted at manufacturing plants and reformed in molds

אלה הותכו במפעלי יצור ועוצבו מחדש בתבניות

to create the resilient material that makes up the triplets' bodies.

כדי ליצור את החומר העמיד שיוצר את גופי השלישיה.

Machines filled the bottles with sweet bubbily liquid

מכונות מלאו את הבקבוקים עם נוזל מתוק מבעבע

and they were then wrapped, shipped, bought, opened, consumed

ואז הם נארזו, נשלחו, נקנו, נפתחו, נצרכו

and unceremoniously discarded.

והושלכו ללא טקס.

And now here they lie,

ועכשיו הנה הם שוכבים,

poised at the edge of the unknown.

תלויים על קצה הלא ידוע.

Bottle one, like hundreds of millions of tons of his plastic brethren,

בקבוק ראשון, כמו מאות מליונים של טונות של אחיו הפלסטיים,

ends up in a landfill.

מגיע למזבלה.

This huge dump expands each day

המזבלה העצומה הזו מתרחבת כל יום

as more trash comes in and continues to take up space.

כשעוד זבל מגיע וממשיך לתפוש מקום.

As plastics sit there being compressed amongst layers of other junk,

כשפלסטיק יושב שם נדחס בין שכבות של זבל,

rainwater flows through the waste

מי גשמים זורמים דרך הפסולת

and absorbs the water-soluble compounds it contains,

וסופגים את התרכובות המסיסות במים שהיא מכילה,

and some of those are highly toxic.

וחלק מהן באמת רעילות.

Together, they create a harmful stew called leachate,

יחד, הם יוצרים נזיד מזיק שנקרא ליצ'ייט,

which can move into groundwater, soil and streams,

שיכול לנוע למי תהום, אדמה ונחלים,

poisoning ecosystems and harming wildlife.

מרעיל את הסביבה ופוגע בחיי הבר.

It can take bottle one an agonizing 1,000 years to decompose.

זה יכול לקחת לבקבוק הראשון 1,000 שנה כואבות להתפרק.

Bottle two's journey is stranger but, unfortunately, no happier.

המסע של הבקבוק השני מוזר יותר אבל ,למרבה הצער, לא שמח יותר.

He floats on a trickle that reaches a stream,

הוא צף על טפטוף שמגיע לנחל,

a stream that flows into a river,

נחל שזורם לנהר,

and a river that reaches the ocean.

ונהר שמגיע לאוקיינוס.

After months lost at sea,

אחרי חודשים אבוד בים,

he's slowly drawn into a massive vortex, where trash accumulates,

הוא נשאב לאט לאט למערבולת מסיבית, שם הזבל נאסף,

a place known as the Great Pacific Garbage Patch.

מקום הידוע ככתם הזבל של האוקיינוס השקט.

Here the ocean's currents have trapped millions of pieces of plastic debris.

פה זרמי האוקיינוס לכדו מליוני פיסות פסולת פלסטיק.

This is one of five plastic-filled gyres in the world's seas.

זה אחד מחמשת מחוגי הפלסטיק בימי העולם.

Places where the pollutants turn the water into a cloudy plastic soup.

מקומות בהם מזהמים הופכים את המים למרק פלסטי מעורפל.

Some animals, like seabirds, get entangled in the mess.

כמה חיות, כמו ציפורים, נתפסות בבלגן.

They, and others, mistake the brightly colored plastic bits for food.

הן, ואחרים, טועים לחשוב את הפלסטיק עם הצבעים הבהירים כפיסות אוכל.

Plastic makes them feel full when they're not,

פלסטיק גורם להן להרגיש מלאות כשהן לא,

so they starve to death

אז הן רועבות למוות

and pass the toxins from the plastic up the food chain.

ומעבירות את הרעלנים מהפלסטיק במעלה שרשרת המזון.

For example, it's eaten by lanternfish,

לדוגמה, הן נאכלות על ידי דגים,

the lanternfish are eaten by squid,

הדגים נאכלים על ידי דיונונים,

the squid are eaten by tuna,

הדיונונים נאכלים על ידי טונה,

and the tuna are eaten by us.

והטונה על ידנו.

And most plastics don't biodegrade,

ורוב הפלסטיק לא מתפרק ביולוגית,

which means they're destined to break down into smaller and smaller pieces

מה שאומר שהם יתפרקו לחתיכות קטנות יותר ויותר

called micro plastics,

שנקראות מיקרו פלסטיק,

which might rotate in the sea eternally.

שאולי יסתובבו בים לתמיד.

But bottle three is spared the cruel purgatories of his brothers.

אבל מהבקבוק השלישי נחסך הגורל האיום של אחיו.

A truck brings him to a plant

משאית מביאה אותו למפעל

where he and his companions are squeezed flat

שם הוא וחבריו נמחצים

and compressed into a block.

ונדחסים לבלוק.

Okay, this sounds pretty bad, too, but hang in there.

אוקיי, זה גם נשמע די גרוע, אבל חכו רגע.

It gets better.

זה משתפר.

The blocks are shredded into tiny pieces,

הבלוקים נגרסים לפיסות קטנות,

which are washed and melted,

שנשטפות ומותכות,

so they become the raw materials that can be used again.

אז הן הופכות לחומר הגלם שיכול להיות בשימוש שוב.

As if by magic, bottle three is now ready to be reborn

כמו בקסם, הבקבוק השלישי עכשיו מוכן להוולד מחדש

as something completely new.

כמשהו חדש לגמרי.

For this bit of plastic with such humble origins,

עבור פיסת הפלסטיק הזו עם מקורות כל כך צנועים,

suddenly the sky is the limit.

פתאום השמיים הם הגבול.