The history of our world in 18 minutes | David Christian | TED

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

תחילה סרטון.

First, a video.

Yes, it is a scrambled egg.

כן, זו ביצה מקושקשת.

אבל ככל שתסתכלו עליה,

But as you look at it,

I hope you'll begin to feel just slightly uneasy.

אני מקווה שתתחילו לחוש

מעט אי-נוחות.

Because you may notice that what's actually happening

מכיוון שאולי תשימו לב שמה שבעצם קורה כאן

הוא שהביצה מסתדרת מחדש בעצמה.

is that the egg is unscrambling itself.

And you'll now see the yolk and the white have separated.

עכשיו תראו שהחלמון והחלבון מתפרדים.

And now they're going to be poured back into the egg.

וכעת הם עומדים להישפך בחזרה לביצה.

אבל עמוק בתוך ליבנו כולנו יודעים

And we all know in our heart of hearts

that this is not the way the universe works.

שלא כך פועל היקום.

A scrambled egg is mush -- tasty mush -- but it's mush.

ביצה מקושקשת היא דייסתית, דייסה טעימה, אבל עדיין דייסה.

An egg is a beautiful, sophisticated thing

ביצה לעומתה, היא דבר יפה, מורכב

that can create even more sophisticated things,

שמסוגלת ליצור דברים אף יותר מורכבים,

such as chickens.

כמו תרנגולות.

And we know in our heart of hearts

ועמוק בתוך ליבנו אנו יודעים

that the universe does not travel from mush to complexity.

שהיקום לא נע

מדייסה אל מורכבות.

In fact, this gut instinct

בעצם, תחושת הבטן הזו

is reflected in one of the most fundamental laws of physics,

משתקפת באחד מהחוקים היסודיים ביותר בפיזיקה,

the second law of thermodynamics, or the law of entropy.

החוק השני של תרמודינמיקה, או חוק האנטרופיה.

מה שהוא אומר בעיקרון

What that says basically

is that the general tendency of the universe

הוא שהנטיה הכללית של היקום

היא לנוע מסדר

is to move from order and structure

ומבניות

to lack of order, lack of structure --

אל חוסר סדר, חוסר מבניות --

למעשה, אל דייסתיות.

in fact, to mush.

And that's why that video feels a bit strange.

וזו הסיבה מדוע הסרטון הזה

משרה תחושה קצת מוזרה.

And yet, look around us.

ובכל זאת,

הביטו סביבנו.

What we see around us is staggering complexity.

מה שאנו רואים סביבנו

זו מורכבות מדהימה.

Eric Beinhocker estimates that in New York City alone,

אריק ביינהוקר מעריך שבעיר ניו-יורק לבדה

there are some 10 billion SKUs, or distinct commodities, being traded.

נסחרים כ-10 מיליארד מוצרי-צריכה שונים.

That's hundreds of times as many species as there are on Earth.

שזה פי מאות ממספר כל המינים

הקיימים על כדור-הארץ.

And they're being traded by a species of almost seven billion individuals,

והם נסחרים בידי מין

שמספר פרטיו מגיע לכמעט 7 מיליארד נפשות

who are linked by trade, travel, and the Internet

המקושרים באמצעות מסחר, נסיעות והאינטרנט

into a global system of stupendous complexity.

אשר יוצרים מערכת גלובלית

בעלת מורכבות כבירה.

So here's a great puzzle:

אז הנה חידה סבוכה:

ביקום הנשלט על-ידי

in a universe ruled by the second law of thermodynamics,

החוק השני של תרמודינמיקה,

how is it possible

כיצד זה ייתכן

to generate the sort of complexity I've described,

שתיווצר אותה רמת מורכבות שתיארתי --

the sort of complexity represented by you and me

אותה רמת מורכבות המופיעה בכם ובי

וגם במרכז הכנסים?

and the convention center?

ובכן, התשובה מסתבר,

Well, the answer seems to be,

the universe can create complexity,

היא שהיקום יכול ליצור מורכבות,

but with great difficulty.

אבל מתוך קושי רב.

In pockets,

בכיסים מופרדים,

there appear what my colleague, Fred Spier,

שבהם מופיעים מה שעמיתי, פרד ספייר,

calls "Goldilocks conditions" --

מכנה "תנאי זהבית" --

not too hot, not too cold,

לא חם מדי, לא קר מדי;

just right for the creation of complexity.

שבדיוק מתאימים ליצירת מורכבות.

And slightly more complex things appear.

ואז מופיעים דברים טיפה יותר מורכבים.

And where you have slightly more complex things,

והיכן שיש דברים טיפה יותר מורכבים,

you can get slightly more complex things.

ניתן לקבל דברים עוד טיפה יותר מורכבים.

וכך נבנית מורכבות

And in this way, complexity builds stage by stage.

שלב אחר שלב.

כל שלב הוא בעל קסם

Each stage is magical

because it creates the impression of something utterly new

מאחר והוא יוצר את הרושם של משהו חדש לגמרי

שצץ כמעט משום מקום ביקום.

appearing almost out of nowhere in the universe.

We refer in big history to these moments as threshold moments.

אנו מתיחסים בהיסטוריה הגדולה לרגעים הללו

בתור רגעי סף.

ובכל סף,

And at each threshold, the going gets tougher.

הדברים נעשים קשים יותר.

The complex things get more fragile,

הדברים המורכבים הם יותר שבריריים,

more vulnerable;

יותר פגיעים,

the Goldilocks conditions get more stringent,

תנאי הזהבית הופכים ליותר מחמירים,

and it's more difficult to create complexity.

וזה יותר קשה

ליצור מורכבות.

Now, we, as extremely complex creatures,

אנו בתור יצורים מורכבים באופן קיצוני,

זקוקים נואשות לידיעת קורות אלה

desperately need to know this story

of how the universe creates complexity despite the second law,

של כיצד היקום יוצר מורכבות,

למרות החוק השני,

and why complexity means vulnerability and fragility.

ומדוע מורכבות

פירושה פגיעות

ושבריריות.

And that's the story that we tell in big history.

ואלה הקורות שאנו מספרים בהיסטוריה הגדולה.

But to do it, you have do something

אבל כדי לבצע זאת, עלינו לעשות משהו

that may, at first sight, seem completely impossible.

אשר במבט ראשון עלול להיראות כבלתי-אפשרי בעליל.

יש לסקור את מלוא ההיסטוריה של היקום.

You have to survey the whole history of the universe.

So let's do it.

אז הבה נעשה זאת.

(Laughter)

(צחוק)

Let's begin by winding the timeline back

נתחיל בגלגול הזמן אחורה,

13.7 billion years,

מלפני 13.7 מיליארד שנה

to the beginning of time.

אל תחילת הזמן.

Around us, there's nothing.

אין כלום מסביבנו.

There's not even time or space.

אין אפילו זמן וחלל.

Imagine the darkest, emptiest thing you can

דמיינו את החשוך ביותר והריק ביותר שאתם מסוגלים

ותעלו את זה בחזקה מיליוני פעם

and cube it a gazillion times and that's where we are.

וזה המצב שאנו נמצאים בו.

And then suddenly,

ואז פתאום,

bang!

פיצוץ! יקום מופיע, היקום כולו.

A universe appears, an entire universe.

And we've crossed our first threshold.

וחצינו את הסף הראשון שלנו.

The universe is tiny; it's smaller than an atom.

היקום זעיר; הוא קטן יותר מאטום.

It's incredibly hot.

הוא חם באופן בל-יתואר.

It contains everything that's in today's universe,

הוא מכיל את כל מה שנמצא ביקום היום,

so you can imagine, it's busting.

ולכן ניתן לדמיין שהוא מבעבע,

And it's expanding at incredible speed.

והוא מתפשט במהירות מטורפת.

And at first, it's just a blur,

ותחילה הכל מטושטש,

but very quickly distinct things begin to appear in that blur.

אבל במהרה מופיעים עצמים נבדלים בתוך הטשטוש.

Within the first second,

בתוך השניה הראשונה,

energy itself shatters into distinct forces

האנרגיה עצמה מתפצלת לכוחות נבדלים

including electromagnetism and gravity.

כולל האלקטרומגנטיות והכבידה.

ואנרגיה עושה עוד משהו נוסף קסום,

And energy does something else quite magical:

it congeals to form matter --

היא מתעבה ויוצרת חומר --

קווארקים שיוצרים פרוטונים

quarks that will create protons

ולפטונים הכוללים אלקטרונים.

and leptons that include electrons.

And all of that happens in the first second.

וכל זה קורה בשניה הראשונה.

Now we move forward 380,000 years.

כעת ננוע 380,000 שנה קדימה.

That's twice as long as humans have been on this planet.

זה כפליים מהזמן של קיום האדם על כדור-הארץ.

And now simple atoms appear of hydrogen and helium.

וכעת מופיעים אטומים פשוטים

של מימן והליום.

Now I want to pause for a moment,

עכשיו ברצוני לעצור לרגע,

380,000 years after the origins of the universe,

380,000 שנים לאחר היווצרות היקום,

because we actually know quite a lot about the universe at this stage.

מפני שאנו יודעים די הרבה

על היקום באותו שלב.

We know above all that it was extremely simple.

קודם כל אנו יודעים שהוא היה פשוט ביותר.

It consisted of huge clouds of hydrogen and helium atoms,

הוא היה מורכב מעננים ענקיים

של אטומי מימן והליום,

and they have no structure.

ולא היתה להם צורה מוגדרת.

They're really a sort of cosmic mush.

הם היו מין דייסה קוסמית.

But that's not completely true.

אבל זה לא לגמרי נכון.

Recent studies

מחקרים אחרונים

by satellites such as the WMAP satellite

שנעשו באמצעות לוויינים כמו WMAP

have shown that, in fact,

הראו שלמעשה קיימים הבדלים זעירים ברקע שלהם.

there are just tiny differences in that background.

What you see here,

מה שרואים כאן,

the blue areas are about a thousandth of a degree cooler

האזורים הכחולים קרים באלפית המעלה

מאשר האזורים האדומים.

than the red areas.

ישנם הבדלים זעירים,

These are tiny differences,

but it was enough for the universe to move on

אבל זה היה מספיק כדי שהיקום יעבור

to the next stage of building complexity.

לשלב הבא של בניית המורכבות.

And this is how it works.

וכך זה עובד.

Gravity is more powerful where there's more stuff.

כבידה משפיעה יותר

היכן שיש יותר חומר.

So where you get slightly denser areas,

לכן היכן שיש אזורים טיפה יותר צפופים,

הכבידה מתחילה לדחוס עננים

gravity starts compacting clouds of hydrogen and helium atoms.

של אטומי מימן והליום.

לכן אפשר לדמיין את היקום הצעיר מתחלק

So we can imagine the early universe breaking up into a billion clouds.

למיליארדי עננים.

And each cloud is compacted,

וכל ענן נדחס,

gravity gets more powerful as density increases,

הכבידה מתחזקת ככל שהצפיפות עולה,

the temperature begins to rise at the center of each cloud,

הטמפרטורה מתחילה לעלות במרכזו של כל ענן,

ואז, במרכזו של כל ענן,

and then, at the center,

the temperature crosses the threshold temperature

הטמפרטורה מתחילה לחצות את הסף

of 10 million degrees,

של 10 מיליון מעלות,

protons start to fuse,

פרוטונים מתחילים להתחבר,

there's a huge release of energy,

ויש שיחרור של אנרגיה עצומה,

and --

וטראח!

bam!

We have our first stars.

יש לנו כוכבים ראשונים.

From about 200 million years after the Big Bang,

כ-200 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול,

stars begin to appear all through the universe,

מתחילים להופיע כוכבים בכל רחבי היקום,

מיליארדים כאלה.

billions of them.

And the universe is now significantly more interesting

וכעת היקום הרבה יותר מעניין

and more complex.

ויותר מורכב.

Stars will create the Goldilocks conditions

הכוכבים יבראו את תנאי הזהבית

לחציית שני ספים חדשים.

for crossing two new thresholds.

When very large stars die,

כאשר כוכבים מאוד מסיביים מסיימים את חייהם,

הם יוצרים טמפרטורות כה גבוהות

they create temperatures so high

that protons begin to fuse in all sorts of exotic combinations,

שפרוטונים מתחילים להתאחד וליצור כל מיני צירופים מעניינים,

וכך נוצרים כל היסודות שבטבלה המחזורית.

to form all the elements of the periodic table.

אם כמוני, גם אתם שמים טבעת זהב,

If, like me, you're wearing a gold ring,

it was forged in a supernova explosion.

היא נוצרה בהתפוצצות של סופרנובה.

So now the universe is chemically more complex.

כך שכעת היקום יותר מורכב כימית.

וביקום המורכב יותר כימית,

And in a chemically more complex universe,

it's possible to make more things.

יש יותר אפשרויות לעשות דברים.

And what starts happening is that, around young suns,

ומה שמתחיל לקרות

הוא שסביב שמשות צעירות,

young stars,

כוכבים צעירים,

all these elements combine, they swirl around,

כל היסודות האלה משתלבים, מתערבלים,

the energy of the star stirs them around,

האנרגיה של הכוכב בוחשת אותם,

הם יוצרים חלקיקים, יוצרים פתיתים,

they form particles, they form snowflakes, they form little dust motes,

הם יוצרים גרגירי אבק קטנים,

יוצרים סלעים, יוצרים אסטרואידים,

they form rocks, they form asteroids,

ובסוף הם יוצרים כוכבי-לכת וירחים.

and eventually, they form planets and moons.

And that is how our solar system was formed,

ובאופן זה נוצרה מערכת השמש שלנו,

four and a half billion years ago.

לפני ארבע וחצי מיליארד שנים.

כוכבי-לכת סלעיים כמו הארץ שלנו

Rocky planets like our Earth are significantly more complex than stars

הם מורכבים יותר משמעותית מכוכבים

because they contain a much greater diversity of materials.

מכיוון שהם מכילים מגוון הרבה יותר רחב של חומרים.

So we've crossed a fourth threshold of complexity.

כך שחצינו את הסף הרביעי של מורכבות.

Now, the going gets tougher.

עכשיו הולך להיות יותר קשה.

The next stage introduces entities that are significantly more fragile,

השלב הבא מציג ישויות

השבריריות יותר משמעותית,

significantly more vulnerable,

הפגיעות יותר משמעותית,

but they're also much more creative

אך הרבה יותר יצירתיות

and much more capable of generating further complexity.

ומסוגלות לברוא מורכבות גדולה יותר.

I'm talking, of course, about living organisms.

אני מדבר כמובן

על יצורים חיים.

Living organisms are created by chemistry.

כימיה יוצרת יצורים חיים.

We are huge packages of chemicals.

אנחנו חבילות ענקיות של כימיקלים.

So, chemistry is dominated by the electromagnetic force.

כימיה נשלטת על-ידי כוחות אלקטרומגנטיים

That operates over smaller scales than gravity,

הפועלים בטווחים יותר קטנים מאשר הכבידה,

which explains why you and I are smaller than stars or planets.

דבר המסביר מדוע אני ואתם

קטנים יותר מהכוכבים או כוכבי-הלכת.

אז מה הם התנאים האידאליים לכימיה?

Now, what are the ideal conditions for chemistry?

What are the Goldilocks conditions?

מה הם תנאי זהבית?

Well, first, you need energy,

הראשון, צריך אנרגיה,

אבל לא יותר מדי.

but not too much.

In the center of a star, there's so much energy

במרכזם של כוכבים, יש יותר מדי אנרגיה,

that any atoms that combine will just get busted apart again.

כך שאטומים הנוצרים פשוט יתפרקו בחזרה.

אבל גם לא פחות מדי.

But not too little.

In intergalactic space,

בחלל הבין-גלקטי, יש כה מעט אנרגיה

there's so little energy that atoms can't combine.

שאטומים לא יכולים להיווצר.

What you want is just the right amount,

ומה שאנו צריכים זו בדיוק הכמות הנכונה,

and planets, it turns out, are just right,

ומסתבר שכוכבי-לכת הם הדבר הנכון,

because they're close to stars, but not too close.

מכיוון שהם קרובים לכוכבים, אבל לא יותר מדי קרובים.

You also need a great diversity of chemical elements,

צריך גם מגוון רחב של יסודות כימיים,

וצריך נוזל, כגון מים.

and you need liquids, such as water.

מדוע?

Why?

Well, in gases, atoms move past each other so fast

כי בגזים, אטומים חולפים האחד על-פני השני כה מהר

שהם אינם יכולים להתחבר.

that they can't hitch up.

In solids,

במוצקים,

atoms are stuck together, they can't move.

האטומים דבוקים ביחד, לכן הם לא יכולים לנוע.

In liquids,

בנוזלים,

they can cruise and cuddle

הם יכולים לשייט ולהתגפף

ולהתחבר כדי ליצור מולקולות.

and link up to form molecules.

אז היכן מוצאים תנאי זהבית שכאלה?

Now, where do you find such Goldilocks conditions?

Well, planets are great,

כוכבי-לכת מאוד מתאימים,

and our early Earth was almost perfect.

וכדור-הארץ הקדום שלנו

היה כמעט מושלם.

הוא היה במרחק הנכון מהשמש שלו

It was just the right distance from its star

כך שישא עליו אוקינוסים ענקיים של מים נוזליים.

to contain huge oceans of liquid water.

And deep beneath those oceans,

ועמוק מתחת לאוקינוסים הללו,

at cracks in the Earth's crust,

בסדקים שבקרום הארץ,

you've got heat seeping up from inside the Earth,

יש לנו דליפת חום מתוך כדור-הארץ,

and you've got a great diversity of elements.

ויש לנו מגוון של יסודות כימיים.

So at those deep oceanic vents,

כך שבפתחי היציאה העמוקים באוקינוסים,

fantastic chemistry began to happen,

החלו להתחולל תגובות כימיות פנטסטיות,

and atoms combined in all sorts of exotic combinations.

ואטומים התחברו בכל מיני קשרים אקזוטיים.

But of course, life is more than just exotic chemistry.

אבל ברור שחיים הם יותר

מאשר סתם כימיה אקזוטית.

כיצד מייצבים

How do you stabilize those huge molecules

את אותן מולקולות ענקיות

that seem to be viable?

הנראות כמתאימות?

Well, it's here that life introduces an entirely new trick.

כאן תופעת החיים שולפת

תכסיס חדש לגמרי.

You don't stabilize the individual;

אין צורך לייצב את הפרט;

you stabilize the template,

מייצבים את התבנית,

the thing that carries information,

את הדבר אשר נושא מידע,

ומאפשרים לתבנית להעתיק את עצמה.

and you allow the template to copy itself.

ו-DNA, כמובן,

And DNA, of course, is the beautiful molecule

היא המולקולה המקסימה

that contains that information.

אשר מכילה אותו מידע.

You'll be familiar with the double helix of DNA.

אתם תכירו את הסליל הכפול של DNA.

Each rung contains information.

כל שלב מכיל מידע.

אז DNA מכיל מידע

So, DNA contains information about how to make living organisms.

על כיצד ליצור יצור חי.

ו-DNA גם מעתיק את עצמו.

And DNA also copies itself.

הוא מעתיק את עצמו

So, it copies itself

and scatters the templates through the ocean.

ומפזר את התבניות ברחבי האוקינוס.

כך נפוץ המידע.

So the information spreads.

שימו לב שמידע הפך לחלק מהסיפור שלנו.

Notice that information has become part of our story.

היופי האמיתי של DNA בכל אופן

The real beauty of DNA though is in its imperfections.

נמצא בפגמים שלו.

As it copies itself, once in every billion rungs,

בעודו מעתיק את עצמו,

פעם במיליארד שלבים,

there tends to be an error.

עשויה להופיע שגיאה.

And what that means is that DNA is, in effect, learning.

והמשמעות של זה

היא ש-DNA למעשה לומד.

It's accumulating new ways of making living organisms

הוא צובר דרכים חדשות ליצירת יצורים חיים

מפני שחלק מהשגיאות עובדות נכון.

because some of those errors work.

כך ש-DNA לומד

So DNA's learning

and it's building greater diversity and greater complexity.

ובונה מגוון יותר גדול ומורכבות יותר גדולה.

And we can see this happening over the last four billion years.

ואנו רואים זאת קורה במשך 4 מיליארד השנים האחרונות.

For most of that time of life on Earth,

רוב הזמן של קיום החיים על הארץ,

היצורים החיים היו פשוטים יחסית --

living organisms have been relatively simple --

חד-תאיים.

single cells.

But they had great diversity, and, inside, great complexity.

אבל היה להם מגוון רחב,

ומבפנים, מורכבות גדולה.

Then from about 600 to 800 million years ago,

ואז לפני כ-600 עד 800 מיליון שנה,

multi-celled organisms appear.

הופיעו יצורים רב-תאיים.

You get fungi, you get fish,

הופיעו פטריות, דגים,

צמחים,

you get plants,

you get amphibia, you get reptiles,

דו-חיים, זוחלים,

and then, of course, you get the dinosaurs.

ולאחר-מכן, דינוזאורים.

And occasionally, there are disasters.

ומפעם לפעם, יש אסונות.

Sixty-five million years ago,

לפני 65 מיליון שנה,

an asteroid landed on Earth

אסטרואיד פגע בכדור-הארץ

near the Yucatan Peninsula,

ליד חצי-האי יוקאטן,

creating conditions equivalent to those of a nuclear war,

ויצר תנאים הדומים לאלו של מלחמה גרעינית,

and the dinosaurs were wiped out.

וכך הדינוזאורים נמחו מעל פני-האדמה.

חדשות נוראיות עבור הדינוזאורים.

Terrible news for the dinosaurs,

but great news for our mammalian ancestors,

אבל חדשות נפלאות עבור אבות-אבותינו היונקים

שהחלו לשגשג

who flourished

in the niches left empty by the dinosaurs.

במקומות שנשארו ריקים מדינוזאורים.

And we human beings are part of that creative evolutionary pulse

ואנו בני-האדם,

מהווים חלק מאותה פעימה אבולוציונית יוצרת

אשר החלה לפני 65 מיליון שנה

that began 65 million years ago

with the landing of an asteroid.

עם פגיעת האסטרואיד.

Humans appeared about 200,000 years ago.

האדם הופיע לפני כ-200,000 שנה.

And I believe we count as a threshold in this great story.

ואני מאמין שגם אנו מהווים

מין סף בהיסטוריה הגדולה הזו.

Let me explain why.

ברשותכם אסביר מדוע.

We've seen that DNA learns in a sense,

ראינו ש-DNA לומד במובן זה

it accumulates information.

שהוא צובר מידע.

But it is so slow.

אבל זה כל-כך איטי.

DNA צובר מידע

DNA accumulates information through random errors,

באמצעות טעויות אקראיות,

some of which just happen to work.

שבמקרה חלקן עובדות טוב.

But DNA had actually generated a faster way of learning:

אבל DNA יצר בהדרגה דרך יותר מהירה ללמוד;

הוא יצר יצורים עם מוחות,

it had produced organisms with brains,

and those organisms can learn in real time.

ואותם היצורים יכולים ללמוד בזמן-אמת.

הם צוברים מידע, הם לומדים.

They accumulate information, they learn.

The sad thing is, when they die,

הדבר העצוב הוא

שכאשר הם מתים, המידע מת איתם.

the information dies with them.

Now what makes humans different is human language.

אבל מה שעושה בני-אדם לשונים

היא השפה האנושית.

We are blessed with a language, a system of communication,

בורכנו בשפה, שיטה להתקשרות,

כה חזקה וכה מדוייקת

so powerful and so precise

that we can share what we've learned with such precision

שאנו יכולים לחלוק את מה שלמדנו בדיוק כזה

שזה יכול להצטבר בזיכרון הקולקטיבי.

that it can accumulate in the collective memory.

ומשמעות הדבר

And that means

it can outlast the individuals who learned that information,

היא שזה יכול להתקיים אחרי לכתו של מי שצבר

את אותו מידע, ושזה יכול להצטבר מדור לדור.

and it can accumulate from generation to generation.

And that's why, as a species, we're so creative and so powerful,

וזו הסיבה מדוע, בתור מין, אנו כה יצירתיים

וכה עוצמתיים,

and that's why we have a history.

וזו הסיבה שיש לנו היסטוריה.

נראה שאנו המין היחידי ב-4 מיליארד השנים

We seem to be the only species in four billion years

שזכה במתנה זו.

to have this gift.

אני קורא ליכולת זו

I call this ability collective learning.

לימוד קולקטיבי.

It's what makes us different.

זה מה שהופך אותנו לשונים.

We can see it at work in the earliest stages of human history.

אנו רואים אותו בפעולה בשלבים

המוקדמים ביותר של היסטוריה אנושית.

We evolved as a species in the savanna lands of Africa,

התפתחנו כמין

על אדמות הסוואנה של אפריקה,

but then you see humans migrating into new environments,

אבל אחר-כך רואים בני-אדם נודדים לסביבות חדשות --

into desert lands, into jungles,

למדבריות, ליערות,

into the Ice Age tundra of Siberia --

אל תוך הערבות הקפואות של סיביר --

סביבות קשות ביותר --

tough, tough environment --

into the Americas, into Australasia.

ליבשת אמריקה, אסיה-אוסטרליה.

כל נדידה הביאה איתה לימוד --

Each migration involved learning --

לימוד דרכים חדשות לניצול הסביבה,

learning new ways of exploiting the environment,

new ways of dealing with their surroundings.

דרכים חדשות להתמודדות עם הסביבה.

Then 10,000 years ago,

ואז לפני 10,000 שנה,

exploiting a sudden change in global climate

תוך ניצול שינוי פתאומי באקלים העולמי

עם סיום עידן הקרח האחרון,

with the end of the last ice age,

בני-אדם למדו לעבד אדמה.

humans learned to farm.

Farming was an energy bonanza.

עיבוד אדמה היה "מכרה זהב" של אנרגיה.

ובניצול אותה אנרגיה,

And exploiting that energy, human populations multiplied.

אוכלוסיית האדם התרבתה.

Human societies got larger, denser, more interconnected.

קהילות האדם גדלו והפכו לצפופות יותר,

למקושרות יותר.

ואז לפני כ-500 שנה,

And then from about 500 years ago,

humans began to link up globally

אנשים החלו להתחבר גלובלית

through shipping, through trains,

באמצעות ספינות, רכבות,

through telegraph, through the Internet,

טלגרף, אינטרנט.

until now we seem to form a single global brain

נכון להיום, נראה שאנו יצרנו

מוח גלובלי אחד

של כמעט 7 מיליארד אנשים.

of almost seven billion individuals.

והמוח לומד במהירות מואצת.

And that brain is learning at warp speed.

And in the last 200 years, something else has happened.

וב-200 השנים האחרונות, קרה משהו אחר:

נתקלנו ב"מכרה זהב" נוסף של אנרגיה

We've stumbled on another energy bonanza

שהוא דלק ממאובנים.

in fossil fuels.

כך שדלק ממאובנים ולימוד קולקטיבי ביחד

So fossil fuels and collective learning together

explain the staggering complexity we see around us.

מסבירים את המורכבות עוצרת-הנשימה

שאנו רואים סביבנו.

So --

אז, הנה אנחנו

Here we are,

שוב במרכז הכנסים.

back at the convention center.

We've been on a journey, a return journey, of 13.7 billion years.

היינו במסע, מסע בחזרה,

של 13.7 מיליארד שנים.

I hope you agree this is a powerful story.

אני מקוה שאתם מסכימים שזהו סיפור בעל עוצמה.

And it's a story in which humans play an astonishing and creative role.

זהו סיפור בו בני-אדם

ממלאים תפקיד יצירתי מופלא.

But it also contains warnings.

אבל הוא מכיל גם אזהרות.

Collective learning is a very, very powerful force,

לימוד קולקטיבי הוא כח בעל עוצמה רבה,

and it's not clear that we humans are in charge of it.

וזה כלל לא מובן מאליו

שאנו בני-האדם שולטים בו.

אני זוכר מאוד בצבעוניות בתור ילד הגדל באנגליה,

I remember very vividly as a child growing up in England,

החי בזמן משבר הטילים בקובה.

living through the Cuban Missile Crisis.

For a few days, the entire biosphere

במשך כמה ימים,

כדור הארץ כולו

seemed to be on the verge of destruction.

נראה על סף הכחדה.

And the same weapons are still here,

ואותם כלי-נשק עדיין נמצאים איתנו,

and they are still armed.

והם עדיין טעונים.

אם נצליח להתחמק ממלכודת זו,

If we avoid that trap, others are waiting for us.

ישנן אחרות הממתינות לנו.

We're burning fossil fuels at such a rate

אנו שורפים דלקים ממאובנים בקצב כזה

that we seem to be undermining the Goldilocks conditions

שנראה כאילו אנו מחבלים בתנאי הזהב

that made it possible for human civilizations

שאיפשרו לציוויליזציות האנושיות

to flourish over the last 10,000 years.

לשגשג במשך 10,000 השנים האחרונות.

So what big history can do

אז מה שההיסטוריה הגדולה יכולה לעשות

is show us the nature of our complexity and fragility

זה להראות לנו את אופי המורכבות והשבריריות שלנו

ואת הסכנות האורבות לנו,

and the dangers that face us,

אבל היא גם יכולה להראות לנו

but it can also show us our power with collective learning.

את עוצמתנו שבלימוד הקולקטיבי.

And now, finally --

ולבסוף,

this is what I want.

זה מה שאני רוצה.

I want my grandson, Daniel,

אני רוצה שנכדי, דניאל

and his friends and his generation,

וחבריו והדור שלו,

בכל העולם,

throughout the world,

שיכירו את הסיפור של ההיסטוריה הגדולה,

to know the story of big history,

and to know it so well

ושידעו אותו כל-כך טוב

שהם יבינו

that they understand both the challenges that face us

הן את האתגרים העומדים בפנינו

and the opportunities that face us.

והן את ההזדמנויות העומדות בפנינו.

And that's why a group of us

ולכן קבוצה מאיתנו

are building a free, online syllabus

בונה כעת תוכנית לימודים חינמית ברשת

בנושא ההיסטוריה הגדולה

in big history

for high-school students throughout the world.

בשביל תלמידי תיכון בכל העולם.

אנו מאמינים שההיסטוריה הגדולה

We believe that big history

will be a vital intellectual tool for them,

תהווה כלי אינטלקטואלי חיוני עבורם,

as Daniel and his generation

כאשר דניאל והדור שלו

face the huge challenges

יעמדו בפני אתגרים עצומים

and also the huge opportunities

וגם בפני הזדמנויות עצומות

ahead of them at this threshold moment

הממתינות להם ברגע הסף הזה

בהיסטוריה של כדור-הארץ היפייפה שלנו.

in the history of our beautiful planet.

I thank you for your attention.

אני מודה לכם על ההקשבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)