The shared experience of absurdity | Charlie Todd

מתרגם: Ariella Cwikel מבקר: Ido Dekkers

התחלתי את "אלתרו בכל מקום" לפני בערך 10 שנים

I started Improv Everywhere about 10 years ago

when I moved to New York City with an interest in acting and comedy.

כשעברתי לעיר ניו-יורק עם עניין במשחק ובקומדיה.

Because I was new to the city, I didn't have access to a stage,

בגלל שהייתי חדש בעיר, לא היתה לי גישה לבמה,

so I decided to create my own in public places.

אז החלטתי ליצור אחת משלי במרחבים ציבוריים.

אז הפרויקט הראשון שאנחנו הולכים לראות

So the first project we're going to take a look at

הוא נסיעת הרכבת הראשונה ללא מכנסיים.

is the very first No Pants Subway Ride.

זה התרחש בינואר 2002.

Now, this took place in January of 2002.

האישה הזו היא כוכבת הסרטון.

And this woman is the star of the video.

היא לא יודעת שהיא מצולמת.

She doesn't know she's being filmed.

מצלמים אותה עם מצלמה נסתרת.

She's being filmed with a hidden camera.

זו רכבת מספר 6 בעיר ניו-יורק.

This is on the 6 train in New York City.

וזו התחנה הראשונה בקו.

And this is the first stop along the line.

אלו שני חבר'ה מדנמרק

These are two Danish guys

who come in and sit down next to the hidden camera.

שבאים ויושבים ליד המצלמה הנסתרת.

וזה אני כאן במעיל החום.

And that's me right there in a brown coat.

קצת מתחת לאפס מעלות בחוץ.

It's about 30 degrees outside.

I'm wearing a hat. I'm wearing a scarf.

אני חובש כובע. אני לובש צעיף.

והבחורה הולכת לשים לב אלי בדיוק עכשיו.

And the girl's going to notice me right here.

(צחוק)

(Laughter)

And as you'll see now, I'm not wearing pants.

וכפי שתראו עכשיו, אני לא לובש מכנסיים.

(Laughter)

(צחוק)

אז בנקודה הזו-

At this point --

עכשיו היא שמה לב אלי,

at this point she's noticed me,

אבל בניו-יורק יש אנשים מוזרים על כל קרון רכבת.

but in New York there's weirdos on any given train car.

איש מוזר אחד זה לא יוצא דופן.

One person's not that unusual.

היא חוזרת לקריאת הספר שלה, שבאופן מצער כותרתו הוא "אונס".

She goes back to reading her book, which is unfortunately titled "Rape."

(צחוק)

(Laughter)

אז היא שמה לב לדבר יוצא הדופן,

So she's noticed the unusual thing, but she's gone back to her normal life.

אבל היא חזרה לחיים הרגילים שלה.

Now, in the meantime, I have six friends

בינתיים, יש לי שישה חברים

who are waiting at the next six consecutive stops

שמחכים בשש התחנות הבאות בתחתונים שלהם גם כן.

in their underwear as well.

They're going to be entering this car one by one.

הם הולכים להיכנס לקרון הזה אחד אחד.

אנחנו נתנהג כאילו אנחנו לא מכירים זה את זה.

We'll act as though we don't know each other.

And we'll act as if it's just an unfortunate mistake we've made,

ונתנהג כאילו זו רק טעות מצערת שעשינו,

forgetting our pants on this cold January day.

ששכחנו ללבוש מכנסיים ביום הקר הזה בינואר.

(Laughter)

(צחוק)

(Laughter continues)

אז בנקודה הזו,

So at this point,

she decides to put the rape book away.

היא מחליטה להניח את ספר האונס בצד.

(צחוק)

(Laughter)

והיא החליטה להיות קצת יותר מודעת לסביבתה.

And she decides to be a little bit more aware of her surroundings.

In the meantime, the two Danish guys to the left of the camera,

באותו הזמן, שני הבחורים הדנים משמאל למצלמה,

הם מתפוצצים מצחוק.

they're cracking up.

They think this is the funniest thing they've ever seen before.

הם חושבים שזה הדבר הכי מצחיק שהם ראו בחייהם.

תראו איך היא יוצרת קשר עין איתם בערך עכשיו.

And watch her make eye contact with them right about now.

(Laughter)

(צחוק)

ואני אוהב את החלק הזה בסרטון,

And I love that moment in this video,

בגלל שלפני שזה הפך לחוויה משותפת,

because before it became a shared experience,

it was something that was maybe a little bit scary,

זה היה משהו אולי קצת מפחיד,

or something that was at least confusing to her.

או לפחות מבלבל עבורה.

אבל ברגע שזה הפך לחוויה משותפת,

And then, once it became a shared experience,

זה היה מבדח, ומשהו שהיא יכלה לצחוק עליו.

it was funny and something that she could laugh at.

אז הרכבת עכשיו נכנסת

So the train is now pulling into the third stop along the 6 line.

לתחנה השלישית של קו 6.

(Laughter)

(צחוק)

הסרטון לא מראה הכל.

So the video won't show everything.

זה ממשיך עוד ארבע תחנות.

This goes on for another four stops.

בסך הכל שבעה בחורים נכנסים באופן אנונימי בתחתונים.

A total of seven guys enter anonymously in their underwear.

At the eighth stop, a girl came in with a giant duffel bag

בתחנה השמינית, בחורה הגיעה עם תיק צד גדול

והכריזה שהיא מוכרת מכנסיים בדולר אחד-

and announced she had pants for sale for a dollar --

like you might sell batteries or candy on the train.

כמו שמוכרים בטריות או ממתקים ברכבת.

כולנו באופן רציני ביותר קנינו זוג מכנסיים, לבשנו אותם

We all very matter-of-factly bought a pair of pants, put them on

ואמרנו "תודה לך. זה בדיוק מה שהייתי צריך היום",

and said, "Thank you. That's exactly what I needed today,"

and then exited without revealing what had happened

ואז יצאנו מבלי לחשוף מה קרה

והלכנו כל אחד לדרכו.

and went in all different directions.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

תודה רבה.

Thank you.

So that's a still from the video there.

אז זו תמונת סטילס מהסרטון הזה.

And I love that girl's reaction so much.

ואני כל כך אוהב את התגובה של הבחורה.

And watching that videotape later that day

כשצפיתי בסרטון מאוחר יותר באותו יום

inspired me to keep doing what I do.

התעוררה בי ההשראה להמשיך לעשות את מה שאני עושה.

ובאמת אחת המטרות של "אלתרו בכל מקום"

And really one of the points of Improv Everywhere

is to cause a scene in a public place

היא לעשות סצנה במקום ציבורי

that is a positive experience for other people.

שמהווה חוויה חיובית לאנשים אחרים.

It's a prank, but it's a prank that gives somebody a great story to tell.

זה תעלול, אבל זה תעלול שנותן למישהו סיפור ענק לספר.

והתגובה שלה עוררה אצלי השראה

And her reaction inspired me

to do a second annual No Pants Subway Ride.

לעשות נסיעת רכבת ללא מכנסיים שנתית שנייה.

And we've continued to do it every year.

והמשכנו לעשות את זה כל שנה.

This January, we did the 10th annual No Pants Subway Ride

בינואר האחרון, עשינו את נסיעת הרכבת השנתית העשירית ללא מכנסיים

בה קבוצה מגוונת של 3,500 אנשים

where a diverse group of 3,500 people

rode the train in their underwear in New York --

נסעו ברכבת בתחתונים בניו-יורק

כמעט בכל קו רכבת בעיר.

almost every single train line in the city.

וגם ב50 ערים נוספות ברחבי העולם,

And also in 50 other cities around the world,

אנשים לקחו חלק.

people participated.

(Laughter)

(צחוק)

As I started taking improv class at the Upright Citizens Brigade Theater

כשהתחלתי לקחת שיעורים באלתור בתאטרון בריגדת האזרחים הזקופים

פגשתי אנשים יצירתיים אחרים, עוד מציגים וקומיקאים,

and meeting other creative people and other performers and comedians,

התחלתי לצבור רשימת דיוור

I started amassing a mailing list of people

של אנשים שרצו לקחת חלק בפרויקטים כאלה.

who wanted to do these types of projects.

אז יכולתי לעשות פרויקטים בקנה מידה גדול יותר.

So I could do more large-scale projects.

יום אחד עברתי בכיכר יוניון,

Well, one day I was walking through Union Square,

וראיתי את הבניין הזה,

and I saw this building, which had just been built in 2005.

שבדיוק נבנה ב2005.

היתה שם בחורה באחד החלונות והיא רקדה.

There was a girl in one of the windows and she was dancing.

זה היה משונה מאד,

It was very peculiar, because it was dark out,

בגלל שהיה חשוך בחוץ, אבל היא היתה מוארת מאחור עם תאורה פלואורסצנטית.

but she was backlit with florescent lighting.

והיא ממש היתה על הבמה,

She was very much onstage

ואני לא יכולתי להבין למה היא עשתה את זה.

and I couldn't figure out why she was doing it.

אחרי בערך 15 שניות, חברה שלה הופיעה-

After about 15 seconds, her friend appeared --

היא התחבאה מאחורי התצוגה-

she had been hiding behind a display.

והן צחקו והתחבקו וברחו משם.

They laughed, hugged each other and ran away.

אז אולי חברה שלה אתגרה אותה לעשות את זה.

Maybe she had been dared to do this.

וזה עורר אצלי השראה.

So I got inspired by that.

Looking at the entire facade -- there were 70 total windows --

כשהסתכלתי על חזית הבניין- היו שם בסך הכל 70 חלונות-

ואני ידעתי מה עלי לעשות.

and I knew what I had to do.

(צחוק)

(Laughter)

So this project is called Look Up More.

אז הפרויקט הזה נקרא "תסתכלו למעלה יותר". היו לנו 70 שחקנים לבושים בשחור.

We had 70 actors dress in black.

זה היה לחלוטין לא מאושר.

This was completely unauthorized.

We didn't let the stores know we were coming.

לא הודענו לחנות שאנחנו באים.

And I stood in the park giving signals.

ואני עמדתי בפארק ונתתי אותות.

The first signal was for everybody to hold up these four-foot tall letters

האות הראשון היה שכולם ירימו את האותיות בגובה 120 ס"מ

שכתבו יחד "תסתכלו למעלה יותר",

that spelled out "Look Up More,"

שם הפרויקט.

the name of the project.

The second signal was for everybody to do jumping jacks together.

האות השני היה שכולם יעשו קפיצות מספרת.

תראו את זה מתחיל כאן.

You'll see that start right here.

(Laughter)

(צחוק)

And then we had dancing. We had everyone dance.

ואז היו ריקודים. ביקשנו מכולם לרקוד.

ואז היו קטעי סולו שמישהו אחד רקד

And then we had dance solos

where only one person would dance and everybody would point to them.

וכולם הצביעו עליו.

(צחוק)

(Laughter)

ואז נתתי אות חדש,

So then I gave a new hand signal,

שסימן לרקדן למטה בחנות הבגדים,

which signaled the next soloist down below in Forever 21,

והוא רקד.

and he danced.

היו כמה פעילויות שונות.

There were several other activities.

היו לנו אנשים שקפצו,

We had people jumping up and down, people dropping to the ground.

אנשים שנפלו לקרקע.

And I was standing just anonymously in a sweatshirt,

ואני עמדתי באופן אנונימי בסווטצ'רט,

הנחתי והרמתי את היד מפח אשפה

putting my hand on and off of a trashcan to signal the advancement.

כדי לסמן את ההתקדמות.

And because it was in Union Square Park, right by a subway station,

ובגלל שזה היה פארק כיכר יוניון, ממש ליד תחנת הרכבת התחתית,

בסוף היו מאות אנשים

there were hundreds of people by the end who stopped and looked up

שעצרו והסתכלו למעלה

and watched what we were doing.

וצפו במה שעשינו.

There's a better photo of it.

יש תמונות טובה יותר של זה.

So that particular event was inspired by a moment

אז זה אירוע מסוים

שקיבל את ההשראה שלו ברגע

that I happened to stumble upon.

שבמקרה נתקלתי בו.

The next project I want to show

הפרויקט הבא שאני רוצה להראות

was given to me in an email from a stranger.

ניתן לי באימייל מאדם זר.

A high school kid in Texas wrote me in 2006

תלמיד תיכון בטקסס כתב לי ב2006

and said, "You should get as many people as possible

ואמר, "אתה צריך להביא כמה שיותר אנשים

to put on blue polo shirts and khaki pants

שילבשו חולצת פולו כחולות ומכנס חאקי

and go into a Best Buy and stand around."

וילכו לבסט-ביי ויעמדו שם".

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So I wrote this high school kid back immediately

אז כתבתי חזרה לבחור הזה מיד,

ואמרתי, "כן, אתה צודק.

and I said, "Yes, you are correct.

אני חושב שננסה לעשות את זה בסופ"ש הקרוב. תודה. "

I think I'll try to do that this weekend. Thank you."

אז הנה הסרטון.

So here's the video.

אז שוב, זה ב 2005.

So again, this is 2005.

בסניף הבסט-ביי בניו-יורק.

This is the Best Buy in New York City.

We had about 80 people show up to participate,

היו לנו בערך 80 אנשים שהגיעו לקחת חלק,

ונכנסו אחד אחד.

entering one by one.

There was an eight-year-old girl, a 10-year-old girl.

היתה ילדה בת שמונה, ילדה בת עשר.

היה גם איש בן 65

There was also a 65-year-old man who participated.

שלקח חלק.

So a very diverse group of people.

אז קבוצה מאד מגוונת של אנשים.

(Laughter)

ואני אמרתי לאנשים "אל תעבדו. אל תעשו שום עבודה ממש.

And I told people, "Don't work. Don't actually do work.

אבל גם אל תקנו.

But also, don't shop.

Just stand around and don't face products."

פשוט תעמדו שם ואל תפנו למוצרים".

Now you can see the regular employees

אתם יכולים לזהות את העובדים הרגילים

by the ones that have the yellow tags on their shirt.

על ידי התגיות הצהובות שיש להם על החולצות.

כל שאר האנשים הם השחקנים שלנו.

Everybody else is one of our actors.

(Laughter)

(צחוק)

The lower-level employees thought it was very funny.

העובדים הזוטרים יותר חשבו שזה היה נורא מצחיק.

למעשה, חלק מהם הלכו להביא את המצלמה שלהם מחדר הצוות

Several of them went to go get their camera from the break room

והצטלמו איתנו.

and took photos with us.

הרבה מהם התבדחו וניסו לגרום לנו ללכת אחורה

A lot of them made jokes about trying to get us to go to the back

כדי להביא טלוויזיות כבדות ללקוחות.

to get heavy television sets for customers.

ההנהלה והביטחון, מצד שני,

The managers and the security guards, on the other hand,

לא חשבו שזה מצחיק במיוחד.

did not find it particularly funny.

אתם יכולים לראות אותם בצילום הזה.

You can see them in this footage.

הם לובשים חולצה צהובה או שחורה.

They're wearing either a yellow shirt or a black shirt.

And we were there probably 10 minutes

אנחנו היינו שם בטח 10 דקות

before the managers decided to dial 911.

לפני שההנהלה החליטה להתקשר למשטרה.

(צחוק)

(Laughter)

So they started running around

אז הם התחילו להתרוצץ

telling everybody the cops were coming, "Watch out, the cops are coming."

ואמרו לכולם שהשוטרים מגיעים, להיזהר, השוטרים מגיעים.

And you can see the cops in this footage right here.

ואתם יכולים לראות את השוטרים בצילום הזה.

That's a cop wearing black right there, being filmed with a hidden camera.

זה שוטר בשחור כאן, שמצולם במצלמה נסתרת.

לבסוף, השוטרים היו צריכים להודיע להנהלת בסט-ביי

Ultimately, the police had to inform Best Buy management

שזו לא ממש עבירה על החוק, בעצם,

that it was not, in fact, illegal to wear a blue polo shirt and khaki pants.

ללבוש חולצת פולו כחולה ומכנסי חאקי.

(צחוק)

(Laughter)

(מחיאות כפיים)

(Applause)

תודה לכם.

Thank you.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So we had been there for 20 minutes; we were happy to exit the store.

אז היינו שם 20 דקות, שמחנו לצאת מהחנות.

One thing the managers were trying to do was to track down our cameras.

אחד מהדברים שההנהלה ניסתה לעשות

היה לאתר את המצלמות שלנו.

And they caught a couple of my guys who had hidden cameras in duffel bags.

והם תפסו כמה מהחבר'ה שלי שהחביאו מצלמות בתיקי צד.

אבל הצלם שהם אף פעם לא תפסו

But the one camera guy they never caught

היה הבחור שפשוט נכנס עם קלטת ריקה

was the guy that went in just with a blank tape

והלך למחלקת המצלמות של בסט-ביי

and went over to the Best Buy camera department

ופשוט הכניס את הקלטת שלו לאחת המצלמות שלהם

and just put his tape in one of their cameras

והתנהג כאילו הוא קונה.

and pretended to shop.

So I like that concept of using their own technology against them.

אז אהבתי את הרעיון של השימוש בטכנולוגיה שלהם נגדם.

(Laughter)

(צחוק)

I think our best projects are ones that are site-specific

אני חושב שהפרויקטים הכי טובים שלנו הם אלו המותאמים למקום

שקורים במקום מסוים מסיבה מסוימת.

and happen at a particular place for a reason.

בוקר אחד, נסעתי ברכבת התחתית.

And one morning, I was riding the subway.

הייתי צריך לעבור רכבת בתחנת רחוב 53

I had to make a transfer at the 53rd St. stop

היכן שיש שני גרמי מדרגות נעות ענקיים.

where there are these two giant escalators.

וזה מקום מאד מדכא להיות בו בבוקר, צפוף נורא.

And it's a very depressing place to be in the morning, it's very crowded.

אז החלטתי לנסות לביים משהו

So I decided to try and stage something

שיגרום למקום להיות הכי משמח שאפשר, למשך בוקר אחד.

that could make it as happy as possible for one morning.

זה היה בחורף של 2009 --

So this was in the winter of 2009 -- 8:30 in the morning.

8:30 בבוקר.

זו שעת העומס של הבוקר.

It's morning rush hour.

It's very cold outside.

מאד קר בחוץ.

People are coming in from Queens,

אנשים באים מקווינז,

transferring from the E train to the 6 train.

מחליפים מרכבת E לרכבת 6.

And they're going up these giant escalators

והם עולים במדרגות הנעות הענקיות האלו

בדרך לעבודה שלהם.

on their way to their jobs.

[Rob wants]

[to give you]

(צחוק)

(Laughter)

[a high five!]

(Laughter)

[Get ready!]

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

תודה רבה.

Thank you.

So there's a photograph that illustrates it a little bit better.

אז יש תמונה שממחישה את זה טוב יותר.

He gave 2,000 high fives that day,

הוא נתן 2,000 כיפים באותו היום,

והוא שטף את הידיים לפני ואחרי

and he washed his hands before and afterward

ולא חלה.

and did not get sick.

וגם זה נעשה ללא אישור,

And that was done also without permission,

למרות שלא עשה רושם שזה הפריע למישהו.

although no one seemed to care.

הייתי אומר שלאורך השנים,

So I'd say over the years,

one of the most common criticisms I see of Improv Everywhere

אחד מהביקורות הנפוצות שמפנים ל"אלתרו בכל מקום"

left anonymously on YouTube comments

שמשאירים עלומי שם ביו-טיוב

is: "These people have too much time on their hands."

הוא: "לאנשים האלה יש יותר מדי זמן פנוי".

And you know, not everybody's going to like everything you do,

ואתם יודעים, לא כולם יאהבו כל דבר שאתה עושה,

and I've certainly developed a thick skin thanks to Internet comments,

ובהחלט פיתחתי עור עבה תודות להערות באינטרנט,

אבל זה תמיד הפריע לי,

but that one's always bothered me,

בגלל שאין לנו יותר מדי זמן חופשי.

because we don't have too much time on our hands.

למשתתפים באירועים של "אלתרו בכל מקום"

The participants in Improv Everywhere events

יש אותה הכמות של זמן פנוי כמו לכל תושב ניו-יורק אחר,

have just as much leisure time as any other New Yorkers,

הם פשוט בוחרים מעת לעת

they just occasionally choose to spend it in an unusual way.

לבלות את הזמן הזה בדרך יוצאת דופן.

You know, every Saturday and Sunday,

אתם יודעים, כל יום שבת וראשון,

hundreds of thousands of people each fall

מאות אלפי אנשים בכל סתיו

gather in football stadiums to watch games.

מתקבצים יחד באצטדיונים לצפות בפוטבול.

מעולם לא שמעתי מישהו מעיר, בעודו צופה במשחק פוטבול,

And I've never seen anybody comment, looking at a football game,

"כל האנשים האלה ביציעים, יש להם יותר מדי זמן פנוי".

"All those people in the stands, they have too much time on their hands."

וכמובן שבאמת אין להם.

And of course they don't.

זו דרך נהדרת לגמרי לבלות אחר צהריים של סופ"ש,

It's a perfectly wonderful way to spent a weekend afternoon,

לצפות במשחק פוטבול באצטדיון.

watching a football game in a stadium.

אבל אני חושב שזה גם דרך תקפה ביותר

But I think it's also a perfectly valid way

לבלות אחר צהריים קפוא במקום עם 200 אנשים

to spend an afternoon freezing in place with 200 people

בטרמינל גראנד סנטרל

in the Grand Central terminal

או בלהתחפש ל"מגרש שדים"

or dressing up like a ghostbuster

and running through the New York Public Library.

ולרוץ דרך הספרייה הציבורית של ניו-יורק.

(Laughter)

(צחוק)

Or listening to the same MP3 as 3,000 other people

או להאזין לאותו MP3 יחד עם 3,000 אנשים אחרים

ולרקוד בשקט בפארק,

and dancing silently in a park,

or bursting into song in a grocery store

או לפרוץ בשירה באמצע חנות מכולת

as part of a spontaneous musical,

כחלק ממחזמר ספונטני,

or diving into the ocean in Coney Island wearing formal attire.

או בצלילה לתוך האוקיינוס בקוני איילנד בבגדים רשמיים.

אתם יודעים, כילדים, מלמדים אותנו לשחק.

(Laughter)

You know, as kids, we're taught to play.

ואף פעם לא נותנים לנו סיבה למה כדאי לנו לשחק.

And we're never given a reason why we should play.

זה פשוט מקובל שלשחק זה דבר טוב.

It's just acceptable that play is a good thing.

ואני חושב שזה הרעיון של "אלתרו בכל מקום".

And I think that's sort of the point of Improv Everywhere.

It's that there is no point and that there doesn't have to be a point.

זה שאין לזה רעיון, ושלא חייב להיות רעיון.

אנחנו לא צריכים סיבה.

We don't need a reason. As long as it's fun

כל עוד זה כיף

and it seems like it's going to be a funny idea

ונראה שזה הולך להיות מצחיק

and it seems like the people who witness it

ונראה שאנשים שיהיו עדים לזה גם יהנו,

will also have a fun time,

וזה מספיק לנו.

then that's enough for us.

And I think, as adults, we need to learn

ואני חושב, שכמבוגרים, עלינו ללמוד

that there's no right or wrong way to play.

שאין דרך נכונה או לא נכונה לשחק.

תודה רבה לכם.

Thank you very much.

(Applause)

(מחיאות כפיים)