My year reading a book from every country in the world | Ann Morgan

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

It's often said that you can tell a lot about a person

לעיתים קרובות אומרים שאפשר ללמוד הרבה על בן-אדם

by looking at what's on their bookshelves.

ממבט במדפי הספרים שלו.

What do my bookshelves say about me?

מה מדפי הספרים שלי מלמדים עליי?

Well, when I asked myself this question a few years ago,

טוב, כששאלתי את עצמי את השאלה הזו, לפני כמה שנים,

I made an alarming discovery.

הופתעתי לרעה.

I'd always thought of myself as a fairly cultured,

תמיד חשבתי על עצמי כעל אישה

cosmopolitan sort of person.

יחסית מתורבתת וקוסמופוליטית.

But my bookshelves told a rather different story.

אך מדפי הספרים שלי שיקפו תמונה אחרת לגמרי.

Pretty much all the titles on them

כמעט כל הכותרים עליהם

were by British or North American authors,

נכתבו ע"י סופרים בריטיים או צפון-אמריקאיים,

and there was almost nothing in translation.

וכמעט לא היה דבר מתורגם.

Discovering this massive, cultural blind spot in my reading

גילוי הכתם העיוור התרבותי הגדול הזה בקריאתי

came as quite a shock.

גרם לי לשוק רציני.

And when I thought about it, it seemed like a real shame.

וכשחשבתי על זה, זה היה מאוד חבל בעיניי.

I knew there had to be lots of amazing stories out there

ידעתי שאי-שם בוודאי יש סיפורים מדהימים

by writers working in languages other than English.

מאת סופרים אשר כותבים בשפות שאינן אנגלית.

And it seemed really sad to think that my reading habits meant

וזה היה נראה לי עצוב מאוד לחשוב שבשל הרגלי הקריאה שלי

I would probably never encounter them.

לעולם לא אתקל בהם, כנראה.

So, I decided to prescribe myself

אז, החלטתי לתכנן לעצמי

an intensive course of global reading.

קורס אינטנסיבי של קריאה גלובלית.

2012 was set to be a very international year for the UK;

2012 נועדה להיות שנה בינלאומית במיוחד בבריטניה -

it was the year of the London Olympics.

בשנה זו התקיימה אולימפיאדת לונדון.

And so I decided to use it as my time frame

אז החלטתי לנצל זאת להקצבת פרק הזמן שלי

to try to read a novel, short story collection

לנסות ולקרוא רומן, אוסף סיפורים קצרים

or memoir from every country in the world.

או ספר זיכרונות מכל מדינה בתבל.

And so I did.

וכך עשיתי.

And it was very exciting

זה היה מאוד מלהיב,

and I learned some remarkable things

ולמדתי כמה דברים מדהימים,

and made some wonderful connections

ויצרתי כמה חיבורים נפלאים

that I want to share with you today.

שאשמח לשתף אותכם בהם היום.

But it started with some practical problems.

אך הדבר התחיל בכמה בעיות פרקטיות.

After I'd worked out which of the many different lists of countries in the world

אחרי שהבנתי באיזו מהרשימות השונות למדינות העולם

to use for my project,

אשתמש לצורך הפרויקט שלי,

I ended up going with the list of UN-recognized nations,

החלטתי ללכת על הרשימה של המדינות המוכרות ע"י האו"ם,

to which I added Taiwan,

שלה הוספתי את טיוואן,

which gave me a total of 196 countries.

כך שמספר המדינות שקיבלתי הוא 196.

And after I'd worked out how to fit reading and blogging

ואחרי שהבנתי איך אצליח לקרוא

about, roughly, four books a week

ארבעה ספרים בשבוע ולכתוב עליהם בבלוג שלי,

around working five days a week,

ובנוסף לעבודה במשך חמישה ימים בשבוע,

I then had to face up to the fact that I might even not be able

הייתי צריכה להכיר בזה שאולי לא אצליח להשיג

to get books in English from every country.

ספרים באנגלית מכל מדינה.

Only around 4.5 percent of the literary works published

רק ארבעה אחוזים וחצי בערך מהיצירות הספרותיות שמפורסמות

each year in the UK are translations,

מדי שנה בבריטניה הן מתורגמות,

and the figures are similar for much of the English-speaking world.

והמספרים דומים בהרבה מהמדינות דוברות האנגלית.

Although, the proportion of translated books published

למרות שהשיעור של ספרים מתורגמים שמפורסמים

in many other countries is a lot higher.

בהרבה מדינות אחרות גבוה בהרבה.

4.5 percent is tiny enough to start with,

4.5 אחוז זה ממש מעט להתחיל איתו,

but what that figure doesn't tell you

אבל מה שהמספרים לא אומרים לכם

is that many of those books will come from countries

זה שהרבה מהספרים האלו יבואו ממדינות

with strong publishing networks

עם רשתות הוצאה לאור חזקות

and lots of industry professionals primed to go out and sell those titles

והרבה מהמומחים בתעשיה מוכנים לצאת ולמכור את הכותרים האלו

to English-language publishers.

למוציאים לאור באנגלית.

So, for example, although well over 100 books are translated from French

אז, לדוגמה, למרות שיותר מ 100 ספרים מתורגמים מצרפתית

and published in the UK each year,

ומפורסמים באנגליה כל שנה,

most of them will come from countries like France or Switzerland.

רובם יגיעו ממדינות כמו צרפת ושוויץ.

French-speaking Africa, on the other hand,

אפריקה דוברת הצרפתית, מצד שני,

will rarely ever get a look-in.

כמעט לעולם לא תקבל דריסת רגל.

The upshot is that there are actually quite a lot of nations

החלק הטוב הוא שיש למעשה די הרבה אומות

that may have little or even no commercially available literature

שאולי יש להם מעט או בכלל אין ספרות זמינה כלכלית

in English.

באנגלית.

Their books remain invisible to readers

הספרים שלהם נשארים בלתי נראים לקוראים

of the world's most published language.

של השפה הכי מפורסמת בעולם.

But when it came to reading the world,

אבל כשזה מגיע לעולם הקורא,

the biggest challenge of all for me

האתגר הכי גדול מכולם בשבילי

was that fact that I didn't know where to start.

היה העובדה שלא ידעתי איפה להתחיל.

Having spent my life reading almost exclusively British

מאחר וביליתי את חיי בקריאת כמעט רק ספרים

and North American books,

בריטיים וצפון אמריקאים,

I had no idea how to go about sourcing and finding stories

לא היה לי מושג איך להצליח למקר ולמצוא סיפורים

and choosing them from much of the rest of the world.

ולבחור אותם מהרבה משאר העולם.

I couldn't tell you how to source a story from Swaziland.

לא יכולתי להגיד לכם איך למצוא סיפור מסוואזילנד.

I wouldn't know a good novel from Namibia.

לא הייתי מזהה נובלה טובה מנמיביה.

There was no hiding it --

אי אפשר היה להסתיר את זה --

I was a clueless literary xenophobe.

הייתי קסנופובית חסרת ידע ספרותי.

So how on earth was I going to read the world?

אז איך הייתי מצליחה לקרוא את העולם?

I was going to have to ask for help.

הייתי צריכה לבקש עזרה.

So in October 2011, I registered my blog,

אז באוקטובר 2011, רשמתי את הבלוג שלי.

ayearofreadingtheworld.com,

ayearofreadingtheworld.com,

and I posted a short appeal online.

והעלתי בקשה קצרה ברשת.

I explained who I was,

הסברתי מי אני,

how narrow my reading had been,

כמה צרה הקריאה שלי היתה,

and I asked anyone who cared to

וביקשתי מכל מי שאכפת לו

to leave a message suggesting what I might read

להשאיר הודעה שמציעה לי מה לקרוא

from other parts of the planet.

מחלקים אחרים של העולם.

Now, I had no idea whether anyone would be interested,

עכשיו, לא היה לי מושג אם מישהו יתעניין,

but within a few hours of me posting that appeal online,

אבל תוך כמה שעות מהפוסט שלי ברשת,

people started to get in touch.

אנשים התחילו להתקשר.

At first, it was friends and colleagues.

בהתחלה, זה היה חברים וקולגות.

Then it was friends of friends.

אז זה היה חברים של חברים.

And pretty soon, it was strangers.

וממש במהרה, זה היה זרים.

Four days after I put that appeal online,

ארבעה ימים אחרי ששמתי את הבקשה ברשת,

I got a message from a woman called Rafidah in Kuala Lumpur.

קיבלתי הודעה מאישה שנקראה רפידה בקואלה לומפור.

She said she loved the sound of my project,

היא אמרה שהיא אהבה איך הפרוייקט שלי נשמע,

could she go to her local English-language bookshop

האם היא תוכל ללכת לחנות הספרים דוברת האנגלית שלה

and choose my Malaysian book and post it to me?

ולבחור את הספר המלזי שלי ולשלוח לי אותו?

I accepted enthusiastically,

הסכמתי בהתלהבות,

and a few weeks later,

וכמה שבועות מאוחר יותר,

a package arrived containing not one, but two books --

חבילה הגיעה שמכילה לא אחד, אלא שני ספרים --

Rafidah's choice from Malaysia,

הבחירה של ראפידה ממלזיה,

and a book from Singapore that she had also picked out for me.

וספר מסינגפור שהיא גם בחרה בשבילי.

Now, at the time, I was amazed

עכשיו, באותו זמן, נדהמתי

that a stranger more than 6,000 miles away

שזרה במרחק של יותר מ 9,600 קילומטר

would go to such lengths to help someone

תלך לכאלה מרחקים כדי לעזור למישהי

she would probably never meet.

שהיא כנראה לעולם לא תפגוש.

But Rafidah's kindness proved to be the pattern for that year.

אבל הנחמדות של רפידה הוכחה כתבנית במשך השנה.

Time and again, people went out of their way to help me.

שוב ושוב, אנשים השתדלו למצוא דרכים לעזור לי.

Some took on research on my behalf,

כמה יצאו לחקר בשבילי,

and others made detours on holidays and business trips

ואחרים עשו מעקפים בחופשות ונסיעות עסקים

to go to bookshops for me.

כדי ללכת לחנויות ספרים בשבילי.

It turns out, if you want to read the world,

מסתבר, שאם אתם רוצים לקרוא את העולם,

if you want to encounter it with an open mind,

אם אתם רוצים להכנס לזה בראש פתוח,

the world will help you.

העולם יעזור לכם.

When it came to countries

כשזה מגיע למדינות

with little or no commercially available literature in English,

עם מעט או בכלל ללא ספרות זמינה באנגלית,

people went further still.

אנשים הלכו אפילו יותר רחוק.

Books often came from surprising sources.

ספרים הרבה פעמים הגיעו ממקורות מפתיעים.

My Panamanian read, for example, came through a conversation

הספר שנשלח אלי מפנמה, לדוגמה, הגיע דרך שיחה

I had with the Panama Canal on Twitter.

שהיתה לי עם תעלת פנמה בטוויטר.

Yes, the Panama Canal has a Twitter account.

כן, לתעלת פנמה יש חשבון טוויטר.

And when I tweeted at it about my project,

וכשצייצתי לה בנוגע לפרוייקט שלי,

it suggested that I might like to try and get hold of the work

היא הציעה שאולי כדאי שאני אנסה להשיג את היצירה

of the Panamanian author Juan David Morgan.

של הסופר הפנמי חואן דייויד מורגן.

I found Morgan's website and I sent him a message,

גיליתי את האתר של מורגן ושלחתי לו הודעה,

asking if any of his Spanish-language novels

שאלתי אם אחת מהנובלות שלו בספרדית

had been translated into English.

תורגמה לאנגלית.

And he said that nothing had been published,

והוא אמר ששום דבר לא פורסם,

but he did have an unpublished translation

אבל כן היה לו תרגום שלא פורסם

of his novel "The Golden Horse."

של הנובלה שלו "הסוס הזהוב."

He emailed this to me,

הוא שלח לי אותו במייל,

allowing me to become one of the first people ever

ואפשר לי להפוך לאחד האנשים אי פעם

to read that book in English.

שקראו את הספר באנגלית.

Morgan was by no means the only wordsmith

מורגן ממש לא היה הסופר היחיד

to share his work with me in this way.

לחלוק את העבודה שלו איתי בדרך זו.

From Sweden to Palau,

משבדיה לפלאו,

writers and translators sent me self-published books

כותבים ומתרגמים שלחו לי ספרים שפורסמו עצמאית

and unpublished manuscripts of books

וכתבים של ספרים שלא פורסמו

that hadn't been picked up by Anglophone publishers

שלא נבחרו על ידי הוצאות לאור דוברות אנגלית

or that were no longer available,

או שלא היו זמינים יותר,

giving me privileged glimpses of some remarkable imaginary worlds.

ונתנו לי הצצה יחודית לכמה עולמות דמיוניים יוצאי דופן.

I read, for example,

קראתי לדוגמה,

about the Southern African king Ngungunhane, who led the resistance

על המלך הדרום אפריקאי נגונגוננאנה, שהוביל את ההתנגדות

against the Portuguese in the 19th century;

נגד הפורטוגזים במאה ה 19;

and about marriage rituals in a remote village

ועל טכסי נישואים בכפר מרוחק

on the shores of the Caspian sea in Turkmenistan.

על חופי הים הכספי בטורקמניסטאן.

I met Kuwait's answer to Bridget Jones.

פגשתי את התשובה של כווית לבריג'יט ג'ונס.

(Laughter)

(צחוק)

And I read about an orgy in a tree in Angola.

וקראתי על אורגיה בעץ באנגולה.

But perhaps the most amazing example

אבל אולי הדוגמה הכי מדהימה

of the lengths that people were prepared to go to

של כמה אנשים היו מוכנים להתאמץ

to help me read the world,

כדי לעזור לי לקרוא את העולם,

came towards the end of my quest,

הגיעה לקראת סוף המסע שלי,

when I tried to get hold of a book from the tiny, Portuguese-speaking

כשניסיתי להשיג ספר מאומת האי דובר הפורטוגזית הזעיר

African island nation of São Tomé and Príncipe.

האפריקאי של סאן טומה ופרינסיפה.

Now, having spent several months trying everything I could think of to find

עכשיו, כשבילינו מספר חודשים בלנסות כל מה שיכולתי לחשוב עליו כדי למצוא

a book that had been translated into English from the nation,

ספר שתורגם לאנגלית מהאומה,

it seemed as though the only option left to me

זה נראה כאילו שאופציה היחידה שנשארה לי

was to see if I could get something translated for me from scratch.

היתה לראות אם אני אוכל לדאוג שמשהו יתורגם בשבילי מהתחלה.

Now, I was really dubious

עכשיו, פקפקתי מאוד

whether anyone was going to want to help with this,

אם מישהו ירצה לעזור לי עם זה.

and give up their time for something like that.

ולוותר על הזמן שלהם למשהו כזה.

But, within a week of me putting a call out on Twitter and Facebook

אבל, תוך שבוע מהרגע שפרסמתי את הקריאה שלי בטוויטר ופייסבוק

for Portuguese speakers,

לדוברי פורטוגזית,

I had more people than I could involve in the project,

היו לי יותר אנשים משיכולתי לערב בפרוייקט,

including Margaret Jull Costa, a leader in her field,

כולל מרגרט ג'ול קוסטה, מובילה בתחום שלה,

who has translated the work of Nobel Prize winner José Saramago.

שתרגמה את העבודות של זוכה פרס הנובל חוזה סאראמאגו.

With my nine volunteers in place,

עם תשעה מתנדבים מוכנים,

I managed to find a book by a São Toméan author

הצלחתי למצוא ספר של סופר מסן טומאו

that I could buy enough copies of online.

שיכולתי לקנות מספיק עותקים שלו ברשת.

Here's one of them.

הנה אחד מהם.

And I sent a copy out to each of my volunteers.

ושלחתי עותק לכל אחד מהמתנדבים שלי.

They all took on a couple of short stories from this collection,

כל אחד לקח זוג סיפורים קצרים מהאוסף,

stuck to their word, sent their translations back to me,

דבקו במילה שלהם, שלחו לי את התרגומים חזרה אלי,

and within six weeks, I had the entire book to read.

ותוך שישה שבועות, היה לי את כל הספר מוכן לקריאה.

In that case, as I found so often during my year of reading the world,

במקרה הזה, כמו שגיליתי כל כך הרבה פעמים במהלך שנת הקריאה שלי את העולם,

my not knowing and being open about my limitations

חוסר הידיעה שלי והפתיחות בנוגע למגבלות שלי

had become a big opportunity.

הפכו להזדמנות גדולה.

When it came to São Tomé and Príncipe,

כשזה הגיע לסן טומא ופרינסיפה,

it was a chance not only to learn something new

זו היתה הזדמנות לא רק ללמוד משהו חדש

and discover a new collection of stories,

ולגלות אוסף חדש של סיפורים,

but also to bring together a group of people

אלא גם לחבר קבוצה של אנשים

and facilitate a joint creative endeavor.

ולאפשר מאמץ יצירתי משותף.

My weakness had become the project's strength.

החולשה שלי הפכה לחוזקה של הפרוייקט.

The books I read that year opened my eyes to many things.

הספרים שקראתי באותה שנה פתחו את עיניי להרבה דברים.

As those who enjoy reading will know,

כמו שאלה שנהנים לקרוא ידעו,

books have an extraordinary power to take you out of yourself

לספרים יש כוח יוצא דופן להוציא אתכם מעצמכם

and into someone else's mindset,

ולתוך המוח של מישהו אחר,

so that, for a while at least,

אז, לפחות למעט זמן,

you look at the world through different eyes.

אתם מביטים בעולם דרך עיניים שונות.

That can be an uncomfortable experience,

זו יכולה להיות חוויה לא נוחה,

particularly if you're reading a book

בעיקר אם אתם קוראים ספר

from a culture that may have quite different values to your own.

מתרבות שאולי יש לה ערכים די שונים משלכם.

But it can also be really enlightening.

אבל זה יכול להיות גם מאוד מאיר.

Wrestling with unfamiliar ideas can help clarify your own thinking.

להאבק עם רעיונות לא מוכרים יכול לעזור לכם להבהיר את החשיבה שלכם.

And it can also show up blind spots

וזה יכול גם להראות נקודות עיוורות

in the way you might have been looking at the world.

בדרך בה אולי הסתכלתם על העולם.

When I looked back at much of the English-language literature

כשהסתכלתי חזרה על הרבה מהספרות האנגלית

I'd grown up with, for example,

שאיתה גדלתי, לדוגמה,

I began to see how narrow a lot of it was,

התחלתי לראות כמה צרים הרבה ממנה היתה,

compared to the richness that the world has to offer.

יחסית לעושר שיש לעולם להציע.

And as the pages turned,

וכשהדפים התהפכו,

something else started to happen, too.

משהו אחר התחיל להתרחש.

Little by little,

לאט לאט,

that long list of countries that I'd started the year with, changed

הרשימה הארוכה הזו של מדינות שאיתה התחלתי את השנה, השתנתה

from a rather dry, academic register of place names

מרשימה די יבשה של שמות מקומות

into living, breathing entities.

לישויות חיות ונושמות.

Now, I don't want to suggest that it's at all possible

עכשיו, אני לא רוצה להציע שזה בכלל אפשרי

to get a rounded picture of a country simply by reading one book.

להגיע לתמונה מלאה של מדינה פשוט על ידי קריאת ספר אחד.

But cumulatively, the stories I read that year

אבל באופן מצטבר, הסיפורים שקראתי בשנה ההיא

made me more alive than ever before

עשו אותי יותר חיה מאי פעם לפני כן

to the richness, diversity and complexity of our remarkable planet.

לעושר, הגיוון והמורכבות של הפלנטה יוצאת הדופן.

It was as though the world's stories

זו היתה המחשבה שסיפורי העולם

and the people who'd gone to such lengths to help me read them

והאנשים שהתאמצו כל כך לעזור לי לקרוא אותם

had made it real to me.

הפכו את זה לאמיתי בשבילי.

These days, when I look at my bookshelves

בימים אלה, כשאני מביטה במדפי הספרים שלי

or consider the works on my e-reader,

או שוקלת את העבודות על הקורא האלקטרוני שלי,

they tell a rather different story.

הם מספרים סיפור די שונה.

It's the story of the power books have to connect us

זה הסיפור של הכוח שיש לספרים לחבר אותנו

across political, geographical, cultural, social, religious divides.

לרוחב מחיצות פוליטיות, גאוגרפיות, תרבותיות, חברתיות ודתיות.

It's the tale of the potential human beings have to work together.

זה הסיפור של הפוטנציאל שיש לאנשים שמתחילים לעבוד יחד.

And, it's testament

וזו עדות

to the extraordinary times we live in, where, thanks to the Internet,

לזמנים יוצאי הדופן שאנחנו חיים בהם, תודות לאינטרנט,

it's easier than ever before

זה קל יותר מבעבר

for a stranger to share a story, a worldview, a book

לזר לחלוק סיפור, השקפת עולם, ספר

with someone she may never meet, on the other side of the planet.

עם מישהו שהיא אולי מעולם לא פגשה, בצד השני של הפלנטה.

I hope it's a story I'm reading for many years to come.

אני מקווה שזה סיפור שאני קוראת לעוד הרבה שנים לבוא.

And I hope many more people will join me.

ואני מקווה שהרבה יותר אנשים יצטרפו אלי.

If we all read more widely, there'd be more incentive

אם כולנו נקרא יותר לרוחב, יהיו יותר תמריצים

for publishers to translate more books,

למוציאים לאור לתרגם יותר ספרים,

and we would all be richer for that.

וכולנו נהיה עשירים יותר מזה.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)