Suzanne Lee: Grow your own clothes

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

So as a fashion designer,

כמעצבת אופנה,

I've always tended to think of materials

היתה לי תמיד נטיה לחשוב על חומרים

something like this,

כך,

or this,

או כך,

or maybe this.

או אולי כך.

But then I met a biologist,

אבל אז פגשתי ביולוג אחד,

and now I think of materials like this --

וכעת אני חושבת על חומרים ככה--

green tea, sugar,

תה ירוק, סוכר,

a few microbes and a little time.

כמה חיידקים וקצת זמן.

I'm essentially using a kombucha recipe,

למעשה אני משתמשת בתפריט להכנת קומבוצ'ה,

which is a symbiotic mix

שהיא תערובת סיביוטית

of bacteria, yeasts and other micro-organisms,

של חיידקים, שמרים ומיקרו-אורגניזמים נוספים,

which spin cellulose

שטווים תאית

in a fermentation process.

בתהליך של תסיסה.

Over time, these tiny threads

עם הזמן, הנימים הזעירים האלה

form in the liquid into layers

הופכים את הנוזל לשכבות

and produce a mat on the surface.

ויוצרים מארג על פני השטח.

So we start by brewing the tea.

התחלנו מהרתחה של התה.

I brew up to about 30 liters of tea at a time,

חלטתי בערך 30 ליטר תה בכל פעם,

and then while it's still hot, add a couple of kilos of sugar.

וכשהוא עדיין חם, הוספתי שני קילו סוכר.

We stir this in until it's completely dissolved

ערבבנו עד שהוא נמס לגמרי

and then pour it into a growth bath.

ואז יצקנו את זה לאמבט גידול.

We need to check that the temperature

היה עלינו לוודא שהטמפרטורה

has cooled to below 30 degrees C.

ירדה למטה מ-30 מעלות צלזיוס.

And then we're ready to add the living organism.

ואז היינו מוכנים להוסיף את האורגניזמים החיים.

And along with that, some acetic acid.

ויחד איתם קצת חומצה אצטית.

And once you get this process going,

ומרגע שמתחילים בתהליך הזה,

you can actually recycle

אפשר למעשה למחזר

your previous fermented liquid.

את כל הנוזלים שהתחילו לתסוס אצלכם.

We need to maintain an optimum temperature for the growth.

עלינו לשמור על טמפרטורה מיטבית לצמיחה.

And I use a heat mat to sit the bath on

נהגתי לפרוש סדין חימום מתחת לאמבט

and a thermostat to regulate it.

עם תרמוסטט לויסות החום..

And actually, in hot weather, I can just grow it outside.

ולמעשה, בימים חמים אני יכולה לגדל את זה בחוץ.

So this is my mini fabric farm.

זאת חוות האריגים הקטנה שלי.

After about three days,

אחרי כשלושה ימים,

the bubbles will appear on the surface of the liquid.

הבועות מופיעות על פני השטח של הנוזל.

So this is telling us that the fermentation is in full swing.

וזה אומר לנו שהתסיסה בעיצומה,

And the bacteria are feeding

ושהחיידקים ניזונים

on the sugar nutrients in the liquid.

מהחומרים המזינים של הסוכר שבנוזל.

So they're spinning these tiny nano fibers

והם טווים את הננו-סיבים הזעירים האלה

of pure cellulose.

של תאית טהורה.

And they're sticking together, forming layers

שנצמדים אלה לאלה ויוצרים שכבות

and giving us a sheet on the surface.

ונותנים לנו יריעה על פני השטח.

After about two to three weeks,

אחרי כשבועיים-שלושה,

we're looking at something which is about an inch in thickness.

סביר שנקבל משהו בעובי של כ-2.5 ס"מ.

So the bath on the left is after five days,

האמבט משמאל הוא אחרי חמישה ימים,

and on the right, after 10.

וזה שמימין - אחרי 10.

And this is a static culture.

וזאת היא תרבית סטטית.

You don't have to do anything to it;

לא צריך בכלל לעזור לה;

you just literally watch it grow.

רק לשבת ולראות איך היא צומחת.

It doesn't need light.

היא לא צריכה אור.

And when it's ready to harvest, you take it out of the bath

וכשהיא מוכנה, מוציאים אותה מהאמבט

and you wash it in cold, soapy water.

ושוטפים אותה במי-סבון קרים.

At this point, it's really heavy.

בשלב זה היא כבדה למדי.

It's over 90 percent water,

יש בה מעל 90 אחוז מים,

so we need to let that evaporate.

כך שעלינו להניח להם להתאדות.

So I spread it out onto a wooden sheet.

אז אני פורשת את זה על משטח עץ.

Again, you can do that outside

שוב, אפשר לעשות זאת בחוץ

and just let it dry in the air.

ופשוט להניח לזה להתייבש באוויר הפתוח.

And as it's drying, it's compressing,

וכשזה מתייבש, זה מתכווץ,

so what you're left with, depending on the recipe,

ומה שנשאר לכם, בהתאם למתכון,

is something that's either

הוא משהו כמו

like a really light-weight, transparent paper,

נייר שקוף וקל מאד,

or something which is much more like a flexible vegetable leather.

או משהו שדומה יותר לקליפת צמח גמישה.

And then you can either cut that out

ואז אפשר לגזור אותה

and sew it conventionally,

ולתפור כרגיל,

or you can use the wet material

או להניח לחומר הרטוב

to form it around a three-dimensional shape.

להתעצב סביב צורה תלת-מימדית.

And as it evaporates,

וכשהוא מתייבש,

it will knit itself together, forming seams.

הוא מתאחה מעצמו ויוצר תפרים.

So the color in this jacket is coming purely from green tea.

צבע המעילון הזה מקורו אך ורק בתה ירוק.

I guess it also looks a little bit like human skin,

לדעתי זה נראה קצת כמו עור אנושי,

which intrigues me.

וזה מסקרן אותי.

Since it's organic,

מאחר וזה אורגני,

I'm really keen to try and minimize the addition of any chemicals.

מאד חשוב לי להוסיף כמה שפחות כימיקלים.

I can make it change color without using dye

אני יכולה לגרום לזה לשנות גוון בלי להשתמש בצבע

by a process of iron oxidation.

בתהליך של חמצון ברזל.

Using fruit and vegetable staining,

בעזרת חומרי צבע מפירות וירקות

create organic patterning.

אני יוצרת דפוסים אורגניים.

And using indigo,

ובעזרת צבע כחול כהה,

make it anti-microbial.

אני הופכת אותו עמיד לחיידקים.

And in fact, cotton

למעשה, כותנה

would take up to 18 dips in indigo

דורשת עד 18 טבילות בצבע כחול כהה

to achieve a color this dark.

כדי להגיע לגוון הכהה הזה.

And because of the super-absorbency of this kind of cellulose,

ובגלל כושר הספיגה המעולה של תאית כזאת,

it just takes one, and a really short one at that.

די בטבילה אחת, ובעצם די קצרה.

What I can't yet do is make it water-resistant.

אני גם יכולה להפוך את זה לעמיד למים.

So if I was to walk outside in the rain

אם הייתי הולכת בגשם

wearing this dress today,

עם השמלה הזו היום,

I would immediately start to absorb

הייתי מתחילה מיד לספוג

huge amounts of water.

כמויות מים עצומות.

The dress would get really heavy,

השמלה היתה נעשית ממש כבדה,

and eventually the seams would probably fall apart --

התפרים היו ודאי מתחילים להתפרק--

leaving me feeling rather naked.

והייתי מרגישה די עירומה.

Possibly a good performance piece,

זה ודאי טוב כקטע בהצגה,

but definitely not ideal for everyday wear.

אבל ודאי לא אידיאלי כבגד ליומיום.

What I'm looking for

מה שאני מחפשת

is a way to give the material

היא דרך לתת לחומר

the qualities that I need.

את האיכויות הרצויות לי.

So what I want to do is say to a future bug,

אני רוצה שאוכל להורות לאיזה חרק עתידי,

"Spin me a thread.

"תטווה לי חוט,

Align it in this direction.

שיהיה ישר בכיוון הזה,

Make it hydrophobic.

תעשה אותו דוחה-מים,

And while you're at it,

ועל הדרך,

just form it around this 3D shape."

פשוט תעטוף בו את הצורה התלת-מימדית הזו."

Bacterial cellulose is actually already being used for wound healing,

תאית חיידקית כבר משמשת למעשה לטיפול בפצעים,

and possibly in the future

וייתכן שבעתיד

for biocompatible blood vessels,

גם בכלי דם בעלי תאימות ביולוגית,

possibly even replacement bone tissue.

ואולי אפילו להחלפת רקמת עצם.

But with synthetic biology,

אבל בביולוגיה מלאכותית,

we can actually imagine engineering this bacterium

ביכולתנו ממש לדמיין שנהנדס את החיידק הזה

to produce something

כדי שייצר משהו

that gives us the quality,

שייתן לנו את האיכות,

quantity and shape

הכמות והצורה

of material that we desire.

של החומר הרצוי לנו.

Obviously, as a designer, that's really exciting

ברור שכמעצבת זה מאד מרגש אותי.

because then I start to think, wow,

כי כשאני מתחילה לחשוב על כך, וואו,

we could actually imagine

אנו יכולים בעצם להעלות על הדעת

growing consumable products.

גידול של מוצרים מתכלים.

What excites me about using microbes

מה שמרגש אותי בשימוש בחיידקים,

is their efficiency.

הוא היעילות שלהם.

So we only grow what we need.

כך שנגדל רק מה שאנו צריכים.

There's no waste.

אין שום בזבוז.

And in fact, we could make it from a waste stream --

למעשה נוכל לייצר זאת מפסולת--

so for example,

למשל,

a waste sugar stream

פסולת הסוכר

from a food processing plant.

של מפעל לעיבוד מזון.

Finally, at the end of use, we could biodegrade it naturally

ובסוף השימוש נוכל להניח לזה להתפרק בצורה טבעית

along with your vegetable peelings.

יחד עם קליפות הירקות.

What I'm not suggesting is that microbial cellulose

מה שאינני אומרת הוא שהתאית החיידקית

is going to be a replacement

תהפוך לתחליף

for cotton, leather or other textile materials.

לכותנה, עור או בדים אחרים.

But I do think it could be quite a smart and sustainable addition

אך לדעתי היא כן עשויה להיות תוספת חכמה וברת-קיימא

to our increasingly precious natural resources.

למשאבי הטבע ההולכים ומתייקרים שלנו.

Ultimately, maybe it won't even be fashion

בסופו של דבר, אולי לא רק באופנה

where we see these microbes have their impact.

נראה את השפעת החיידקים האלה.

We could, for example, imagine

אפשר למשל להעלות על הדעת

growing a lamp, a chair,

שנגדל מנורה, כיסא,

a car or maybe even a house.

מכונית ואולי אפילו בית.

So I guess what my question to you is:

כך שבעצם השאלה שלי אליכם היא:

in the future, what would you choose to grow?

מה תבחרו לגדל בעתיד?

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Bruno Giussani: Suzanne, just a curiosity,

ברונו גיוסאני: סוזן, רק שניה,

what you're wearing is not random. (Suzanne Lee: No.)

את לא לובשת סתם משהו, נכון? -סוזן: לא.

This is one of the jackets you grew?

זה אחד המעילונים שאת מגדלת?

SL: Yes, it is.

סוזן: נכון.

It's probably -- part of the project's still in process

זה אולי-- זה עדיין בתהליך,

because this one

כי הפריט הזה

is actually biodegrading in front of your eyes.

למעשה מתפרק ביולוגית לנגד עיניכם.

(Laughter)

[צחוק]

It's absorbing my sweat, and it's feeding on it.

הוא סופג את הזיעה שלי וניזון עליה.

BG: Okay, so we'll let you go and save it, and rescue it.

ב"ג: אז נאפשר לך ללכת כדי שתצילי אותו.

Suzanne Lee. (SL: Thank you.)

סוזן לי: תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]