Why every world map is wrong - Kayla Wolf

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

Fourteen Greenlands could fit in Africa,

ארבע עשרה גרינלנד יכולות להכנס בתוך אפריקה,

but you wouldn’t guess it from most maps of the world.

אבל לא הייתם מנחשים את זה מרוב המפות בעולם.

The fact is, every world map humans have ever made is wrong.

העובדה היא, שכל מפה בעולם שאנשים יצרו אי פעם היא שגויה.

Actually, it’s impossible to make a map of the world 100% right.

למעשה, זה בלתי אפשרי ליצור מפה של העולם שמדויקת ב 100%.

No, not you, globe— we know you’re accurate.

לא, לא אתה, גלובוס -- אנחנו יודעים שאתה מדויק.

Not you, Google Earth, you’re just a digital globe.

לא אתה, גוגל ארת’, אתה רק גלובוס דיגיטלי.

We're talking about flat maps, which, let's face it,

אנחנו מדברים על מפות שטוחות, שבואו נתמודד עם זה,

are way more convenient for a lot of things.

הרבה יותר נוחות להרבה דברים.

Anyway, as we were saying,

בכל אופן, כמו שאמרנו,

it’s impossible to make a 100% accurate flat map of a spherical planet.

זה בלתי אפשרי ליצור מפה שטוחה מדויקת ב 100% של פלנטה כדורית.

For a long time, people didn't even try.

במשך זמן רב, אנשים אפילו לא ניסו.

They just plonked places down in arbitrary locations without any consistent scale.

הם פשוט זרקו מקומות במיקומים שרירותיים בלי קנה מידה עקבי.

Then in 150 AD, the Greek mathematician and astronomer Ptolemy

ואז ב-150 לספירה, המתמטיקאי והאסטרונום היווני תלמי

systematically mapped the Earth on a grid

מיפה באופן שיטתי את כדור הארץ על גריד

and placed locations on the grid according to coordinates,

והציב מיקומים על הגריד לפי קואורדינטות,

so maps could be checked against others and replicated.

כך שיהיה אפשר להשוות מפות לאחרות ולשכפל אותן.

Ptolemy built his grid out of lines we still use today:

תלמי בנה את הגריד שלו מקווים שבהם אנחנו עדיין משתמשים היום:

180 lines of latitude and 360 lines of longitude.

180 קווי אורך ו-360 קווי רוחב.

In spite of these advances, people kept getting lost.

למרות ההתקדמות הזו, אנשים המשיכו ללכת לאיבוד.

Part of the problem was a— shall we say—

חלק מהבעיה היה -- בואו נגיד --

incomplete understanding of the world’s geography.

חוסר הבנה מושלם של הגאוגרפיה של העולם.

But it was also just really difficult to navigate using a map.

אבל זה היה גם קשה מאוד לנווט בעזרת מפה.

Because the Earth is round,

בגלל שכדור הארץ עגול,

the shortest route from one place to another is a path along a circle.

המסלול הקצר ביותר ממקום אחד לאחר הוא מסלול על מעגל.

If we draw this route on a flat map,

אם נצייר את המסלול הזה על מפה שטוחה,

it passes through every line of longitude at a different angle.

הוא עובר דרך כל קו רוחב בזווית שונה.

To follow the route, you’d have to constantly shift

כדי לעקוב אחרי מסלול, אתם תצטרכו לשנות כל הזמן

the direction you're traveling.

את הכיוון שבו אתם נעים.

Any slight error would land you in the wrong place.

כל טעות קטנה תוביל אתכם למקום הלא נכון.

In 1569, Gerardus Mercator fixed this problem.

ב-1569, גררדוס מרקטור תיקן את הבעיה.

He created a world map proportioned

הוא יצר מפה עולמית בקנה מידה

so these curved navigational routes would be straight,

כך שמסלולי ניווט מעוקלים יהיו ישרים,

passing through every line of longitude at the same angle

כשהם עוברים דרך כל קו רוחב באותה זווית

and therefore allowing navigators to set a constant bearing—

ולכן מאפשרים לנווטים לכוון כיוון קבוע --

in other words, travel in one direction— for a whole journey.

במילים אחרות, לנוע בכיוון אחד -- כל המסע.

There was just one tiny hitch:

הייתה רק בעיה אחת קטנה:

to do this, he had to distort land masses and bodies of water

כדי לעשות את זה, הוא היה צריך לעוות מסות אדמה וגופי מים

so those furthest from the equator got larger

אז הרחוקים ביותר מקו המשווה נעשו גדולים יותר

and those closest to the equator shrank.

והקרובים ביותר התכווצו.

In spite of its inaccuracies, Mercator’s map was very useful.

למרות כל חוסר הדיוק, המפה של מרקטור הייתה שימושית מאוד.

In fact, it’s still widely used today, including in online maps.

למעשה, היא עדיין בשימוש נרחב היום, כולל במפות ברשת.

But it’s still wrong!

אבל היא עדיין שגויה!

In 1925, the Goode Homolosine Projection was created as— get this—

ב-1925, היטל גוד ההומולוסיוני נוצר -- וקבלו את זה --

an interrupted pseudo-cylindrical equal area projection.

היטל מופרע פסאודו-גלילי עם שטח שווה.

What does that mean? Not important.

מה זה אומר? לא חשוב.

The point was to minimize distortion for the entire world.

הנקודה הייתה להקטין את העיוותים לכל העולם.

The map can be land-oriented... or ocean-oriented.

המפה יכולה להיות מכוונת אדמה... או מכוונת אוקיינוסים.

Either way, the so-called orange peel map isn’t very easy to read.

בכל מקרה, המפה שמכונה ‘קליפת תפוז’ לא ממש קלה לקריאה.

The Dymaxion Projection by American architect Buckminster Fuller

היטל דימקסיון של הארכיטקט האמריקאי בקמינסטר פולר

in the 1940s is even better.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 הייתה טובה אפילו יותר.

Sorry, did we say better?

סליחה, אמרנו טובה יותר?

It’s not better if you want to understand where things are in the world.

היא לא טובה יותר אם אתם רוצים להבין איפה דברים נמצאים בעולם.

It is better in the sense that there are no visibly evident distortions

היא טובה יותר במובן שאין עיוותים נראים לעין

of the land masses.

של מסות אדמה.

Though if you wanted to know, say, how far Brazil is from Nigeria,

למרות שאם תרצו לדעת נגיד, כמה רחוקה ברזיל מניגריה,

you won’t get any sense of that from this map.

לא תקבלו שום מושג על זה מהמפה.

The most accurate projection to date is the AuthaGraph World Map

ההיטל הכי מדויק עד היום היא מפת העולם של אאות’גרף

designed by Japanese architect Hajime Narukawa in 1999.

שתוכננה על ידי הארכיטקט היפני האג’ימה נרוקווה ב-1999.

The continents and oceans are almost completely in proportion,

היבשות והאוקיינוסים כמעט לגמרי בפרופורציה,

and the map is rectangular, just how we like it.

והמפה היא מלבנית, כמו שאנחנו אוהבים.

Could this be the perfect map?

האם זו יכולה להיות המפה המושלמת?

Well... no.

ובכן... לא.

Since the Mercator works for navigation and reads clearly,

מאחר שהמפה של מרקטור מתאימה לניווט וקלה לקריאה,

why bother with all these whacky maps?

למה לטרוח עם כל המפות המוזרות האלו?

Arno Peters argued that by enlarging European and North American countries,

ארנו פיטרס טען שעל ידי הגדלת המדינות האירופאיות והצפון אמריקאיות,

the Mercator projection gives white nations a sense of supremacy

היטל מרקטור נותן לאומות הלבנות תחושה של עליונות

over non-white nations closer to the equator.

על האומות הלא לבנות שקרובות יותר לקו המשווה.

He adapted the Gall-Peters Projection, which counteracts that particular problem,

הוא עיבד את היטל גאל-פיטרס, שפותר את הבעיה המסוימת הזו,

but the continents are still... stretched.

אבל היבשות עדיין... מוארכות.

Today, we rely on maps less and less for navigation,

היום, אנחנו מסתמכים על מפות פחות ופחות לניווט,

but they still play a vital role in education.

אבל הן עדיין משחקות תפקיד חיוני בחינוך.

Peters was definitely on to something:

פיטרס בהחלט עלה על משהו:

no matter what map we’re looking at,

לא משנה באיזה מפה אנחנו מביטים,

it’s a story told from the perspective of the map’s creator

היא מספרת סיפור מנקודת המבט של יוצר המפה

that in turn shapes—perhaps unduly— our perception of our world.

וזו מעצבת -- אולי בצורה מופרזת -- את התפישה שלנו את העולם.

Simple changes in map design,

שינויים קלים בעיצוב מפות,

even changes that have nothing to do with how we transfer

אפילו שינויים שאין להם קשר לאיך אנחנו מעבירים

a round Earth to a flat surface, can completely shift our point of view.

כדור ארץ עגול למשטח שטוח, יכולים לשנות לגמרי את נקודת המבט שלנו.