Neil Harbisson: I listen to color

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Michael Coslovsky מבקר: Ido Dekkers

Well, I was born with a rare visual condition

אני נולדתי עם תסמונת ראייתית נדירה

called achromatopsia, which is total color blindness,

הקרויה אכרומטופסיה, שהיא עיוורון צבעים מוחלט.

so I've never seen color,

כך שמעולם לא ראיתי צבע,

and I don't know what color looks like,

ואני לא יודע איך צבע נראה,

because I come from a grayscale world.

כיוון שאני בא מעולם של גוונים של אפור.

To me, the sky is always gray,

עבורי, השמיים הם תמיד אפורים,

flowers are always gray,

פרחים הם תמיד אפורים,

and television is still in black and white.

והטלוויזיה היא עדיין בשחור לבן.

But, since the age of 21,

אבל מאז גיל 21,

instead of seeing color, I can hear color.

במקום לראות צבע, אני שומע צבע.

In 2003, I started a project

ב-2003 התחלתי פרויקט

with computer scientist Adam Montandon,

עם מדען מחשב בשם אדם מונטנדון,

and the result, with further collaborations

והתוצאה, יחד עם שיתופי פעולה נוספים

with Peter Kese from Slovenia

עם פטר קזה מסלובניה

and Matias Lizana from Barcelona,

ומתיאס ליזאנה מברצלונה,

is this electronic eye.

היא העין האלקטרונית הזו.

It's a color sensor that detects

זהו חיישן צבעים שמזהה

the color frequency in front of me — (Frequency sounds) —

את תדירות הצבע שלפני - (רעשי תדרים) -

and sends this frequency to a chip installed

ושולח את התדר הזה אל שבב המותקן

at the back of my head, and I hear the color in front of me

באחורי ראשי, ואני שומע את הצבע שנמצא לפני

through the bone, through bone conduction.

דרך העצמות, על ידי הולכה דרך העצמות.

(Frequency sounds) So, for example, if I have, like —

(רעשי תדירות) - כך לדוגמא, אם יש לי, נאמר -

This is the sound of purple. (Frequency sounds)

זה הצליל של סגול (רעשי תדירות)

For example, this is the sound of grass. (Frequency sounds)

זה לדוגמא הצליל של דשא (רעשי תדירות).

This is red, like TED. (Frequency sounds)

זהו אדום, כמו TED (רעשי תדירות).

This is the sound of a dirty sock. (Laughter)

זהו הצליל של גרב מלוכלך (צחוק).

Which is like yellow, this one.

שזה כמו צהוב, הגרב הזה.

So I've been hearing color all the time for eight years,

כך שאני שומע צבעים כל הזמן כבר שמונה שנים,

since 2004, so I find it completely normal now

מאז 2004, כך שבשבילי זה נורמלי לחלוטין כעת

to hear color all the time.

לשמוע צבעים כל הזמן.

At the start, though, I had to memorize the names you give

בהתחלה, לעומת זאת, הייתי צריך לשנן את השמות שנותנים

for each color, so I had to memorize the notes,

לכל צבע, כך שהייתי צריך לשנן את התווים,

but after some time, all this information

אבל לאחר זמן מה, כל המידע הזה

became a perception.

הפך לתחושה.

I didn't have to think about the notes.

לא הייתי צריך לחשוב על התווים.

And after some time, this perception became a feeling.

ולאחר זמן, התחושה הזו הפכה לרגש.

I started to have favorite colors,

צבעים מסוימים הפכו למועדפים,

and I started to dream in colors.

והתחלתי לחלום בצבע.

So, when I started to dream in color is when I felt

כך,הרגע בו התחלתי לחלום בצבע הוא גם הרגע שהרגשתי

that the software and my brain had united,

שהתוכנה והמוח שלי התאחדו,

because in my dreams, it was my brain creating

כיוון שבחלומות שלי, זה היה המוח שלי שיצר

electronic sounds. It wasn't the software,

צלילים אלקטרוניים. זו לא היתה התוכנה.

so that's when I started to feel like a cyborg.

זה הרגע בו התחלתי להרגיש כמו סייבורג.

It's when I started to feel that the cybernetic device

זה הרגע בו הרגשתי שהמכשיר הקיברנטי

was no longer a device.

אינו מכשיר יותר.

It had become a part of my body,

הוא הפך להיות חלק מהגוף שלי,

an extension of my senses,

שלוחה של החושים שלי,

and after some time, it even became a part

ולאחר זמן מה, הוא הפך לחלק

of my official image.

מהתמונה הרשמית שלי.

This is my passport from 2004.

זו תמונת הדרכון שלי מ-2004.

You're not allowed to appear on U.K. passports

בדרכונים בריטיים אסור להופיע בתמונת הדרכון

with electronic equipment, but I insisted

עם ציוד אלקטרוני, אבל אני התעקשתי

to the passport office that what they were seeing

למשרד המנפק דרכונים שמה שהם רואים הוא

was actually a new part of my body,

הוא בעצם חלק חדש מהגוף שלי,

an extension of my brain, and they finally accepted me

שלוחה של המוח שלי, ובסופו של דבר הם הרשו לי

to appear with the passport photo.

להופיע עם זה בתמונת הדרכון שלי.

So, life has changed dramatically since I hear color,

אז החיים השתנו באופן דרמטי מאז שאני רואה צבע,

because color is almost everywhere,

כיוון שיש צבע כמעט בכל מקום,

so the biggest change for example is

והשינוי הגדול ביותר, לדוגמא, הוא

going to an art gallery, I can listen to a Picasso,

כשאני הולך לגלרית אומנות, אני יכול להקשיב לפיקסו,

for example. So it's like I'm going to a concert hall,

לדוגמא. זה כאילו אני הולך לאולם קונצרטים,

because I can listen to the paintings.

כיוון שאני יכול להקשיב לציורים.

And supermarkets, I find this is very shocking,

ובמרכולים, זה מדהים אותי,

it's very, very attractive to walk along a supermarket.

זה מאד מאד מושך ללכת לאורך מדפי המרכול.

It's like going to a nightclub.

זה כמו ללכת למועדון לילה.

It's full of different melodies. (Laughter) Yeah.

זה מלא במנגינות שונות. (צחוק) כן.

Especially the aisle with cleaning products.

בעיקר השורה עם מוצרי הניקיון.

It's just fabulous. (Laughter)

היא פשוט נהדרת. (צחוק)

Also, the way I dress has changed.

גם סגנון הלבוש שלי השתנה.

Before, I used to dress in a way that it looked good.

בעבר נהגתי להתלבש כך שזה ייראה טוב.

Now I dress in a way that it sounds good. (Laughter)

עכשיו אני מתלבש כך שזה יישמע טוב (צחוק).

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So today I'm dressed in C major,

אז היום אני לבוש ב-דו מז'ור,

so it's quite a happy chord. (Laughter)

זהו אקורד די שמח. (צחוק)

If I had to go to a funeral, though,

לו הייתי צריך ללכת ללוויה, לעומת זאת,

I would dress in B minor, which would be

הייתי מתלבש ב-סי מינור, שהיה

turquoise, purple and orange. (Laughter)

טורקיז, סגול וכתום. (צחוק)

Also, food, the way I look at food has changed,

וגם אוכל. הדרך בה אני מסתכל על אוכל השתנתה,

because now I can display the food on a plate,

כי עתה אני יכול להציג את האוכל על צלחת,

so I can eat my favorite song. (Laughter)

ואני יכול לאכול את השיר האהוב עלי. (צחוק)

So depending on how I display it,

כך שבהתאם לדרך בה אני מציג אותו,

I can hear and I can compose music with food.

אני יכול לשמוע ואני יכול להלחין מוסיקה עם אוכל.

So imagine a restaurant where we can have, like,

אז דמיינו מסעדה בה ניתן להזמין, נגיד,

Lady Gaga salads as starters. (Laughter) I mean,

סלטי ליידי גאגא כמנות ראשונות (צחוק), זאת אומרת,

this would get teenagers to eat their vegetables, probably.

בטח זה מה שיגרום לבני-הנוער לאכול ירקות.

And also, some Rachmaninov piano concertos

וגם קצת קונצ'רטואים לפסנתר של רחמנינוף כמנות עיקריות,

as main dishes, and some Bjork or Madonna desserts,

וקצת קינוחי ביורק או מדונה,

that would be a very exciting restaurant

זו תהיה מסעדה מרגשת מאד

where you can actually eat songs.

בה ניתן למעשה לאכול שירים.

Also, the way I perceive beauty has changed,

בנוסף, הדרך בה אני תופס יופי השתנתה,

because when I look at someone, I hear their face,

כיוון שכשאני מסתכל על מישהו, אני שומע את הפנים שלהם,

so someone might look very beautiful but sound terrible.

כך שמישהו יכול להראות יפה מאד, אבל להשמע נורא.

(Laughter) And it might happen the opposite,

(צחוק) וגם ההפך יכול לקרות,

the other way around. So I really enjoy creating, like,

כך שאני מאד נהנה ליצור, לדוגמא,

sound portraits of people.

דיוקני צליל של אנשים.

Instead of drawing someone's face, like drawing the shape,

במקם לצייר את פניהם של אנשים, זאת אומרת לצייר את הצורה,

I point at them with the eye and I write down

אני מפנה את העין שלי אליהם ואני כותב

the different notes I hear, and then I create sound portraits.

את התווים השונים שאני שומע, ואני יוצר דיוקני צליל.

Here's some faces.

הנה כמה פנים.

(Musical chords)

(אקורדים מוסיקליים)

Yeah, Nicole Kidman sounds good. (Laughter)

כן, ניקול קידמן נשמעת טוב. (צחוק)

Some people, I would never relate, but they sound similar.

ישנם אנשים שלעולם לא הייתי חושב שהם קרובים, אבל הם נשמעים דומים.

Prince Charles has some similarities with Nicole Kidman.

הנסיך צ'ארלס דומה במקצת לניקול קידמן.

They have similar sound of eyes.

לעיניים שלהם יש צליל דומה.

So you relate people that you wouldn't relate,

כך שאתם יכולים לקשר אנשים שלא הייתם מקשרים

and you can actually also create concerts

ואתם יכולים למעשה ליצור קונצרטים

by looking at the audience faces.

על ידי התבוננות בפנים של הקהל.

So I connect the eye, and then I play the audience's faces.

אז אני מחבר את העין, ואני מנגן את הפנים של הקהל.

The good thing about this is,

מה שטוב בזה הוא

if the concert doesn't sound good, it's their fault.

שאם הקונצרט לא נשמע טוב, זו אשמתם,

It's not my fault, because — (Laughter)

זו לא אשמתי, כי - (צחוק)

And so another thing that happens is that

כך שעוד דבר שקורה הוא

I started having this secondary effect

שנוצר אצלי אפקט משני

that normal sounds started to become color.

שצלילים רגילים החלו להיות צבעים.

I heard a telephone tone, and it felt green

שמעתי צליל של טלפון, וזה הרגיש ירוק

because it sounded just like the color green.

כי זה נשמע היה בדיוק כמו הצבע ירוק.

The BBC beeps, they sound turquoise,

הצפצופים של ה-BBC נשמעים טורקיז,

and listening to Mozart became a yellow experience,

ולהאזין למוצרט הפך לחוויה צהובה,

so I started to paint music and paint people's voices,

כך שהתחלתי לצייר מוסיקה ולצייר את הקולות של אנשים,

because people's voices have frequencies

כי לקולות של אנשים יש תדירויות

that I relate to color.

שאני מקשר לצבע.

And here's some music translated into color.

והנה מעט מוסיקה מתורגמת לצבע.

For example, Mozart, "Queen of the Night," looks like this.

לדוגמא, "מלכת הלילה" של מוצרט נראה כך.

(Music) Very yellow and very colorful,

(מוסיקה) מאד צהוב ומאד צבעוני,

because there's many different frequencies.

כי יש הרבה מאד תדירויות שונות.

(Music)

(מוסיקה)

And this is a completely different song.

וזה שיר אחר לגמרי.

(Music) It's Justin Bieber's "Baby." (Laughter)

(מוסיקה) זהו "Baby" של ג'סטין ביבר. (צחוק)

(Music)

(מוסיקה)

It is very pink and very yellow.

זה מאד ורוד ומאד צהוב.

So, also voices, I can transform speeches into color,

כך, גם קולות, אני יכול להפוך נאומים לצבע,

for example, these are two very well-known speeches.

אלו לדוגמא, הם שני נאומים מאד מפורסמים.

One of them is Martin Luther King's "I Have A Dream,"

האחד הוא נאום "יש לי חלום" של מרטין לות'ר קינג,

and the other one is Hitler.

והשני הוא היטלר.

And I like to exhibit these paintings in the exhibition halls

ואני אוהב להציג את הציורים הללו באולמות תצוגה

without labels, and then I ask people,

ללא תווית, ואז אני שואל אנשים,

"Which one do you prefer?"

"את איזה אתם מעדיפים?"

And most people change their preference

ומרבית האנשים משנים את ההעדפה שלהם

when I tell them that the one on the left is Hitler

כשאני מספר להם שזה משמאל זה היטלר

and the one on the right is Martin Luther King.

וזה שמימין הוא מרטין לות'ר קינג.

So I got to a point when I was able to perceive 360 colors,

כך שהגעתי למצב בו יכולתי לחוש 360 צבעים,

just like human vision.

ממש כמו ראייה אנושית.

I was able to differentiate all the degrees of the color wheel.

יכולתי להבדיל בין כל המעלות של גלגל הצבעים.

But then, I just thought that

אבל אז, פשוט חשבתי

this human vision wasn't good enough.

שהראיה האנושית הזו אינה טובה מספיק.

There's many, many more colors around us

ישנם עוד הרבה, הרבה צבעים מסביב לנו

that we cannot perceive,

שאנו לא יכולים לקלוט,

but that electronic eyes can perceive.

אבל שעיניים אלקטרוניות כן יכולות לקלוט.

So I decided to continue extending my color senses,

אז החלטתי להמשיך להרחיב את חושי הצבע שלי,

and I added infrared and I added ultraviolet

והוספתי אינפרא-אדום והוספתי אולטרה-סגול

to the color-to-sound scale, so now I can hear colors

לסקאלת הצבע-לצליל, כך שעכשיו אני יכול לשמוע צבעים

that the human eye cannot perceive.

שהעין האנושית אינה יכולה לקלוט.

For example, perceiving infrared is good because you can

לדוגמא, זה טוב לקלוט אינפרא-אדום

actually detect if there's movement detectors in a room.

כיוון שאתם יכולים למעשה לגלות אם ישנם חיישני תנועה בחדר.

I can hear if someone points at me with a remote control.

אני יכול לשמוע אם מישהו מפנה שלט רחוק עלי.

And the good thing about perceiving ultraviolet is that

ומה שטוב בלקלוט אולטרה-סגול זה

you can hear if it's a good day or a bad day to sunbathe,

שאתם יכולים לשמוע אם זה יום טוב או יום לא טוב בשביל להשתזף

because ultraviolet is a dangerous color,

כיוון שאולטרה-סגול הוא צבע מסוכן,

a color that can actually kill us, so I think we should all have this wish

צבע שיכול ממש להרוג אותנו, אז נראה לי שכולנו צריכים לרצות

to perceive things that we cannot perceive.

להיות יכולים לקלוט דברים שאנחנו לא יכולים לקלוט.

That's why, two years ago,

זו הסיבה שלפני שנתיים

I created the Cyborg Foundation,

הקמתי את קרן-סייבורג,

which is a foundation that tries to help people

שהיא קרן שמנסה לעזור לאנשים

become a cyborg, tries to encourage people

להפוך לסייבורגים, ומנסה לעודד אנשים

to extend their senses

להרחיב את חושיהם

by using technology as part of the body.

על ידי שימוש בטכנולוגיה כחלק מהגוף.

We should all think that knowledge comes from our senses,

על כולנו לחשוב שידע בא מהחושים שלנו,

so if we extend our senses,

כך שאם נרחיב את חושינו,

we will consequently extend our knowledge.

הידע שלנו יורחב בהתאם.

I think life will be much more exciting

אני חושב שהחיים יהיו הרבה יותר מרתקים

when we stop creating applications for mobile phones

כשנפסיק ליצור אפליקציות עבור טלפונים ניידים

and we start creating applications for our own body.

ונתחיל ליצור אפליקציות עבור הגוף שלנו עצמו.

I think this will be a big, big change

אני חושב שזה יהיה שינוי מאד מאד גדול

that we will see during this century.

שנחווה במהלך המאה הנוכחית.

So I do encourage you all to think about which senses

כך שאני מעודד אתכם לחשוב על אילו חושים

you'd like to extend.

אתם הייתם רוצים להרחיב.

I would encourage you to become a cyborg.

אני הייתי מעודד אתכם להפוך לסייבורגים.

You won't be alone. Thank you. (Applause)

לא תהיו היחידים. תודה רבה. (מחיאות כפיים)

(Applause)

(מחיאות כפיים)