Mike Biddle: We can recycle plastic

מתרגם: Oren Szekatch מבקר: Shahar Kaiser

I'm a garbage man.

אני פועל זבל.

And you might find it interesting that I became a garbage man,

וייתכן ותמצאו את העובדה מדוע הפכתי לפועל זבל מעניינת,

because I absolutely hate waste.

משום שאני לחלוטין מתעב פסולת.

I hope, within the next 10 minutes,

אני מקווה, בעשר הדקות הבאות,

to change the way you think

לשנות את הדרך בה אתם חושבים

about a lot of the stuff in your life.

על הרבה מהחפצים בחיים שלכם.

And I'd like to start at the very beginning.

ואני רוצה להתחיל מבראשית.

Think back when you were just a kid.

חזרו אחורה וחשבו על תקופת ילדותכם.

How did look at the stuff in your life?

כיצד הסתכלתם על החפצים שהיו בחייכם?

Perhaps it was like these toddler rules:

אולי זה היה כמו חוקי העולל הבאים:

It's my stuff if I saw it first.

אלו חפצים שלי אם אני ראיתי אותם תחילה.

The entire pile is my stuff if I'm building something.

כל הערמה כולה שלי אם אני בונה משהו.

The more stuff that's mine, the better.

כמה שיותר חפצים שהם שלי, ככה יותר טוב.

And of course, it's your stuff if it's broken.

וכמובן, אלו הם חפציך אם הם מקולקלים.

(Laughter)

(צחוק)

Well after spending about 20 years in the recycling industry,

ובכן לאחר שביליתי כעשרים שנה בתעשיית המיחזור,

it's become pretty clear to me

זה נהיה מאוד ברור לי

that we don't necessarily leave these toddler rules behind

שאנחנו לא בהכרח מותירים את חוקי העולל האלה מאחור

as we develop into adults.

בזמן שאנו מתפתחים למבוגרים.

And let me tell you why I have that perspective.

והרשו לי לספר לכם מדוע יש לי את נקודת המבט הזו.

Because each and every day

מכיוון שבכל יום ויום

at our recycling plants around the world

במפעלי המיחזור שלנו ברחבי העולם

we handle about one million pounds

אנחנו מטפלים בכחצי מיליון קילוגרם

of people's discarded stuff.

של חפצים שהושלכו על ידי אנשים.

Now a million pounds a day sounds like a lot of stuff,

עכשיו, חצי מיליון קילוגרם ביום נשמע כמו הרבה חפצים,

but it's a tiny drop of the durable goods

אבל זה רק טיפה בים הסחורות העמידות

that are disposed each and every year around the world --

אשר מושלכות בכל שנה ושנה ברחבי העולם --

well less than one percent.

פחות מאחוז אחד.

In fact, the United Nations estimates

למעשה, האו"ם מעריך

that there's about 85 billion pounds a year

כי יש בערך 39 מיליארד קילוגרם של פסולת

of electronics waste

אלקטרונית כל שנה

that gets discarded around the world each and every year --

אשר מושלכת ברחבי העולם בכל שנה ושנה --

and that's one of the most rapidly growing parts of our waste stream.

וזהו אחד מזרמי הפסולת שלנו הגדלים במהירות.

And if you throw in other durable goods like automobiles and so forth,

ואם תכניסו לעניין סוחרות עמידות נוספות כמו מכוניות וכן הלאה,

that number well more than doubles.

המספר יותר מיוכפל.

And of course, the more developed the country,

וכמובן, ככל שהמדינה מפותחת יותר,

the bigger these mountains.

כך גדלים ההרים האלו.

Now when you see these mountains,

עכשיו כאשר אתם רואים את ההרים האלו,

most people think of garbage.

רוב האנשים חושבים על זבל.

We see above-ground mines.

אנחנו רואים מכרות על-קרקעיים.

And the reason we see mines is because there's a lot of valuable raw materials

והסיבה שאנו רואים מכרות היא מכיוון שישנם הרבה חומרי גלם בעלי ערך

that went into making all of this stuff in the first place.

שהשתמשו בהם כאשר יצרו את כל החפצים הללו מלכתחילה.

And it's becoming increasingly important

וזה הופך להיות חשוב יותר ויותר

that we figure out how to extract these raw materials

שנבין כיצד ניתן להוציא את חומרי הגלם הללו

from these extremely complicated waste streams.

מאותם זרמי הפסולת המורכבים.

Because as we've heard all week at TED,

משום שכמו ששמענו כל השבוע הזה ב-TED,

the world's getting to be a smaller place with more people in it

העולם הולך ונהיה מקום קטן יותר עם כל האנשים שחיים בו

who want more and more stuff.

והרוצים עוד ועוד דברים.

And of course, they want the toys and the tools

וכמובן, הם רוצים את הצעצועים ואת הכלים

that many of us take for granted.

שרובנו לוקחים כמובן מאליו.

And what goes into making those toys and tools

ומה נצרך בכדי לעשות את אותם צעצועים וכלים

that we use every single day?

שאנו משתמשים בהם בכל יום ויום?

It's mostly many types of plastics and many types of metals.

זה ברובו הגדול סוגים רבים של פלסטיק וסוגים רבים של מתכות.

And the metals, we typically get

ואת המתכות, אנו לרוב מקבלים

from ore that we mine

ממחצב שאנו כורים

in ever widening mines

במכרות ההולכים ומתדלדלים

and ever deepening mines around the world.

וההולכים ונחפרים עמוק יותר סביב העולם.

And the plastics, we get from oil,

ואת הפלסטיק, אנחנו מייצרים מנפט,

which we go to more remote locations

אשר בשבילו אנחנו הולכים אל אתרים רחוקים יותר

and drill ever deeper wells to extract.

וקודחים בארות עמוקים יותר בכדי להוציא אותו משם.

And these practices have

ולמנהגים האלו יש

significant economic and environmental implications

השלכות כלכליות וסביבתיות משמעותיות

that we're already starting to see today.

שאנו כבר מתחילים לראותם כיום.

The good news is we are starting to recover materials from our end-of-life stuff

החדשות הטובות הן שאנו מתחילים למצות חומרים מהחפצים שלנו שאינם מתכלים

and starting to recycle our end-of-life stuff,

ואנו מתחילים למחזר את החפצים הבלתי מתכלים שלנו,

particularly in regions of the world like here in Europe

במיוחד באיזורים בעולם כמו כאן באירופה

that have recycling policies in place

בה ישנה מדיניות מיחזור מבוססת

that require that this stuff be recycled

המחייבת שהחפצים הללו ימוחזרו

in a responsible manner.

באופן אחראי.

Most of what's extracted from our end-of-life stuff,

רוב הדברים שמחלצים מהחפצים הלא מתכלים הללו,

if it makes it to a recycler, are the metals.

אם הם מגיעים למיחזור, הן המתכות.

To put that in perspective --

בכדי לשים זאת בפרופורציה --

and I'm using steel as a proxy here for metals,

ואני משתמש פה בפלדה כדוגמה עבור המתכות,

because it's the most common metal --

משום שזו היא המתכת הנפוצה מכל --

if your stuff makes it to a recycler,

אם החפצים שלכם מגיעים למיחזור,

probably over 90 percent of the metals

ככל הנראה למעלה מ-90 אחוזים של המתכות

are going to be recovered and reused for another purpose.

יוחזרו ויושמשו בשנית עבור מטרות אחרות.

Plastics are a whole other story:

פלסטיקים הם סיפור שונה בתכלית.

well less than 10 percent are recovered.

הרבה פחות מעשרה אחוזים יוחזרו.

In fact, it's more like five percent.

למעשה, זה יותר באזור חמישה אחוז.

Most of it's incinerated or landfilled.

הרוב הגדול הולך למשרפה או למטמנה.

Now most people think that's because plastics are a throw-away material,

רוב האנשים חושבים שזה כך כי פלסטיקים הם חומרים שזורקים,

have very little value.

ובעלי ערך פעוט.

But actually, plastics are several times more valuable than steel.

אך למעשה, פלסטיקים הם בעלי יותר ערך פי כמה מונים מפלדה.

And there's more plastics produced and consumed

ויותר פלסטיקים מיוצרים ונצרכים

around the world on a volume basis

מסביב לעולם על בסיס גבוה

every year than steel.

בכל שנה מאשר פלדה.

So why is such a plentiful and valuable material

אז מדוע חומר כה שופע ויקר ערך

not recovered at anywhere near the rate

אינו ממוחזר בשום מקום באותה רמה

of the less valuable material?

של החומר הפשוט יותר?

Well it's predominantly because

ובכן זה בעיקר מכיוון

metals are very easy to recycle

שמתכות קל מאוד למחזר ולהבדיל

from other materials and from one another.

מחומרים אחרים ואחת מן השנייה.

They have very different densities.

יש להן צפיפויות שונות מאוד.

They have different electrical and magnetic properties.

יש להן תכונות אלקטרוניות ומגנטיות שונות.

And they even have different colors.

ואף יש להן צבעים שונים.

So it's very easy for either humans or machines

אז זה קל מאוד בין אם לאנשים ואם למכונות

to separate these metals

להפריד את המתכות האלו

from one another and from other materials.

אחד מן השני ומחומרים אחרים.

Plastics have overlapping densities over a very narrow range.

לפלסטיקים יש צפיפויות חופפות בטווח צר מאוד.

They have either identical or very similar

יש להם תכונות אלקטרוניות או מגנטיות

electrical and magnetic properties.

זהות או מאוד דומות.

And any plastic can be any color,

וכל פלסטיק יכול ללבוש כל צבע,

as you probably well know.

כמו שאתם בוודאי יודעים.

So the traditional ways of separating materials

אז הדרך המסורתית להפרדת חומרים

just simply don't work for plastics.

פשוט לא עובד עם פלסטיקים.

Another consequence of metals being so easy to recycle by humans

תוצאה נוספת לכך שכה קל לאנשים למחזר מתכות

is that a lot of our stuff from the developed world --

היא שרבים מחפצינו מהעולם המפותח --

and sadly to say, particularly from the United States,

וצר לי לומר, בעיקר מארה"ב,

where we don't have any recycling policies in place like here in Europe --

בה אין לנו שום מדיניות מיחזור כמו כאן באירופה --

finds its way to developing countries

מוצאים את דרכם למדינות המתפתחות

for low-cost recycling.

עבור מיחזור זול.

People, for as little as a dollar a day, pick through our stuff.

אנשים, בעבור דולר ליום, מחטטים בחפציכם.

They extract what they can, which is mostly the metals --

הם מוציאים את מה שהם יכולים, שזה ברובו המתכות --

circuit boards and so forth --

מעגלים חשמליים וכן הלאה --

and they leave behind mostly what they can't recover,

והם מותירים מאחור לרוב את מה שאי אפשר למחזר --

which is, again, mostly the plastics.

שזה, שוב, לרוב פלסטיקים.

Or they burn the plastics to get to the metals

או שהם שורפים את הפלסטיקים בכדי להשיג את המתכות

in burn houses like you see here.

במשרפות כמו שאתם רואים כאן.

And they extract the metals by hand.

והם מוציאים את המתכות בידיים.

Now while this may be the low-economic-cost solution,

עכשיו, למרות שזהו ככל הנראה הפתרון הזול כלכלי,

this is certainly not the low-environmental

זה ללא ספק לא סביבתי במיוחד

or human health-and-safety solution.

או פתרון שפונה לביטחון ולבריאות של בני האדם.

I call this environmental arbitrage.

אני קורא לזה ארביטראז' סביבתי.

And it's not fair, it's not safe

וזה לא הוגן, זה לא בטוח

and it's not sustainable.

וזה אינו בר קיימא.

Now because the plastics are so plentiful --

כעת מכיוון שהפלסטיקים הם כה מגוונים --

and by the way,

ודרך אגב,

those other methods don't lead to the recovery of plastics, obviously --

השיטות האחרות אינן מובילות למיחזורם של הפלסטיקים, מן הסתם --

but people do try to recover the plastics.

אבל אנשים אכן מנסים למחזר את הפלסטיקים.

This is just one example.

זוהי רק דוגמה אחת.

This is a photo I took standing on the rooftops

צילמתי את התמונה הזו כשעמדתי על הגגות

of one of the largest slums in the world in Mumbai, India.

של אחת משכונות העוני הגדולות בעולם במומביי, הודו.

They store the plastics on the roofs.

הם אוגרים את הפלסטיקים על הגגות.

They bring them below those roofs into small workshops like these,

הם לוקחים אותם אל מתחת לגגות לבתי מלאכה קטנים כמו זה,

and people try very hard to separate the plastics,

ואנשים עמלים קשות בניסיון למיין את הפלסטיקים,

by color, by shape, by feel,

על פי צבע, צורה, מרגש,

by any technique they can.

בכל שיטה שהם מסוגלים.

And sometimes they'll resort to what's known as the "burn and sniff" technique

ולעיתים הם ישתמשו במה שמכור כשיטת ה"שריפה והרחה"

where they'll burn the plastic and smell the fumes

בה הם ישרפו את הפלסטיק ויריחו את האדים

to try to determine the type of plastic.

בכדי לנסות ולהחליט איזה סוג של פלסטיק הוא זה.

None of these techniques result in any amount of recycling

אף לא אחת מהשיטות הללו אינה מגיעה בסופו של דבר למיחזור

in any significant way.

שווה ערך.

And by the way,

ודרך אגב,

please don't try this technique at home.

אנא אל תנסו את השיטה הזו בבית.

So what are we to do about this space-age material,

אז מה אנחנו אמורים לעשות עם החומר הזה של עידן החלל,

at least what we used to call a space-aged material, these plastics?

לפחות החומר שנהגנו לקרוא לו חומר של עידן החלל, הפלסטיקים האלו?

Well I certainly believe that it's far too valuable and far too abundant

ובכן אני בהחלט מאמין שזהו חומר שהוא יותר מדי רב ערך ושנמצא בשפע

to keep putting back in the ground

מכדי להמשיך להחזיר אותו לאדמה

or certainly send up in smoke.

ובטוח שלא להפוך אותו לעשן.

So about 20 years ago, I literally started in my garage tinkering around,

אז לפני כעשרים שנה, אני פשוטו כמשמעו התחלתי להתעסק במחסן שלי,

trying to figure out how to separate

בנסותי להבין כיצד להפריד

these very similar materials from each other,

את החומרים הדומים הללו אחד מהשני,

and eventually enlisted a lot of my friends,

ובסופו של דבר התחלתי לגייס הרבה מחבריי,

in the mining world actually, and in the plastics world,

המגיעים מעולם הכרייה למעשה, ומעולם הפלסטיק,

and we started going around to mining laboratories around the world.

והתחלנו להגיע למעבדות כרייה מסביב לעולם.

Because after all, we're doing above-ground mining.

משום שאחרי הכל, אנחנו עוסקים בכרייה על-קרקעית.

And we eventually broke the code.

ובסופו של דבר פיצחנו את הקוד.

This is the last frontier of recycling.

זהו קו החזית של מיחזור.

It's the last major material

זהו החומר המשמעותי האחרון

to be recovered in any significant amount on the Earth.

שהצליח להיות ממוחזר בצורה משמעותית על פני כדור הארץ.

And we finally figured out how to do it.

וסוף סוף הבנו כיצד לעשות זאת.

And in the process, we started recreating

ובתהליך, התחלנו ליצור מחדש

how the plastics industry makes plastics.

את הדרך בה תעשיית הפלסטיק מייצרת פלסטיקים.

The traditional way to make plastics

הדרך המסורתית לייצר פלסטיקים

is with oil or petrochemicals.

היא עם נפט או דרך פטרוכימיה.

You breakdown the molecules, you recombine them in very specific ways,

אתה מפרק את המולקולות, ומחבר אותם מחדש בדרכים ספציפיות מאוד,

to make all the wonderful plastics that we enjoy each and every day.

בכדי לייצר את המגוון הנפלא של הפלסטיקים שאנו משתמשים בו בכל יום ויום.

We said, there's got to be a more sustainable way to make plastics.

אנחנו אמרנו, חייבת להיות דרך טובה יותר לייצר פלסטיקים.

And not just sustainable from an environmental standpoint,

ולא רק טובה יותר מנקודת מבט סביבתית,

sustainable from an economic standpoint as well.

אלא טובה יותר גם מנקודת מבט כלכלית.

Well a good place to start is with waste.

ובכן מקום טוב להתחיל בו הוא עם פסולת.

It certainly doesn't cost as much as oil,

היא בטוח לא עולה כמו נפט,

and it's plentiful,

והיא קיימת בשפע,

as I hope that you've been able to see from the photographs.

כמו שאני מקווה שהצלחתם להבין דרך התמונות.

And because we're not breaking down the plastic into molecules

ומכיוון שאנחנו לא מפרקים את הפלסטיקים לכדי מולקולות

and recombining them,

ומחברים אותם מחדש,

we're using a mining approach to extract the materials.

אנחנו משתמשים בגישה מקורבת לכרייה בכדי להוציא את החומרים.

We have significantly lower capital costs

אנחנו הורדנו בצורה משמעותית את עלות ההון

in our plant equipment.

בציוד במפעלינו.

We have enormous energy savings.

אנחנו חוסכים אנרגיה בכמויות גדולות.

I don't know how many other projects on the planet right now

אני לא יודע כמה עוד פרויקטים על כדור הארץ ברגע זה

can save 80 to 90 percent of the energy

יכולים לחסוך 80 עד 90 אחוזים מהאנרגיה

compared to making something the traditional way.

בהשוואה לייצור דבר מה בדרכו המקורית.

And instead of plopping down several hundred million dollars

ובמקום לשחרר כמה מאות מיליוני דולרים

to build a chemical plant

בכדי לבנות מפעל כימי

that will only make one type of plastic for its entire life,

אשר רק ייצר סוג אחד של פלסטיק למשך תקופת קיומו,

our plants can make any type of plastic we feed them.

המפעלים שלנו יכולים לייצר כל סוג של פלסטיק שאנחנו מאכילים אותם.

And we make a drop-in replacement

ואנחנו מייצרים תחליף

for that plastic that's made from petrochemicals.

עבור הפלסטיק שמיוצר מפטרוכימיה.

Our customers get to enjoy

הלקוחות שלנו נהנים

huge CO2 savings.

מחיסכון אדיר ב- CO2.

They get to close the loop with their products.

הם מצליחים לסגור את המעגל עם המוצר שלהם.

And they get to make more sustainable products.

והם מצליחים לייצר יותר מוצרים ברי קיימא.

In the short time period I have,

בזמן הקצר שנותר לי,

I want to show you a little bit of a sense about how we do this.

אני רוצה לתת לכם טעימה קטנה בכדי להבין כיצד אנו עושים זאת.

It starts with metal recyclers who shred our stuff into very small bits.

זה מתחיל עם מחזרי המתכת שלנו אשר גורסים את החפצים שלנו לחתיכות מאוד קטנות.

They recover the metals

הם מוציאים וממחזרים את המתכות

and leave behind what's called shredder residue -- it's their waste --

והם משאירים מאחור את מה שנקרא משקע גרוס - זוהי הפסולת שלהם --

a very complex mixture of materials,

תערובת מורכבת מאוד של חומרים,

but predominantly plastics.

אך בעיקרם פלסטיק.

We take out the things that aren't plastics,

אנחנו מוציאים את כל אשר אינו פלסטיק,

such as the metals they missed, carpeting, foam, rubber,

כמו המתכות שהתפספסו, אריגים, קצף, גומי,

wood, glass, paper, you name it.

עץ, זכוכית, נייר, מה שלא תרצו.

Even an occasional dead animal, unfortunately.

מדי פעם אפילו חיה מתה, לצערנו הרב.

And it goes in the first part of our process here, which is more like traditional recycling.

וזה הולך אל החלק הראשון של התהליך שלנו כאן, שהוא יותר כמו מיחזור מסורתי.

We're sieving the material, we're using magnets,

אנחנו מסננים את החומר, אנחנו משתמשים במגנטים,

we're using air classification.

אנחנו משתמשים בסיווג אוויר.

It looks like the Willy Wonka factory at this point.

זה נראה כמו מפעל השוקולד של ווילי וונקה בשלב זה.

At the end of this process, we have a mixed plastic composite:

בסופו של התהליך הזה, יש לנו תערובת פלסטיק מורכבת:

many different types of plastics

סוגים שונים של פלסטיקים

and many different grades of plastics.

ודרגות שונות של פלסטיקים.

This goes into the more sophisticated part of our process,

אלו עוברים לחלק יותר מתוחכם בתהליך שלנו,

and the really hard work, multi-step separation process begins.

ותהליך ההפרדה הרב שכבתי המורכב מתחיל.

We grind the plastic down to about the size of your small fingernail.

אנחנו טוחנים את הפלסטיק לכדי הגודל של הציפורן הקטנה שלכם.

We use a very highly automated process

אנחנו משתמשים בתהליך אוטומטי מורכב

to sort those plastics,

בכדי לברור את הפלסטיקים,

not only by type, but by grade.

לא רק לפי סוג אלא לפי דרגה.

And out the end of that part of the process

ובסופו של התהליך הזה

come little flakes of plastic:

יוצאים פתיתים קטנים של פלסטיק:

one type, one grade.

סוג אחד, דרגה אחת.

We then use optical sorting to color sort this material.

אז אנו משתמשים בברירה חזותית לברור לפי הצבע של החומר הזה.

We blend it in 50,000-lb. blending silos.

אנחנו מערבבים אותו בממגורות בעלות תכולה של 22 אלף קילוגרם.

We push that material to extruders where we melt it,

אנחנו דוחפים את החומר הזה אל תוך מכבשי-שיחול, שם אנו ממיסים אותו,

push it through small die holes,

דוחפים אותו דרך חורי שבלונה קטנים,

make spaghetti-like plastic strands.

היוצרים רצועות פלסטיק דמויות ספגטי.

And we chop those strands

ואנו קוצצים את הרצועות האלו

into what are called pellets.

למה שנקרא כדוריות.

And this becomes the currency of the plastics industry.

וזה הופך להיות המטבע של עולם תעשיית הפלסטיקים.

This is the same material

זהו אותו חומר

that you would get from oil.

שאתם הייתם משיגים מנפט.

And today,

והיום,

we're producing it from your old stuff,

אנחנו מייצרים את זה מהחפצים הישנים שלכם,

and it's going right back into your new stuff.

וזה הולך הישר אל תוך החפצים החדשים שלכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So now, instead of your stuff ending up

אז עכשיו, במקום שחפציכם יגיעו

on a hillside in a developing country

אל מורד גבעה במדינה מתפתחת

or literally going up in smoke,

או שיהפכו פשוטו כמשמעו לעשן,

you can find your old stuff

אתם יכולים למצוא את חפציכם הישנים

back on top of your desk in new products,

שוב על שולחנכם בחלק ממוצרים חדשים,

in your office,

במשרדכם,

or back at work in your home.

או בחזרה בעבודה בביתכם.

And these are just a few examples

ואלו הם רק כמה דוגמות

of companies that are buying our plastic,

של חברות הקונות את הפלסטיקים שלנו,

replacing virgin plastic,

המחליפות פלסטיק בתולי,

to make their new products.

בכדי לייצר את המוצרים החדשים שלהם.

So I hope I've changed the way you look at

אז אני מקווה ששיניתי את הדרך בה אתם מסתכלים על

at least some of the stuff in your life.

לפחות חלק מהחפצים שבחייכם.

We took our clues from mother nature.

אנחנו לקחנו את הרמזים שלנו מאמא אדמה.

Mother nature wastes very little,

אמא אדמה מבזבזת מעט מאוד,

reuses practically everything.

משתמשת בשנית בכמעט כל דבר.

And I hope that you stop looking at yourself as a consumer --

ואני מקווה שתפסיקו לראות את עצמכם כצרכנים --

that's a label I've always hated my entire life --

זוהי תווית שתמיד תיעבתי בכל חיי --

and think of yourself as just using resources in one form,

וחישבו על עצמכם כמשתמשים במשאבים בצורה אחת,

until they can be transformed to another form

עד אשר הם יוכלו להיהפך לצורה אחרת

for another use later in time.

לשימוש אחר בזמן מאוחר יותר.

And finally, I hope you agree with me

ולבסוף, אני מקווה שתסכימו איתי

to change that last toddler rule just a little bit

ותשנו את חוק העולל האחרון רק במעט

to: "If it's broken, it's my stuff."

ל: "אם זה שבור, זה החפץ של מייק."

Thank you for your time.

תודה לכם על זמנכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)