Geoff Mulgan: A short intro to the Studio School

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Ran Amitay

What I want to talk about today is one idea.

הדבר עליו אני רוצה לדבר היום הוא רעיון אחד.

It's an idea for a new kind of school,

זה רעיון לסוג חדש של בית ספר,

which turns on its head much of our conventional thinking

שהופך על ראשה את החשיבה המסורתית שלנו

about what schools are for and how they work.

על למה בתי ספר קיימים ואיך הם עובדים.

And it might just be coming to a neighborhood near you soon.

ואולי הם יגיעו אפילו לאזור שלכם בקרוב.

Where it comes from

המקום ממנו זה מגיע

is an organization called the Young Foundation,

הוא ארגון הנקרא הקרן הצעירה,

which, over many decades,

שבמשך הרבה עשורים,

has come up with many innovations in education, like the Open University

העלתה הרבה חידושים בחינוך, כמו האוניברסיטה הפתוחה

and things like Extended Schools,

ודברים כמו בתי ספר מורחבים,

Schools for Social Entrepreneurs, Summer Universities

בתי ספר ליזמים חברתיים, אוניברסיטאות קיץ

and the School of Everything.

ובית הספר של הכל.

And about five years ago, we asked

ולפני חמש שנים לערך, שאלנו

what was the most important need for innovation

מה הצורך החשוב ביותר לחדשנות

in schooling here in the U.K.

בחינוך באנגליה

And we felt the most important priority

והרגשנו שהעדיפות הגבוהה ביותר

was to bring together two sets of problems.

היתה לאחד שני סטים של בעיות.

One was large numbers of bored teenagers

אחת היתה קבוצה גדולה של בני עשרה משועממים

who just didn't like school,

שפשוט לא אהבו את בית הספר,

couldn't see any relationship between what they learned in school

לא מצאו שום קשר בין מה שהם למדו בבית הספר

and future jobs.

ועבודות עתידיות.

And employers who kept complaining

ומעסיקים שהמשיכו להתלונן

that the kids coming out of school weren't actually ready for real work,

שהילדים שמגיעים מבית הספר לא היו באמת מוכנים לעבודה,

didn't have the right attitudes and experience.

לא היתה להם הגישה המתאימה והנסיון.

And so we try to ask:

אז ניסינו לשאול:

What kind of school would have the teenagers fighting to get in,

לאיזה סוג של בית ספר ילדים ילחמו להתקבל,

not fighting to stay out?

לא ילחמו להשאר בחוץ?

And after hundreds of conversations

ואחרי מאות שיחות

with teenagers and teachers and parents

עם בני עשרה ומורים והורים

and employers and schools

ומעסיקים ובתי ספר

from Paraguay to Australia,

מפרגואי לאוסטרליה,

and looking at some of the academic research,

ובחינה של חלק מהמחקר האקדמאי,

which showed the importance

שהראה את החשיבות

of what's now called non-cognitive skills --

של מה שנקרא כיום כישורים לא קוגניטיביים --

the skills of motivation, resilience --

הכישורים של מוטיבציה, גמישות --

and that these are as important

ושהנם חשובים לא פחות

as the cognitive skills -- formal academic skills --

מהכישורים הקוגניטיביים -- כישורים אקדמאיים פורמליים --

we came up with an answer, a very simple answer in a way,

הגענו לתשובה, תשובה מאוד פשוט בצורה מסויימת,

which we called the Studio School.

לה אנחנו קוראים בית ספר סטודיו.

And we called it a studio school

ואנחנו קוראים לו בית ספר סטודיו

to go back to the original idea of a studio in the Renaissance

כדי לחזור לרעיון המקורי של סטודיו ברנסאנס

where work and learning are integrated.

בו לימוד ועבודה היו משולבים.

You work by learning,

אתם עובדים בלימוד,

and you learn by working.

ואתם לומדים מעבודה.

And the design we came up with had the following characteristics.

והעיצוב שהגענו אליו הכיל את התכונות הבאות.

First of all, we wanted small schools --

ראשית, רצינו בתי ספר קטנים --

about 300, 400 pupils --

בערך 300, 400 תלמידים --

14 to 19 year-olds,

בני 14 עד 19,

and critically, about 80 percent of the curriculum done

וחשוב מאוד, בערך 80 אחוז מחומר הלימוד

not through sitting in classrooms,

מועבר לא בישיבה בכיתה,

but through real-life, practical projects,

אלא דרך פרוייקטים פרקטיים מהחיים,

working on commission

מוזמנים

to businesses, NGO's and others.

מעסקים, ארגונים לא ממשלתיים ואחרים.

That every pupil would have a coach, as well as teachers,

שלכל תלמיד יהיה מדריך, בנוסף למורה,

who would have timetables

שיהיה לו לוח זמנים

much more like a work environment in a business.

שדומה יותר לסביבת העבודה בעסק.

And all of this will be done within the public system,

וכל זה יעשה במערכת הציבורית,

funded by public money,

ממומן על ידי המערכת,

but independently run.

אבל מנוהל עצמאית.

And all at no extra cost, no selection,

והכל ללא תוספת עלות, ללא סלקציה,

and allowing the pupils the route into university,

ולתת לתלמידים את המסלול לאוניברסיטה,

even if many of them would want to become entrepreneurs

אפילו אם רבים מהם ירצו להפוך ליזמים

and have manual jobs as well.

או לבחור גם בעבודה פיסית.

Underlying it was some very simple ideas

מתחת להכל היו כמה רעיונות פשוטים

that large numbers of teenagers learn best by doing things,

שמספרים גדולים של בני נוער לומדים הכי טוב מלעשות דברים,

they learn best in teams

הם לומדים הכי טוב בצוותים

and they learn best by doing things for real --

והם לומדים הכי טוב בעשיית דברים אמיתיים --

all the opposite of what mainstream schooling

הכל הפוך משיטת הלימוד הרווחת

actually does.

בבתי ספר רגילים.

Now that was a nice idea,

עכשיו זה היה רעיון נחמד,

so we moved into the rapid prototyping phase.

אז נכנסנו לשלב אב הטיפוס המהיר.

We tried it out,

ניסינו את זה,

first in Luton --

ראשית בלוטון --

famous for its airport and not much else, I fear --

ידועה בשדה התעופה שלה ולא הרבה יותר, אני חושש --

and in Blackpool -- famous for its beaches and leisure.

ובבלאקפול -- ידועה בחופים שלה ובפנאי.

And what we found -- and we got quite a lot of things wrong

ומה שמצאנו -- עשינו די הרבה דברים לא נכון

and then improved them --

ואז שיפרנו אותם --

but we found that the young people loved it.

אבל גילינו שהאנשים הצעירים אהבו את זה.

They found it much more motivational, much more exciting

הם מצאו את זה הרבה יותר מעורר מוטיבציה, הרבה יותר מרגש

than traditional education.

מחינוך רגיל.

And perhaps most important of all,

ואולי חשוב מכל,

two years later when the exam results came through,

שנתיים מאוחר יותר כשהגיעו תוצאות המבחנים,

the pupils who had been put on these field trials

התלמידים שהשתתפו במבחני השדה האלו

who were in the lowest performing groups

שהיו בקבוצות עם אחוזי ההצלחה הנמוכים ביותר

had jumped right to the top --

קפצו ישר למעלה --

in fact, pretty much at the top decile of performance

למעשה, די בעשירון העליון של התוצאות

in terms of GCSE's,

במונחים של GCSE,

which is the British marking system.

שזו שיטת הניקוד הבריטית.

Now not surprisingly,

עכשיו לא במפתיע,

that influenced some people to think we were onto something.

זה גרם לכמה אנשים לחשוב שעלינו על משהו.

The minister of education

שר החינוך

down south in London

בדרום בלונדון

described himself as a "big fan."

תיאר את עצמו כ"מעריץ גדול."

And the business organizations thought we were onto something

והארגונים העסקיים חשבו שעלינו על משהו

in terms of a way of preparing children much better

במונחים של דרך להכין ילדים טוב יותר

for real-life work today.

לעבודה בחיים האמיתיים כיום.

And indeed, the head of the Chambers of Commerce

ובאמת, ראש לשכת המסחר

is now the chairman of the Studio Schools Trust

הוא עכשיו יושב הראש של קרן בתי ספר הסטודיו

and helping it, not just with big businesses,

ועוזר לה, לא רק עם עסקים גדולים,

but small businesses all over the country.

אלא עסקים קטנים בכל רחבי המדינה.

We started with two schools.

התחלנו עם שני בתי ספר.

That's grown this year to about 10.

זה גדל השנה לבערך 10.

And next year, we're expecting about 35 schools

ובשנה הבאה, אנחנו מצפים ש 35 בתי ספר

open across England,

יפתחו ברחבי אנגליה,

and another 40 areas

ועוד 40 אזורים

want to have their own schools opening --

רוצים לפתוח אצלם --

a pretty rapid spread

התפשטות מהירה למדי

of this idea.

של הרעיון הזה.

Interestingly,

ומעניין,

it's happened almost entirely without media coverage.

שזה קורה כמעט ללא כיסוי של המדיה.

It's happened almost entirely without big money behind it.

זה קרה כמעט לגמרי ללא כסף גדול מאחורי זה.

It spread almost entirely through word of mouth, virally,

זה התפשט כמעט לגמרי מפה לאוזן, ויראלית,

across teachers, parents,

בין מורים, הורים,

people involved in education.

אנשים שמעורבים בחינוך.

And it spread because of the power of an idea --

וזה התפשט בגלל כוחו של רעיון --

so the very, very simple idea

אז הרעיון הממש פשוט

about turning education on its head

על הפיכת שיטת ההוראה

and putting the things which were marginal,

ולשים את הדברים שהיו שוליים,

things like working in teams, doing practical projects,

דברים כמו עבודה בצוותים, עשיית פרוייקטים פרקטיים,

and putting them right at the heart of learning,

והשמתם ממש בלב הלמידה,

rather than on the edges.

במקום בשוליים.

Now there's a whole set of new schools

עכשיו יש סט שלם של בתי ספר חדשים

opening up this autumn.

שנפתחים בסתיו.

This is one from Yorkshire

זה אחד ביורקשייר

where, in fact, my nephew, I hope, will be able to attend it.

בו, למעשה, אחייני, אני מקווה, יובל ללמוד.

And this one is focused

וזה ממוקד

on creative and media industries.

בתעשיות הקריאייטיב והמדיה.

Other ones have a focus on health care,

לאחרים יש מיקוד על בריאות,

tourism, engineering

תיירות, הנדסה

and other fields.

ותחומים אחרים.

We think we're onto something.

אנחנו חושבים שעלינו על משהו.

It's not perfect yet,

זה עדיין לא מושלם,

but we think this is one idea

אבל אנחנו חושבים שזה רעיון אחד

which can transform the lives

שיכול לשנות חיים

of thousands, possibly millions, of teenagers

של אלפי, אולי מיליוני בני עשרה

who are really bored by schooling.

שמאוד משועממים מבי הספר.

It doesn't animate them.

זה לא מרגש אותם.

They're not like all of you who can sit in rows

הם לא כמו כולכם שיכולים לשבת בשורות

and hear things said to you for hour after hour.

ולשמוע דברים שנאמרים לכם שעה אחר שעה.

They want to do things, they want to get their hands dirty,

הם רוצים לעשות דברים, הם רוצים ללכלך את הידים,

they want education to be for real.

הם רוצים שחינוך יהיה מחובר למציאות.

And my hope is that some of you out there

והתקווה שלי היא שחלק מכם שם בחוץ

may be able to help us.

אולי יוכל לעזור לנו.

We feel we're on the beginning of a journey

אנחנונ מרגישים שאנחנו בתחילתו של מסע

of experiment and improvement

של נסיון ושיפור

to turn the Studio School idea

להפוך את רעיון בית ספר הסטודיו

into something which is present,

למשהו שבנמצא,

not as a universal answer for every child,

לא כתשובה אוניברסלית לכל ילד,

but at least as an answer for some children in every part of the world.

אבל לפחות תשובה לחלק מהם בכל חלק של העולם.

And I hope that a few of you at least can help us make that happen.

ואני מקווה שחלקכם לפחות יוכל לעזור לנו לגרום לזה לקרות.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)