The walk from "no" to "yes" | William Ury

מתרגם: Guy Ernest מבקר: Ido Dekkers

ובכן, הנושא של משא ומתן קשה

Well, the subject of difficult negotiation

reminds me of one of my favorite stories from the Middle East,

מזכיר לי את אחד הסיפורים החביבים עלי

מהמזרח התיכון,

of a man who left to his three sons, 17 camels.

על אדם שהוריש לשלושת בניו 17 גמלים

ולבן הראשון, הוא הוריש חצי מהגמלים

To the first son, he left half the camels;

to the second son, he left a third of the camels;

לבן השני, הוא הוריש שליש מהגמלים

and to the youngest son, he left a ninth of the camels.

ולבן הצעיר ביותר, הוא הוריש תשיעית מהגמלים

ובכן שלושת הבנים נכנסו למשא ומתן

The three sons got into a negotiation -- 17 doesn't divide by two.

17 אינו מתחלק לשניים

הוא אינו מתחלק לשלוש

It doesn't divide by three.

It doesn't divide by nine.

ואינו מתחלק לתשע

Brotherly tempers started to get strained.

האחים החלו להתעצבן

Finally, in desperation,

לבסוף, ביאושם,

they went and they consulted a wise old woman.

הם הלכו להתייעץ עם אישה זקנה וחכמה

The wise old woman thought about their problem for a long time,

האישה הזקנה והחכמה חשבה על הבעיה שלהם זמן רב

ולבסוף היא חזרה ואמרה

and finally she came back and said, "Well, I don't know if I can help you,

"ובכן, אני לא יודעת אם אני יכולה לעזור לכם

אבל לפחות, אם תרצו, אתם יכולים לקבל את הגמל שלי"

but at least, if you want, you can have my camel."

אז היו להם 18 גמלים

So then, they had 18 camels.

הבן הראשון לקח את החצי שלו - חצי מ-18 הוא 9

The first son took his half -- half of 18 is nine.

הבן השני לקח את השליש שלו - שליש של 18 הוא 6

The second son took his third -- a third of 18 is six.

The youngest son took his ninth -- a ninth of 18 is two.

הבן הצעיר ביותר לקח את התשיעית שלו

תשיעית של 18 היא 2

You get 17.

קיבלתם 17

They had one camel left over.

נותר להם גמל אחד

They gave it back to the wise old woman.

והם החזירו אותו לאישה הזקנה והחכמה

(Laughter)

(צחוק)

Now, if you think about that story for a moment,

עכשיו אם תחשבו על הסיפור לרגע

I think it resembles a lot of the difficult negotiations

אני חושב שזה דומה

להרבה משאים ומתנים קשים שאנחנו מעורבים בהם

we get involved in.

They start off like 17 camels, no way to resolve it.

הם מתחילים עם 17 גמלים - אין שום דרך לישב את זה

Somehow, what we need to do

איך שהוא, מה שאנחנו צריכים לעשות

is step back from those situations, like that wise old woman,

הוא להתרחק מהמצבים האלה, כמו האישה הזקנה והחכמה

להסתכל על המצבים בעינים חדשות

look at the situation through fresh eyes

ולמצוא את הגמל ה-18

and come up with an 18th camel.

Finding that 18th camel in the world's conflicts

עכשיו למצוא את הגמל ה-18 של הסכסוכים בעולם

has been my life passion.

היא התשוקה העיקרית שלי בחיים

I basically see humanity a bit like those three brothers.

בעקרון אני רואה את האנושות קצת כמו שלושת האחים האלה

We're all one family.

אנחנו כולנו משפחה אחת

We know that scientifically,

אנחנו יודעים את זה בצורה מדעית

thanks to the communications revolution,

תודות למהפכת התקשורת

all the tribes on the planet -- all 15,000 tribes --

כל השבטים על הכוכב, כל 15,000 השבטים

are in touch with each other.

נמצאים בקשר אחד עם השני

And it's a big family reunion.

וזה כמו איחוד משפחות גדול

And yet, like many family reunions,

אבל עדיין, כמו הרבה איחודי משפחות

it's not all peace and light.

זה לא רק שלום ואור

There's a lot of conflict,

יש הרבה סכסוכים

and the question is: How do we deal with our differences?

והשאלה היא

איך אנחנו מתמודדים עם השוני שלנו

How do we deal with our deepest differences,

איך אנחנו מתמודדים עם השוני העמוק ביותר שלנו

given the human propensity for conflict

בהנתן הנטיה הטבעית שלנו לסיכסוכים

והגאונות האנושית

and the human genius at devising weapons of enormous destruction?

בהמצאת כלי נשק להשמדה המונית

That's the question.

זאת השאלה

As I've spent the last better part of three decades, almost four,

אני ביליתי את החלק הארי של שלושת העשורים

כמעט ארבעה

traveling the world,

בנסיעות בעולם

trying to work, getting involved in conflicts

בנסיון לעבוד, להיות מעורב בסכסוכים

ranging from Yugoslavia to the Middle East

מיוגוסלביה למזרח התיכון

לצ'צ'ניה, לוונצואלה

to Chechnya to Venezuela --

some of the most difficult conflicts on the face of the planet --

כמה מהסיכסוכים הכי קשים בעולם

I've been asking myself that question.

שאלתי את עצמי את השאלה הזאת

ואני חושב שמצאתי, בדרכים מסוימות,

And I think I've found, in some ways, what is the secret to peace.

מהו הסוד לשלום

It's actually surprisingly simple.

זה באמת פשוט בצורה מפתיעה

It's not easy, but it's simple.

זה לא קל, אבל זה פשוט

It's not even new.

זה אפילו לא חדש

It may be one of our most ancient human heritages.

זה יתכן אחת מהירושות העתיקות ביותר שלנו

הסוד לשלום הוא אנחנו

The secret to peace is us.

It's us who act as a surrounding community around any conflict,

זה אנחנו הפועלים

כחברה המקיפה

כל סיכסוך

who can play a constructive role.

אנחנו יכולים לשחק תפקיד בונה

Let me give you just a story, an example.

הרשו לי לספר לכם סיפור, דוגמא

About 20 years ago,

לפני כ-20 שנה הייתי בדרום אפריקה

I was in South Africa, working with the parties in that conflict,

עבדתי עם המפלגות באותו סיכסוך

and I had an extra month,

והיה לי חודש נוסף

so I spent some time living with several groups of San Bushmen.

אז ביליתי אותו במחיצת

מספר קבוצות בסאן בושמן

I was curious about them, about the way in which they resolve conflict.

הייתי סקרן לגביהם, והדרך שבה הם פותרים סיכסוכים

Because, after all, within living memory, they were hunters and gatherers,

בגלל, בסופו של דבר, בזכרון החי שלהם

הם היו ציידים ומלקטים

living pretty much like our ancestors lived

חיים בצורה מאד דומה לדרך בה חיו אבותיהם

for maybe 99 percent of the human story.

במשך אולי 99% מההיסטוריה האנושית

And all the men have these poison arrows that they use for hunting --

ולכל הגברים יש חצים מורעלים שהם משתמשים בהם לצייד

absolutely fatal.

קטלני לחלוטין

So how do they deal with their differences?

אז איך הם מתמודדים עם סיכסוכים

Well, what I learned is, whenever tempers rise in those communities,

ובכן מה שלמדתי

שבכל פעם שהמתח עולה בקבוצות האלה

someone goes and hides the poison arrows out in the bush,

מישהו הולך ומחביא את החיצים המורעלים הרחק בשיחים

and then everyone sits around in a circle like this,

ואז כולם יושבים במעגל ככה

and they sit and they talk and they talk.

והם יושבים, והם מדברים, והם מדברים

It may take two days, three days, four days,

זה יכול לקחת יומיים, שלושה ימים, ארבעה ימים

but they don't rest until they find a resolution

אבל הם לא נחים

עד שהם מוצאים פיתרון

or better yet -- a reconciliation.

ויותר טוב, התפייסות

And if tempers are still too high,

ואם העצבים עדיין גבוהים

then they send someone off to visit some relatives,

הם שולחים מישהו לבקר איזה קרוב משפחה

as a cooling-off period.

כתקופת צינון

Well, that system is, I think, probably the system

ובכן השיטה הזאת

היא, לדעתי, ככל הנראה השיטה שהשאירה אותנו בחיים עד עכשיו

that kept us alive to this point,

given our human tendencies.

בהנתן הנטיות האנושיות שלנו

לשיטה הזאת אני קורא הצד השלישי

That system, I call "the third side."

בגלל שאם אתם חושבים על זה

Because if you think about it, normally when we think of conflict,

בדרך כלל כאשר אנחנו חושבים על עימות, כאשר אנחנו מתארים אותו,

when we describe it,

there's always two sides --

יש תמיד שני צדדים

it's Arabs versus Israelis, labor versus management,

זה הערבים נגד הישראלים, העובדים נגד ההנהלה

husband versus wife, Republicans versus Democrats.

הבעל נגד האישה, הרפובליקנים נגד הדמוקרטים

But what we don't often see

אבל מה שאנחנו בדרך כלל לא רואים

is that there's always a third side,

זה שתמיד יש צד שלישי

והצד השלישי של העימות זה אנחנו

and the third side of the conflict is us, it's the surrounding community,

זה הקהילה המקיפה

it's the friends, the allies,

זה החברים, בני הברית

the family members, the neighbors.

חברי המשפחה, השכנים

And we can play an incredibly constructive role.

ואנחנו יכולים לשחק תפקיד בונה מדהים

Perhaps the most fundamental way in which the third side can help

אולי הדרך הבסיסית ביותר

שבה הצד השלישי יכול לעזור

is to remind the parties of what's really at stake.

זה להזכיר לצדדים מהו הסיכון האמיתי

For the sake of the kids, for the sake of the family,

לטובת הילדים, לטובת המשפחה

לטובת הקהילה, לטובת העתיד

for the sake of the community, for the sake of the future,

let's stop fighting for a moment and start talking.

בואו נפסיק להלחם לרגע ונתחיל לדבר

בגלל שמה שקורה

Because, the thing is,

when we're involved in conflict,

כאשר אנחנו מעורבים בעימות

it's very easy to lose perspective.

זה מאד קל לאבד פרספקטיבה

It's very easy to react.

זה מאד קל להגיב

Human beings -- we're reaction machines.

בני אדם: אנחנו מכונות של תגובה

And as the saying goes,

וכמו שאומרים

when angry, you will make the best speech

כאשר אתה עצבני, אתה תיתן את הנאום הטוב ביותר

you will ever regret.

שתתחרט עליו לעולם

(Laughter)

And so the third side reminds us of that.

ואז הצד השלישי מזכיר לנו את זה

The third side helps us go to the balcony,

הצד השלישי עוזר לנו לצאת למרפסת

which is a metaphor for a place of perspective,

זוהי ההמשלה למקום של פרספקטיבה

where we can keep our eyes on the prize.

בו אנחנו יכולים להביט על הפרס

Let me tell you a little story from my own negotiating experience.

הרשו לי לספר לכם סיפור קצר מנסיון האישי שלי במשא ומתן

Some years ago, I was involved as a facilitator in some very tough talks

לפני כמה שנים, הייתי מעורב כמתווך

בכמה שיחות מאד קשות

between the leaders of Russia and the leaders of Chechnya.

בין המנהיגים של רוסיה

והמנהיגים של צ'צ'ניה

There was a war going on, as you know.

התחוללה מלחמה, כפי שאתם יודעים

ואנחנו נפגשנו בהאג

And we met in the Hague, in the Peace Palace,

בארמון השלום

in the same room where the Yugoslav war-crimes tribunal was taking place.

באותו החדר בו התנהל המשפט של פשעי המלחמה

ביוגוסלביה

And the talks got off to a rather rocky start

השיחות נתקעו בהתחלה די סלעית

כאשר סגן הנשיא של צ'צ'ניה

when the vice president of Chechnya began by pointing at the Russians

התחיל בהצבעה על הרוסים ואמר

and said, "You should stay right here in your seats,

"אתם צריכים להשאר ממש כאן בכסאות שלכם

because you're going to be on trial for war crimes."

בגלל שאתם הולכים להשפט על פשעי מלחמה"

ואז הוא המשיך, והוא פנה אליי ואמר

And then he turned to me and said,

"You're an American.

"אתה אמריקאי

Look at what you Americans are doing in Puerto Rico."

תסתכל מה אתם האמריקאים עושים בפורטו ריקו

And my mind started racing, "Puerto Rico? What do I know about Puerto Rico?"

והראש שלי התחיל לדהור "פורטו ריקו? מה אני יודע על פורטו ריקו?""

אני התחלתי להגיב

I started reacting.

(Laughter)

אבל אז ניסיתי להזכר לצאת למרפסת

But then, I tried to remember to go to the balcony.

ואז כאשר הוא הפסיק

And then when he paused

and everyone looked at me for a response,

וכולם הביטו בי לתשובה

from a balcony perspective, I was able to thank him for his remarks

מפרספקטיבת המרפסת, יכולתי להודות לו על ההערות שלו

and say, "I appreciate your criticism of my country

ולומר "אני מעריך את הביקורת על המדינה שלי,

and I take it as a sign that we're among friends

ואני רואה בזה כסימן שאנחנו בין חברים

ויכולים לדבר בצורה פתוחה אחד לשני

and can speak candidly to one another."

(Laughter)

ואנחנו נמצאים כאן לא לדבר על פורטו ריקו או על העבר

"And what we're here to do is not to talk about Puerto Rico or the past.

אנחנו כאן כדי לראות אם אנחנו יכולים למצוא מוצא

We're here to see if we can figure out a way

to stop the suffering and the bloodshed in Chechnya."

לעצור את הסבל ושפיכות הדמים בצ'צ'ניה"

השיחות חזרו למסלול

The conversation got back on track.

That's the role of the third side,

זה התפקיד של הצד השלישי

to help the parties go to the balcony.

לעזור לצדדים לצאת למרפסת

עכשיו הרשו לי לקחת אתכם לרגע

Now let me take you, for a moment,

to what's widely regarded as the world's most difficult conflict,

למה שנחשב כסיכסוך הקשה ביותר בעולם

הסיכסוך הכי חסר סיכוי

or the most impossible conflict, the Middle East.

הוא המזרח התיכון

Question is: where's the third side there?

השאלה היא: איפה הצד השלישי שם?

How could we possibly go to the balcony?

איך אנחנו יכולים בכלל לצאת למרפסת

Now, I don't pretend to have an answer to the Middle East conflict,

אני לא מתיימר לדעת את התשובה

לסכסוך במזרח התיכון

but I think I've got a first step -- literally, a first step --

אבל אני חושב שיש לי את הצעד הראשון

פשוטו כמשמעו הצד הראשון

something that any one of us could do as third-siders.

דבר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כצד שלישי

Let me just ask you one question first.

הרשו לי לשאול אתכם קודם לכן שאלה אחת

How many of you in the last years

כמה מכם

בשנים האחרונות

מצאו את עצמם דואגים לגבי המזרח התיכון

have ever found yourself worrying about the Middle East

ותוהים מה מישהו יכול לעשות?

and wondering what anyone could do?

Just out of curiosity, how many of you?

פשוט מתוך סקרנות, כמה מכם?

OK, so the great majority of us.

או קי, אז הרוב המוחלט שלכם

And here, it's so far away.

וכאן, זה כל כך רחוק מכאן

Why do we pay so much attention to this conflict?

למה אנחנו נותנים כל כך הרבה תשומת לב לסכסוך הזה?

Is it the number of deaths?

האם זה מספר מקרי המוות?

There are a hundred times more people who die in a conflict in Africa

יותר מפי מאה אנשים מתים

בסכסוך באפריקה מאשר במזרח התיכון

than in the Middle East.

No, it's because of the story,

לא, זה בגלל הסיפור

because we feel personally involved in that story.

בגלל שאנחנו מרגישים מעורבים אישית

בסיפור הזה

Whether we're Christians, Muslims or Jews, religious or non-religious,

בין אם אנחנו נוצרים, מוסלמים או יהודים

דתיים ולא דתיים

we feel we have a personal stake in it.

אנחנו מרגישים שיש לנו מעורבות אישית בו

Stories matter;

סיפורים הם חשובים, כאנתרופולוג, אני יודע את זה

as an anthropologist, I know that.

Stories are what we use to transmit knowledge.

סיפורים הם הדרך בה אנחנו משתמשים כדי להעביר ידע

הם נותנים משמעות לחיים שלנו

They give meaning to our lives.

That's what we tell here at TED, we tell stories.

זה מה שאנחנו מספרים כאן בטד, אנחנו מספרים סיפורים

סיפורים הם המפתח

Stories are the key.

And so my question is --

לכן השאלה שלי היא

yes, let's try and resolve the politics there in the Middle East,

כן, בואו ננסה לפתור את הפוליטיקות

שם במזרח התיכון

but let's also take a look at the story.

אבל בואו נסתכל בסיפור

Let's try to get at the root of what it's all about.

בואו ננסה להגיע לשורש העניין

Let's see if we can apply the third side to it.

בואו נראה אם אנחנו יכולים להפעיל את הצד השלישי בו

מה זה אומר? מהו הסיפור שם?

What would that mean? What is the story there?

כאנתרופולוגים אנחנו יודעים

Now, as anthropologists, we know that every culture has an origin story.

שלכל תרבות יש סיפור מקורות

What's the origin story of the Middle East?

מהו סיפור המקורות של המזרח התיכון

In a phrase, it's:

במשפט אחד זה:

Four thousand years ago,

"לפני 4,000 שנה, אדם אחד הלך עם משפחתו

a man and his family walked across the Middle East,

לאורך המזרח התיכון

and the world has never been the same since.

ומאז העולם לא היה אותו דבר

האדם הזה, כמובן

That man, of course, was Abraham.

היה אברהם

And what he stood for was unity, the unity of the family;

ומה שהוא עמד עליו היה איחוד

האיחוד של המשפחה

he's the father of us all.

הוא האבא של כולנו

But it's not just what he stood for, it's what his message was.

אבל זה לא רק מה שהוא עמד עליו, זה מה היה המסר שלו

המסר הבסיסי שלו גם הוא היה איחוד

His basic message was unity too,

the interconnectedness of it all, the unity of it all.

הקשר הפנימי בין כל הדברים והאיחוד של הכל

And his basic value was respect,

הערך הבסיסי שלו היה כבוד

was kindness toward strangers.

היה אדיבות כלפי זרים

That's what he's known for, his hospitality.

זה מה שהוא היה ידוע בו, הכנסת האורחים שלו

אז המובן הזה

So in that sense,

he's the symbolic third side of the Middle East.

הוא היה הסמל של הצד השלישי

של המזרח התיכון

He's the one who reminds us that we're all part of a greater whole.

הוא האחד שמזכיר לנו

שאנחנו כולנו חלקים משלם גדול יותר

Now, think about that for a moment.

עכשיו איך הייתם -

עכשיו חישבו על כך לרגע

Today, we face the scourge of terrorism.

היום אנחנו מתמודדים עם התקפות טרור

What is terrorism?

מהו טרור?

Terrorism is basically taking an innocent stranger

טרור הוא בעיקרו לקחת זר חף מפשע

and treating them as an enemy whom you kill in order to create fear.

ולהתייחס אליו כאויב שאתה הורג

כדי לעורר פחד

What's the opposite of terrorism?

מהו ההפך של טרור

זה לקחת זר חף מפשע

It's taking an innocent stranger

and treating them as a friend whom you welcome into your home,

ולהתייחס אליו כחבר

אותו אתה מכניס כאורח לתוך ביתך

in order to sow and create understanding

כדי לטוות וליצר הבנה

או כבוד, או אהבה

or respect, or love.

So what if, then, you took the story of Abraham,

אז מה אם הייתם

לוקחים את הסיפור של אברהם

which is a third-side story,

שהוא הסיפור של הצד השלישי

what if that could be --

מה אם זה היה יכול להיות

because Abraham stands for hospitality --

בגלל שאברהם הוא הכנסת אורחים

what if that could be an antidote to terrorism?

מה אם זה היה יכול להיות תרופת נגד לטרור

What if that could be a vaccine against religious intolerance?

מה אם זה היה יכול להיות חיסון

נגד חוסר סובלנות דתית?

How would you bring that story to life?

איך הייתם מביאים את הסיפור הזה לחיים?

Now, it's not enough just to tell a story.

עכשיו, זה לא מספיק רק לספר סיפור

זה חזק -

That's powerful, but people need to experience the story.

אבל אנשים צריכים לחוות את הסיפור

They need to be able to live the story.

הם צריכים להיות מסוגלים לחיות את הסיפור. איך הייתם עושים את זה?

How would you do that?

And that was my thinking of how would you do that.

וזה היה מה שחשבתי על איך הייתם עושים זאת

And that's what comes to the first step here.

וזה מה שמביא לצעד הראשון כאן

Because the simple way to do that is:

בגלל שהדרך הפשוטה ביותר לעשות את זה

היא לצאת להליכה

you go for a walk.

You go for a walk in the footsteps of Abraham.

אתם יוצאים להליכה בעקבות אברהם

You retrace the footsteps of Abraham.

אתם עוקבים בעקבות אברהם

Because walking has a real power.

בגלל שלהליכה יש כוח אמיתי

You know, as an anthropologist, walking is what made us human.

אתם יודעים, כאנתרופולוג, הליכה היא מה שעשתה אותנו אנושיים

It's funny -- when you walk, you walk side-by-side,

זה מצחיק, כאשר אתם הולכים

אתם הולכים צד בצד

in the same common direction.

באותו כיוון משותף

Now if I were to come to you face-to-face

אם הייתי מגיע אליכם פנים מול פנים

and come this close to you,

ומגיע כל כך קרוב אליכם

you would feel threatened.

הייתם מרגישים מאוימים

But if I walk shoulder-to-shoulder,

אבל אם אני הולך כתף אל כתף

אפילו כאשר הכתפיים נוגעות

even touching shoulders,

it's no problem.

זו אינה בעיה

Who fights while they walk?

מי נלחם בזמן שהם הולכים?

That's why in negotiations, often, when things get tough,

לכם לעיתים תוך כדי משא ומתן, כאשר הדברים מסתבכים

people go for walks in the woods.

אנשים יוצאים להליכה ביערות

So the idea came to me of, what about inspiring a path,

אז הרעיון בא לי

מה לגבי מסלול, דרך

מעוררי השראה

a route -- think the Silk Route, think the Appalachian Trail --

חישבו על דרך המשי, מסלול האפלצ'יאני --

that followed in the footsteps of Abraham?

שהולך בעקבות

אברהם

אנשים אומרים, "זה שגעון, אתה לא יכול

People said, "That's crazy. You can't.

You can't retrace the footsteps of Abraham -- it's too insecure,

אתה לא יכול ללכת בעקבות אברהם, זה יותר מדי מסוכן

you've got to cross all these borders,

אתה צריך לחצות את כל הגבולות האלה

it goes across 10 different countries in the Middle East,

זה הולך דרך 10 מדינות שונות במזרח התיכון

בגלל שזה מאחד את כולם"

because it unites them all."

אז בחנו את הרעיון הזה בהרוורד

And so we studied the idea at Harvard.

עשינו את בחינת הישום שלנו

We did our due diligence.

And then a few years ago,

ואז לפני מספר שנים, קבוצה שלנו

a group of us, about 25 of us from 10 different countries,

בערך 25 מאיתנו מבערך 10 מדינות

decided to see if we could retrace the footsteps of Abraham,

החלטנו לראות אם אנחנו יכולים ללכת בעקבות אברהם

ללכת ממקום הלידה שלו בעיר אורפה

going from his initial birthplace in the city of Urfa

בדרום טורקיה, צפון מסופוטמיה

in Southern Turkey, Northern Mesopotamia.

And we then took a bus and took some walks

אז לקחנו אוטובוס ועשינו כמה הליכות

and went to Harran, where, in the Bible, he sets off on his journey.

והלכנו לחרן

שם בתנ"ך, הוא יצא למסעו

Then we crossed the border into Syria, went to Aleppo,

אז חצינו את הגבול לסוריה, הלכנו לצובה

which, turns out, is named after Abraham.

שהסתבר שקרויה על שם אברהם

We went to Damascus,

הלכנו לדמשק

which has a long history associated with Abraham.

שיש לה היסטוריה ארוכה הקשורה לאברהם

אז הגענו לצפון ירדן

We then came to Northern Jordan,

to Jerusalem -- which is all about Abraham -- to Bethlehem,

לירושלים

שהיא כולה קשורה לאברהם, לבית לחם

and finally, to the place where he's buried, in Hebron.

ולסיום למקום בו הוא קבור

בחברון

So effectively, we went from womb to tomb.

בקיצור הלכנו מרחם לקבר

We showed it could be done.

הוכחנו שניתן לעשות זאת. זה היה מסע מדהים

It was an amazing journey.

Let me ask you a question.

הרשו לי לשאול אתכם שאלה

How many of you have had the experience of being in a strange neighborhood

לכמה מכם היתה החוויה

להיות בשכונה זרה

or strange land,

או מדינה זרה

and a total stranger, perfect stranger,

וזר מוחלט, זר מושלם

בא אליכם והראה קצת אדיבות

comes up to you and shows you some kindness --

maybe invites you into their home, gives you a drink,

אולי הזמין אתכם אליו הביתה, נתן לכם לשתות

נתן לכם קפה, נתן לכם ארוחה?

gives you a coffee, gives you a meal?

לכמה מכם היתה החוויה הזאת?

How many of you have ever had that experience?

זהו הבסיס

That's the essence of the Abraham Path.

של הדרך של אברהם

That's what you discover as you go into these villages in the Middle East

אבל מה שאתם מגלים, אתם נכנסים לכפרים אלה במזרח התיכון

היכן שהייתם מצפים לעוינות

where you expect hostility,

ואתם מקבלים את ההכנסת הפנים הכי מדהימה

and you get the most amazing hospitality,

הכל מתייחס לאברהם

all associated with Abraham:

"בשמו של אברהם אבינו

"In the name of Father Ibrahim, let me offer you some food."

הרשו לי להציע לכם קצת אוכל"

So what we discovered

אז מה שגילינו

is that Abraham is not just a figure out of a book for those people;

הוא שאברהם הוא לא רק דמות מספר בשביל האנשים האלה

he's alive, he's a living presence.

הוא חי ונוכח

And to make a long story short,

וכדי לקצר סיפור ארוך

in the last couple of years now,

במשך השנתיים האחרונות

thousands of people have begun to walk parts of the path of Abraham

אלפי אנשים

החלו ללכת בחלקים מדרכו של אברהם

במזרח התיכון

in the Middle East,

enjoying the hospitality of the people there.

נהנים מהכנסת האורחים של האנשים שם

They've begun to walk in Israel and Palestine,

הם החלו ללכת

בישראל ובפלסטין

in Jordan, in Turkey, in Syria.

בירדן, בטורקיה, בסוריה

זהו חוויה מדהימה

It's an amazing experience.

Men, women, young people, old people --

גברים, נשים, צעירים, זקנים

more women than men, actually, interestingly.

יותר נשים מאשר גברים, למעשה, בצורה מענינת

For those who can't walk,

לאלה שאינם יכולים ללכת

who are unable to get there right now,

שאינם יכולים להגיע לשם עכשיו

people started to organize walks in cities, in their own communities.

אנשים החלו לארגן הליכות

בערים, בקהילות שלהם

In Cincinnati, for instance, they organized a walk

בסינסינטי, למשל, ארגנו הליכה

מכנסיה למסגד לבית כנסת

from a church to a mosque to a synagogue and all had an Abrahamic meal together.

וכולם אכלו ארוחה ברוח אברהם

It was Abraham Path Day.

זה היה ביום דרך אברהם

In São Paulo, Brazil, it's become an annual event

בסאן פאולו, ברזיל, זה הפך להיות ארוע שנתי

for thousands of people to run in a virtual Abraham Path Run,

לאלפי אנשים לרוץ

בריצה בדרך אברהם וירטואלית

uniting the different communities.

מאחדים את הקהילות השונות

The media love it; they really adore it.

התקשורת אוהבת את זה, הם ממש מעריצים את זה

They lavish attention on it because it's visual

הם מרעיפים תשומת לב לזה

בגלל שזה חזותי

and it spreads the idea,

וזה משדר את הרעיון

this idea of Abrahamic hospitality, of kindness towards strangers.

הרעיון הזה של הכנסת האורחים של אברהם

של אדיבות כלפי זרים

And just a couple weeks ago, there was an NPR story on it.

ורק לפני שבועיים

היתה כתבה בערוץ טלוויזיה על זה

Last month,

בחודש שעבר

there was a piece in the Manchester Guardian about it,

היתה כתבה בגרדיאן

בגרדיאן של מנצסטר לגבי זה

two whole pages.

שני עמודים שלמים

And they quoted a villager

והם ציטטו כפרי

who said, "This walk connects us to the world."

שאמר "ההליכה הזאת מחברת אותנו לעולם"

He said, "It was like a light that went on in our lives --

הוא אמר שזה היה כמו אור שזרח בחיים שלנו

it brought us hope."

זה הביא לנו תקווה

And so that's what it's about.

שזה בדיוק מה שזה

But it's not just about psychology;

אבל זה לא רק פסיכולוגיה

it's about economics.

זה כלכלה

Because as people walk, they spend money.

בגלל שכאשר אנשים הולכים הם מבזבזים כסף

And this woman right here, Um Ahmad,

האישה הזאת כאן, אום אחמד

is a woman who lives on the path in Northern Jordan.

היא אישה שחיה על הדרך בצפון ירדן

She's desperately poor.

היא עניה מרודה

She's partially blind, her husband can't work,

היא חצי עיוורת, בעלה אינו יכול לעבוד

she's got seven kids.

יש לה 7 ילדים

But what she can do is cook.

אבל מה שהיא יכולה לעשות זה לבשל

And so she's begun to cook for some groups of walkers

אז היא החלה לבשל לכמה קבוצות של הולכים

who come through the village and have a meal in her home.

שעוברים בכפר שלה וסועדים בבית שלה

הם יושבים על הריצפה

They sit on the floor -- she doesn't even have a tablecloth.

אין לה אפילו מפת שולחן

She makes the most delicious food,

היא מכינה את האוכל הכי טעים

that's fresh from the herbs in the surrounding countryside.

טרי מתבלינים מהכפרים בסביבה

And so more and more walkers have come,

וכך יותר ויותר הולכים מגיעים

and lately she's begun to earn an income to support her family.

ולאחרונה היא החלה להרוויח

כדי לתמוך במשפחה שלה

And so she told our team there, she said,

וכך היא סיפרה לצוות שלנו, היא אמרה

"You have made me visible

"אתם הפכתם אותי לנראית

in a village where people were once ashamed to look at me."

בכפר בו פעם אנשים התביישו

להביט בי"

זה הפוטנציאל של דרך אברהם

That's the potential of the Abraham Path.

There are literally hundreds of those kinds of communities

יש לפחות מאות של קהילות כאלה

לאורך המזרח התיכון, לאורך המסלול

across the Middle East, across the path.

The potential is basically to change the game.

הפוטנציאל הוא בעיקרון לשנות את המשחק

And to change the game, you have to change the frame, the way we see things --

וכדי לשנות את המשחק, אתם צריכים לשנות את המסגרת

הדרך שבה אנחנו רואים דברים

to change the frame from hostility to hospitality,

לשנות את המסגרת

מעוינות להכנסת אורחים

from terrorism to tourism.

מטרור לתיירות

And in that sense, the Abraham Path

ובמובן הזה, דרך אברהם

הוא משנה משחק

is a game-changer.

הרשו לי להראות לכם משהו אחד

Let me just show you one thing.

I have a little acorn here

יש לי כאן בלוט קטן

that I picked up while I was walking on the path earlier this year.

שקטפתי כאשר הלכתי בדרך

מוקדם יותר השנה

Now, the acorn is associated with the oak tree, of course --

הבלוט מתקשר לעץ האלון, כמובן --

הוא צומח להיות עץ אלון

grows into an oak tree, which is associated with Abraham.

שמתקשר לאברהם

The path right now is like an acorn;

המסלול כעת הוא כמו בלוט

it's still in its early phase.

הוא עדיין בשלב מוקדם

What would the oak tree look like?

איך יראה עץ האלון?

When I think back to my childhood,

ובכן אני נזכר בילדות שלי

a good part of which I spent, after being born here in Chicago,

חלק ניכר ממנה ביליתי, אחרי שנולדתי כאן בשיקגו,

ביליתי באירופה

I spent in Europe.

אם הייתם

If you had been in the ruins of, say, London in 1945, or Berlin,

בהריסות של, למשל, לונדון

ב-1945, או בברלין

and you had said,

הייתם אומרים

"Sixty years from now,

"בעוד שישים שנה מעכשיו.

this is going to be the most peaceful, prosperous part of the planet,"

זה הולך להיות המקום הכי שליו ופורח בכדור הארץ"

אנשים היו חושבים

people would have thought you were certifiably insane.

שאתם מטורפים עם תעודות

But they did it, thanks to a common identity, Europe,

אבל הם עשו את זה בזכות הזהות המשותפת -- אירופה --

and a common economy.

והכלכלה המשותפת

So my question is, if it can be done in Europe,

אז השאלה שלי היא, אם זה יכול להעשות באירופה

why not in the Middle East?

מדוע לא במזרח התיכון?

Why not, thanks to a common identity, which is the story of Abraham,

מדוע לא, בזכות הזהות המשותפת

שהיא הסיפור של אברהם --

and thanks to a common economy that would be based, in good part, on tourism?

ובזכות הכלכלה המשותפת

שיכולה להתבסס ברובה על תיירות?

So let me conclude, then,

אז הרשו לי לסכם

by saying that in the last 35 years,

ולומר שב-35 השנה האחרונות

כשעבדתי

as I've worked in some of the most dangerous,

בכמה מהסיכסוכים הכי מסוכנים, קשים ומסובכים

difficult and intractable conflicts around the planet,

ברחבי כדור הארץ

I have yet to see one conflict that I felt could not be transformed.

עדיין לא ראיתי סיכסוך אחד

שהרגשתי שאינו יכול להשתנות

It's not easy, of course.

זה אינו קל, כמובן,

But it's possible.

אבל זה אפשרי

It was done in South Africa.

זה נעשה בדרום אפריקה

It was done in Northern Ireland.

זה נעשה בצפון אירלנד

It could be done anywhere.

זה יכול להעשות בכל מקום

It simply depends on us.

זה פשוט תלוי בנו

It depends on us taking the third side.

זה תלוי בנו לקחת את הצד השלישי

אז הרשו לי הזמין אתכם

So let me invite you to consider taking the third side,

לשקול לקחת את הצד השלישי

even as a very small step.

אפילו בצעד מאד קטן

We're about to take a break in a moment.

אנחנו עומדים לקחת הפסקה בעוד רגע

Just go up to someone

פשוט גשו למישהו

who's from a different culture, a different country,

מתרבות אחרת, מדינה אחרת

a different ethnicity -- some difference --

מוצא אחר, משהו אחר

and engage them in a conversation.

וצרו איתם שיחה, הקשיבו להם

Listen to them.

That's a third-side act.

זה הפעולה של הצד השלישי

That's walking Abraham's Path.

זה ללכת בדרכו של אברהם

After a TED Talk,

אחרי שיחות טד

why not a TED Walk?

מדוע לא הליכות טד?

(Laughter)

הרשו לי להשאיר אתכם

So let me just leave you with three things.

עם שלושה דברים

הראשון, הסוד לשלום

One is, the secret to peace is the third side.

הוא הצד השלישי

The third side is us.

הצד השלישי הוא אנחנו

כל אחד מאיתנו

Each of us, with a single step,

עם צעד אחד

can take the world, can bring the world

יכול לקחת את העולם, יכול להביא את העולם

a step closer to peace.

צעד קרוב יותר לשלום

There's an old African proverb that goes:

יש פתגם אפריקאי שאומר:

"When spiderwebs unite,

"כאשר קורי העכביש מתאחדים,

they can halt even the lion."

הם יכולים לעצור אפילו אריה"

If we're able to unite our third-side webs of peace,

אם אנחנו מסוגלים לאחד

את קורי השלום של הצד השלישי

אנחנו יכולים לעצור אפילו את האריה של המלחמה

we can even halt the lion of war.

תודה רבה לכם

Thank you very much.

(Applause)

(מחיאות כפיים)