Paul Zak: Trust, morality - and oxytocin

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

Is there anything unique about human beings?

האם יש משהו מיוחד בבני-אדם?

There is.

יש.

We're the only creatures

אנו היצורים היחידים שיש להם

with fully developed moral sentiments.

סנטימנטים מוסריים המפותחים במלואם.

We're obsessed with morality as social creatures.

אנו אובססיביים לגבי מוסריות בתור יצורים חברתיים.

We need to know why people are doing what they're doing.

יש לנו צורך לדעת מדוע אנשים עושים את מה שהם עושים.

And I personally am obsessed with morality.

אני אישית אובססיבי לגבי מוסריות.

It was all due to this woman,

הכל קרה בגלל אישה זו,

Sister Mary Marastela,

הנזירה מארי מאראסטלה,

also known as my mom.

הידועה גם כאימי.

As an altar boy, I breathed in a lot of incense,

כשוליית כומר, שאפתי הרבה קטורת,

and I learned to say phrases in Latin,

ולמדתי לומר ביטויים בלטינית,

but I also had time to think

אבל היה לי גם זמן לחשוב

about whether my mother's top-down morality

אם המוסריות הנעלה של אימי

applied to everybody.

מתאימה לכל אחד.

I saw that people who were religious and non-religious

הבחנתי שאנשים שהיו מאמינים או לא מאמינים

were equally obsessed with morality.

היו אובססיביים כלפי מוסריות באותה מידה.

I thought, maybe there's some earthly basis

חשבתי שקיים אולי בסיס גשמי

for moral decisions.

כלשהו להחלטות מוסריות.

But I wanted to go further

אבל רציתי להבין יותר מאשר סתם לומר

than to say our brains make us moral.

שמוחנו הופך אותנו למוסריים.

I want to know if there's a chemistry of morality.

ברצוני לדעת אם קיימת כימיה של מוסר.

I want to know

ברצוני לדעת

if there was a moral molecule.

אם קיימת מולקולת מוסר.

After 10 years of experiments,

לאחר 10 שנות ניסויים,

I found it.

מצאתי אותה.

Would you like to see it? I brought some with me.

תרצו לראותה? הבאתי איתי כמה.

This little syringe

מזרק קטן זה

contains the moral molecule.

מכיל את מולקולת המוסר.

(Laughter)

(צחוק)

It's called oxytocin.

היא נקראת אוקסיטוצין.

So oxytocin is a simple and ancient molecule

אוקסיטוצין היא מולקולה פשוטה ועתיקה

found only in mammals.

הנמצאת רק אצל יונקים.

In rodents, it was known

בחולדות, היא נודעה ככזו

to make mothers care for their offspring,

הגורמת לאימהות לדאוג לצאצאיהן,

and in some creatures,

ובכמה יצורים אחרים,

allowed for toleration of burrowmates.

היא יצרה סובלנות בין מכרסמים.

But in humans, it was only known

אבל אצל בני-אדם, היא רק היתה ידועה

to facilitate birth and breastfeeding in women,

ככזו המסייעת ללידה והנקת שדיים,

and is released by both sexes during sex.

והמשתחררת אצל שני המינים במהלך יחסי-מין.

So I had this idea that oxytocin might be the moral molecule.

לכן צץ אצלי הרעיון שאוקסיטוצין עשויה להיות מולקולת המוסר.

I did what most of us do -- I tried it on some colleagues.

עשיתי מה שרובנו עושים -- סיפרתי עליה לעמיתיי.

One of them told me,

אחד מהם אמר לי,

"Paul, that is the world's stupidist idea.

"פול, זה הרעיון הכי טפשי בעולם.

It is," he said, "only a female molecule.

זו אך ורק מולקולה של נשים.

It can't be that important."

לא יכול להיות שהיא חשובה כל-כך."

But I countered, "Well men's brains make this too.

אבל עניתי,"גם מוחות של גברים מייצרים אותה.

There must be a reason why."

חייבת להיות לכך סיבה."

But he was right, it was a stupid idea.

אבל הוא צדק, זה אכן היה רעיון טפשי.

But it was testably stupid.

אבל זו היתה טעות הניתנת לבדיקה.

In other words, I thought I could design an experiment

במילים אחרות, חשבתי שאוכל לתכנן ניסוי

to see if oxytocin made people moral.

כדי לבדוק אם אוקסיטוצין הופכת אנשים למוסריים.

Turns out it wasn't so easy.

אבל התברר שזה לא קל.

First of all, oxytocin is a shy molecule.

קודם כל, אוקסיטוצין היא מולקולה ביישנית.

Baseline levels are near zero,

רמות הבסיס קרובות לאפס

without some stimulus to cause its release.

ללא גירוי כלשהו שיגרום לשיחרורה.

And when it's produced, it has a three-minute half-life,

וכאשר היא נוצרת, זמן מחצית החיים

and degrades rapidly at room temperature.

שלה 3 דקות, והיא מתפרקת במהירות בטמפ' חדר.

So this experiment would have to cause a surge of oxytocin,

לכן בניסוי זה, היה צריך לגרום להתפרצות של אוקסיטוצין,

have to grab it fast and keep it cold.

ללכוד אותה מהר ולשמרה קרה.

I think I can do that.

חשבתי שאוכל לבצע זאת.

Now luckily, oxytocin is produced

למזלי, אוקסיטוצין נוצרת

both in the brain and in the blood,

במוח ובדם,

so I could do this experiment without learning neurosurgery.

כך שיכולתי לבצע ניסוי זה מבלי ללמוד נוירוכירורגיה.

Then I had to measure morality.

ואז היה עליי למדוד מוסריות.

So taking on Morality with a capital M is a huge project.

להתעסק עם המוסריות ב-'ה' הידיעה זו משימה כבירה.

So I started smaller.

לכן התחלתי בקטן.

I studied one single virtue:

חקרתי מידה טובה אחת:

trustworthiness.

אמינות.

Why? I had shown in the early 2000s

מדוע? הראתי בתחילת שנות האלפיים

that countries with a higher proportion of trustworthy people

שמדינות שיש בהן יותר אנשים אמינים

are more prosperous.

הן יותר משגשגות.

So in these countries, more economic transactions occur

במדינות אלו, יש יותר עיסקאות כלכליות

and more wealth is created,

ונוצר בהן יותר עושר

alleviating poverty.

אשר מפחית את העוני.

So poor countries are by and large low trust countries.

לכן בגדול מדינות עניות הן מדינות בעלות אמינות נמוכה.

So if I understood the chemistry of trustworthiness,

לכן אם אני מבין את כימיית האמינות,

I might help alleviate poverty.

אני עשוי לסייע בהפחתת עוני.

But I'm also a skeptic.

אבל אני גם סקפטי.

I don't want to just ask people, "Are you trustworthy?"

איני רוצה סתם לשאול אנשים אם הם אמינים.

So instead I use

במקום זה אני משתמש

the Jerry Maguire approach to research.

בגישת ג'רי מגוואייר במחקר זה.

If you're so virtuous,

אם אתה כזה מוסרי,

show me the money.

תראה לי את הכסף.

So what we do in my lab

מה שאנו עושים במעבדה זה לפתות אנשים

is we tempt people with virtue and vice by using money.

באמצעות מידה טובה ומידה מגונה בשימוש בכספם.

Let me show you how we do that.

אראה לכם כיצד אנו עושים זאת.

So we recruit some people for an experiment.

אנו מגייסים כמה אנשים בשביל הניסוי.

They all get $10 if they agree to show up.

כולם מקבלים 10 דולר אם הם באים.

We give them lots of instruction, and we never ever deceive them.

נותנים להם המון הוראות ואף פעם אנו לא מרמים אותם.

Then we match them in pairs by computer.

אחר-כך אנו יוצרים איתם זוגות בעזרת מחשב.

And in that pair, one person gets a message saying,

בכל זוג אדם אחד מקבל הודעה האומרת,

"Do you want to give up some of your $10

"האם אתה מוכן לוותר על חלק מ-10 הדולר

you earned for being here

שהרווחת בגלל שבאת לכאן

and ship it to someone else in the lab?"

ולהעבירם למישהו אחר במעבדה?"

The trick is you can't see them,

העניין הוא שאי-אפשר לראותם,

you can't talk to them.

אי-אפשר לדבר איתם.

You only do it one time.

עושים זאת רק פעם אחת.

Now whatever you give up

כעת, כל מה שנותנים

gets tripled in the other person's account.

מוכפל פי 3 בידיו של אדם אחר.

You're going to make them a lot wealthier.

אתה תהפוך אותו ליותר עשיר.

And they get a message by computer saying

אחר מקבל הודעת מחשב האומרת

person one sent you this amount of money.

שאדם מסויים שלח לך סכום כסף.

Do you want to keep it all,

האם ברצונך לשמור את הכל,

or do you want to send some amount back?

או שאתה רוצה לשלוח חלק בחזרה?

So think about this experiment for minute.

חישבו רגע על ניסוי זה.

You're going to sit on these hard chairs for an hour and a half.

יושבים על הכיסאות הקשים הללו במשך שעה וחצי.

Some mad scientist is going to jab your arm with a needle

איזה מדען משוגע תוקע לך מחט בזרוע

and take four tubes of blood.

ונוטל 4 שפופרות של דם.

And now you want me to give up this money and ship it to a stranger?

ועכשיו מבקשים ממך לוותר על הכסף ולהעבירו למישהו זר?

So this was the birth of vampire economics.

זו היתה לידתה של כלכלת הערפדים.

Make a decision and give me some blood.

תחליט ותן לי קצת מדמך.

So in fact, experimental economists

כלכלנים ניסיוניים

had run this test around the world,

הריצו ניסוי זה ברחבי העולם,

and for much higher stakes,

ובסכומים הרבה יותר גבוהים,

and the consensus view

והמסקנה הרווחת היתה

was that the measure from the first person to the second was a measure of trust,

שהצעד מהאדם הראשון לשני היה צעד של אמון,

and the transfer from the second person back to the first

וההעברה מהאדם השני בחזרה לראשון

measured trustworthiness.

ביטאה אמינות.

But in fact, economists were flummoxed

אבל למעשה הכלכלנים היו נבוכים

on why the second person would ever return any money.

מול השאלה מדוע האדם השני בכלל מחזיר סכום כלשהו.

They assumed money is good,

הם הניחו שכסף זה דבר טוב,

why not keep it all?

אז מדוע לא להשאירו אצלך?

That's not what we found.

לא זה מה שאנו מצאנו.

We found 90 percent of the first decision-makers sent money,

מצאנו ש-90 אחוז ממקבלי ההחלטות הראשונים העבירו כסף,

and of those who received money,

ומאלה שקיבלו את הכסף,

95 percent returned some of it.

95 אחוז החזירו חלק ממנו.

But why?

אבל מדוע?

Well by measuring oxytocin

על-ידי מדידת אוקסיטוצין

we found that the more money the second person received,

מצאנו שככל שהאדם השני קיבל יותר כסף,

the more their brain produced oxytocin,

כך מוחו ייצר יותר אוקסיטוצין,

and the more oxytocin on board,

וככל שהיה יותר אוקסיטוצין,

the more money they returned.

כך הוא החזיר יותר כסף לראשון.

So we have a biology of trustworthiness.

על-כן יש לנו ביולוגיה של אמינות.

But wait. What's wrong with this experiment?

אבל רגע אחד. מה לא בסדר בניסוי זה?

Two things.

שני דברים.

One is that nothing in the body happens in isolation.

אחד זה ששום דבר בגוף לא קורה לבדו.

So we measured nine other molecules that interact with oxytocin,

לכן מדדנו 9 מולקולות אחרות אשר מגיבות עם אוקסיטוצין,

but they didn't have any effect.

אבל לא היתה להן השפעה.

But the second is

הדבר השני הוא

that I still only had this indirect relationship

שעדיין היה זה רק קשר לא-ישיר

between oxytocin and trustworthiness.

בין אוקסיטוצין ואמינות.

I didn't know for sure

לא ידעתי בביטחון מוחלט

oxytocin caused trustworthiness.

שאכן אוקסיטוצין גורמת לאמינות.

So to make the experiment,

לכן ידעתי שבשביל הניסוי

I knew I'd have to go into the brain

אצטרך לחדור למוח

and manipulate oxytocin directly.

ולהשפיע ישירות על אוקסיטוצין.

I used everything short of a drill

השתמשתי בהכל מלבד במקדחה

to get oxytocin into my own brain.

כדי להחדיר אוקסיטוצין למוחי שלי.

And I found I could do it

וגיליתי שאפשר לעשות זאת

with a nasal inhaler.

בעזרת משאף אף.

So along with colleagues in Zurich,

ביחד עם עמיתים בציריך

we put 200 men on oxytocin or placebo,

שמנו 200 איש על אוקסיטוצין או תרופת-דמה,

had that same trust test with money,

ערכנו את אותו ניסוי של אמון עם כסף,

and we found that those on oxytocin not only showed more trust,

ומצאנו שאלה עם האוקסיטוצין, לא רק שהפגינו יותר אמון,

we can more than double the number of people

אלא שקיבלנו יותר מפי-2 אנשים

who sent all their money to a stranger --

אשר העבירו את כל כספם לאחר --

all without altering mood or cognition.

וכולם ללא שינוי שבמצב רוחם או הכרתם.

So oxytocin is the trust molecule,

אז אוקסיטוצין היא מולקולת האמון,

but is it the moral molecule?

אבל האם היא מולקולת המוסר?

Using the oxytocin inhaler,

בעזרת משאף האוקסיטוצין,

we ran more studies.

ערכנו עוד ניסויים.

We showed that oxytocin infusion

הראנו שהחדרת אוקסיטוצין

increases generosity

מגבירה נדיבות

in unilateral monetary transfers

בהעברות כסף חד-צדדיות

by 80 percent.

ב-80 אחוז.

We showed it increases donations to charity

הראנו שהיא מגדילה

by 50 percent.

תרומות לצדקה ב-50 אחוז.

We've also investigated

גם חקרנו דרכים להעלאת רמת

non-pharmacologic ways to raise oxytocin.

אוקסיטוצין שלא באמצעות תרופות.

These include massage,

זה כולל מסג',

dancing and praying.

ריקוד ותפילה.

Yes, my mom was happy about that last one.

כן, אימי שמחה בגלל התפילה.

And whenever we raise oxytocin,

ובכל פעם שמעלים את רמת האוקסיטוצין,

people willingly open up their wallets

אנשים פותחים את ארנקיהם

and share money with strangers.

בחפץ-לב וחולקים את כספם עם זרים.

But why do they do this?

אבל מדוע הם עושים זאת?

What does it feel like

מה התחושה כאשר

when your brain is flooded with oxytocin?

המוח מוצף באוקסיטוצין?

To investigate this question, we ran an experiment

כדי לחקור שאלה זו, ערכנו ניסוי

where we had people watch a video

בו אנשים צפו בסרט

of a father and his four year-old son,

של אב ובנו בן הארבע,

and his son has terminal brain cancer.

כאשר לבנו היה סרטן מוח סופני.

After they watched the video, we had them rate their feelings

לאחר שהם צפו בסרט, ביקשנו מהם לדרג את תחושותיהם

and took blood before and after to measure oxytocin.

ולקחנו דגימות דם לפני ואחרי כדי למדוד אוקסיטוצין.

The change in oxytocin

השינוי באוקסיטוצין ניבא נכון

predicted their feelings of empathy.

את תחושות ההזדהות הרגשית שלהם.

So it's empathy

זוהי ההזדהות הרגשית שגורמת לנו

that makes us connect to other people.

להתחבר לאנשים אחרים.

It's empathy that makes us help other people.

זוהי ההזדהות הרגשית שגורמת לנו לעזור לאנשים אחרים.

It's empathy that makes us moral.

זוהי ההזדהות הרגשית שהופכת אותנו למוסריים.

Now this idea is not new.

רעיון זה אינו חדש.

A then unknown philosopher named Adam Smith

פילוסוף לא ידוע בזמנו, אדם סמית,

wrote a book in 1759

כתב ספר ב-1759

called "The Theory of Moral Sentiments."

הנקרא "תאוריית רגשות המוסר".

In this book, Smith argued

בספר זה, סמית טען

that we are moral creatures, not because of a top-down reason,

שאנו יצורים מוסריים, לא בגלל סיבה היורדת מלמעלה

but for a bottom-up reason.

אלר בגלל סיבה העולה מלמטה.

He said we're social creatures,

הוא טען שאנו יצורים מוסריים,

so we share the emotions of others.

לכן אנו שותפים לרגשות של אחרים.

So if I do something that hurts you, I feel that pain.

לכן אם אני עושה משהו שכואב לאחר, אני מרגיש את הכאב.

So I tend to avoid that.

לכן אני נוטה להימנע מזה.

If I do something that makes you happy, I get to share your joy.

אם אני עושה משהו שמשמח אותך, אני זוכה להשתתף בשמחתך.

So I tend to do those things.

לכן אני נוטה לעשות מעשים כאלה.

Now this is the same Adam Smith who, 17 years later,

זה אותו אדם סמית ש-17 שנים אחר-כך

would write a little book called "The Wealth of Nations" --

יכתוב ספר בשם "העושר של מדינות" --

the founding document of economics.

המסמך המייסד של כלכלה.

But he was, in fact, a moral philosopher,

אבל למעשה הוא היה פילוסוף של מוסר,

and he was right on why we're moral.

והוא צדק אודות מדוע אנו מוסריים.

I just found the molecule behind it.

אני רק מצאתי את המולקולה שמאחורי זה.

But knowing that molecule is valuable,

אבל חשוב להכיר את המולקולה,

because it tells us how to turn up this behavior

מכיוון שהיא מספרת לנו כיצד לעורר התנהגות זו

and what turns it off.

ומה מכבה אותה.

In particular, it tells us

במיוחד, היא מספרת לנו

why we see immorality.

מדוע אנו נתקלים באי-מוסריות.

So to investigate immorality,

לכן כדי לחקור אי-מוסריות,

let me bring you back now to 1980.

נחזור לשנת 1980.

I'm working at a gas station

אני עובד בתחנת דלק

on the outskirts of Santa Barbara, California.

בפאתי סנטה-ברברה, קליפורניה.

You sit in a gas station all day,

ואני אומר לכם שאם יושבים כל היום

you see lots of morality and immorality, let me tell you.

בתחנת דלק, רואים הרבה מוסריות ואי-מוסריות.

So one Sunday afternoon, a man walks into my cashier's booth

באחר-הצהריים של יום ראשון, אדם נכנס אליי לתא

with this beautiful jewelry box.

עם תיבת תכשיטים יפה.

Opens it up and there's a pearl necklace inside.

פותח אותה ובפנים יש מחרוזת פנינים.

And he said, "Hey, I was in the men's room.

הוא אומר, "הייתי בשירותי גברים.

I just found this. What do you think we should do with it?"

מצאתי את זה. מה לדעתך עליי לעשות איתה?"

"I don't know, put it in the lost and found."

"איני יודע, תן אותה למחלקת אבידות."

"Well this is very valuable.

"אבל היא שווה הרבה.

We have to find the owner for this." I said, "Yea."

עלינו למצוא את בעליה." הסכמתי איתו.

So we're trying to decide what to do with this,

בעודנו מנסים להחליט מה לעשות,

and the phone rings.

הטלפון מצלצל.

And a man says very excitedly,

אדם מדבר בהתרגשות ואמר,

"I was in your gas station a while ago,

"הייתי בתחנת הדלק לא מזמן,

and I bought this jewelry for my wife, and I can't find it."

וקניתי תכשיט בשביל אשתי ואיני מוצא אותו."

I said, "Pearl necklace?" "Yeah."

שאלתי, "שרשרת פנינים?" "כן."

"Hey, a guy just found it."

"אז מישהו מצא אותה."

"Oh, you're saving my life. Here's my phone number.

"וואו, הצלת את חיי. קח את מס' הטלפון שלי.

Tell that guy to wait half an hour.

תגיד לו להמתין חצי שעה.

I'll be there and I'll give him a $200 reward."

אגיע לשם ואתן לו 200 דולר כפרס."

Great, so I tell the guy, "Look, relax.

אמרתי לאותו אדם, "תירגע.

Get yourself a fat reward. Life's good."

תקבל פרס שמן. הרווחת."

He said, "I can't do it.

הוא ענה, "איני יכול לעשות זאת.

I have this job interview in Galena in 15 minutes,

יש לי ריאיון עבודה בגאלנה בעוד 15 דקות,

and I need this job, I've got to go."

אני צריך את העבודה, אני חייב ללכת."

Again he asked me, "What do you think we should do?"

שוב הוא שאל אותי, "מה לדעתך עלינו לעשות?"

I'm in high school. I have no idea.

לא היה לי מושג. ס"ה הייתי תלמיד תיכון.

So I said, "I'll hold it for you."

אז אמרתי, "אשמור אותה בשבילך."

He said, "You know, you've been so nice, let's split the reward."

הוא ענה, "היית מאוד נחמד, בוא נתחלק בפרס."

I'll give you the jewelry, you give me a hundred dollars,

אמסור לך את השרשרת, תן לי 100 דולר,

and when the guy comes ... "

וכאשר הבעלים יבוא...."

You see it. I was conned.

אתם מבינים. עבדו עליי.

So this is a classic con called the pigeon drop,

זוהי תרמית קלאסית הנקראת מלכודת לפתי,

and I was the pigeon.

ואני הייתי הפתי.

So the way many cons work

הדרך בה התרמית פועלת

is not that the conman gets the victim to trust him,

היא לא באמצעות לגרום לקורבן להאמין ישירות בנוכל,

it's that he shows he trusts the victim.

אלא שהנוכל רק מראה לקורבן כאילו הוא מאמין בו.

Now we know what happens.

כעת אנו יודעים מה קורה.

The victim's brain releases oxytocin,

מוח הקורבן משחרר אוקסיטוצין,

and you're opening up your wallet or purse, giving away the money.

והוא פותח את ארנקו ונותן את כספו.

So who are these people

אז מי הם האנשים אשר מפעילים

who manipulate our oxytocin systems?

בעורמה את מערכות האוקסיטוצין שלנו?

We found, testing thousands of individuals,

לאחר בדיקת אלפי אנשים מצאנו

that five percent of the population

ש-5 אחוז מהאוכלוסיה

don't release oxytocin on stimulus.

אינם משחררים אוקסיטוצין תחת גירוי.

So if you trust them, their brains don't release oxytocin.

גם אם מאמינים להם, מוחותיהם לא משחררים אוקסיטוצין.

If there's money on the table, they keep it all.

אם כסף נמצא על השולחן, הם שומרים את כולו לעצמם.

So there's a technical word for these people in my lab.

במעבדה שלי קיים ביטוי טכני לאנשים כאלו.

We call them bastards.

אנו קוראים להם ממזרים.

(Laughter)

(צחוק)

These are not people you want to have a beer with.

אלה לא אנשים שנרצה לשתות עימם בירה.

They have many of the attributes of psychopaths.

יש להם תכונות רבות של פסיכופתים.

Now there are other ways the system can be inhibited.

יש דרכים בהן ניתן לדכא את המערכת הזו.

One is through improper nurturing.

אחת מהן היא גידול וטיפוח בלתי הולמים.

So we've studied sexually abused women,

בדקנו נשים שעברו ניצול מיני,

and about half those don't release oxytocin on stimulus.

ומחציתן לא משחררות אוקסיטוצין תחת גירוי.

You need enough nurturing

דרושים גידול וטיפוח מספקים

for this system to develop properly.

כדי שמערכת זו תתפתח כראוי.

Also, high stress inhibits oxytocin.

גם מתח נפשי גבוה מדכא אוקסיטוצין.

So we all know this, when we're really stressed out,

כולנו מכירים את זה שכאשר אנחנו מתוחים,

we're not acting our best.

איננו במיטבנו.

There's another way oxytocin is inhibited, which is interesting --

יש דרך נוספת בה אוקסיטוצין מדוכא והיא מעניינת --

through the action of testosterone.

באמצעות פעולת טסטוסטרון.

So we, in experiments, have administered testosterone to men.

לכן בניסויים החדרנו טסטוסטרון לגברים.

And instead of sharing money,

ואז במקום להתחלק עם כספם,

they become selfish.

הם הפכו לאנוכיים.

But interestingly,

אבל מעניין שגברים בעלי טסטוסטרון גבוה

high testosterone males are also more likely

גם נוטים יותר להשתמש בכספם

to use their own money to punish others for being selfish.

כדי להעניש אחרים על היותם אנוכיים.

(Laughter)

(צחוק)

Now think about this. It means, within our own biology,

תחשבו על זה. זה אומר שהביולוגיה שלנו מכילה

we have the yin and yang of morality.

את היין-והיאנג של המוסריות.

We have oxytocin that connects us to others,

יש לנו אוקסיטוצין המחבר אותנו לאחרים,

makes us feel what they feel.

הגורם לנו להרגיש את מה שמרגישים האחרים.

And we have testosterone.

ויש לנו גם טסטוסטרון.

And men have 10 times the testosterone as women,

לגברים יש פ-10 יותר טסטוסטרון לעומת נשים.

so men do this more than women --

לכן גברים מתנהגים כך יותר מנשים --

we have testosterone that makes us want to punish

יש לנו טסטוסטרון שגורם לנו לרצות להעניש

people who behave immorally.

אנשים המתנהגים בחוסר מוסריות.

We don't need God or government telling us what to do.

אין לנו צורך באלוהים או בממשלה

It's all inside of us.

שיגידו לנו מה לעשות. זה הכל בתוכנו.

So you may be wondering:

אולי אתם תוהים:

these are beautiful laboratory experiments,

כל אלה ניסויי מעבדה נחמדים,

do they really apply to real life?

אבל האם הם נכונים בחיים האמיתיים?

Yeah, I've been worrying about that too.

גם אני חשבתי על זה.

So I've gone out of the lab

לכן יצאתי החוצה

to see if this really holds in our daily lives.

לבדוק אם זה תקף בחיינו היומיומיים.

So last summer, I attended a wedding in Southern England.

בקיץ שעבר, נכחתי בחתונה בדרום אנגליה.

200 people in this beautiful Victorian mansion.

200 איש ואישה היו באחוזה ויקטוריאנית יפהייפיה.

I didn't know a single person.

לא הכרתי אף אחד שם.

And I drove up in my rented Vauxhall.

נסעתי ברכב שכור.

And I took out a centrifuge and dry ice

שלפתי צנטריפוגה וקרח יבש

and needles and tubes.

ומחטים וצינוריות.

And I took blood from the bride and the groom

לקחתי דם מהחתן והכלה

and the wedding party and the family and the friends

ומהנוכחים במסיבה, המשפחה וחברים

before and immediately after the vows.

לפני ומייד אחרי שבועות האמונים.

(Laughter)

(צחוק)

And guess what?

ואתם יודעים מה?

Weddings cause a release of oxytocin,

חתונות גורמות לשיחרור אוקסיטוצין,

but they do so in a very particular way.

אבל הן עושות זאת בדרך מאוד ייחודית.

Who is the center of the wedding solar system?

מי המרכז של המערכת שנקראת חתונה?

The bride.

הכלה.

She had the biggest increase in oxytocin.

אצלה היה שיחרור אוקסיטוצין הכי גבוה.

Who loves the wedding almost as much as the bride?

מי אוהב חתונה כמעט כמו הכלה?

Her mother, that's right.

האמא שלה.

Her mother was number two.

האמא שלה היתה במקום השני.

Then the groom's father, then the groom,

אחר-כך האבא של החתן, החתן,

then the family, then the friends --

המשפחה ובסוף החברים --

arrayed around the bride

מסתדרים סביב הכלה

like planets around the Sun.

כמו כוכבי-לכת סביב השמש.

So I think it tells us that we've designed this ritual

לכן אני חושב שזה אומר לנו שיצרנו טקס

to connect us to this new couple,

המחבר אותנו לזוג החדש,

connect us emotionally.

מחבר אותנו רגשית.

Why? Because we need them to be successful at reproducing

למה? מפני שאנו צריכים שהם יצליחו ברבייה

to perpetuate the species.

כדי להמשיך את הזרע.

I also worried that my trust experiments with small amounts of money

הייתי גם מודאג שמה ניסויי האמינות עם סכומי הכסף הקטנים

didn't really capture how often we actually trust our lives to strangers.

לא באמת דלו כמה באמת אנו סומכים בחיינו על זרים.

So even though I have a fear of heights,

לכן למרות שיש לי פחד גבהים,

I recently strapped myself to another human being

קשרתי את עצמי לאדם אחר

and stepped out of an airplane at 12,000 ft.

וצנחתי ממטוס בגובה 4 ק"מ.

I took my blood before and after,

נטלתי דגימות מדמי לפני ואחרי,

and I had a huge spike of oxytocin.

והיתה אצלי קפיצה אדירה באוקסיטוצין.

And there are so many ways we can connect to people.

קיימות כל-כך הרבה דרכים לתקשר עם אנשים.

For example, through social media.

לדוגמא, באמצעות רשתות חברתיות.

Many people are Tweeting right now.

ממש ברגע זה אנשים רבים מצייצים בטוויטר.

So we investigated the role of social media

לכן בדקנו את התפקיד שממלאות רשתות חברתיות

and found the using social media

ומצאנו שהשימוש ברשת חברתית

produced a solid double-digit increase in oxytocin.

יצר עליה באוקסיטוצין במספר בעל שתי ספרות.

So I ran this experiment recently for the Korean Broadcasting System.

ערכתי ניסוי כזה לאחרונה בעבור רשת שידור קוריאנית.

And they had the reporters and their producers participate.

השתתפו בו הכתבים והמפיקים שלהם.

And one of these guys, he must have been 22,

אחד מהם, בטח היה בן 22,

he had 150 percent spike in oxytocin.

היתה אצלו קפיצה של 150 אחוז באוקסיטוצין.

I mean, astounding; no one has this.

זה מדהים; לאף אחד אין דבר כזה.

So he was using social media in private.

הוא נהג לשהות ברשת חברתית בזמנו הפנוי.

When I wrote my report to the Koreans,

כאשר כתבתי את הדו"ח בשביל הקוריאנים,

I said, "Look, I don't know what this guy was doing,"

אמרתי, "תראו, איני יודע מה אדם זה עושה,"

but my guess was interacting with his mother or his girlfriend.

אבל שיערתי לעצמי שהוא בקשר עם אימו או חברתו.

They checked.

הם בדקו. הוא היה בקשר

He was interacting on his girlfriend's Facebook page.

עם חברתו באמצעות דף הפייסבוק שלה.

There you go. That's connection.

הנה לכם. זה קשר.

So there's tons of ways that we can connect to other people,

יש המון דרכים שאנו יכולים לתקשר עם אנשים אחרים,

and it seems to be universal.

ונראה שזה דבר אוניברסלי.

Two weeks ago,

לפני שבועיים,

I just got back from Papua New Guinea

רק חזרתי מפפואה גינאה החדשה

where I went up to the highlands --

בה הלכתי לאזור הררי --

very isolated tribes of subsistence farmers

שבטים מאוד מבודדים של חקלאים

living as they have lived for millenia.

החיים כמו שחיו לפני 1000 שנה.

There are 800 different languages in the highlands.

היו להם 800 שפות שונות באזור זה.

These are the most primitive people in the world.

הם האנשים הכי פרימיטיביים בעולם.

And they indeed also release oxytocin.

וגם הם משחררים אוקסיטוצין.

So oxytocin connects us to other people.

כך שאוקסיטוצין מחבר אותנו לאנשים אחרים.

Oxytocin makes us feel what other people feel.

אוקסיטוצין גורם לנו להרגיש מה אחרים מרגישים.

And it's so easy to cause people's brains

זה כל-כך קל לגרום למוחות של אנשים

to release oxytocin.

לשחרר אוקסיטוצין.

I know how to do it,

אני יודע כיצד לעשות זאת,

and my favorite way to do it is, in fact, the easiest.

והדרך החביבה עליי לעשות את זה, שהיא גם הקלה ביותר.

Let me show it to you.

אראה לכם אותה.

Come here. Give me a hug.

בוא, תן לי חיבוק.

(Laughter)

(צחוק)

There you go.

הנה ככה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So my penchant for hugging other people

לכן חיבתי לחיבוקים גרמה לי

has earned me the nickname Dr. Love.

לזכות בכינוי "ד"ר אהבה".

I'm happy to share a little more love in the world,

אני שמח לחלוק קצת אהבה עם העולם,

it's great,

זה נהדר,

but here's your prescription from Dr. Love:

אבל הנה המרשם שלכם מ"ד"ר אהבה":

eight hugs a day.

8 חיבוקים ביום.

We have found that people who release more oxytocin

מצאנו שאנשים המשחררים יותר אוקסיטוצין

are happier.

הם יותר מאושרים.

And they're happier

הם יותר מאושרים

because they have better relationships of all types.

כי יש להם יחסים יותר טובים מכל הסוגים.

Dr. Love says eight hugs a day.

"ד"ר אהבה" אומר 8 חיבוקים ביום.

Eight hugs a day -- you'll be happier

8 חיבוקים ביום -- ותהיו יותר מאושרים

and the world will be a better place.

והעולם יהפוך למקום יותר טוב.

Of course, if you don't like to touch people, I can always shove this up your nose.

כמובן, אם אם אינכם אוהבים לגעת באנשים, אני תמיד יכול לתחוב לכם את זה לאף.

(Laughter)

(צחוק)

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)