How to gain control of your free time | Laura Vanderkam | TED

Translator: Leslie Gauthier Reviewer: Camille Martínez

מתרגם: Roni Ravia מבקר: Sigal Tifferet

When people find out I write about time management,

כשאנשים נוכחים לדעת שאני כותבת על ניהול זמן,

they assume two things.

הם מניחים שני דברים.

One is that I'm always on time,

אחד, שאני לעולם לא מאחרת,

and I'm not.

וזה לא נכון.

I have four small children,

יש לי ארבעה ילדים קטנים,

and I would like to blame them for my occasional tardiness,

ואני רוצה להאשים אותם באיחורים המזדמנים שלי,

but sometimes it's just not their fault.

אבל לפעמים זאת פשוט לא אשמתם.

I was once late to my own speech on time management.

פעם איחרתי להרצאה שלי על ניהול זמן.

(Laughter)

(צחוק)

We all had to just take a moment together and savor that irony.

כולנו היינו מוכרחים להתענג לרגע על האירוניה שבדבר.

The second thing they assume is that I have lots of tips and tricks

ההנחה השניה היא שיש לי הרבה טריקים וטיפים לחיסכון בזמן.

for saving bits of time here and there.

Sometimes I'll hear from magazines that are doing a story along these lines,

לפעמים אני קוראת במגזינים שפירסמו כתבות בנושא,

generally on how to help their readers find an extra hour in the day.

על דרכים לסייע לקוראיהם למצוא שעה נוספת במהלך היום.

And the idea is that we'll shave bits of time off everyday activities,

והרעיון הוא שאם נגלח דקות ספורות מהפעילויות היומיומיות שלנו,

add it up,

ונחבר אותן יחד, יהיה לנו זמן לדברים הכייפיים.

and we'll have time for the good stuff.

I question the entire premise of this piece, but I'm always interested

ואני לא מסכימה עם הנחת היסוד הזו, אבל אני תמיד מעוניינת

in hearing what they've come up with before they call me.

לשמוע מה הם מציעים לפני שהם שואלים בעצתי.

והרי מספר טיפים אהובים:

Some of my favorites:

doing errands where you only have to make right-hand turns --

להתארגן כך שצריך לפנות רק ימינה --

(Laughter)

(צחוק)

Being extremely judicious in microwave usage:

להשתמש במיקרוגל בחוכמה:

it says three to three-and-a-half minutes on the package,

אם כתוב על העטיפה 3 עד 3.5 דקות

אפשר בהחלט לבחור במשך הזמן הקצר יותר.

we're totally getting in on the bottom side of that.

והטיפ האהוב עלי, שהוא דווקא די הגיוני,

And my personal favorite, which makes sense on some level,

is to DVR your favorite shows so you can fast-forward through the commercials.

להקליט את התכניות האהובות כדי להריץ את הפרסומות.

כך תחסכו 8 דקות על כל חצי שעה,

That way, you save eight minutes every half hour,

אז במהלך שעתיים של צפייה בטלוויזיה,

so in the course of two hours of watching TV,

תוכלו למצוא 32 דקות לעשיית כושר.

you find 32 minutes to exercise.

(Laughter)

(צחוק)

Which is true.

וזה נכון.

You know another way to find 32 minutes to exercise?

אתם מכירים דרך נוספת למציאת 32 דקות לעשיית כושר?

Don't watch two hours of TV a day, right?

לא לבלות שעתיים מול הטלוויזיה, נכון?

(Laughter)

(צחוק)

Anyway, the idea is we'll save bits of time here and there, add it up,

בכל אופן, הרעיון הוא שאם פה ושם נחסוך כמה דקות, ונחבר אותן יחד,

we will finally get to everything we want to do.

נוכל סוף סוף למצוא זמן לעשות את כל מה שרצינו.

But after studying how successful people spend their time

אבל אחרי שלמדתי כיצד אנשים מצליחים מנהלים את זמנם

and looking at their schedules hour by hour,

והתבוננתי בלו״ז שלהם, בכל שעה ושעה,

I think this idea has it completely backward.

הגעתי למסקנה שצריך לבחון את הנושא מהזוית ההפוכה.

We don't build the lives we want by saving time.

אנו לא בונים את החיים שאנו רוצים על ידי חיסכון בזמן.

We build the lives we want,

אנו בונים את החיים שאנו רוצים,

and then time saves itself.

והזמן נחסך מעצמו.

Here's what I mean.

אסביר למה הכוונה.

I recently did a time diary project

לאחרונה ערכתי פרוייקט בו בחנתי

looking at 1,001 days in the lives of extremely busy women.

1001 ימים מיומני אירועים של נשים עסוקות במיוחד.

They had demanding jobs, sometimes their own businesses,

נשים שהיו להן משרות תובעניות, לעיתים גם עסקים משלהן,

kids to care for, maybe parents to care for,

הן נדרשו לטפל בילדיהן, לעיתים גם בהוריהן,

community commitments --

בעלות מחויבויות קהילתיות --

busy, busy people.

נשים עסוקות מאוד.

I had them keep track of their time for a week

ביקשתי מהן לתעד בפירוט שבוע מחייהן

כדי שאוכל לחשב כמה זמן הן עבדו וישנו,

so I could add up how much they worked and slept,

and I interviewed them about their strategies, for my book.

וראיינתי אותן לגבי האסטרטגיות שנקטו, בשביל הספר שכתבתי.

One of the women whose time log I studied

לאחת מהנשים שאת יומנה בחנתי

יש עיסוק בכל יום רביעי בערב.

goes out on a Wednesday night for something.

She comes home to find that her water heater has broken,

היא חזרה הביתה וגילתה שהדוד שלה נשבר,

and there is now water all over her basement.

ומים הציפו את ריצפת המרתף.

If you've ever had anything like this happen to you,

אם זה אי פעם קרה לכם,

you know it is a hugely damaging, frightening, sopping mess.

אתם יודעים שזה מראה מפחיד, הרס עצום, ובלאגן נוראי.

So she's dealing with the immediate aftermath that night,

אז היא היתה צריכה לטפל בבעיה באותו ערב,

next day she's got plumbers coming in,

יום למחרת היא זימנה את השרברב,

day after that, professional cleaning crew dealing with the ruined carpet.

ביום הבא, מנקים מקצועיים טיפלו בשטיח ההרוס.

All this is being recorded on her time log.

וכל זה תועד ביומן אירועים שלה.

כל זה גזל שבע שעות מהשבוע שלה.

Winds up taking seven hours of her week.

Seven hours.

שבע שעות.

That's like finding an extra hour in the day.

זה שווה ערך למציאת שעה נוספת בכל יום בשבוע.

But I'm sure if you had asked her at the start of the week,

אבל אני בטוחה שאם הייתם שואלים אותה בתחילת השבוע,

"Could you find seven hours to train for a triathlon?"

״האם את יכולה למצוא שבע שעות לאימוני טריאתלון?״

"Could you find seven hours to mentor seven worthy people?"

״האם את יכולה למצוא שבע שעות לחנוך שבעה אנשים מוכשרים?״

I'm sure she would've said what most of us would've said,

אני בטוחה שתשובתה היתה, כמו שודאי כולנו היינו עונים,

which is, "No -- can't you see how busy I am?"

״לא -- אינכם רואים כמה אני עסוקה?״

Yet when she had to find seven hours

ועם זאת, כשהיתה חייבת למצוא שבע שעות

because there is water all over her basement,

כי המרתף היה מוצף,

she found seven hours.

היא הצליחה למצוא שבע שעות.

And what this shows us is that time is highly elastic.

ומה שזה מראה לנו הוא שזמן הוא דבר מאוד גמיש.

We cannot make more time,

אי אפשר להוסיף זמן,

but time will stretch to accommodate what we choose to put into it.

אבל הזמן יתרחב ויתאים את עצמו כדי להכיל את כל מה שחשוב לנו.

And so the key to time management

ולכן המפתח לניהול זמן יעיל,

is treating our priorities

הוא לתת לדברים שבראש סולם העדיפויות שלנו

as the equivalent of that broken water heater.

את אותה חשיבות כמו לדוד השבור.

To get at this,

וכדי להשיג זאת,

I like to use language from one of the busiest people I ever interviewed.

אני רוצה לצטט מדבריה של אחת הנשים העסוקות ביותר שראיינתי.

By busy, I mean she was running a small business

וב"עסוקה מאד" כוונתי היא,

שהיא ניהלה עסק קטן של 12 עובדים,

with 12 people on the payroll,

she had six children in her spare time.

וטיפלה בשישה ילדים בזמנה הפנוי.

I was getting in touch with her to set up an interview

יצרתי איתה קשר לשם עריכת ראיון

on how she "had it all" -- that phrase.

בנושא ״אך להצליח בהכל".

I remember it was a Thursday morning,

זה היה יום חמישי בבוקר,

and she was not available to speak with me.

והיא לא היתה פנויה לדבר איתי,

Of course, right?

כמצופה.

But the reason she was unavailable to speak with me

אבל הסיבה לכך היתה,

is that she was out for a hike,

כי היא יצאה לטיול,

because it was a beautiful spring morning,

כי זה היה בוקר אביבי יפהפה,

והיא רצתה לצאת לטיול.

and she wanted to go for a hike.

So of course this makes me even more intrigued,

אז ברור שזה סקרן אותי עוד יותר,

and when I finally do catch up with her, she explains it like this.

וכשסוף סוף יצא לנו להיפגש, היא הסבירה זאת כך.

היא אמרה, ״ראי לורה, כל דבר שאני עושה,

She says, "Listen Laura, everything I do,

every minute I spend, is my choice."

כל דקה מזמני, היא בחירה שלי.״

And rather than say,

ובמקום לומר,

"I don't have time to do x, y or z,"

״אין לי זמן לעשות א', ב' או ג',״

she'd say, "I don't do x, y or z because it's not a priority."

היא אומרת: ״אני לא עושה א', ב' או ג',

כי הם לא בראש סדר העדיפויות שלי.״

"I don't have time," often means "It's not a priority."

״אין לי זמן״ בד״כ משמעו ״זה לא בראש סדר העדיפויות שלי״.

If you think about it, that's really more accurate language.

אם תחשבו על זה, זהו אכן ניסוח מדויק יותר.

I could tell you I don't have time to dust my blinds,

אני יכולה לומר שאין לי זמן לשאוב אבק מהווילונות,

but that's not true.

אבל זה לא נכון.

If you offered to pay me $100,000 to dust my blinds,

אם הייתם משלמים לי $100,000 כדי לשאוב אבק,

הייתי עושה זאת במהרה.

I would get to it pretty quickly.

(Laughter)

(צחוק)

Since that is not going to happen,

מכיוון שזה לא הולך לקרות,

עלי להודות שזהו לא עניין של מחסור בזמן,

I can acknowledge this is not a matter of lacking time;

it's that I don't want to do it.

זה פשוט שאיני רוצה לעשות זאת.

Using this language reminds us that time is a choice.

ניסוח מעין זה מזכיר לנו שהקצאת זמן היא בחירה.

And granted,

וכן,

there may be horrible consequences for making different choices,

יכולות להיות השלכות נוראיות להחלטות מסויימות,

I will give you that.

זה בטוח.

But we are smart people,

אבל אנו אנשים נבונים,

and certainly over the long run,

וודאי שלאורך זמן,

we have the power to fill our lives

יש לנו כח למלא את חיינו

with the things that deserve to be there.

עם הדברים החשובים לנו.

So how do we do that?

אז איך עושים זאת?

How do we treat our priorities

איך נותנים לדברים שבראש סולם העדיפויות שלנו

as the equivalent of that broken water heater?

את אותה חשיבות כמו לדוד השבור.

Well, first we need to figure out what they are.

ובכן, קודם כל צריך להחליט מה הם.

I want to give you two strategies for thinking about this.

ואני רוצה לחלוק עמכם שתי אסטרטגיות חשיבה בנושא.

The first, on the professional side:

ראשית, מהצד המקצועי:

I'm sure many people coming up to the end of the year

אני בטוחה שרבים שמגיעים לסוף שנת העבודה

are giving or getting annual performance reviews.

מקבלים או נדרשים לתת הערכת ביצועי עובדים שנתית.

You look back over your successes over the year,

אתם מסתכלים לאחור על הצלחותיכם במהלך השנה,

your "opportunities for growth."

על ״ההזדמנויות שלכם להתפתח.״

And this serves its purpose,

וזוהי טקטיקה יעילה,

but I find it's more effective to do this looking forward.

אבל אני מוצאת שיותר אפקטיבי לעשות זאת במבט לעתיד.

So I want you to pretend it's the end of next year.

אז אני רוצה שתעמידו פנים שזהו סוף השנה הבאה.

You're giving yourself a performance review,

אתם נותנים לעצמכם הערכת ביצוע עובד,

and it has been an absolutely amazing year for you professionally.

וזו היתה שנה מדהימה בשבילכם מבחינה מקצועית.

אילו 3-5 דברים עשיתם שהפכו את השנה לכזו מדהימה?

What three to five things did you do that made it so amazing?

So you can write next year's performance review now.

אז אתם יכולים לכתוב לעצמכם עכשיו את הערכת ביצועי העובד לשנה הבאה.

And you can do this for your personal life, too.

ואתם יכולים לעשות אותו דבר גם בחייכם האישיים.

I'm sure many of you, like me, come December,

אני בטוחה שרבים מכם, כמוני, כשמגיע חודש דצמבר,

get cards that contain these folded up sheets of colored paper,

מקבלים כרטיסים המכילים ניירות צבעוניים מקופלים,

on which is written what is known as the family holiday letter.

עליהם כתובים מה שנקרא, מכתבי החג המשפחתיים.

(Laughter)

(צחוק)

Bit of a wretched genre of literature, really,

ז'אנר ספרותי די עלוב, אם חושבים על זה,

going on about how amazing everyone in the household is,

המספר עד כמה מדהימים הם כל בני המשפחה,

or even more scintillating,

או אף יותר מכך,

how busy everyone in the household is.

עד כמה כל בני המשפחה עסוקים.

But these letters serve a purpose,

אבל למכתבים אלו יש מטרה:

which is that they tell your friends and family

לספר לחברים ולבני המשפחה שלכם

what you did in your personal life that mattered to you over the year.

מהם הדברים החשובים שעשיתם בחייכם הפרטיים בשנה שחלפה.

אז לשנה הנוכחית זה כבר לא רלוונטי,

So this year's kind of done,

but I want you to pretend it's the end of next year,

אבל אני רוצה שתעמידו פנים שאתם נמצאים בסופה של השנה הבאה,

and it has been an absolutely amazing year

וזו היתה שנה מדהימה

for you and the people you care about.

עבורכם ועבור אלו החשובים לכם.

What three to five things did you do that made it so amazing?

אלו 3-5 דברים עשיתם שהפכו אותה לכה מדהימה?

So you can write next year's family holiday letter now.

אז אתם יכולים לכתוב עכשיו את מכתב החג המשפחתי לשנה הבאה.

Don't send it.

אל תשלחו את זה.

(Laughter)

(צחוק)

Please, don't send it.

בבקשה, אל תשלחו את זה.

But you can write it.

אבל אתם יכולים לכתוב אותו.

And now, between the performance review and the family holiday letter,

וכעת, בהערכת ביצועי עובד ובמכתב החג המשפחתי,

we have a list of six to ten goals we can work on in the next year.

יש לנו רשימה של 6-10 יעדים שנוכל לעבוד עליהם בשנה הבאה.

And now we need to break these down into doable steps.

ועכשיו אנו צריכים לחלק אותם לשלבים בני-השגה.

So maybe you want to write a family history.

אז נניח שאתם רוצים לכתוב על ההסטוריה של המשפחה.

First, you can read some other family histories,

ראשית, תוכלו לקרוא הסטוריה של משפחות אחרות,

get a sense for the style.

לקבל מושג לגבי הסגנון.

Then maybe think about the questions you want to ask your relatives,

ואז אולי לחשוב על שאלות שתרצו לשאול את מכריכם,

לקבוע איתם ראיון.

set up appointments to interview them.

או נניח שאתם רוצים לרוץ 5 ק״מ.

Or maybe you want to run a 5K.

So you need to find a race and sign up, figure out a training plan,

אז תצטרכו למצוא מרוץ ולהרשם אליו, להכין תוכנית אימונים,

and dig those shoes out of the back of the closet.

ולשלוף את הנעליים שבמעמקי הארון.

ואז -- וזה המפתח --

And then -- this is key --

we treat our priorities as the equivalent of that broken water heater,

צריך לתת לעדיפויות שלנו את אותה חשיבות כמו לדוד המים השבור,

by putting them into our schedules first.

על ידי כך שנעמידם בראש לוח הזמנים שלנו.

We do this by thinking through our weeks before we are in them.

ואנחנו עושים זאת מראש ולא במהלך השבוע.

I find a really good time to do this is Friday afternoons.

אני מוצאת שיום שישי אחר הצהריים זה זמן מצויין לעשות זאת.

Friday afternoon is what an economist might call

יום שישי אחר הצהריים הוא מה שהכלכלנים מכנים:

a "low opportunity cost" time.

"זמן של עלות אלטרנטיבית נמוכה״.

Most of us are not sitting there on Friday afternoons saying,

רובנו לא אומרים לעצמנו ביום שישי אחר הצהריים,

"I am excited to make progress

״אני נלהב לקדם את הפרוייקטים האישיים והמקצועיים החשובים לי

toward my personal and professional priorities

right now."

בדיוק עכשיו.״

(Laughter)

(צחוק)

אבל אנחנו מוכנים לחשוב מה פרוייקטים אלו עשויים להיות.

But we are willing to think about what those should be.

So take a little bit of time Friday afternoon,

אז הקדישו קצת זמן ביום שישי בערב,

make yourself a three-category priority list: career, relationships, self.

והכינו רשימה תחת שלוש הקטגוריות: קריירה, יחסים, עצמי.

Making a three-category list reminds us

חלוקה לשלוש קטגוריות מזכירה לנו

that there should be something in all three categories.

שצריך שיהיה משהו בכל קטגוריה.

קריירה, זה מובן לנו מאליו,

Career, we think about;

relationships, self --

יחסים, עצמי --

not so much.

לא כל כך.

But anyway, just a short list,

אבל בכל אופן, רשימה קצרה,

two to three items in each.

2-3 פריטים בכל קטגוריה.

Then look out over the whole of the next week,

ואז הביטו על כל השבוע הבא,

and see where you can plan them in.

וחישבו היכן תוכלו לשלב אותם.

Where you plan them in is up to you.

היכן לשלב אותם זו החלטה שלכם.

I know this is going to be more complicated for some people than others.

וברור לי שיש אנשים שהמשימה הזאת תהיה עבורם מסובכת יותר.

I mean, some people's lives are just harder than others.

כי חייהם של אנשים מסויימים פשוט קשים יותר משל אחרים.

It is not going to be easy to find time to take that poetry class

זה לא יהיה קל למצוא זמן לקחת את חוג השירה הזה

if you are caring for multiple children on your own.

אם אתם מטפלים לבדכם במספר ילדים.

I get that.

אני מבינה את זה.

And I don't want to minimize anyone's struggle.

ואני לא רוצה להמעיט בערך הקשיים של אף אחד.

But I do think that the numbers I am about to tell you are empowering.

אבל אני חושבת שהמספרים שאחלוק עמכם יעצימו אתכם.

There are 168 hours in a week.

ישנן 168 שעות בשבוע.

Twenty-four times seven is 168 hours.

24 כפול 7 שווה 168 שעות.

That is a lot of time.

זה הרבה מאוד זמן.

If you are working a full-time job, so 40 hours a week,

אם אתם עובדים במשרה מלאה, 40 שעות בשבוע,

sleeping eight hours a night, so 56 hours a week --

ישנים 8 שעות בלילה, כלומר 56 שעות בשבוע --

that leaves 72 hours for other things.

נשארות לכם 72 שעות לדברים אחרים.

That is a lot of time.

זה הרבה מאוד זמן.

You say you're working 50 hours a week,

עובדים 50 שעות בשבוע,

maybe a main job and a side hustle.

אולי משרה עיקרית ומשהו מהצד.

Well, that leaves 62 hours for other things.

זה משאיר 62 שעות לדברים אחרים.

You say you're working 60 hours.

עובדים 60 שעות בשבוע,

Well, that leaves 52 hours for other things.

זה משאיר 52 שעות לדברים אחרים.

You say you're working more than 60 hours.

עובדים יותר מ-60 שעות בשבוע,

Well, are you sure?

אתם בטוחים בזה?

(Laughter)

(צחוק)

מחקר שהשווה את האומדן של אנשים לגבי מספר שעות עבודתם בשבוע

There was once a study comparing people's estimated work weeks

עם לוח הזמנים שלהם.

with time diaries.

They found that people claiming 75-plus-hour work weeks

העלה שאנשים שטענו שהם עובדים מעל 75 שעות בשבוע,

were off by about 25 hours.

טעו בכ-25 שעות.

(Laughter)

(צחוק)

You can guess in which direction, right?

אתם מנחשים לאיזה כיוון, נכון?

Anyway, in 168 hours a week,

בכל מקרה, ב-168 שעות בשבוע

I think we can find time for what matters to you.

אני חושבת שנוכל למצוא זמן לדברים שחשובים לכם.

If you want to spend more time with your kids,

אם אתם רוצים לבלות יותר זמן עם הילדים,

you want to study more for a test you're taking,

ללמוד יותר זמן למבחן,

you want to exercise for three hours and volunteer for two,

להתאמן שלוש שעות בשבוע ולהתנדב שעתיים,

you can.

אתם יכולים.

And that's even if you're working way more than full-time hours.

וזה אפילו אם אתם עובדים הרבה מעבר למשרה מלאה.

So we have plenty of time, which is great,

אז יש לנו מלא זמן שזה נהדר,

because guess what?

כי נחשו מה?

We don't even need that much time to do amazing things.

בכלל לא נחוץ כ״כ הרבה זמן כדי לעשות דברים מדהימים.

But when most of us have bits of time, what do we do?

אבל כשלרובנו יש זמן, מה אנחנו עושים?

Pull out the phone, right?

מוציאים את הסלולרי, נכון?

Start deleting emails.

מתחילים למחוק אימיילים.

Otherwise, we're puttering around the house

או עושים מטלות בית קטנות

or watching TV.

או צופים בטלוויזיה.

But small moments can have great power.

אבל רגעים קטנים הם בעלי השפעה.

You can use your bits of time

אתם יכולים להשתמש ברגעים הקטנים

for bits of joy.

לרגעי אושר.

Maybe it's choosing to read something wonderful on the bus

אולי לקרוא משהו נהדר באוטובוס בדרך לעבודה.

on the way to work.

I know when I had a job that required two bus rides

כשלי היתה עבודה שדרשה שני אוטובוסים

and a subway ride every morning,

ונסיעה ברכבת תחתית כל בוקר,

I used to go to the library on weekends to get stuff to read.

נהגתי ללכת לספרייה בסופ״ש כדי לשאול חומר קריאה.

It made the whole experience almost, almost, enjoyable.

זה הפך את כל הנסיעה לכמעט מהנה.

Breaks at work can be used for meditating or praying.

ניתן להשתמש בהפסקות בעבודה לשם מדיטציה או תפילה.

If family dinner is out because of your crazy work schedule,

אם ארוחת ערב משפחתית לא באה בחשבון בגלל לו״ז מטורף בעבודה,

maybe family breakfast could be a good substitute.

אולי ארוחת בוקר משפחתית יכולה להוות תחליף הולם.

It's about looking at the whole of one's time

המטרה היא להסתכל על הזמן שלכם כולו

and seeing where the good stuff can go.

ולראות היכן אפשר להכניס את הדברים הטובים.

I truly believe this.

אני מאוד מאמינה בזה.

There is time.

יש זמן.

Even if we are busy,

אפילו אם אנחנו עסוקים,

we have time for what matters.

יש לנו זמן לדברים החשובים.

And when we focus on what matters,

וכשמתמקדים על מה שחשוב,

we can build the lives we want

אפשר לבנות את החיים שאנחנו רוצים

in the time we've got.

עם הזמן שיש לנו.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)