The world needs all kinds of minds | Temple Grandin

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Shahar Kaiser

I think I'll start out and just talk a little bit

חושבני שקודם כל אספר מעט

מהו בדיוק אוטיזם.

about what exactly autism is.

Autism is a very big continuum

האוטיזם הוא רצף גדול מאד,

that goes from very severe -- the child remains nonverbal --

החל מהדרגה החמורה ביותר, הילד שנותר לא-מילולי,

all the way up to brilliant scientists and engineers.

ועד למדענים ולמהנדסים המבריקים.

And I actually feel at home here,

ואני למעשה מרגישה כאן בבית.

because there's a lot of autism genetics here.

כי יש כאן המון גנטיקה אוטיסטית.

(Laughter)

(צחוק)

You wouldn't have any --

לא יהיו לכם...

(מחיאות כפיים)

(Applause)

It's a continuum of traits.

מדובר בקצף של תכונות.

When does a nerd turn into Asperger, which is just mild autism?

מתי 'חנון' נחשב

לבעל תסמונת אספרגר, שהיא אוטיזם קל ביותר?

I mean, Einstein and Mozart and Tesla would all be probably diagnosed

הרי איינשטיין ומוצרט וטסלה, היו כנראה כולם מאובחנים

as autistic spectrum today.

כיום על הספקטרום האוטיסטי.

And one of the things that is really going to concern me

ואחד הדברים שבאמת יעסיקו אותי הוא

is getting these kids to be the ones

להפוך את הילדים האלה לממציאים הבאים בתחום האנרגיה.

that are going to invent the next energy things

that Bill Gates talked about this morning.

ביל גייטס דיבר על כך הבוקר.

[כדי להבין אוטיזם, בעלי-חיים ואמנות יש להתרחק מהמילה המדוברת]

OK, now, if you want to understand autism: animals.

אם ברצונכם להבין אוטיזם ובעלי חיים

I want to talk to you now about different ways of thinking.

אני רוצה לספר לכם על דרכי חשיבה אחרות.

You have to get away from verbal language.

צריך להתרחק מן השפה המילולית.

I think in pictures. I don't think in language.

אני חושבת בתמונות.

אינני חושבת בעזרת השפה.

Now, the thing about the autistic mind is it attends to details.

העניין עם המוח האוטיסטי הוא

שהוא מתייחס לפרטים.

This is a test where you either have to pick out the big letters

הנה מבחן שבו יש לזהות את האותיות הגדולות או את הקטנות.

or the little letters,

and the autistic mind picks out the little letters more quickly.

והמוח האוטיסטי בוחר מהר יותר את האותיות הקטנות.

And the thing is, the normal brain ignores the details.

העניין הוא שהמוח הרגיל מתעלם מהפרטים.

Well, if you're building a bridge, details are pretty important

אך כשבונים גשר, הפרטים חשובים למדי,

because it'll fall down if you ignore the details.

כי אם מתעלמים מהפרטים הוא יתמוטט.

ואחת מדאגותי הגדולות כיום לגבי ענייני מדיניות רבים

And one of my big concerns with a lot of policy things today

היא שהדברים נעשים מופשטים מדי.

is things are getting too abstract.

People are getting away from doing hands-on stuff.

אנשים הולכים ומתרחקים מעשיית דברים במו-ידיהם.

I'm really concerned that a lot of the schools

מדאיג אותי מאד שבתי-ספר רבים ביטלו את השיעורים המעשיים,

have taken out the hands-on classes, because art, and classes like that --

כי אמנות ותחומים דומים הם אלה בהם הצטיינתי.

those are the classes where I excelled.

In my work with cattle,

אז בעבודתי עם בקר,

I noticed a lot of little things that most people don't notice

זיהיתי הרבה דברים קטנים שרוב האנשים לא רואים

would make the cattle balk.

ואשר גורמים לבקר להירתע, לדוגמה,

For example, this flag waving right in front of the veterinary facility.

הדגל הזה, שמתנופף ממש מול המתקן הווטרינרי.

This feed yard was going to tear down their whole veterinary facility;

חצר ההאכלה הזו כמעט הפילה את כל המתקן הוטרינרי,

all they needed to do was move the flag.

והיה צריך רק לסלק את הדגל.

Rapid movement, contrast.

תנועה מהירה, ניגודיות.

In the early '70s when I started, I got right down in the chutes

בתחילת שנות ה-70, כשהתחלתי, נכנסתי ממש לתוך המשפכים,

כדי לראות מה רואות הפרות.

to see what cattle were seeing.

People thought that was crazy.

חשבו שאני מטורפת. מעיל על הגדר גרם להן להירתע.

A coat on a fence would make them balk, shadows would make them balk,

צללים גרמו להן להירתע, צינור על הריצפה.

a hose on the floor -- people weren't noticing these things.

אנשים לא שמו לב לדברים האלה,

A chain hanging down ...

שרשרת תלויה,

And that's shown very, very nicely in the movie.

ובסרט רואים את זה טוב מאד.

In fact, I loved the movie, how they duplicated all my projects.

למעשה, אהבתי איך שבסרט שיחזרו את כל הפרוייקטים שלי.

That's the geek side.

זהו ההיבט החנוני.

My drawings got to star in the movie, too.

גם הציורים שלי זכו לככב בסרט.

And, actually, it's called "Temple Grandin,"

ושמו הוא באמת "טמפל גרנדין" ולא "חשיבה בתמונות".

not "Thinking in Pictures."

So what is thinking in pictures?

אז מהי חשיבה בתמונות? אלו ממש סרטים בתוך הראש.

It's literally movies in your head.

My mind works like Google for images.

המוח שלי פועל כמו ש"גוגל" מחפש תמונות.

When I was a young kid, I didn't know my thinking was different.

כשהייתי קטנה לא ידעתי שהחשיבה שלי שונה.

חשבתי שכולם חושבים בתמונות.

I thought everybody thought in pictures.

וכשכתבתי את ספרי, "חשיבה בתמונות",

Then when I did my book, "Thinking in Pictures,"

התחלתי לראיין אנשים בנוגע לדרך חשיבתם,

I started interviewing people about how they think.

And I was shocked to find out that my thinking was quite different.

והזדעזעתי לגלות שאופן החשיבה שלי כל-כך שונה.

למשל, אם אומר, "חישבו על צריח כנסיה",

Like if I say, "Think about a church steeple,"

most people get this sort of generalized generic one.

מרבית האנשים יראו מעין צריח כללי שכזה.

Now, maybe that's not true in this room,

אולי זה לא נכון ליושבים כאן

but it's going to be true in a lot of different places.

אבל זה יקרה בהמון מקומות.

I see only specific pictures.

אני רואה רק תמונות ספציפיות

They flash up into my memory, just like Google for pictures.

הם מבזיקות בזכרוני,

ממש כמו תמונות ב"גוגל".

And in the movie, they've got a great scene in there,

ובסרט שלי יש סצינה נהדרת,

שבה נאמרת המילה "נעל",

where the word "shoe" is said, and a whole bunch of '50s and '60s shoes

והמון נעליים משנות ה-50 וה-60 קופצות ומופיעות בדמיוני.

pop into my imagination.

OK, there's my childhood church; that's specific.

אוקיי. זאת כנסיית ילדותי. בדיוק זו. והנה עוד. פורט קולינס.

There's some more, Fort Collins.

OK, how about famous ones?

מה עם כנסיות מפורסמות?

And they just kind of come up, kind of like this.

והן כאילו מופיעות, בערך ככה.

Just really quickly, like Google for pictures.

מהר מאד. כמו תמונות ב"גוגל".

And they come up one at a time,

והן מופיעות אחת אחת.

and then I think, "OK, well, maybe we can have it snow,

ואני חושבת, אולי אעשה שיירד שלג,

or we can have a thunderstorm,"

או שתהיה סופת רעמים,

and I can hold it there and turn them into videos.

ואני יכולה להחזיק בהם ולהפוך אותן לסרטים.

Now, visual thinking was a tremendous asset

לחשיבה ויזואלית היה ערך עצום

in my work designing cattle-handling facilities.

בעבודתי בתכנון מתקנים לטיפול בבקר.

And I've worked really hard on improving how cattle are treated

ועבדתי קשה מאד כדי לשפר

את היחס לבקר במפעלי השחיטה.

at the slaughter plant.

לא אציג את השיקופיות המבחילות של השחיטה.

I'm not going to go into any gucky slaughter slides.

I've got that stuff up on YouTube, if you want to look at it.

העליתי כאלה ל"יו-טיוב", אם תרצו לראות.

(Laughter)

אך אחד הדברים שיכולתי לעשות בעבודת התכנון שלי,

But one of the things that I was able to do in my design work

הוא לבצע הרצת-מבחן במוחי לפריט ציוד כלשהו,

is I could test-run a piece of equipment in my mind,

just like a virtual reality computer system.

ממש כמו מערכת ממוחשבת של מציאות מדומה.

And this is an aerial view of a recreation of one of my projects

וזהו מראה מהאוויר של שיחזור אחד הפרוייקטים שלי לצורך הסרט.

that was used in the movie.

That was like just so super cool.

זה היה כזה מעולה.

And there were a lot of, kind of, Asperger types and autism types

והיו הרבה טיפוסי אספרגר ואוטיסטים שעבדו גם הם באתר ההסרטה.

working out there on the movie set, too.

(צחוק)

(Laughter)

But one of the things that really worries me is:

אך משהו שבאמת מדאיג אותי הוא השאלה,

Where's the younger version of those kids going today?

לאן פונות כיום הגרסאות הצעירות יותר של הנערים האלה.

They're not ending up in Silicon Valley,

הם לא מגיעים לעמק הסיליקון, ששם מקומם.

where they belong.

(צחוק)

(Laughter)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

One of the things I learned very early on because I wasn't that social,

אחד הדברים שלמדתי מוקדם מאד, כי לא הייתי חברותית,

is I had to sell my work, and not myself.

הוא שעלי למכור את עבודתי, ולא את עצמי.

And the way I sold livestock jobs is I showed off my drawings,

והדרך בה אני מוכרת עבודות שקשורות בבעלי חיים

היא שאני מציגה את שרטוטי, תמונות של דברים.

I showed off pictures of things.

Another thing that helped me as a little kid

מה שעוד עזר לי, כילדה קטנה,

is, boy, in the '50s, you were taught manners.

הוא שבשנות ה-50 לימדו אותנו נימוסים.

You were taught you can't pull the merchandise off the shelves

לימדו אותנו שאסור לגנוב סחורה מהמדפים בחנות ולפזר אותה סביב.

in the store and throw it around.

כשילדים מגיעים לכיתה ד' או ה',

When kids get to be in third or fourth grade,

you might see that this kid's going to be a visual thinker,

אפשר לראות שהילד הזה עתיד לחשוב ויזואלית,

drawing in perspective.

הוא מצייר בפרספקטיבה.

Now, I want to emphasize

אני רוצה להדגיש שלא כל ילד אוטיסטי

that not every autistic kid is going to be a visual thinker.

עתיד להיות חושב ויזואלי.

Now, I had this brain scan done several years ago,

את סריקת המוח הזו עשו לי לפני כמה שנים,

and I used to joke around about having a gigantic Internet trunk line

ונהגתי להתלוצץ שיש לי שדירת אינטרנט ענקית

going deep into my visual cortex.

שמגיעה עד למרכז הראייה בקליפת המוח שלי.

This is tensor imaging.

זוהי הדמיה של מסילות העצבים במוח.

And my great big Internet trunk line is twice as big as the control's.

ושדירת האינטרנט הרחבה שלי כפולה בגודלה יחסית לקבוצת הביקורת.

The red lines there are me,

הקווים האדומים מייצגים אותי,

and the blue lines are the sex and age-matched control.

והכחולים - של קבוצת הביקורת המקבילה מבחינת מין וגיל.

And there I got a gigantic one,

וכאן יש לי קו ענק.

and the control over there, the blue one, has got a really small one.

ובקבוצת הביקורת, בכחול, זה ממש קטן.

And some of the research now is showing

וחלק מהמחקרים מוכיחים כעת

that people on the spectrum actually think with the primary visual cortex.

שרוב החשיבה של מי שבספקטרום הזה נעשית במרכז הראיה הראשוני.

Now, the thing is, the visual thinker is just one kind of mind.

העניין הוא שחשיבה ויזואלית היא רק סוג מוח אחד.

You see, the autistic mind tends to be a specialist mind --

עליכם להבין שהמוח האוטיסטי נוטה להיות מוח מומחה.

good at one thing, bad at something else.

טוב בדבר אחד, גרוע בדבר אחר.

ואני הייתי גרועה באלגברה.

And where I was bad was algebra.

And I was never allowed to take geometry or trig.

לא הירשו לי ללמוד הנדסה או טריגונומטריה. טעות עצומה.

Gigantic mistake.

I'm finding a lot of kids who need to skip algebra,

אני מגלה ילדים רבים שצריכים לדלג על אלגברה.

go right to geometry and trig.

להמשיך ישר להנדסה וטריגונומטריה.

Now, another kind of mind is the pattern thinker.

סוג נוסף הוא המוח שחושב בתבניות.

More abstract.

עוד יותר מופשט. אלה המהנדסים, מתכנתי המחשבים.

These are your engineers, your computer programmers.

This is pattern thinking.

הנה חשיבה תבניתית.

That praying mantis is made from a single sheet of paper --

גמל שלמה הזה עשוי מגליון-נייר יחיד,

no scotch tape, no cuts.

ללא נייר דבק, ללא גזירות.

And there in the background is the pattern for folding it.

וברקע רואים את תבנית הקיפול שלו.

Here are the types of thinking:

הנה סוגי החשיבה,

photo-realistic visual thinkers, like me;

חושבים ויזואליים בצילומים ריאליסטיים, כמוני.

pattern thinkers, music and math minds.

חושבים תבניתיים: מוחות מוזיקליים ומוחות מתמטיים.

Some of these oftentimes have problems with reading.

לחלקם יש לפעמים קשיי קריאה.

You also will see these kind of problems with kids that are dyslexic.

תמצאו בעיות כאלה גם אצל ילדים דיסלקטיים.

You'll see these different kinds of minds.

תגלו שיש סוגי מוחות שונים.

And then there's a verbal mind, they know every fact about everything.

וישנו גם המוח המילולי. אלה מכירים כל עובדה על כל דבר.

דבר נוסף הוא הנושא התחושתי.

Now, another thing is the sensory issues.

הייתי מוטרדת מאד לגבי ענידת האביזר הזה על פני.

I was really concerned about having to wear this gadget on my face.

And I came in half an hour beforehand

ולכן הגעתי חצי שעה מוקדם יותר

so I could have it put on and kind of get used to it,

כדי שירכיבו לי אותו ושאוכל קצת להתרגל אליו.

and they got it bent so it's not hitting my chin.

הם כופפו לי אותו כדי שלא יפגע לי בסנטר.

But sensory is an issue.

אך תחושתיות זו בעיה. יש ילדים שרגישים לאור ניאון,

Some kids are bothered by fluorescent lights;

others have problems with sound sensitivity.

לאחרים יש בעיות של רגישות לצלילים;

You know, it's going to be variable.

זה משתנה.

Now, visual thinking gave me a whole lot of insight

החשיבה הוויזואלית נתנה לי המון תובנות

into the animal mind.

לגבי מוחו של בעל החיים.

Because think about it: an animal is a sensory-based thinker,

חישבו על כך: חיה חושבת בתחושות,

not verbal -- thinks in pictures, thinks in sounds, thinks in smells.

לא בצורה מילולית. היא חושבת בתמונות.

היא חושבת בצלילים, בריחות.

Think about how much information there is on the local fire hydrant.

חישבו כמה מידע מצוי על ברז כיבוי-האש ברחובכם.

He knows who's been there --

היא יודעת מי היה שם, ומתי,

(Laughter)

When they were there.

ואם זה ידיד או אויב, או מישהו שאפשר להזדווג איתו.

Are they friend or foe? Is there anybody he can go mate with?

There's a ton of information on that fire hydrant.

יש טונות של מידע על ברז הכיבוי ההוא.

It's all very detailed information.

וזהו מידע מפורט ביותר.

And looking at these kind of details gave me a lot of insight into animals.

וההתבוננות בסוג זה של פרטים נתנה לי הבנה מעמיקה בבעלי חיים.

Now, the animal mind, and also my mind,

מוח החיה, והמוח שלי

puts sensory-based information into categories.

מסדרים מידע מבוסס-תחושות לפי קטגוריות.

Man on a horse,

אדם על סוס ואדם על הקרקע

and a man on the ground --

that is viewed as two totally different things.

נתפסים כשני דברים שונים לחלוטין.

You could have a horse that's been abused by a rider.

יכול להיות לכם לכם סוס שרוכבו התעלל בו.

They'll be absolutely fine with the veterinarian

הווטרינר יחשוב שהכל בסדר,

and with the horseshoer, but you can't ride him.

וכך גם המפרזל. אבל אי-אפשר לרכב עליו.

You have another horse, where maybe the horseshoer beat him up,

ואילו סוס אחר, שהמפרזל אולי היכה אותו,

and he'll be terrible for anything on the ground with the veterinarian,

והוא יתנהג איום ונורא לכל מה שנמצא על הקרקע,

אל הווטרינר, אבל ניתן לרכב עליו.

but a person can ride him.

Cattle are the same way.

כך גם הבקר.

Man on a horse, a man on foot -- they're two different things.

גבר על סוס,

גבר שהולך ברגל - שני דברים שונים.

You see, it's a different picture.

זו הרי כבר תמונה אחרת.

See, I want you to think about just how specific this is.

אני רוצה שתחשבו כמה זה ספציפי.

Now, this ability to put information into categories,

והיכולת הזו, לסווג מידע לפי קטגוריות,

I find a lot of people are not very good at this.

מצאתי שהרבה אנשים לא מאד טובים בזה.

When I'm out troubleshooting equipment

למשל, כשאני בשטח, מתקנת ציוד

or problems with something in a plant,

או פותרת בעיות במפעל,

they don't seem to be able to figure out:

הם כנראה לא מסוגלים לסווג: "יש לי בעיה בהכשרת אנשים

"Do I have a training-people issue?

Or do I have something wrong with the equipment?"

"או יש לי בעיה בציוד?"

In other words, categorize equipment problem from a people problem.

במלים אחרות, לסווג בעיות בציוד להבדיל מבעיות כוח-אדם.

I find a lot of people have difficulty doing that.

אני מוצאת שאנשים רבים מתקשים בזה.

Now, let's say I figure out it's an equipment problem.

נניח שסיווגתי את הבעיה כבעיית ציוד:

Is it a minor problem, with something simple I can fix?

האם זו בעיה קטנה, משהו פשוט שאני יכולה לתקן?

Or is the whole design of the system wrong?

או שכל תכנון המערכת שגוי?

People have a hard time figuring that out.

לאנשים קשה לעשות הבחנות כאלה.

Let's just look at something like, you know,

ניקח משהו כמו

solving problems with making airlines safer.

פתרון בעיות לצורך שיפור בטיחות התעבורה האווירית.

Yeah, I'm a million-mile flier.

כן, אני נוסעת מתמידה. אני טסה המון,

I do lots and lots of flying,

and if I was at the FAA,

ואם הייתי חברה באיגוד הטיסות הפדרלי,

what would I be doing a lot of direct observation of?

מה הייתי מרבה לבדוק מקרוב?

It would be their airplane tails.

את זנבות המטוסים.

You know, five fatal wrecks in the last 20 years,

חמש התרסקויות קטלניות ב-20 השנים האחרונות

the tail either came off,

שבהן הזנב התפרק או שמערכת ההיגוי שבזנב התקלקלה.

or steering stuff inside the tail broke in some way.

It's tails, pure and simple.

הזנבות שלהם. קל ופשוט.

And when the pilots walk around the plane, guess what?

וכשהטייסים בודקים מסביב למטוס, הם לא רואים את מה שיש בתוך הזנב.

They can't see that stuff inside the tail.

Now as I think about that,

עכשיו, כשאני חושבת על זה,

אני בעצם מחלצת את כל המידע הספציפי הזה.

I'm pulling up all of that specific information.

It's specific.

זה ספציפי. החשיבה שלי היא מלמטה כלפי מעלה.

See, my thinking's bottom-up.

I take all the little pieces and I put the pieces together like a puzzle.

אני לוקחת ומצרפת את כל הפיסות הקטנות כמו בחידת תצרף.

Now, here is a horse that was deathly afraid of black cowboy hats.

אז הנה הסוס שפחד פחד-מוות מכובעי בוקרים שחורים.

He'd been abused by somebody with a black cowboy hat.

התעלל בו מישהו שחבש כובע בוקרים שחור.

White cowboy hats, that was absolutely fine.

עם כובעי-בוקרים לבנים לא היתה לו בעיה.

Now, the thing is, the world is going to need

העניין הוא שהעולם עתיד להזדקק לכל מיני מוחות שפועלים בצוותא.

all of the different kinds of minds to work together.

We've got to work on developing all these different kinds of minds.

עלינו להשקיע בפיתוח כל סוגי המוחות האלה.

And one of the things that is driving me really crazy

ומה שממש משגע אותי כשאני נוסעת לערוך מפגשי אוטיסטים,

as I travel around and I do autism meetings,

is I'm seeing a lot of smart, geeky, nerdy kids,

הוא שאני פוגשת המון ילדים חנוניים וחכמים.

and they just aren't very social,

והם לא הכי חברותיים,

ואיש איננו עושה משהו כדי לפתח את העניין שלהם

and nobody's working on developing their interest

במשהו כמו מדע.

in something like science.

And this brings up the whole thing of my science teacher.

וזה מביא אותי למורה שלי למדעים.

My science teacher is shown absolutely beautifully in the movie.

המורה שלי למדעים מוצג נפלא בסרט הזה.

I was a goofball student when I was in high school.

בתיכון הייתי תלמידה טיפשה.

בכלל לא התייחסתי ללימודים,

I just didn't care at all about studying,

until I had Mr. Carlock's science class.

עד שיעור המדעים של מר קרלוק.

He was now Dr. Carlock in the movie.

זהו ד"ר קרלוק שבסרט.

And he got me challenged to figure out an optical illusion room.

והוא הציב לי אתגר

להתמצא בחדר מלא אשליות אופטיות.

This brings up the whole thing of you've got to show kids

זה מעלה את הנושא שצריך להראות לילדים דברים מעניינים.

interesting stuff.

You know, one of the things that I think maybe TED ought to do

חשבתי שאחד הדברים ש-TED צריכה לעשות

is tell all the schools about all the great lectures that are on TED,

הוא לספר בכל בתי הספר על ההרצאות הנהדרות של TED,

ויש גם המון דברים נהדרים באינטרנט,

and there's all kinds of great stuff on the Internet

שיכולים להדליק את הילדים.

to get these kids turned on.

כי אני רואה המון ילדים חנונים כאלה,

Because I'm seeing a lot of these geeky, nerdy kids,

and the teachers out in the Midwest and other parts of the country

והמורים במערב התיכון, ובחלקים אחרים של הארץ,

when you get away from these tech areas,

כשמתרחקים מאזורי ההיי-טק,

they don't know what to do with these kids.

הם לא יודעים מה לעשות עם הילדים האלה.

And they're not going down the right path.

והם לא עובדים נכון.

The thing is, you can make a mind

העניין הוא שאפשר לעצב מוח

to be more of a thinking and cognitive mind,

כך שיהיה יותר חושב וקוגניטיבי,

or your mind can be wired to be more social.

או לחווט אותו כמוח חברתי יותר.

And what some of the research now has shown in autism

וחלק מהמחקרים היום מראים שבאוטיזם,

is there may by extra wiring back here in the really brilliant mind,

יש אולי עודף חיווט כאן מאחור, במוח המבריק,

ופה אנו מאבדים כמה מעגלים חברתיים.

and we lose a few social circuits here.

זה מעין סחר חליפין בין חשיבה לחברתיות.

It's kind of a trade-off between thinking and social.

ואז אפשר להגיע לנקודה שבה זה כה חמור

And then you can get to the point where it's so severe,

you're going to have a person that's going to be non-verbal.

עד שאותו אדם עתיד להיות לא-מילולי.

In the normal human mind,

במוח האנושי הנורמלי,

language covers up the visual thinking we share with animals.

השפה מכסה על החשיבה הויזואלית שמשותפת לנו ולחיות.

This is the work of Dr. Bruce Miller.

זאת יצירה של ד"ר ברוס מילר.

הוא חקר חולי אלצהיימר

He studied Alzheimer's patients that had frontal temporal lobe dementia.

שסבלו מדמנציה של אונת הרקה הקדמית.

And the dementia ate out the language parts of the brain.

והדמנציה איכלה את חלקי השפה של המוח.

And then this artwork came out of somebody

ואת זה צייר אדם שפעם הרכיב מערכות שמע במכוניות.

who used to install stereos in cars.

Now, Van Gogh doesn't know anything about physics,

נכון שוואן-גוך לא מבין כלום בפיזיקה,

but I think it's very interesting that there was some work done

אבל נראה לי מעניין מאד שמחקר מסוים הוכיח

to show that this eddy pattern in this painting

שתבניות המערבולות בציור הזה

followed a statistical model of turbulence,

מתנהגות לפי דגם סטטיסטי של מערבולת.

which brings up the whole interesting idea

מה שמעלה את כל הרעיון המעניין

of maybe some of this mathematical patterns is in our own head.

שאולי משהו מהתבניות המתמטיות האלה

נמצא בתוך ראשנו.

And the Wolfram stuff --

ובנושא "וולפראם", ניהלתי רשימות

I was taking notes and writing down all the search words I could use,

וכתבתי את כל מילות החיפוש שיכולתי להשתמש בהן

because I think that's going to go on in my autism lectures.

כי נראה לי שזה יימשך בהרצאותי על האוטיזם.

We've got to show these kids interesting stuff.

אנו חייבים להראות לילדים האלה דברים מעניינים.

And they've taken out the auto-shop class

אבל מבטלים את לימודי הכרת הרכב, השרטוט, והאמנות.

and the drafting class and the art class.

I mean, art was my best subject in school.

ואמנות הרי היתה התחום הכי טוב שלי בביה"ס.

We've got to think about all these different kinds of minds,

עלינו לחשוב על כל סוגי המוחות השונים הללו.

ובהחלט לעבוד עם כל סוגי המוחות השונים הללו.

and we've got to absolutely work with these kind of minds,

because we absolutely are going to need

כי אנו עתידים בהחלט להזדקק לסוגי אנשים כאלה בעתיד.

these kinds of people in the future.

And let's talk about jobs.

בואו נדבר על מקומות עבודה.

OK, my science teacher got me studying,

אז המורה שלי למדעים הכריח אותי ללמוד

because I was a goofball that didn't want to study.

כי הייתי טיפשה שלא רוצה ללמוד.

But you know what? I was getting work experience.

אבל אתם יודעים מה? רכשתי נסיון עבודה.

I'm seeing too many of these smart kids who haven't learned basic things,

אני רואה יותר מדי ילדים חכמים שלא למדו דברים בסיסיים,

כמו איך להתייצב בזמן.

like how to be on time -- I was taught that when I was eight years old.

את זה לימדו אותי כשהייתי בת שמונה.

ונימוסי שולחן במסיבות יום ראשון אצל סבתא.

How to have table manners at granny's Sunday party.

את זה לימדו אותי כשהייתי מאד מאד צעירה.

I was taught that when I was very, very young.

And when I was 13, I had a job at a dressmaker's shop sewing clothes.

כשהייתי בת 13 היתה לי עבודה אצל תופרת שמלות ומכרתי בגדים.

I did internships in college,

עשיתי התמחויות בקולג'.

I was building things,

בניתי דברים.

and I also had to learn how to do assignments.

והיה עלי גם ללמוד לבצע מטלות.

You know, all I wanted to do was draw pictures of horses when I was little.

כשהייתי קטנה רציתי רק לצייר סוסים.

My mother said, "Well let's do a picture of something else."

אימי אמרה, "בואי נצייר משהו אחר."

הם חייבים ללמוד לעשות משהו אחר.

They've got to learn how to do something else.

נניח שהילד מקובע על לגו.

Let's say the kid is fixated on Legos.

הבה נגרום לו לעבוד על בניית דברים שונים.

Let's get him working on building different things.

The thing about the autistic mind is it tends to be fixated.

העניין עם המוח האוטיסטי הוא נטייתו להתקבע.

Like if the kid loves race cars, let's use race cars for math.

נניח שהילד אוהב מכוניות מרוץ,

אז בואו ננצל את זה כדי ללמוד מתמטיקה.

Let's figure out how long it takes a race car to go a certain distance.

הבה נראה כמה זמן לוקח למכונית מרוץ לעבור מרחק מסוים.

In other words, use that fixation

במלים אחרות, לנצל את הקיבעון

in order to motivate that kid, that's one of the things we need to do.

כדי לתת לילד מוטיבציה. זה אחד הדברים שעלינו לעשות.

I really get fed up when the teachers,

ממש נמאס לי כשהמורים,

especially when you get away from this part of the country,

במיוחד כשמתרחקים מחלק הארץ הזה,

לא יודעים מה לעשות עם הילדים החכמים האלה.

they don't know what to do with these smart kids.

זה ממש משגע אותי.

It just drives me crazy.

What can visual thinkers do when they grow up?

במה יוכלו לעסוק החושבים הויזואליים כשיגדלו?

They can do graphic design, all kinds of stuff with computers,

הם יוכלו לעסוק בעיצוב גרפי, כל מיני דברים עם מחשבים,

photography, industrial design.

צילום, עיצוב תעשייתי.

The pattern thinkers -- they're the ones that are going to be your mathematicians,

החושבים התבניתיים, אלה עתידים להיות המתמטיקאים ומהנדסי התוכנה שלכם.

your software engineers, your computer programmers,

מתכנתי המחשבים שלכם, כל התפקידים האלה.

all of those kinds of jobs.

וישנם מוחות המלים. אלה יהיו עיתונאים נהדרים.

And then you've got the word minds; they make great journalists,

and they also make really, really good stage actors.

וגם שחקני תיאטרון ממש טובים.

Because the thing about being autistic is,

כי העניין עם זה שאני אוטיסטית הוא שהיה עלי ללמוד כישורים חברתיים

I had to learn social skills like being in a play.

כמו תפקיד בהצגה.

You just kind of ... you just have to learn it.

זה די דומה. צריך פשוט ללמוד את זה.

And we need to be working with these students.

ואנו חייבים לעבוד עם התלמידים האלה.

And this brings up mentors.

וזה מעלה את נושא המורים הרוחניים.

You know, my science teacher was not an accredited teacher.

המורה שלי למדעים לא היה מורה מוסמך.

He was a NASA space scientist.

הוא היה מדען חלל בנאס"א.

Some states now are getting it to where, if you have a degree in biology

כמה מדינות הגיעו כעת לשלב שבו,

אם יש לך תואר בביולוגיה או בכימיה,

or in chemistry,

you can come into the school and teach biology or chemistry.

אתה רשאי לבוא לביה"ס וללמד ביולוגיה או כימיה.

We need to be doing that.

עלינו לעשות זאת.

Because what I'm observing is,

כי מה שאני מבחינה בו

the good teachers, for a lot of these kids,

הוא שהמורים הטובים של רבים מהילדים האלה,

are out in the community colleges.

נמצאים בקולג'ים הקהילתיים.

But we need to be getting some of these good teachers

עלינו להביא כמה מהמורים הטובים האלה לתיכון.

into the high schools.

ועוד דבר, שעשוי להיות מאד מאד מאד מוצלח

Another thing that can be very, very, very successful is:

there's a lot of people that may have retired

הוא שיש רבים שאולי פרשו לגמלאות מתעשיית התוכנה,

from working in the software industry,

and they can teach your kid.

והם מסוגלים ללמד ילדים.

ולא משנה אם ילמדו אותם דברים ישנים,

And it doesn't matter if what they teach them is old,

because what you're doing is you're lighting the spark.

כי בכך הם ידליקו את הניצוץ.

You're getting that kid turned on.

צריך להדליק את הילד.

And you get him turned on, then you'll learn all the new stuff.

ואחרי שנדלק, הוא כבר ילמד את כל הדברים החדשים.

Mentors are just essential.

מורים רוחניים הם ממש צורך חיוני.

I cannot emphasize enough what my science teacher did for me.

אינני יכולה להדגיש מספיק

מה שהמורה שלי למדעים עשה למעני.

And we've got to mentor them, hire them.

ועלינו להשתמש בהם, להעסיק אותם.

And if you bring them in for internships in your companies,

ואם אתם מביאים אותם להתמחויות בחברות שלכם,

העניין עם אוטיזם, עם מוח מסוג אספרגר,

the thing about the autism, Asperger-y kind of mind,

you've got to give them a specific task.

הוא שצריך לתת מטלה ספציפית. לא סתם לומר, "תעצב תוכנה חדשה".

Don't just say, "Design new software."

צריך לומר להם משהו הרבה יותר ספציפי.

You've got to tell them something more specific:

"אנו בונים תוכנה עבור טלפון, היא צריכה לעשות משהו מסוים

"We're designing software for a phone

and it has to do some specific thing,

and it can only use so much memory."

"והיא יכולה להשתמש רק בכך-וכך זכרון."

That's the kind of specificity you need.

זה סוג הספציפיות הרצוי.

Well, that's the end of my talk.

טוב, זהו סוף ההרצאה שלי.

And I just want to thank everybody for coming.

ואני רק רוצה להודות לכולכם על שבאתם.

It was great to be here.

נהדר להיות כאן.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Applause ends)

יש לך שאלה אלי? בסדר.

Oh -- you have a question for me? OK.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

כריס אנדרסון: תודה רבה לך על ההרצאה.

Chris Anderson: Thank you so much for that.

You know, you once wrote -- I like this quote:

כתבת פעם, ואני אוהב את הציטטה הזו,

"If by some magic, autism had been eradicated from the face of the Earth,

"אם ע"י קסם כלשהו, האוטיזם היה חולף מן העולם,

then men would still be socializing in front of a wood fire

"בני האדם עדיין היו יושבים בצוותא סביב המדורה

at the entrance to a cave."

"בפתח המערה."

(Laughter)

Temple Grandin: Because who do you think made the first stone spear?

טמפל גרנדין: וכי מי יצר את כידון האבן הראשון?

זה עם האספרגר. ואילו נפטרנו מכל הגנטיקה האוטיסטית

It was the Asperger guy,

and if you were to get rid of all the autism genetics,

לא יהיה יותר עמק הסיליקון.

there'd be no more Silicon Valley, and the energy crisis would not be solved.

ומשבר האנרגיה לא ייפתר.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

CA: I want to ask you a couple other questions,

כ"א: אז יש לי עוד כמה שאלות.

ואם אחת מהן לא תהיה הולמת,

and if any of these feel inappropriate, it's OK just to say, "Next question."

אימרי רק, "השאלה הבאה".

But if there is someone here who has an autistic child,

אבל אם יש כאן מישהו

שיש לו ילד אוטיסטי,

or knows an autistic child and feels kind of cut off from them,

או מכיר ילד אוטיסטי

ומרגיש מנותק ממנו,

what advice would you give them?

איזו עצה תוכלי לתת לו?

TG: Well, first of all, we've got to look at age.

ט"ג: קודם כל, צריך לבדוק את עניין הגיל.

אם הילד הוא בן שנתיים, שלוש או ארבע,

If you have a two, three or four-year-old, no speech, no social interaction,

לא מדבר, ללא קשרים חברתיים,

I can't emphasize enough: Don't wait.

איני יכולה להדגיש יותר: אסור לחכות.

דרושות לפחות 20 שעות שבועיות של לימוד אחד-על-אחד.

You need at least 20 hours a week of one-to-one teaching.

The thing is, autism comes in different degrees.

העניין הוא שהאוטיזם קיים בדרגות שונות.

About half of the people on the spectrum are not going to learn to talk,

בערך חצי מהאנשים שעל הספקטרום

לא ילמדו לדבר,

and they won't be working in Silicon Valley.

והם לא יעבדו בעמק הסיליקון. זה לא יתאים להם.

That would not be a reasonable thing for them to do.

אבל ישנם הילדים החנוניים החכמים

But then you get these smart, geeky kids with a touch of autism,

עם מעט אוטיזם,

and that's where you've got to get them turned on

ואת אלה צריך להדליק

with doing interesting things.

בעזרת עשיית דברים מעניינים.

I got social interaction through shared interests --

למדתי מגעים חברתיים דרך תחומי עניין משותף.

I rode horses with other kids, I made model rockets with other kids,

רכבתי על סוסים ובניתי דגמי טילים עם ילדים אחרים,

did electronics lab with other kids.

עבדתי במעבדת האלקטרוניקה עם ילדים אחרים,

And in the '60s, it was gluing mirrors onto a rubber membrane on a speaker

ובשנות השישים זה היה להדביק מראות על ממברנה של רמקול

to make a light show.

כדי לקבל מופע אורות.

That was, like, we considered that super cool.

וזה היה... חשבנו שזה הכי מעולה.

(Laughter)

כ"א: האם זה לא-מציאותי עבורם

CA: Is it unrealistic for them

to hope or think that that child loves them, as some might, as most, wish?

לקוות או לחשוב שאותו ילד

יאהב אותם, כפי שאחדים, או רבים, היו רוצים?

TG: Well, I tell you, that child will be loyal,

ט"ג: אומר לך כך. הילד הזה יהיה נאמן לך

and if your house is burning down, they're going to get you out of it.

ואם ביתך יישרף הוא ייכנס כדי לחלץ אותך משם.

כ"א: וואו. אז רוב האנשים, אם תשאלי אותם

CA: Wow. So most people, if you ask them what they're most passionate about,

מה שלדבריהם הכי חשוב להם, הם דברים כמו

they'd say things like, "My kids" or "My lover."

"הילדים שלי" או "האהוב שלי"

מה הכי חשוב לך?

What are you most passionate about?

TG: I'm passionate about that the things I do

ט"ג: חשובים לי הדברים שאני עושה

ושיהפכו את העולם למקום טוב יותר.

are going to make the world a better place.

כשאם לילד אוטיסטי אומרת,

When I have a mother of an autistic child say,

"ילדי הלך לקולג' הודות לספר שלך או אחת מהרצאותיך",

"My kid went to college because of your book

or one of your lectures,"

זה גורם לי אושר.

that makes me happy.

בתי המטבחיים שאיתם עבדתי בשנות ה-80 היו נוראים ואיומים.

You know, the slaughter plants I worked with in the '80s;

they were absolutely awful.

I developed a really simple scoring system for slaughter plants,

פיתחתי שיטת דירוג פשוטה עבור מפעלי השחיטה,

where you just measure outcomes:

שבה מודדים תוצאות: כמה ראשי בקר נפלו,

How many cattle fell down?

כמה ראשי בקר נדקרו במנקר,

How many got poked with the prodder?

How many cattle are mooing their heads off?

כמה ראשי בקר גועים כשראשם נכרת?

וזה מאד מאד פשוט.

And it's very, very simple.

You directly observe a few simple things.

רואים מיד כמה דברים פשוטים.

It's worked really well.

זה עבד טוב מאד.

I get satisfaction out of seeing stuff

הפקתי סיפוק כשראיתי דברים שגרמו לשינוי אמיתי בעולם האמיתי.

that makes real change in the real world.

We need a lot more of that, and a lot less abstract stuff.

אנו זקוקים לעוד מזה,

ולהרבה פחות דברים מופשטים.

CA: Totally.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

CA: When we were talking on the phone, one of the things you said

כ"א: כששוחחנו בטלפון, אחד הדברים שאמרת

ושממש הפליא אותי, היה

that really astonished me

was that one thing you were passionate about was server farms.

שאת רואה חשיבות רבה בחוות שרתים. ספרי לי על זה.

Tell me about that.

ט"ג: הסיבה היא שהתרגשתי כשקראתי עליהן

TG: Well, the reason why I got really excited when I read about that,

it contains knowledge.

מפני שהן מכילות ידע.

It's libraries.

אלו הן ספריות.

And to me, knowledge is something that is extremely valuable.

ועבורי ידע הוא משהו בעל ערך עצום.

So, maybe over 10 years ago now, our library got flooded.

לפני אולי יותר מ-10 שנים הספריה שלנו הוצפה,

This is before the Internet got really big.

וזה עוד לפני שהאינטרנט ממש גדל

And I was really upset about all the books being wrecked,

ואני הייתי עצובה על כך שכל הספרים נהרסו,

כי מדובר בידע שהושמד.

because it was knowledge being destroyed.

וחוות שרתים, או מרכזי נתונים

And server farms, or data centers, are great libraries of knowledge.

הם ספריות ענק של ידע.

CA: Temple, can I just say,

כ"א: טמפל, אוכל רק לומר איזה עונג הוא לארח אותך ב"TED".

it's an absolute delight to have you at TED.

ט"ג: תודה רבה לך. תודה רבה.

Thank you so much.

TG: Well, thank you so much. Thank you.

(מחיאות כפיים)

(Applause)