Teach girls bravery, not perfection | Reshma Saujani

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

So a few years ago,

אז לפני כמה שנים,

I did something really brave,

עשיתי משהו ממש אמיץ,

or some would say really stupid.

או כמה יגידו משהו ממש מטופש.

I ran for Congress.

רצתי לקונגרס.

For years, I had existed safely behind the scenes in politics

במשך שנים, התקיימתי בבטחה מאחורי הקלעים בפוליטיקה

as a fundraiser, as an organizer,

כמגייסת כספים, כמארגנת,

but in my heart, I always wanted to run.

אבל בליבי, תמיד רציתי לרוץ.

The sitting congresswoman had been in my district since 1992.

אשת הקונגרס המכהנת היתה במחוז שלי מאז 1992.

She had never lost a race,

היא מעולם לא הפסידה במרוץ,

and no one had really even run against her in a Democratic primary.

ואף אחד מעולם לא רץ מולה בפריימריז דמוקרטיים.

But in my mind, this was my way

אבל בראשי, זו היתה הדרך שלי

to make a difference,

לגרום לשינוי,

to disrupt the status quo.

להפריע לסטטוס קוו.

The polls, however, told a very different story.

המדגמים, עם זאת, סיפרו סיפור שונה מאוד.

My pollsters told me that I was crazy to run,

הדוגמים שלי אמרו לי שזה משוגע מצדי לרוץ,

that there was no way that I could win.

שלא היתה דרך שאוכל לזכות.

But I ran anyway,

אבל רצתי בכל זאת,

and in 2012, I became an upstart in a New York City congressional race.

וב 2012, הפכתי למתמודדת במרוץ לקונגרס במדינת ניו יורק.

I swore I was going to win.

נשבעתי שאנצח.

I had the endorsement from the New York Daily News,

היתה לי את התמיכה מהניו יורק דיילי ניוז,

the Wall Street Journal snapped pictures of me on election day,

הוול סטריט ז'ורנל צילם תמונות שלי ביום הבחירות,

and CNBC called it one of the hottest races in the country.

ו CNBC קראו לו אחד המרוצים הכי חמים במדינה.

I raised money from everyone I knew,

גייסתי כסף מכל מי שהכרתי,

including Indian aunties

כולל דודות הודיות

that were just so happy an Indian girl was running.

שהיו כל כך שמחות שבת הודית רצה.

But on election day, the polls were right,

אבל ביום הבחירות, הסקרים צדקו,

and I only got 19 percent of the vote,

וקיבלתי רק 19 אחוז מהקולות,

and the same papers that said I was a rising political star

ואותם עיתונים שאמרו שאני כוכב פוליטי עולה

now said I wasted 1.3 million dollars

אמרו עכשיו שבזבזתי 1.3 מליון דולר

on 6,321 votes.

על 6,321 קולות.

Don't do the math.

אל תעשו את החשבון.

It was humiliating.

זה היה משפיל.

Now, before you get the wrong idea,

עכשיו, לפני שתקבלו את הרעיון הלא נכון,

this is not a talk about the importance of failure.

זו לא הרצאה על החשיבות של כישלון.

Nor is it about leaning in.

וגם לא על ללמוד.

I tell you the story of how I ran for Congress

אני מספרת לכם את הסיפור של איך רצתי לקונגרס

because I was 33 years old

בגלל שהייתי בת 33

and it was the first time in my entire life

וזו היתה הפעם הראשונה בחיי

that I had done something that was truly brave,

שעשיתי משהו שהיה באמת אמיץ,

where I didn't worry about being perfect.

בו לא דאגתי בנוגע ללהיות מושלמת.

And I'm not alone:

ואני לא לבד:

so many women I talk to tell me

כל כך הרבה נשים שאני מדברת איתן אומרות לי

that they gravitate towards careers and professions

שהן נמשכות לכיוון קריירות ומקצועות

that they know they're going to be great in,

שהן יודעות שהן יהיו טובות בהן,

that they know they're going to be perfect in,

שהן יודעות שהן יהיו מושלמות בהן,

and it's no wonder why.

וזה לא פלא למה.

Most girls are taught to avoid risk and failure.

רוב הבנות לומדות להמנע מסיכונים וכשלונות.

We're taught to smile pretty,

לימדו אותנו לחייך יפה,

play it safe, get all A's.

לשחק בטוח, לקבל רק ציונים גבוהים.

Boys, on the other hand,

את הבנים, לעומת זאת,

are taught to play rough, swing high,

מלמדים לשחק קשוח, להניף גבוה,

crawl to the top of the monkey bars and then just jump off headfirst.

לזחול לראש מתקני המשחקים ואז לקפוץ עם הראש קדימה.

And by the time they're adults,

ועד שהם ייהיו מבוגרים,

whether they're negotiating a raise or even asking someone out on a date,

בין אם הם מתדיינים על העלאה או אפילו מזמינים מישהי לדייט,

they're habituated to take risk after risk.

הם מלומדים לקחת סיכון אחר סיכון.

They're rewarded for it.

הם מתוגמלים על זה.

It's often said in Silicon Valley,

הרבה פעמים נאמר בעמק הסיליקון,

no one even takes you seriously unless you've had two failed start-ups.

אף אחד אפילו לא נלקח ברצינות אם היו לכם שני סטארטאפים כושלים.

In other words,

במילים אחרות,

we're raising our girls to be perfect,

גידלנו את הבנות שלנו להיות מושלמות,

and we're raising our boys to be brave.

ואנחנו מגדלים את הבנים שלנו להיות אמיצים.

Some people worry about our federal deficit,

כמה אנשים דואגים בנוגע לחוב הלאומי,

but I, I worry about our bravery deficit.

אבל אני, אני דואגת לחוב האומץ שלנו.

Our economy, our society, we're just losing out

הכלכלה שלנו, החברה שלנו, אנחנו רק מפסידים

because we're not raising our girls to be brave.

בגלל שאנחנו לא מגדלים את הבנות שלנו להיות אמיצות.

The bravery deficit is why women are underrepresented in STEM,

מחסור האומץ הוא הסיבה שנשים לא מיוצגות מספיק ב STEM,

in C-suites, in boardrooms, in Congress,

בהנהלות, בחדרי הנהלה, בקונגרס,

and pretty much everywhere you look.

ופחות או יותר בכל מקום שאתם מביטים.

In the 1980s, psychologist Carol Dweck

בשנות ה 80, הפסיכולוגית קרול דווק

looked at how bright fifth graders handled an assignment

בחנה באיזו חכמה ילדי כיתה ה' טיפלו במשימה

that was too difficult for them.

שהיתה קשה מדי בשבילם.

She found that bright girls were quick to give up.

היא גילתה שבנות נבונות מיהרו לוותר.

The higher the IQ, the more likely they were to give up.

ככל שה IQ היה גבוה יותר, היתה סבירות גבוהה יותר שהן יוותרו.

Bright boys, on the other hand,

בנים נבונים, מצד שני,

found the difficult material to be a challenge.

גילו חומר קשה כאתגר.

They found it energizing.

הם גילו את זה כמאתגר.

They were more likely to redouble their efforts.

היתה סבירות יותר גבוהה שיכפילו את המאמצים.

What's going on?

מה מתרחש?

Well, at the fifth grade level,

ובכן, ברמה של כיתה ה',

girls routinely outperform boys in every subject,

בנות באופן שותף מצליחות טוב יותר בכל נושא,

including math and science,

כולל מתמטיקה ומדעים,

so it's not a question of ability.

אז זו לא שאלה של יכולת.

The difference is in how boys and girls approach a challenge.

ההבדל הוא באיך הבנים והבנות ניגשים לאתגר.

And it doesn't just end in fifth grade.

וזה לא פשוט נגמר בכיתה ה'.

An HP report found that men will apply for a job

מחקר של HP גילה שגבר יגיש מועמדות לעבודה

if they meet only 60 percent of the qualifications,

אם הוא מתאים רק ל 60 אחוז מהדרישות,

but women, women will apply

אבל נשים, נשים יגישו מועמדות

only if they meet 100 percent of the qualifications.

רק אם הן מתאימות ב 100 אחוז לדרישות.

100 percent.

100 אחוז.

This study is usually invoked as evidence that, well,

המחקר הזה בדרך כלל משמש כעדות, ובכן,

women need a little more confidence.

שנשים צריכות קצת יותר ביטחון עצמי.

But I think it's evidence

אבל אני חושבת שזו עדות

that women have been socialized to aspire to perfection,

שנשים לומדו לשאוף לשלמות,

and they're overly cautious.

והן זהירות יותר מדי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And even when we're ambitious,

ואפילו אם יש לנו שאיפות,

even when we're leaning in,

אפילו כשאנחנו נשענות פנימה,

that socialization of perfection

ההתערות הזו של שלמות

has caused us to take less risks in our careers.

גרמה לנו לקחת פחות סיכונים בקריירות שלנו.

And so those 600,000 jobs that are open right now

וכך 600,000 המשרות האלו שפתוחות עכשיו

in computing and tech,

במחשוב וטכנולוגיה,

women are being left behind,

נשים נשארות מאחור,

and it means our economy is being left behind

וזה אומר שהכלכלה שלנו נשארת מאחור

on all the innovation and problems women would solve

בכל החדשנות והבעיות שנשים היו פותרות

if they were socialized to be brave

אם הן היו מתערות כדי להיות אמיצות

instead of socialized to be perfect.

במקום להתערות כדי להיות מושלמות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So in 2012, I started a company to teach girls to code,

אז ב 2012, התחלתי חברה כדי ללמד בנות לכתוב קוד,

and what I found is that by teaching them to code

ומה שגיליתי זה שבללמד אותן לכתוב קוד

I had socialized them to be brave.

לימדתי אותן להיות אמיצות.

Coding, it's an endless process of trial and error,

כתיבת קוד, זה תהליך אין סופי של נסיון וטעיה,

of trying to get the right command in the right place,

של לנסות לקבל את הפקודות הנכונות במקום הנכון,

with sometimes just a semicolon

עם לפעמים משהו כמו נקודה פסיק פשוטים

making the difference between success and failure.

שעושים את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

Code breaks and then it falls apart,

קוד נשבר ואז הוא מתפורר,

and it often takes many, many tries

וזה הרבה פעמים דורש הרבה, הרבה נסיונות

until that magical moment

עד רגע הקסם ההוא

when what you're trying to build comes to life.

כשמה שאתם מנסים לבנות מתעורר לחיים.

It requires perseverance.

זה דורש התמדה.

It requires imperfection.

זה דורש חוסר שלמות.

We immediately see in our program

אנחנו מייד רואים בתוכנית שלנו

our girls' fear of not getting it right,

שהבנות שלנו מפחדות לא להצליח,

of not being perfect.

לא להיות מושלמות.

Every Girls Who Code teacher tells me the same story.

כל מורת תכנות של הבנות מספרת לי את אותו סיפור.

During the first week, when the girls are learning how to code,

במהלך השבוע הראשון, כשהבנות לומדות איך לכתוב קוד,

a student will call her over and she'll say,

תלמידה תקרא לה ותגיד,

"I don't know what code to write."

"אני לא יודעת איזה קוד לכתוב."

The teacher will look at her screen,

המורה תביט במסך שלה,

and she'll see a blank text editor.

ותראה עורך ריק.

If she didn't know any better, she'd think that her student

אם היא לא היתה יודעת טוב יותר, היא היתה חושבת שהתלמידה שלה

spent the past 20 minutes just staring at the screen.

בילתה את 20 הדקות האחרונות רק בלבהות במסך.

But if she presses undo a few times,

אבל אם היא לוחצת בטל כמה פעמים,

she'll see that her student wrote code and then deleted it.

היא תראה שהתלמידה שלה כתבה קוד ואז מחקה אותו.

She tried, she came close,

היא ניסתה, היא הגיעה קרוב,

but she didn't get it exactly right.

אבל היא לא עשתה את זה בדיוק נכון.

Instead of showing the progress that she made,

במקום להראות את התהליך שהיא עשתה,

she'd rather show nothing at all.

היא מעדיפה לא להראות כלום.

Perfection or bust.

שלמות או כלום.

It turns out that our girls are really good at coding,

מסתבר שהבנות שלנו באמת טובות בלכתוב קוד,

but it's not enough just to teach them to code.

אבל זה לא מספיק רק ללמד אותן לכתוב קוד.

My friend Lev Brie, who is a professor at the University of Columbia

החבר שלי לב ברי, שהוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה

and teaches intro to Java

ומלמד מבוא לג'אווה

tells me about his office hours with computer science students.

מספר לי על שעות המשרד שלו עם סטודנטים למדעי המחשב.

When the guys are struggling with an assignment,

כשהבחורים מתקשים עם משימה,

they'll come in and they'll say,

הם יבואו ויגידו,

"Professor, there's something wrong with my code."

"פרופסור, יש משהוא לא נכון בקוד שלי."

The girls will come in and say,

הבנות יבואו ויגידו

"Professor, there's something wrong with me."

"פרופסור, יש משהו לא בסדר איתי."

We have to begin to undo the socialization of perfection,

אנחנו צריכים להתחיל להפוך את השלמות החברתית,

but we've got to combine it with building a sisterhood

אבל אנחנו צריכים לשלב את זה עם בניית אחוות בנות

that lets girls know that they are not alone.

שמאפשרות לבנות לדעת שהן לא לבד.

Because trying harder is not going to fix a broken system.

בגלל שלנסות חזק יותר, זה לא לתקן מערכת שבורה.

I can't tell you how many women tell me,

אני לא יכולה להגיד כמה נשים אומרות לי,

"I'm afraid to raise my hand,

"אני מפחדת להרים את היד,

I'm afraid to ask a question,

אני מפחדת לשאול שאלה,

because I don't want to be the only one

בגלל שאני לא רוצה להיות היחידה

who doesn't understand,

שלא מבינה,

the only one who is struggling.

היחידה שנאבקת.

When we teach girls to be brave

כשאנחנו מלמדים בנות להיות אמיצות

and we have a supportive network cheering them on,

ויש לנו רשת תמיכה שמעודדת אותן,

they will build incredible things,

הן יבנו דברים מדהימים,

and I see this every day.

ואני רואה את זה כל יום.

Take, for instance, two of our high school students

קחו לדוגמה, שתיים מתלמידות התיכון שלנו

who built a game called Tampon Run --

שבנו משחק שנקרא טמפון ראן --

yes, Tampon Run --

כן, טמפון ראן --

to fight against the menstruation taboo

כדי להלחם נגד הטאבו של המחזור

and sexism in gaming.

וסקסיזם במשחקים.

Or the Syrian refugee

או הפליטה הסורית

who dared show her love for her new country

שהעזה להראות את אהבתה למדינה החדשה שלה

by building an app to help Americans get to the polls.

בלבנות אפליקציה כדי לעזור לאמריקאים להגיע לנקודות ההצבעה.

Or a 16-year-old girl who built an algorithm

או בת 16 שבנתה אלגוריתם

to help detect whether a cancer is benign or malignant

כדי לעזור לזהות אם סרטן הוא שפיר או ממאיר

in the off chance that she can save her daddy's life

למקרה שהיא תוכל להציל את חיי אביה

because he has cancer.

בגלל שיש לו סרטן.

These are just three examples of thousands,

אלה רק שלוש דוגמאות מתוך אלפים,

thousands of girls who have been socialized to be imperfect,

אלפי בנות שלומדו להיות לא משולמות,

who have learned to keep trying, who have learned perseverance.

שלמדו להמשיך לנסות, שלמדו להתמיד.

And whether they become coders

ובין אם הן יהפכו למתכנתות

or the next Hillary Clinton or Beyoncé,

או להילרי קלינטון הבאה או ביונסה,

they will not defer their dreams.

הן לא ידחו את החלומות שלהן.

And those dreams have never been more important for our country.

והחלומות האלו מעולם לא היו יותר חשובים למדינה שלנו.

For the American economy, for any economy to grow,

לכלכלה האמריקאית, לכל כלכלה כדי שתגדל,

to truly innovate,

כדי באמת לחדש,

we cannot leave behind half our population.

אנחנו לא יכולים להשאיר מאחור חצי מהאוכלוסיה.

We have to socialize our girls to be comfortable with imperfection,

אנחנו צריכים ללמד את הבנות שלנו להרגיש בנוחות עם חוסר שלמות,

and we've got to do it now.

ואנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו.

We cannot wait for them to learn how to be brave like I did

אנחנו לא יכולים לחכות עבורן שילמדו איך להיות אמיצות כמו שעשיתי

when I was 33 years old.

כשהייתי בת 33.

We have to teach them to be brave in schools

אנחנו חייבים ללמד אותן להיות אמיצות בבתי ספר

and early in their careers,

ומוקדם בקרירה שלהן,

when it has the most potential to impact their lives

כשיש לזה את הפוטנציאל הגדול ביותר להשפיע על חייהן

and the lives of others,

והחיים של אחרים,

and we have to show them that they will be loved and accepted

ואנחנו צריכים להראות להן שיאהבו אותן ויקבלו אותן

not for being perfect

לא בגלל שהן מושלמות

but for being courageous.

אלא בגלל שהן אמיצות.

And so I need each of you to tell every young woman you know --

וכך אני צריכה שכל אחד מכם יגיד לכל נערה צעירה שהוא מכיר --

your sister, your niece, your employee, your colleague --

האחות שלכם, האחיינית, המעסיקים שלכם, הקולגות שלכם --

to be comfortable with imperfection,

להרגיש בנוחות עם חוסר שלמות,

because when we teach girls to be imperfect,

בגלל שכשאתם מלמדים בנות להיות לא מושלמות,

and we help them leverage it,

ואנחנו עוזרים להן למנף את זה,

we will build a movement of young women who are brave

נבנה תנועה של נשים צעירות שהן אמיצות

and who will build a better world for themselves

ושיבנו עולם טוב יותר לעצמן

and for each and every one of us.

ולכל אחד ואחד מאיתנו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.

Chris Anderson: Reshma, thank you.

כריס אנדרסון: רשמה, תודה לך.

It's such a powerful vision you have. You have a vision.

זה חזון כל כך חזק שיש לך. יש לך חזון.

Tell me how it's going.

ספרי לי איך זה הולך.

How many girls are involved now in your program?

כמה בנות מעורבות בתוכנית שלכם?

Reshma Saujani: Yeah. So in 2012, we taught 20 girls.

רשמה סאוג'ני: כן. אז ב 2012, לימדנו 20 בנות.

This year we'll teach 40,000 in all 50 states.

השנה אנחנו נלמד 40,000 בנות בכל 50 המדינות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And that number is really powerful,

והמספר הזה הוא באמת חזק,

because last year we only graduated 7,500 women in computer science.

בגלל שבשנה שעברה סיימו תואר ראשון במדעי מחשב רק 7,500 נשים.

Like, the problem is so bad

כאילו, הבעיה היא כל כך גרועה

that we can make that type of change quickly.

שאנחנו יכולים לעשות סוג כזה של שינוי במהירות.

CA: And you're working with some of the companies in this room even,

כא: ואת עובדת עם כמה מהחברות בחדר,

who are welcoming graduates from your program?

שמקבלות בוגרות מהתוכנית שלך?

RS: Yeah, we have about 80 partners,

רס: כן, יש לנו 80 שותפים,

from Twitter to Facebook

מטוויטר ופייסבוק

to Adobe to IBM to Microsoft to Pixar to Disney,

לאדובי ל IBM למייקרוסופט לפיקסר לדיסני,

I mean, every single company out there.

אני מתכוונת, כל חברה שם.

And if you're not signed up, I'm going to find you,

ואם אתם לא חתומים, אני אמצא אתכם,

because we need every single tech company

בגלל שאנחנו צריכים שכל חברת תכנות

to embed a Girls Who Code classroom in their office.

תטמיע בנות שמתכנתות במשרד שלהם.

CA: And you have some stories back from some of those companies

כא: ויש לכם כמה סיפורים מכמה מהחברות האלו

that when you mix in more gender balance

שכשאתם מכניסים יותר איזון מגדרי

in the engineering teams, good things happen.

לצוותי התכנות, דברים טובים מתרחשים.

RS: Great things happen.

רס: דברים מעולים מתרחשים.

I mean, I think that it's crazy to me to think about the fact

אני מתכוונת, אני חושבת שזה מטורף בשבילי לחשוב על העובדה

that right now 85 percent of all consumer purchases are made by women.

שממש עכשיו 85 אחוז מכל הקניות הצרכניות נעשות על ידי נשים.

Women use social media at a rate of 600 percent more than men.

נשים משתמשות במדיה חברתית בקצב גבוה ב 600 אחוז יותר מגברים.

We own the Internet,

אנחנו בעלות האינטרנט,

and we should be building the companies of tomorrow.

ואנחנו צריכות לבנות את החברות של מחר.

And I think when companies have diverse teams,

ואני חושבת שכשלחברות יש צוותים מעורבים,

and they have incredible women that are part of their engineering teams,

ויש להן נשים מדהימות שהן חלק מצוות התכנות,

they build awesome things, and we see it every day.

הן בונות דברים מדהימים, ואנחנו רואים את זה כל יום.

CA: Reshma, you saw the reaction there. You're doing incredibly important work.

כא: רשמה, ראית את התגובה פה. את עושה עבודה חשובה ביותר.

This whole community is cheering you on. More power to you. Thank you.

כל הקהילה מריעה לך. יותר כח לך. תודה לך.

RS: Thank you.

רס: תודה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)