John Searle: Our shared condition -- consciousness

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

I'm going to talk about consciousness.

אני הולך לדבר על תודעה.

Why consciousness?

למה תודעה?

Well, it's a curiously neglected subject,

טוב, זה נושא מוזנח באופן מוזר,

both in our scientific and our philosophical culture.

בתרבות המדעית והפילוסופית שלנו כאחד.

Now why is that curious?

כעת, מדוע זה מוזר?

Well, it is the most important aspect of our lives

טוב, זה ההיבט החשוב ביותר של חיינו

for a very simple, logical reason,

מסיבה לוגית מאד פשוטה,

namely, it's a necessary condition on anything

דהיינו, זה תנאי הכרחי לכל דבר

being important in our lives that we're conscious.

חשוב בחיינו שאנחנו מודעים לו.

You care about science, philosophy, music, art, whatever --

חשוב לכם מהמדע, מפילוסופיה, מוסיקה, ואמנות, מה שלא יהיה --

it's no good if you're a zombie or in a coma, right?

זה לא שווה אם אתה זומבי, או בתרדמת. נכון?

So consciousness is number one.

אז מודעות היא מספר 1.

The second reason is that when people do

הסיבה השנייה היא שכשאנשים

get interested in it, as I think they should,

מעונינים בזה, כפי שהיו צריכים, לדעתי

they tend to say the most appalling things.

הם נוטים לומר את הדברים הכי מחרידים

And then, even when they're not saying appalling things

ואז, אפילו כאשר הם לא אומרים דברים מחרידים

and they're really trying to do serious research,

והם באמת מנסים לבצע מחקר רציני ,

טוב, זה נעשה לאט, ההתקדמות היתה איטית.

well, it's been slow. Progress has been slow.

When I first got interested in this, I thought, well,

כשהתחלתי להתעניין בזאת לראשונה. חשבתי, טוב,

it's a straightforward problem in biology.

זוהי בעיה פשוטה בביולוגיה.

Let's get these brain stabbers to get busy and figure out

הבה ונגייס דוקרני מוח אלה כדי שיטרחו ויבינו

how it works in the brain.

כיצד זה עובד במוח.

So I went over to UCSF and I talked to all

אז הלכתי לאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנציסקו, ודיברתי עם כל

הנוירוביולוגים הגדולים שם,

the heavy-duty neurobiologists there,

and they showed some impatience,

והם הפגינו קצת חוסר סבלנות,

as scientists often do when you ask them embarrassing questions.

כפי שמדענים עושים לעיתים קרובות כאשר שואלים אותם שאלות מביכות.

But the thing that struck me is, one guy said in exasperation,

אבל מה שהדהים אותי הוא, שברנש אחד אמר בכעס,

a very famous neurobiologist, he said, "Look,

נוירוביולוג מאד ידוע, הוא אמר: "תראה,

in my discipline it's okay to be interested in consciousness,

בתחום שלי, זה בסדר להתעניין בתודעה,

but get tenure first. Get tenure first."

אך קבל קביעות קודם כל, קבל קביעות קודם כל.

Now I've been working on this for a long time.

כעת, אני כבר עובד על זה מזה זמן רב.

I think now you might actually get tenure

אני חושב שכעת ניתן למעשה לקבל קביעות

by working on consciousness.

על ידי עבודה על תודעה.

If so, that's a real step forward.

אם כך, זהו ממש צעד גדול קדימה.

Okay, now why then is this curious reluctance

טוב, אם כן, למה קיימת הרתיעה המוזרה הזאת

and curious hostility to consciousness?

והעוינות המוזרה לתודעה?

Well, I think it's a combination of two features

טוב, אני חושב שזה שילוב של שני מאפיינים

of our intellectual culture

של התרבות האינטלקטואלית שלנו

that like to think they're opposing each other

שמעדיפה לחשוב שהם מנוגדים זה לזה

but in fact they share a common set of assumptions.

אבל למעשה הם חולקים מערכת משותפת של הנחות.

One feature is the tradition of religious dualism:

מאפיין אחד הוא המסורת של הדואליזם הדתי:

Consciousness is not a part of the physical world.

תודעה איננה חלק מהעולם הפיסי.

It's a part of the spiritual world.

היא חלק מהעולם הרוחני.

It belongs to the soul,

היא שייכת לנשמה,

and the soul is not a part of the physical world.

והנשמה איננה חלק מהעולם הפיסי.

That's the tradition of God, the soul and immortality.

זוהי המסורת של אלוהים, הנשמה והאלמוות.

There's another tradition that thinks it's opposed to this

יש מסורת אחרת שחושבת שזה מנוגד לזה

but accepts the worst assumption.

אבל מקבלת את ההנחה הגרועה ביותר.

That tradition thinks that we are heavy-duty scientific materialists:

מסורת זו חושבת שאנו מטריאליסטים מדעיים עד מאד:

Consciousness is not a part of the physical world.

תודעה אינה חלק מהעולם הפיסי.

Either it doesn't exist at all, or it's something else,

או שהיא אינה קיימת כלל, או שהיא משהו אחר,

a computer program or some damn fool thing,

תוכנת מחשב או משהו כזה,

but in any case it's not part of science.

אך בכל מקרה זה אינו חלק מהמדע.

And I used to get in an argument that really gave me a stomachache.

ונהגתי להכנס לויכוח שבאמת גרם לי לכאב בטן.

Here's how it went.

הנה, כיצד זה התנהל.

Science is objective, consciousness is subjective,

המדע הוא אובייקטיבי, התודעה היא סובייקטיבית,

therefore there cannot be a science of consciousness.

לפיכך לא יכול להיות מדע של תודעה.

Okay, so these twin traditions are paralyzing us.

טוב, אז שתי מסורות תאומות אלו משתקות אותנו,

It's very hard to get out of these twin traditions.

קשה מאד להשתחרר משתי מסורות אלו.

And I have only one real message in this lecture,

ויש לי רק מסר אחד ממשי בהרצאה זו,

and that is, consciousness is a biological phenomenon

והוא, שתודעה היא תופעה ביולוגית

like photosynthesis, digestion, mitosis --

כמו פוטוסינתזה, עיכול, והתחלקות התאים --

you know all the biological phenomena -- and once you accept that,

אתם מכירים את כל התופעות הביולוגיות - וכאשר מקבלים את זה,

most, though not all, of the hard problems

רוב, אם כי לא כל הבעיות הקשות האלה

about consciousness simply evaporate.

בקשר לתודעה פשוט נמוגות.

And I'm going to go through some of them.

ואני עומד לעבור על אחדות מהן.

Okay, now I promised you to tell you some

טוב, כעת אני הבטחתי לספר לכם

of the outrageous things said about consciousness.

חלק מהדברים השערורייתיים שנאמרו על תודעה.

One: Consciousness does not exist.

אחד: תודעה לא קיימת.

It's an illusion, like sunsets.

זוהי אשלייה כמו שקיעות השמש.

Science has shown sunsets and rainbows are illusions.

המדע הוכיח ששקיעות שמש וקשתות בענן הן אשליות.

So consciousness is an illusion.

אז תודעה היא אשלייה.

Two: Well, maybe it exists, but it's really something else.

שניים: טוב, אולי היא קיימת, אבל זה באמת משהו אחר.

It's a computer program running in the brain.

זו תוכנת מחשב שרצה במוח.

Three: No, the only thing that exists is really behavior.

שלוש: לא, הדבר היחידי שקיים הוא באמת התנהגות.

It's embarrassing how influential behaviorism was,

זה מביך כמה השפעה היתה לביהביוריזם

but I'll get back to that.

אבל אני אחזור לזה.

And four: Maybe consciousness exists,

וארבע: אולי התודעה קיימת,

but it can't make any difference to the world.

אבל היא לא עושה שום הבדל בעולם.

כיצד יכולה הרוחניות להניע משהו?

How could spirituality move anything?

Now, whenever somebody tells me that, I think,

כעת, בכל פעם שמישהו אומר לי את זה, אני חושב,

you want to see spirituality move something?

אתה רוצה לראות שרוחניות מניעה משהו?

הבט. אני מחליט במודע להרים את ידי,

Watch. I decide consciously to raise my arm,

and the damn thing goes up. (Laughter)

והדבר המטופש עולה למעלה. (צחוק)

Furthermore, notice this:

יתר על כן, שימו לב לזה:

We do not say, "Well, it's a bit like the weather in Geneva.

אנו לא אומרים, "טוב, זה מעט כמו מזג האוויר בג'נבה.

Some days it goes up and some days it doesn't go up."

יש ימים שזה עולה ויש ימים שלא."

No. It goes up whenever I damn well want it to.

לא, זה עולה בכל פעם שאני רוצה בכך.

Okay. I'm going to tell you how that's possible.

טוב, אני הולך לספר לכם כיצד זה אפשרי.

כעת, אני עדיין לא נתתי לכם הגדרה.

Now, I haven't yet given you a definition.

You can't do this if you don't give a definition.

אינכם יכולים לעשות זאת אם אינכם נותנים הגדרה.

People always say consciousness is very hard to define.

אנשים תמיד אומרים שתודעה היא קשה מאד להגדרה.

I think it's rather easy to define

אני חושב שהיא קלה מאד להגדרה

if you're not trying to give a scientific definition.

אם אינכם מנסים לתת הגדרה מדעית.

We're not ready for a scientific definition,

אנחנו לא מוכנים להגדרה מדעית,

but here's a common-sense definition.

אבל להלן הגדרה של השכל הישר.

Consciousness consists of all those states of feeling

תודעה מורכבת מכל מצבי הרגש

or sentience or awareness.

החישה או ההכרה.

It begins in the morning when you wake up from a dreamless sleep,

זה מתחיל בבוקר כאשר אתם מתעוררים משינה נטולת חלומות,

and it goes on all day until you fall asleep

וזה ממשיך לאורך כל היום עד שאתם נרדמים

or die or otherwise become unconscious.

או מתים, או נעשים חסרי הכרה מסיבה כלשהי.

Dreams are a form of consciousness on this definition.

חלומות הם צורה של תודעה בהגדרה זו.

Now, that's the common-sense definition. That's our target.

כעת, זוהי הגדרה של השכל הישר. זוהי המטרה שלנו.

If you're not talking about that, you're not talking about consciousness.

אם אינכם מדברים על כך אינכם מדברים על תודעה.

But they think, "Well, if that's it, that's an awful problem.

אבל הם חושבים, "טוב אבל אם זה כך, זו בעיה איומה.

How can such a thing exist as part of the real world?"

איך דבר כזה יכול להתקיים כחלק מהעולם האמיתי?"

And this, if you've ever had a philosophy course,

וזה, אם אי פעם לקחתם קורס בפילוסופיה,

this is known as the famous mind-body problem.

זה מוכר כבעיית גוף-נפש.

I think that has a simple solution too. I'm going to give it to you.

אני חושב שלזה יש פיתרון פשוט. אני עומד לתת לכם אותו.

And here it is: All of our conscious states, without exception,

והנה הוא: כל מצבי התודעה שלנו ללא יוצא מהכלל,

are caused by lower-level neurobiological processes in the brain,

נגרמים על ידי תהליכים נוירוביולוגיים במוח ברמה נמוכה יותר,

and they are realized in the brain

והם ממומשים במוח

as higher-level or system features.

כתכונות מערכת ברמה גבוהה יותר.

It's about as mysterious as the liquidity of water.

זה מסתורי בערך כמו הנזילות של המים.

Right? The liquidity is not an extra juice squirted out

נכון? הנזילות אינה עוד נוזל שניתז החוצה

by the H2O molecules.

על ידי מולקולות H2O .

It's a condition that the system is in.

זהו מצב שבו המערכת נמצאת.

And just as the jar full of water can go from liquid to solid

וממש כמו שצנצנת מלאה במים יכולה לעבור מנוזל למוצק

depending on the behavior of the molecules,

בהתאם להתנהגות של המולקולות,

כך המוח שלכם יכול לעבור ממצב של הכרה

so your brain can go from a state of being conscious

to a state of being unconscious,

למצב של חוסר הכרה.

depending on the behavior of the molecules.

בהתאם לאופן הפעולה של המולקולות.

The famous mind-body problem is that simple.

בעיית גוף-נפש המפורסמת היא כה פשוטה.

All right? But now we get into some harder questions.

בסדר? אבל עכשיו אנחנו נכנסים לכמה שאלות יותר קשות.

Let's specify the exact features of consciousness,

בואו ונציין את התכונות המדויקות של התודעה,

so that we can then answer those four objections

כך שנוכל אז להשיב לארבע ההתנגדויות ההן

that I made to it.

שהעליתי.

Well, the first feature is, it's real and irreducible.

ובכן, התכונה הראשונה היא, שזה אמיתי, ואי אפשר לצמצם אותה.

You can't get rid of it.

אי אפשר להיפטר ממנה.

You see, the distinction between reality and illusion

אתם רואים, ההבחנה בין מציאות ואשליה

is the distinction between how things

ההבחנה בין איך שדברים

consciously seem to us and how they really are.

נראים לנו במודע ואיך הם באמת.

It consciously seems like there's --

במודע נראה כאילו יש...

I like the French "arc-en-ciel" —

. אני אוהב את ה - "arc-en-ciel" (קשת בשמיים) הצרפתי —

it seems like there's an arch in the sky,

זה נראה כאילו יש קשת בשמים.

or it seems like the sun is setting over the mountains.

או נראה כאילו השמש שוקעת מעל ההרים.

It consciously seems to us, but that's not really happening.

במודע זה נראה לנו, אבל זה לא באמת קורה.

But for that distinction between

אבל עבור ההבחנה הזו בין

how things consciously seem and how they really are,

איך שהדברים נראים במודע, ואיך שהם באמת

you can't make that distinction for the very existence of consciousness,

אינך יכול לעשות את ההבחנה הזו על עצם קיומה של תודעה,

because where the very existence of consciousness is concerned,

כי בכל הנוגע לעצם קיומה של התודעה,

if it consciously seems to you that you are conscious,

אם במודע נראה לך שאתה בהכרה.

you are conscious.

אתה בהכרה.

I mean, if a bunch of experts come to me and say,

כלומר, אם חבורה של מומחים באים אליי ואומרים,

"We are heavy-duty neurobiologists and we've done a study

"אנחנו נוירוביולוגיים חשובים וערכנו מחקר

עליך, סירל, ואנחנו משוכנעים שאתה לא בהכרה.

of you, Searle, and we're convinced you are not conscious,

you are a very cleverly constructed robot,"

אתה רובוט שנבנה מאד בחוכמה,"

אני לא חושב, "ובכן, אולי החבר'ה האלה צודקים, אתם יודעים?"

I don't think, "Well, maybe these guys are right, you know?"

I don't think that for a moment, because, I mean,

אני לא חושב שלרגע, משום, אני מתכוון,

Descartes may have made a lot of mistakes, but he was right about this.

דקארט עשה אולי הרבה טעויות, אבל הוא צדק בקשר לזה.

You cannot doubt the existence of your own consciousness.

אתה לא יכול לפקפק בדבר קיומה של התודעה שלך.

Okay, that's the first feature of consciousness.

טוב, זוהי התכונה הראשונה של התודעה.

היא אמיתית ואי-אפשר לצמצם זאת.

It's real and irreducible.

You cannot get rid of it by showing that it's an illusion

לא ניתן להיפטר ממנה על ידי הצגתה כאשלייה

in a way that you can with other standard illusions.

בדרך שאתם יכולים לעשות זאת עם אשליות סטנדרטיות אחרות.

Okay, the second feature is this one

. טוב, התכונה השניה היא זו

that has been such a source of trouble to us,

שהיתה כזה מקור לבעיות בשבילנו,

and that is, all of our conscious states

והיא, שלכל מצבי התודעה שלנו

have this qualitative character to them.

יש את האופי האיכותי הזה.

There's something that it feels like to drink beer

יש משהו שמרגיש כמו לשתות בירה

which is not what it feels like to do your income tax

שזה לא כמו שזה מרגיש לחשב את מס הכנסה שלכם

or listen to music, and this qualitative feel

או להאזין למוסיקה, ורגש איכותי זה

automatically generates a third feature,

יוצר באופן אוטומטי תכונה שלישית,

namely, conscious states are by definition subjective

כלומר,מצבי תודעה הם סובייקטיבים בהגדרתם

in the sense that they only exist as experienced

במובן שהם קיימים רק כפי שהם נחוו

by some human or animal subject,

על ידי סובייקט שהוא אדם או בעל-חיים,

some self that experiences them.

עצמי כלשהוא שחווה אותם.

Maybe we'll be able to build a conscious machine.

אולי נהיה מסוגלים לבנות מכונת ברת הכרה.

Since we don't know how our brains do it,

מאחר ואנחנו לא יודעים איך המוח שלנו עושה את זה

we're not in a position, so far, to build a conscious machine.

אנחנו לא בעמדה, עד כה, שמאפשרת לנו לבנות מכונת ברת הכרה.

Okay. Another feature of consciousness

בסדר. תכונה נוספת של התודעה

is that it comes in unified conscious fields.

היא שהיא מגיעה בתחומים הכרתיים מאוחדים.

So I don't just have the sight of the people in front of me

אז אין לי רק את המראה של האנשים שמולי

and the sound of my voice and the weight of my shoes

והצליל של קולי, וכובד הנעליים שלי

against the floor, but they occur to me

כנגד הרצפה, אבל הם קורים לי

as part of one single great conscious field

כחלק של שדה הכרה מופלא אחד

that stretches forward and backward.

שמשתרע קדימה ואחורה.

That is the key to understanding

זה המפתח להבנת

the enormous power of consciousness.

הכוח העצום של התודעה.

And we have not been able to do that in a robot.

ולא היינו יכולים לעשות את זה ברובוט.

The disappointment of robotics derives from the fact

האכזבה של רובוטיקה נובעת מהעובדה

that we don't know how to make a conscious robot,

שאנחנו לא יודעים לייצר רובוט בעל הכרה,

so we don't have a machine that can do this kind of thing.

אז אין לנו מכונה שיכולה לעשות דבר כזה.

Okay, the next feature of consciousness,

טוב, התכונה הבאה של התודעה,

after this marvelous unified conscious field,

לאחר שדה ההכרה המאוחד הנפלא הזה,

is that it functions causally in our behavior.

היא שהוא פועל באופן סיבתי בהתנהגות שלנו.

I gave you a scientific demonstration by raising my hand,

הצגתי בפניכם הדגמה מדעית בהעלאת היד שלי,

but how is that possible?

אבל איך זה אפשרי?

How can it be that this thought in my brain

איך זה יכול להיות שהמחשבה שבמוחי

can move material objects?

יכולה להניע אובייקטים גשמיים?

Well, I'll tell you the answer.

ובכן, אני אתן לכם את התשובה..

I mean, we don't know the detailed answer,

אני מתכוון, איננו יודעים את התשובה המפורטת.

but we know the basic part of the answer, and that is,

אבל אנחנו יודעים את החלק הבסיסי של התשובה, שהוא,

there is a sequence of neuron firings,

שישנו רצף של ירי נוירונים,

and they terminate where the acetylcholine

והם מסיימים במקום שבו האצטילכולין

is secreted at the axon end-plates of the motor neurons.

מופרש מהלוחיות-הסופיות של האקסון (יציאון) של תאי העצב המוטוריים.

Sorry to use philosophical terminology here,

אני מצטער להשתמש כאן בטרמינולוגיה פילוסופית.

but when it's secreted at the axon end-plates of the motor neurons,

אבל כאשר הוא מופרש בלוחיות הסופיות של האקסון של הנוירונים המוטוריים,

a whole lot of wonderful things happen in the ion channels

הרבה דברים נפלאים קורים בתעלות היונים

and the damned arm goes up.

והזרוע עולה למעלה.

Now, think of what I told you.

עכשיו, חשבו על מה שאמרתי לכם.

One and the same event,

אותו אירוע עצמו,

my conscious decision to raise my arm

להחלטתי המודעת להרים את ידי

has a level of description where it has all of these

יש רמת תיאור במקום בו נמצאות

touchy-feely spiritual qualities.

כל האיכויות הרוחניות התחושתיות-רגשיות .

It's a thought in my brain, but at the same time,

זו מחשבה במוחי, אבל באותו זמן,

it's busy secreting acetylcholine

הוא עסוק בהפרשת אצטילכולין

and doing all sorts of other things

ועושה כל מיני דברים אחרים

כשהוא עושה את דרכו מקליפת המוח המוטורית

as it makes its way from the motor cortex

down through the nerve fibers in the arm.

למטה דרך סיבי העצב שבזרוע.

Now, what that tells us is that our traditional vocabularies

כעת, מה שזה אומר לנו בזה הוא, שאוצר המילים המסורתי שלנו

for discussing these issues are totally obsolete.

שמשמש לדיון בנושאים אלה הוא מיושן לגמרי.

One and the same event has a level of description

לאותו אירוע עצמו יש רמה של תיאור

where it's neurobiological, and another level of description

שהיא נוירוביולוגית , ורמה נוספת של תיאור

where it's mental, and that's a single event,

שהיא מנטאלית, וזה אירוע יחיד,

and that's how nature works. That's how it's possible

וכך הטבע פועל. זה האופן שזה אפשרי

for consciousness to function causally.

עבור התודעה לתפקד באופן סיבתי.

Okay, now with that in mind,

בסדר, עכשיו עם זה בראש

with going through these various features of consciousness,

עם מעבר דרך תכונות שונות אלו של תודעה,

let's go back and answer some of those early objections.

בואו נשוב ונענה לחלק מההתנגדויות המוקדמות ההן.

Well, the first one I said was, consciousness doesn't exist,

ובכן, הראשונה שדיברתי עליה היתה, שהתודעה לא קיימת,

it's an illusion. Well, I've already answered that.

זו אשליה. ובכן, אני כבר עניתי על זה.

I don't think we need to worry about that.

אני לא חושב שאנחנו צריכים. לדאוג בקשר לזה.

But the second one had an incredible influence,

אבל לשנייה הייתה השפעה שלא תיאמן,

and may still be around, and that is,

ואולי היא נמצאת עדיין בסביבה, והיא,

"Well, if consciousness exists, it's really something else.

"טוב, אם התודעה קיימת, זה באמת משהו אחר.

It's really a digital computer program running in your brain

זה באמת תוכנית מחשב דיגיטלית שפועלת במוח שלכם

and that's what we need to do to create consciousness

ומה שאנחנו צריכים לעשות כדי ליצור מודעות

is get the right program.

הוא לקבל את התוכנית הנכונה.

Yeah, forget about the hardware. Any hardware will do

כן, תשכחו מהחומרה. כל רכיב חומרה יעשה את העבודה

provided it's rich enough and stable enough to carry the program."

ובלבד שיהיה עשיר דיו ויציב דיו כדי להוביל את התוכנה."

Now, we know that that's wrong.

כעת, אנחנו יודעים שזה לא נכון.

I mean, anybody who's thought about computers at all

כלומר, מי שבכלל חשב על מחשבים

can see that that's wrong, because computation

יכול לראות שזה שגוי, מפני שעיבוד תחשיבים

is defined as symbol manipulation,

מוגדר כשינוי בסמל,

usually thought of as zeros as ones, but any symbols will do.

שנחשב בדרך כלל כשימוש ב-0 ו-1 , אך כל סמל יעשה זאת .

You get an algorithm that you can program

אתם מקבלים אלגוריתם שניתן לתכנן

in a binary code, and that's the defining trait

בקוד בינארי, וזו התכונה המגדירה

of the computer program.

של תוכנית מחשב.

But we know that that's purely syntactical. That's symbolic.

אבל אנחנו יודעים שזה עניין תחבירי טהור. זה סמלי.

We know that actual human consciousness has something more than that.

אנו יודעים כי לתודעה האנושית בפועל יש משהו גדול יותר.

It's got a content in addition to the syntax.

יש לה תוכן בנוסף לתחביר.

It's got a semantics.

יש לה סמנטיקה-

Now that argument, I made that argument 30 --

כעת, את הטיעון הזה, עבדתי על הטיעון הזה 30...

oh my God, I don't want to think about it —

הו אלוהים, אני לא רוצה לחשוב על זה-

more than 30 years ago,

לפני יותר מ-30 שנה

but there's a deeper argument implicit in what I've told you,

אבל משתמע מכאן ויכוח עמוק יותר על מה ששסיפרתי לכם,

and I want to tell you that argument briefly, and that is,

ואני רוצה לומר לכם את אותו טיעון בקצרה, והוא,

consciousness creates an observer-independent reality.

תודעה יוצרת מציאות של תלוית צופה.

It creates a reality of money, property, government,

היא יוצרת מציאות של כסף, רכוש, ממשלה,

marriage, CERN conferences,

נישואין, כנסים של CERN,

cocktail parties and summer vacations,

מסיבות קוקטייל וחופשות הקיץ,

and all of those are creations of consciousness.

וכל אלה הן יצירות של התודעה.

Their existence is observer-relative.

הקיום שלהם הוא יחסי לצופה.

It's only relative to conscious agents that a piece of paper

זה רק יחסי לסוכנים המודעים שחתיכה זו של נייר

is money or that a bunch of buildings is a university.

היא כסף או שכמה בניינים הם אוניברסיטה.

Now, ask yourself about computation.

כעת, שאלו את עצמכם על מחשוב.

Is that absolute, like force and mass and gravitational attraction?

האם זה מוחלט, כמו כוח והמסה והכבידה?

Or is it observer-relative?

או שזה יחסי-לצופה?

Well, some computations are intrinsic.

ובכן, כמה חישובים הם מהותיים

I add two plus two to get four.

אני מוסיף שתיים ועוד שתיים כדי לקבל ארבע.

That's going on no matter what anybody thinks.

זה קורה, ולא משנה מה אחרים חושבים.

But when I haul out my pocket calculator

אבל כאשר אני שולף את מחשבון הכיס שלי

and do the calculation, the only intrinsic phenomenon

ועושה את החישוב, התופעה המהותית היחידה

is the electronic circuit and its behavior.

היא המעגל האלקטרוני ואופן הפעולה שלו.

That's the only absolute phenomenon.

זה התופעה היחידה המוחלטת.

All the rest is interpreted by us.

כל השאר מפורש על ידינו.

Computation only exists relative to consciousness.

חישוב קיים רק באופן יחסי לתודעה.

Either a conscious agent is carrying out the computation,

בין אם סוכן בעל הכרה מבצע את החישוב,

or he's got a piece of machinery that admits of a computational interpretation.

או שיש לו איזושהי מכונה שמאשרת פרשנות חישובית.

Now that doesn't mean computation is arbitrary.

עכשיו, זה לא אומר שחישוב הוא שרירותי.

I spent a lot of money on this hardware.

הוצאתי הרבה כסף על חומרה זו.

But we have this persistent confusion

אבל יש לנו בלבול מתמשך זה

between objectivity and subjectivity as features of reality

בין אובייקטיביות וסובייקטיביות כתכונות של מציאות

and objectivity and subjectivity as features of claims.

ואובייקטיביות וסובייקטיביות כתכונות של טיעונים.

And the bottom line of this part of my talk is this:

השורה התחתונה של חלק זה של השיחה שלי היא זו:

You can have a completely objective science,

אתם יכולים לקבל מדע אובייקטיבי לחלוטין,

a science where you make objectively true claims,

מדע שבו טוענים טענות אמת אובייקטיביות,

about a domain whose existence is subjective,

אודות תחום שהקיום שלו הוא סובייקטיבי,

whose existence is in the human brain

שהקיום שלו הוא במוח האנושי

consisting of subjective states of sentience

מורכב ממצבים סובייקטיביים של כושר חישה

or feeling or awareness.

או תחושה או הכרה.

So the objection that you can't have an objective science of consciousness

אז ההתנגדות שאין מדע אובייקטיבי של התודעה

because it's subjective and science is objective, that's a pun.

כי היא סובייקטיבית והמדע הוא אובייקטיבי, זה משחק מילים.

That's a bad pun on objectivity and subjectivity.

זה משחק מילים לא מוצלח על אובייקטיביות ועל סובייקטיביות.

You can make objective claims

באפשרותכם לטעון טענות אובייקטיביות

about a domain that is subjective in its mode of existence,

אודות תחום שהוא סובייקטיבי במצב הקיום שלו,

and indeed that's what neurologists do.

וזה אכן מה שהנוירולוגים עושים.

I mean, you have patients that actually suffer pains,

כלומר, שיש לכם מטופלים שלמעשה סובלים מכאבים,

and you try to get an objective science of that.

ואתם מנסים לקבל מדע אובייקטיבי של זה.

Okay, I promised to refute all these guys,

בסדר, אני הבטחתי להפריך את כל הדברים האלה

and I don't have an awful lot of time left,

ואין לי הרבה זמן.

but let me refute a couple more of them.

אבל הרשו לי להפריך עוד כמה מהם.

I said that behaviorism ought to be

אמרתי שביהביוריזם צריך להיות

one of the great embarrassments of our intellectual culture,

אחד מהמבוכות המופלאות של התרבות האינטלקטואלית שלנו,

because it's refuted the moment you think about it.

בגלל שזה מופרך ברגע שחשבתם על זה.

Your mental states are identical with your behavior?

המצבים הנפשיים שלך זהים עם ההתנהגות שלך?

Well, think about the distinction between feeling a pain

טוב, חישבו על ההבחנה בין להרגיש כאב

and engaging in pain behavior.

ולעסוק בהתנהגות של כאב.

I won't demonstrate pain behavior, but I can tell you

אני לא אפגין התנהגות כאב, אבל אני יכול לומר לכם

I'm not having any pains right now.

שאין לי שום כאבים כרגע.

So it's an obvious mistake. Why did they make the mistake?

אז זו טעות ברורה. למה הם עשו את הטעות?

The mistake was — and you can go back and read

הטעות הייתה — ואתם יכולים לשוב ולקרוא

the literature on this, you can see this over and over —

את הספרות על זה, באפשרותכם לראות זאת שוב ושוב –

הם חושבים שאם אתם מקבלים את קיומה הבלתי ניתן לצמצום

they think if you accept the irreducible existence

of consciousness, you're giving up on science.

של התודעה, אתה מוותר על המדע.

You're giving up on 300 years of human progress

אתם מוותרים על 300 שנה של התקדמות האנושות

and human hope and all the rest of it.

והתקווה האנושית וכל השאר.

And the message I want to leave you with is,

והמסר שאני רוצה להשאיר איתכם הוא

consciousness has to become accepted

שהתודעה חייבת להיות מקובלת

as a genuine biological phenomenon,

כתופעה ביולוגית מקורית,

as much subject to scientific analysis

כנושא שראוי לניתוח מדעי

as any other phenomenon in biology,

כמו כל תופעה אחרת בביולוגיה,

or, for that matter, the rest of science.

או, לצורך העניין, שאר המדע.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)