Patrick Chappatte: The power of cartoons

מתרגם: Yafim Simanovsky מבקר: Sigal Tifferet

So yeah, I'm a newspaper cartoonist --

אז כן, אני קריקטוריסט של עיתונים --

political cartoonist.

קריקטוריסט פוליטי.

I don't know if you've heard about it -- newspapers?

אני לא יודע אם שמעתם עליהם -- עיתונים?

It's a sort of paper-based reader.

זה סוג של קורא מבוסס על נייר

(Laughter)

(צחוק)

It's lighter than an iPad,

זה קל יותר מאייפוד.

it's a bit cheaper.

זה קצת יותר זול.

You know what they say?

אתם יודעים מה אומרים?

They say the print media is dying --

אומרים שאמצעי התקשורת של הדפוס גוסס.

who says that? Well, the media.

מי אומר את זה? ובכן, התקשורת.

But this is no news, right?

אבל אלו לא חדשות, נכון?

You've read about it already.

קראתם על זה כבר.

(Laughter)

(צחוק)

Ladies and gentlemen,

גבירותי ורבותי,

the world has gotten smaller.

העולם נעשה קטן יותר.

I know it's a cliche, but look,

אני יודע שזו קלישאה, אבל תראו,

look how small,

תראו כמה קטן,

how tiny it has gotten.

כמה זעיר הוא נהיה.

And you know the reason why, of course.

ואתם יודעים את הסיבה, כמובן.

This is because of technology -- yeah.

זה בגלל הטכנולוגיה. כן.

(Laughter)

(צחוק)

Any computer designers in the room?

יש מעצבי מחשבים בחדר?

Yeah well,

טוב ובכן,

you guys are making my life miserable

אתם עושים את החיים שלי לאומללים,

because track pads used to be round,

בגלל שגלגלת המגע הייתה פעם עגולה,

a nice round shape.

צורה עגולה נחמדה.

That makes a good cartoon.

זה יוצר קריקטורה טובה.

But what are you going to do with a flat track pad,

אבל מה אתה הולך לעשות עם משטח מגע שטוח,

those square things?

הדברים המרובעים האלו?

There's nothing I can do as a cartoonist.

אני לא יכול לעשות שום דבר בתור קריקטוריסט.

Well, I know the world is flat now.

ובכן, אני יודע שעולם שטוח עכשיו.

That's true.

זה נכון.

And the Internet has reached

והאינטרנט הגיע

every corner of the world,

לכל פינה של העולם,

the poorest, the remotest places.

המקומות העניים, המרוחקים ביותר.

Every village in Africa now has a cyber cafe.

בכל כפר באפריקה יש עכשיו קפה אינטרנט.

(Laughter)

(צחוק)

Don't go asking for a Frappuccino there.

אל תלכו לבקש פראפוצ'ינו שם.

So we are bridging the digital divide.

אז אנחנו מגשרים את ההפרדה הדיגיטלית.

The Third World is connected,

העולם השלישי מחובר.

we are connected.

אנחנו מחוברים.

And what happens next?

ומה קורה הלאה?

Well, you've got mail.

ובכן, יש לך דוא"ל.

Yeah.

כן.

Well, the Internet has empowered us.

ובכן, האינטרנט העצים אותנו.

It has empowered you,

הוא העצים אותכם,

it has empowered me

הוא העצים אותי,

and it has empowered some other guys as well.

והוא העצים כמה אנשים אחרים גם כן.

(Laughter)

(צחוק)

You know, these last two cartoons --

אתם יודעים, שתי הקריקטורות האחרונות האלה,

I did them live

עשיתי אותם בהופעה חיה

during a conference in Hanoi.

במהלך ועידה בהאנוי.

And they were not used to that

והם לא היו רגילים לזה

in communist 2.0 Vietnam.

בוייטנאם הקומוניסטית 2.0.

(Laughter)

(צחוק)

So I was cartooning live on a wide screen --

אז עשיתי קריקטורות בצורה חיה על מסך רחב --

it was quite a sensation --

זו הייתה בהחלט חוויה --

and then this guy came to me.

ואז הבחור הזה בא אלי.

He was taking pictures of me and of my sketches,

הוא צילם תמונות שלי ושל השרטוטים שלי,

and I thought, "This is great, a Vietnamese fan."

ואני חשבתי, "זה מצויין, מעריץ וייטנאמי."

And as he came the second day,

ואיך שהוא בא ביום השני,

I thought, "Wow, that's really a cartoon lover."

אני חשבתי, "וואו, זה ממש חובב קריקטורות."

And on the third day, I finally understood,

וביום השלישי, סוף סוף הבנתי,

the guy was actually on duty.

הבחור היה בעצם בתפקיד.

So by now, there must be a hundred pictures of me

אז כעת, חייבות להיות בטח מאה תמונות שלי

smiling with my sketches

מחייך עם השרטוטים שלי

in the files of the Vietnamese police.

בקבצים של המשטרה הוייטנאמית.

(Laughter)

(צחוק)

No, but it's true: the Internet has changed the world.

לא, אבל זה נכון: האינטרנט שינה את העולם.

It has rocked the music industry;

הוא טלטל את תעשיית המוזיקה.

it has changed the way we consume music.

הוא שינה את הדרך שבה אנחנו צורכים מוזיקה.

For those of you old enough to remember,

לאלה מבינכם שמבוגרים מספיק כדי לזכור,

we used to have to go to the store

היינו צריכים ללכת לחנות

to steal it.

כדי לגנוב אותה.

(Laughter)

(צחוק)

And it has changed the way

וזה שינה את הדרך

your future employer

שהמעסיק העתידי שלך

will look at your application.

יסתכל על הבקשה שלך.

So be careful

אז תהיה זהיר

with that Facebook account --

עם חשבון הפייסבוק הזה.

your momma told you, be careful.

אמא שלך אמרה, תהיה זהיר.

And technology has set us free --

והטכנולוגיה שחררה אותנו.

this is free WiFi.

זה וי-פי חינמי.

But yeah, it has liberated us

אבל כן, היא כן. היא שחררה אותנו

from the office desk.

מהשולחן במשרד.

This is your life,

אלו הם החיים שלכם.

enjoy it.

תהנו מהם.

(Laughter)

(צחוק)

In short, technology, the internet,

בקיצור, טכנולוגיה, האינטרנט,

they have changed our lifestyle.

הם שינו את סגנון החיים שלנו.

Tech guru, like this man --

גורו טכנולוגי, כמו האיש הזה --

that a German magazine called the philosopher of the 21st century --

שמגזין גרמני כינה בתור הפילוסוף של המאה ה21 --

they are shaping the way we do things.

הם מעצבים את הדרך שבה אנחנו עושים דברים.

They are shaping the way we consume.

הם מעצבים את הדרך שבה אנחנו צורכים.

They are shaping our very desires.

הם מעצבים את הרצונות שלנו עצמם.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(כפיים)

You will not like it.

אתם לא תאהבו את זה.

And technology has even changed

והטכנולוגיה שינתה אפילו

our relationship to God.

את היחסים שלנו עם אלוהים.

(Laughter)

(צחוק)

Now I shouldn't get into this.

ובכן אני לא אמור להיכנס לזה.

Religion and political cartoons,

קריקטורות פוליטיות ודתיות,

as you may have heard,

כפי שאולי שמעתם,

make a difficult couple,

יוצרים צמד קשה,

ever since that day of 2005,

מאז אותו יום ב2005,

when a bunch of cartoonists in Denmark

כשחבורה של קריקטוריסטים בדנמרק

drew cartoons that had repercussions all over the world --

ציירו קריקטורות שהיו להן השלכות בכל העולם,

demonstrations, fatwa,

הפגנות, פתווה.

they provoked violence. People died in the violence.

הם עוררו אלימות. אנשים מתו באלימות הזאת.

This was so sickening;

זה היה כל כך מבחיל.

people died because of cartoons.

אנשים מתו בגלל קריקטורות.

I mean --

אני מתכוון --

I had the feeling at the time

הייתה לי הרגשה באותו זמן

that cartoons had been used by both sides, actually.

שניצלו את הקריקטורות בשני הצדדים, למען האמת.

They were used first by a Danish newspaper,

הם נוצלו בהתחלה על ידי עיתון דני,

which wanted to make a point on Islam.

שרצה להעביר נקודה בקשר לאיסלאם.

A Danish cartoonist told me he was one of the 24

קריקטוריסט דני אמר לי שהוא היה אחד מ24

who received the assignment to draw the prophet --

שקיבלו את המשימה לצייר את הנביא.

12 of them refused. Did you know that?

12 מהם סירבו. ידעתם את זה?

He told me, "Nobody has to tell me what I should draw.

הוא אמר לי, "אף אחד לא צריך לומר לי מה אני צריך לצייר.

This is not how it works."

לא ככה זה עובד."

And then, of course, they were used

ואז, כמובן, הם נוצלו

by extremists and politicians on the other side.

על ידי קיצוניים ופוליטיקאים בצד השני.

They wanted to stir up controversy.

הם רצו לעורר מחלוקת.

You know the story.

אתם יודעים את הסיפור.

We know that cartoons can be used as weapons.

אנחנו יודעים שקריקטורות שומשו בתור נשק.

History tells us,

ההיסטוריה אומרת לנו,

they've been used by the Nazis

הם שומשו על ידי הנאצים

to attack the Jews.

לתקוף את היהודים.

And here we are now.

והנה אנחנו עכשיו.

In the United Nations,

באומות המאוחדות,

half of the world is pushing

חצי מהעולם דוחף

to penalize the offense to religion --

לענישה של עלבונות נגד הדת --

they call it the defamation of religion --

הם קוראים לזה השמצת הדת --

while the other half of the world is fighting back

בעוד החצי השני של העולם נלחם בחזרה

in defense of freedom of speech.

להגנה על חופש הביטוי.

So the clash of civilizations is here,

אז ההתנגשות בין ציוויליזציות באה,

and cartoons are at the middle of it?

וקריקטורות הן באמצע כל זה?

This got me thinking.

זה גרם לי לחשוב.

Now you see me thinking

עכשיו אתם רואים אותי חושב

at my kitchen table,

בשולחן המטבח שלי.

and since you're in my kitchen,

והיות ואתם במטבח שלי,

please meet my wife.

בבקשה תפגשו את אשתי.

(Laughter)

(צחוק)

In 2006, a few months after,

ב2006, כמה חודשים אחרי,

I went Ivory Coast --

הלכתי לחוף השנהב --

Western Africa.

מערב אפריקה.

Now, talk of a divided place -- the country was cut in two.

אם כבר מדברים על מקום מחולק. המדינה הזאת הייתה חצויה לשניים.

You had a rebellion in the North,

הייתה לך התקוממות בצפון,

the government in the South -- the capital, Abidjan --

הממשלה בדרום -- הבירה, אבידג'ן --

and in the middle, the French army.

ובאמצע, הצבא הצרפתי.

This looks like a giant hamburger.

זה נראה כמו המבורגר עצום.

You don't want to be the ham in the middle.

אתה לא רוצה להיות הבשר באמצע.

I was there to report on that story

הייתי שם כדי לדווח על הסיפור הזה

in cartoons.

בצורת קריקטורות.

I've been doing this for the last 15 years;

אני עושה את זה ב15 שנה האחרונות.

it's my side job, if you want.

זה העבודה שלי מהצד, אם תרצו.

So you see the style is different.

אז אתם רואים שהסגנון שונה.

This is more serious than maybe editorial cartooning.

זה יותר רציני אולי מקריקטורות של מאמרי מערכת.

I went to places like Gaza

הלכתי למקומות כמו עזה

during the war in 2009.

בזמן המלחמה ב2009.

So this is really journalism in cartoons.

אז זה ממש עיתונאות בקריקטורות.

You'll hear more and more about it.

אתם תשמעו יותר ויותר על זה.

This is the future of journalism, I think.

זה העתיד של העיתונאות, אני חושב.

And of course, I went to see the rebels in the north.

וכמובן, הלכתי לראות את המורדים בצפון.

Those were poor guys fighting for their rights.

אלה היו חברה עניים שלוחמים למען הזכויות שלהם.

There was an ethnic side to this conflict

היה צד אתני למחלוקת הזאת

as very often in Africa.

כמו שקורה תכופות באפריקה.

And I went to see the Dozo.

והלכתי לראות את הדוזו.

The Dozo, they are the traditional hunters

הדוזו, הם הציידים המסורתיים

of West Africa.

של מערב אפריקה.

People fear them --

אנשים מפחדים מהם.

they help the rebellion a lot.

הם עזרו להתקוממות הרבה.

They are believed to have magical powers.

מאמינים שיש להם כוחות קסומים.

They can disappear and escape bullets.

הם יכולים להיעלם ולהתחמק מכדורים.

I went to see a Dozo chief;

הלכתי לראות צ'יף דוזו.

he told me about his magical powers.

הוא אמר לי על כוחות הקסם שלו.

He said, "I can chop your head off right away

הוא אמר, "אני יכול לכרות לך את הראש מיד

and bring you back to life."

ולהחזיר אותך לחיים."

I said, "Well, maybe we don't have time for this right now."

אמרתי, "ובכן, אולי אין לנו זמן בשביל זה בדיוק עכשיו."

(Laughter)

(צחוק)

"Another time."

"פעם אחרת."

So back in Abidjan,

אז חזרה באבידג'ן,

I was given a chance to lead a workshop

ניתנה לי ההזדמנות להוביל סדנה

with local cartoonists there

עם קריקטוריסטים מקומיים שם,

and I thought, yes,

וחשבתי, כן,

in a context like this, cartoons can really be used as weapons

בהקשר כמו זה, אפשר לנצל קריקטורות בתור נשק

against the other side.

כנגד הצד השני.

I mean, the press in Ivory Coast was bitterly divided --

אני מתכוון, התקשורת בחוף השנהב הייתה מפולגת במרירות.

it was compared to the media in Rwanda

השוו אותה לתקשורת ברואנדה

before the genocide --

לפני רצח העם.

so imagine.

אז תדמיינו.

And what can a cartoonist do?

ומה יכול קריקטוריסט לעשות?

Sometimes editors would tell their cartoonists

לפעמים עורכים אומרים לקריקטוריסטים שלהם

to draw what they wanted to see,

לצייר מה שהם רצו לראות,

and the guy has to feed his family, right?

והבחור צריך להאכיל את המשפחה שלו, נכון.

So the idea was pretty simple.

אז הרעיון היה די פשוט.

We brought together cartoonists

לקחנו יחד קריקטוריסטים

from all sides in Ivory Coast.

מכל הצדדים של חוף השנהב.

We took them away from their newspaper for three days.

לקחנו אותם מהעיתונים שלהם למשך שלושה ימים.

And I asked them to do a project together,

וביקשתי מהם לעשות פרוייקט ביחד,

tackle the issues affecting their country

לתקוף את הנושאים שמשפיעים על המדינה שלהם

in cartoons, yes, in cartoons.

בקריקטורות, כן, בקריקטורות.

Show the positive power of cartoons.

להראות את הצד החיובי של קריקטורות.

It's a great tool of communication

זה כלי נהדר לתקשורת.

for bad or for good.

לטוב או לרע.

And cartoons can cross boundaries,

וקריקטורות יכולות לחצות גבולות,

as you have seen.

כמו שראיתם.

And humor is a good way, I think,

והומור הוא דרך טובה, אני חושב,

to address serious issues.

להתייחס לנושאים רציניים.

And I'm very proud of what they did.

ואני מאוד גאה במה שהם עשו.

I mean, they didn't agree with each other -- that was not the point.

אני מתכוון, הם לא הסכימו אחד עם השני -- זאת לא הייתה הנקודה.

And I didn't ask them to do nice cartoons.

ולא ביקשתי מהם לעשות קריקטורות נחמדות.

The first day, they were even shouting at each other.

ביום הראשון, הם אפילו צעקו אחד על השני.

But they came up with a book,

אבל הם יצאו עם ספר,

looking back at 13 years

שבוחן 13 שנה אחורה

of political crisis in Ivory Coast.

את המשבר הפוליטי בחוף השנהב.

So the idea was there.

אז הרעיון הזה שם.

And I've been doing projects like this,

ואני עשיתי פרוייקטים כאלה

in 2009 in Lebanon,

בלבנון ב2009,

this year in Kenya, back in January.

השנה, בקניה, בינואר שהיה.

In Lebanon, it was not a book.

בלבנון, זה לא היה ספר.

The idea was to have --

הרעיון היה לקחת --

the same principal, a divided country --

אותו העיקרון, מדינה מחולקת --

take cartoonists from all sides

לקחת קריקטוריסטים מכל הצדדים

and let them do something together.

ולתת להם לעשות משהו ביחד.

So in Lebanon,

אז בלבנון,

we enrolled the newspaper editors,

הכנסנו את עורכי העיתונים,

and we got them to publish

וגרמנו להם לפרסם

eight cartoonists from all sides all together on the same page,

שמונה קריקטוריסטים מכל הצדדים כולם ביחד על אותו עמוד,

addressing the issue affecting Lebanon,

שמתייחס לנושא שמשפיע על לבנון,

like religion in politics and everyday life.

כמו דת בפוליטיקה וחיי היום יום.

And it worked.

וזה עבד.

For three days, almost all the newspapers of Beirut

למשך שלושה ימים, כמעט כל העיתונים בביירות

published all those cartoonists together --

פרסמו את כל הקריקטוריסטים האלה ביחד --

anti-government,

אנטי-ממשלתיים,

pro-government,

פרו-ממשלתיים,

Christian,

נוצריים,

Muslim, of course,

מוסלמים, כמובן,

English-speaking, well, you name it.

דוברי אנגלית, ובכן, רק תאמרו.

So this was a great project.

אז זה היה פרוייקט נהדר.

And then in Kenya, what we did

ואז בקניה, מה שעשינו

was addressing the issue of ethnicity,

היה להתייחס לנושא של אתניות,

which is a poison in a lot of places in Africa.

שהוא רעל בהרבה מקומות באפריקה.

And we did video clips --

ועשינו סרטוני וידאו.

you can see them if you go to YouTube/Kenyatoons.

אתם יכולים לראות אותם אם תלכו ליוטיוב\קניה-טיונז.

So, preaching for freedom of speech

אז, להטיף לחופש הביטוי

is easy here,

זה קל כאן,

but as you have seen

כמו שראיתם

in contexts of repression or division,

בהקשר של רדיפה או פילוג,

again, what can a cartoonist do?

שוב, מה יכול קריקטוריסט לעשות?

He has to keep his job.

הוא צריך לשמור על העבודה שלו.

Well I believe that in any context anywhere,

ובכן אני מאמין שבכל הקשר בכל מקום,

he always has the choice at least

תמיד יש לו לפחות את הבחירה

not to do a cartoon

לא לעשות קריקטורה

that will feed hatred.

שתסית לשנאה.

And that's the message I try to convey to them.

וזה המסר שאני מנסה להעביר להם.

I think we all always have the choice in the end

אני חושב שלכולנו תמיד יש את הבחירה בסוף

not to do the bad thing.

לא לעשות את הדבר הרע.

But we need to support

אבל אנחנו צריכים לתמוך

these independent, critical

בקולות ה[לא ברור], הביקורתיים,

and responsible voices

האחראיים האלה.

in Africa, in Lebanon,

באפריקה, בלבנון,

in your local newspaper,

בעיתון המקומי שלכם,

in the Apple store.

בחנות אפל.

Today, tech companies

היום, חברות טכנולוגיות

are the world's largest editors.

הם העורכים הכי גדולים בעולם.

They decide what is too offensive

הם מחליטים מה פוגע מדי

or too provocative for you to see.

או יותר מדי מתגרה מכדי שתראה אותו.

So really, it's not about the freedom of cartoonists;

אז בעצם, זה לא על החופש של הקריקטוריסטים;

it's about your freedoms.

זה על החופש שלכם.

And for dictators all over the world,

ובשביל דיקטטורים בכל העולם,

the good news

החדשות הטובות

is when cartoonists,

הן כשקריקטוריסטים,

journalists and activists shut up.

עיתונאים ופעילים, שותקים.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(כפיים)