Why work doesn't happen at work | Jason Fried

מתרגם: Elad Sherf מבקר: Sigal Tifferet

אז אני הולך לדבר על עבודה

So I'm going to talk about work;

specifically, why people can't seem to get work done at work,

באופן ספציפי, על הסיבה שאנשים

לא מצליחים לעבוד בעבודה

which is a problem we all kind of have.

שזו בעייה שיש לכולנו.

But let's sort of start at the beginning.

אבל בואו ונתחיל מההתחלה

So, we have companies and non-profits and charities

אז יש חברות, וארגונים ללא מטרות רווח

and all these groups that have employees or volunteers of some sort.

וכל הקבוצות האלה

שיש להם עובדים

או מתנדבים מסוג זה או אחר.

And they expect these people who work for them

והם מצפים שהאנשים הללו יבצעו עבודה עבורם

עבודה מצויינת --

to do great work --

I would hope, at least.

אני לפחות מקווה.

At least good work, hopefully, at least it's good work --

לפחות עבודה טובה, בתקווה, לפחות, עבודה טובה --

hopefully great work.

בתקווה עבודה מצויינת.

And so what they typically do is they decide

אז מה שבדרך דרך כלל הם מחליטים

that all these people need to come together in one place to do that work.

שכל האנשים הללו צריכים לבוא ביחד למקום אחד

כדי לעבוד.

So a company, or a charity, or an organization of any kind,

אז החברה או ארגון הצדקה, או כל ארגון מכל סוג,

unless you're working in Africa, if you're really lucky to do that --

הם בדרך כלל -- אלא אם כן מדובר באפריקה,

אם באמת יש לך מזל --

most people have to go to an office every day.

רוב האנשים צריכים ללכת למשרד מידי יום.

And so these companies,

והחברות הללו,

they build offices.

בונות משרדים.

They go out and they buy a building, or they rent a building,

הן יוצאות, וקונות בניין או שוכרות בניין,

or they lease some space,

או חוכרות איזה שטח,

and they fill this space with stuff.

וממלאות את השטח הזה עם דברים.

They fill it with tables, or desks,

ממלאות את השטח עם שולחנות עבודה,

chairs, computer equipment,

כסאות, ציוד מחשב,

תוכנה,

software, Internet access,

גישה לאינטרנט,

maybe a fridge, maybe a few other things,

אולי מקרר, אולי עוד כמה דברים,

and they expect their employees, or their volunteers,

והן מצפות שהעובדים או המתנדבים שלהן,

יבואו למקום הזה כל יום ויעשו עבודה מצויינת.

to come to that location every day to do great work.

It seems like it's perfectly reasonable to ask that.

זה נראה הגיוני לחלוטין לבקש זאת.

However, if you actually talk to people

יחד עם זאת, אם אתה טורח לדבר עם אנשים

ואולי אפילו שואל את עצמך,

and even question yourself, and you ask yourself,

אתה שואל את עצמך,

where do you really want to go when you really need to get something done?

לאן אני באמת רוצה ללכת כשאני רוצה להצליח לעשות משהו?

You'll find out that people don't say what businesses think they would say.

אתם מוצאים שאנשים לא אומרים

מה שעסקים חושבים שהם יאמרו.

If you ask people the question:

אם תשאלו אנשים: לאן אתה באמת צריך ללכת

Where do you need to go when you need to get something done?

כשאתה רוצה להצליח לעשות משהו?

Typically, you get three different kinds of answers.

בדרך כלל תקבל אחת משלוש תשובות

One is kind of a place or a location or a room.

התשובה הראשונה היא סוג של מקום, מיקום או חדר.

Another one is a moving object,

התשובה השנייה היא חפץ נע.

and a third is a time.

והשלישית היא זמן.

So here are some examples.

אז הנה כמה דוגמאות.

I've been asking people this question for about 10 years:

כשאני שואל אנשים -- ואני שואל אנשים את השאלה הזו כבר כ- 10 שנים --

"Where do you go when you really need to get something done?"

אני שואל אותם, "לאן אתה הולך כשאתה באמת רוצה להספיק לעשות משהו?"

אני שומע תשובות כמו: המרפסת, הדק,

I'll hear things like, the porch, the deck, the kitchen.

המטבח.

I'll hear things like an extra room in the house,

אני שומע תשובות כמו החדר הנוסף בבית,

המרתף,

the basement,

the coffee shop, the library.

בית הקפה, הספרייה.

And then you'll hear things like the train,

ואז תשמעו תשובות כמו ברכבת,

a plane, a car -- so, the commute.

במטוס, במכונית -- כלומר בתנועה.

And then you'll hear people say,

ואז תשמעו אנשים אומרים,

"Well, it doesn't really matter where I am,

"זה לא באמת משנה איפה אני נמצא,

as long as it's early in the morning or late at night or on the weekends."

כל עוד זה מאוד מוקדם בבוקר או מאוד מאוחר בלילה או במהלך סוף השבוע".

כמעט אף פעם אני לא אשמע מישהו עונה במשרד.

You almost never hear someone say, "The office."

אבל עסקים מוציאים כל כך הרבה כסף על מקום שנקרא המשרד,

But businesses are spending all this money on this place called the office,

והם מכריחים אנשים ללכת לשם כל הזמן,

and they're making people go to it all the time,

אבל אנשים לא עובדים במשרד.

yet people don't do work in the office.

מה ההסבר?

What is that about?

(Laughter)

למה זה?

Why is that? Why is that happening?

למה זה קורה?

And what you find out is,

ומה שנגלה, אם נחפור מעט עמוק יותר,

if you dig a little bit deeper, you find out that people --

נגלה שאנשים --

זה מה שקורה --

this is what happens:

People go to work,

אנשים הולכים לעבודה,

and they're basically trading in their work day

והלכה למעשה הם מחליפים את יום העבודה שלהם

for a series of "work moments" -- that's what happens at the office.

עבור סדרה של רגעי עבודה.

זה מה שקורה במשרד.

You don't have a work day anymore. You have work moments.

אין לך יותר יום עבודה; יש לך רגעי עבודה.

כאילו הדלת של המשרד היא מעבד מזון,

It's like the front door of the office is like a Cuisinart,

and you walk in and your day is shredded to bits,

שברגע שאתה נכנס היום שלך נחתך לחתיכות קטנות,

מכיוון שיש לך 15 דקות כאן ו- 15 דקות שם,

because you have 15 minutes here, 30 minutes there,

and something else happens, you're pulled off your work,

ואז משהו קורה ואתה נמשך מהעבודה שלך,

ואז אתה צריך לעשות משהו אחר, אז יש עוד 20 דקות, ואז ארוחת צהריים.

then you have 20 minutes, then it's lunch, then you have something else to do ...

אז יש לך עוד משהו לעשות,

Then you've got 15 minutes, and someone pulls you aside and asks you a question,

אז יש לך 15 דקות, ומישהו אחר מושך אותך הצידה ושואל אותך איזה שאלה.

ובלי ששמת לב, השעה 17:00,

and before you know it, it's 5 p.m.,

and you look back on the day,

ואתה מסתכל אחורה על היום,

and you realize that you didn't get anything done.

וקולט שלא הספקת כלום.

אני מתכוון, כולנו עברנו את זה.

We've all been through this.

We probably went through it yesterday or the day before, or the day before that.

זה בטח קרה לנו אתמול,

או שלשום, או יום לפני כן.

You look back on your day,

אתה מסתכל על היום, וחושב לעצמך, לא הספקתי כלום היום.

and you're like, "I got nothing done today.

I was at work. I sat at my desk. I used my expensive computer.

הייתי בעבודה.

ישבתי ליד השולחן שלי. השתמשתי במחשב היקר שלי.

I used the software they told me to use.

השתמשתי בתוכנה שאמרו לי להשתמש בה.

I went to these meetings I was asked to go to.

הלכתי לכל הפגישות שביקשו ממני להשתתף בהן.

I did these conference calls. I did all this stuff.

השתתפתי בשיחות ועידה. עשיתי את כל הדברים האלו.

But I didn't actually do anything.

אבל למעשה לא עשיתי כלום.

I just did tasks.

רק ביצעתי מטלות.

I didn't actually get meaningful work done."

לא הספקתי לעשות עבודה משמעותית.

And what you find is that, especially with creative people --

ומה שמגלים, במיוחד עם אנשים יצירתיים --

designers, programmers, writers, engineers, thinkers --

מעצבים, מתכנתים,

סופרים, מהנדסים,

אנשי מחשבה --

that people really need long stretches of uninterrupted time

שאנשים באמת צריכים

משכים ארוכים של זמן ללא הפרעה כדי להספיק משהו.

to get something done.

You cannot ask somebody to be creative in 15 minutes

אי אפשר לבקש מאדם להיות יצירתי ב- 15 דקות

and really think about a problem.

ובאמת לחשוב לעומק על בעיה.

You might have a quick idea,

אולי יהיה לו רעיון מהיר,

but to be in deep thought about a problem and really consider a problem carefully,

אבל בשביל לחשוב לעומק על בעיה ובאמת לבחון אותה בזהירות,

you need long stretches of uninterrupted time.

יש צורך במשכים ארוכים ללא הפרעה.

And even though the work day is typically eight hours,

ולמרות שימי עבודה הם בדרך כלל באורך של שמונה שעות,

how many people here have ever had eight hours to themselves at the office?

לכמה אנשים באמת היו שמונה שעות לעצמם במשרד?

מה לגבי שבע שעות?

How about seven hours?

Six? Five? Four?

שש? חמש? ארבע?

When's the last time you had three hours to yourself at the office?

מתי הפעם האחרונה שהיו לך שלוש שעות לעצמך במשרד?

Two hours? One, maybe?

שעתיים? שעה, אולי.

Very, very few people actually have

מעט מאוד אנשים זוכים

long stretches of uninterrupted time at an office.

למשכים ארוכים של זמן ללא הפרעה במשרד.

And this is why people choose to do work at home,

וזו הסיבה שאנשים בוחרים לעבוד בבית,

or they might go to the office,

או שאולי הם ילכו למשרד,

but they might go to the office really early in the day,

אבל יגיעו למשרד מאוד מוקדם בבוקר,

או אפילו מאוחר בלילה שאין אף אחד,

or late at night when no one's around,

or they stick around after everyone's left,

או שהם נשארים מאוחר אחרי שכולם הלכו, או שהם הולכים למשרד בסופי שבוע,

or go in on the weekends,

או שהם מספיקים לעבוד במטוס,

or they get work done on the plane, in the car or in the train,

או במכונית או ברכבת

because there are no distractions.

בגלל שאין הסחות דעת.

Now there are different kinds of distractions,

גם במקומות הללו יש הסחות דעת,

but not the really bad distractions, which I'll talk about in a minute.

אבל אלו לא הסחות דעת רעות באמת

מהסוג שאדבר עליו עוד מעט.

And this whole phenomenon of having short bursts of time to get things done

וכל התופעה הזו

של פרצים קצרים של זמן להספיק לעשות דברים

reminds me of another thing that doesn't work when you're interrupted,

מזכיר לי משהו אחר

שלא עובד כשמפריעים לך כל הזמן,

and that is sleep.

וזה שינה.

I think that sleep and work are very closely related --

אני חושב ששינה ועבודה קרובים אחד לשני רעיונית.

וזה לא רק שאי אפשר לעבוד כשישנים

not because you can work while you're sleeping and sleep while you're working.

ואי אפשר לישון כשעובדים.

That's not really what I mean.

זו לא כוונתי.

I'm talking specifically about the fact that sleep and work are phase-based,

אני מדבר על העובדה

ששינה ועבודה

הן מבוססות שלבים,

or stage-based, events.

או אירועים מבוססי שלבים.

Sleep is about sleep phases, or stages -- some people call them different things.

אז שינה עוסקת למעשה בשלבי שינה --

אנשים קוראים להם בשמות שונים.

There are five of them, and in order to get to the really deep ones,

יש חמישה שלבים כאלו,

וכדי להגיע לשלבים העמוקים באמת, המשמעותיים באמת,

the meaningful ones, you have to go through the early ones.

אתה חייב לעבור דרך המוקדמים.

If you're interrupted while you're going through the early ones --

ואם מפריעים לך בזמן השלבים המוקדמים --

אם מישהו נתקל בך במיטה,

if someone bumps you in bed, or there's a sound, or whatever happens --

או שיש רעש, או לא משנה מה קורה --

you don't just pick up where you left off.

אתה לא ממשיך מאותו השלב.

If you're interrupted and woken up,

אם מפריעים לך ואתה מתעורר,

you have to start again.

אתה חייב להתחיל מהתחלה.

So you have to go back a few phases and start again.

אז אתה חוזר כמה שלבים לאחור ומתחיל מחדש.

And what ends up happening -- you might have days like this

ומה שקורה בסוף -- יש ימים שהם כאלה

שאתה מתעורר בשמונה בבוקר, או בשבע בבוקר,

where you wake up at eight or seven in the morning, or whenever you get up,

ומתי שלא התעוררת,

and you're like, "I didn't sleep very well.

ואתה אומר לעצמך, בן אדם, לא באמת ישנתי כמו שצריך.

I did the sleep thing -- I went to bed, I laid down,

עשיתי את עניין השינה -- הלכתי למיטה, שכבתי שם --

but I didn't really sleep."

אבל לא באמת ישנתי.

People say you go "to" sleep,

אנשים אומרים שהם הולכים לישון,

but you don't go to sleep, you go towards sleep; it takes a while.

אבל אנשים לא הולכים לישון, הם הולכים לקראת שינה.

זה פשוט לוקח זמן; חייבים לעבור דרך השלבים השונים.

You've got to go through phases and stuff,

and if you're interrupted, you don't sleep well.

ואם מפריעים לך, אתה לא ישן טוב.

So does anyone here expect someone to sleep well

אז איך אנחנו מצפים -- האם מישהו כאן מצפה לישון טוב

אם יפריעו לו כל הלילה?

if they're interrupted all night?

I don't think anyone would say yes.

אני לא חושב שמישהו יענה בחיוב.

Why do we expect people to work well

למה אנחנו מצפים מאנשים לעבוד כמו שצריך

if they're being interrupted all day at the office?

אם כל היום מפריעים להם במשרד?

איך אנחנו יכולים לצפות מאנשים לעשות את העבודה שלהם

How can we possibly expect people to do their job

if they go to the office and are interrupted?

אם הם באים למשרד כדי שיפריעו להם?

That doesn't really seem like it makes a lot of sense, to me.

זה פשוט לא נראה לי הגיוני.

So what are the interruptions that happen at the office but not at other places?

אז מהן אותן הפרעות שקורות במשרד

ושלא קורות במקומות אחרים?

Because in other places, you can have interruptions like the TV,

במקומות אחרים, יכולות להיות לך הפרעות,

כמו למשל, טלויזיה,

or you could go for a walk, or there's a fridge downstairs,

או שאתה יכול לצאת להליכה,

והמקרר נמצא איפשהו למטה,

or you've got your own couch, or whatever you want to do.

ויש לך את הספה שלך, או מה שלא תרצה לעשות.

If you talk to certain managers, they'll tell you

ואם תדבר עם מנהלים מסויימים,

הם יגידו לך שהם לא רוצים את העובדים שלהם בבית

that they don't want their employees to work at home

because of these distractions.

בגלל הסחות הדעת הללו.

They'll sometimes also say,

הם יגידו גם --

לפעמים הם יגידו גם,

"If I can't see the person, how do I know they're working?"

"נו באמת, אם אתה לא יכול לראות את העובד, איך אני אדע שהוא עובד?"

which is ridiculous, but that's one of the excuses that managers give.

מה שלי נשמע מגוחך, אבל זה אחד התירוצים שמנהלים נותנים.

And I'm one of these managers. I understand. I know how this goes.

ואני אחד המנהלים הללו.

אני מבין; אני יודע איך זה עובד.

We all have to improve on this sort of thing.

כולנו צריכים להשתפר בקטע הזה.

אבל פעמים רבות הם יציינו את הסחות הדעת.

But oftentimes they'll cite distractions:

"אני לא יכול לתת למישהו לעבוד בבית.

"I can't let someone work at home.

They'll watch TV, or do this other thing."

הוא יראה טלויזיה. הוא יעשה דברים אחרים".

It turns out those aren't the things that are distracting,

מה שמסתבר זה שאלו לא הדברים שמסיחים את הדעת מהעבודה.

Because those are voluntary distractions.

מכיוון שאלו פעולות רצוניות.

You decide when you want to be distracted by the TV,

אתה בוחר מתי להיות מוסח על ידי הטלויזיה.

when you want to turn something on,

אתה מחליט מתי להדליק משהו.

or when you want to go downstairs or go for a walk.

אתה מחליט מתי אתה רוצה לרדת למטה או לצאת להליכה.

At the office,

במשרד, רוב הסחות הדעות וההפרעות

most of the interruptions and distractions

שגורמות לכך שאנשים לא מספיקים לעבוד

that really cause people not to get work done are involuntary.

הן לא רצוניות.

So let's go through a couple of those.

אז בואו ונדבר על שתי הסחות דעת כאלו.

Now, managers and bosses will often have you think

מנהלים ובוסים

יגרמו לכם לחשוב שהסחות הדעת האמיתיות בעבודה

that the real distractions at work

are things like Facebook and Twitter

הם דברים כמו פייסבוק וטוויטר

and YouTube and other websites,

ויו-טיוב ואתרים אחרים.

and in fact, they'll go so far as to actually ban these sites at work.

ולמעשה, זה יגיע לכדי כך

שהם יאסרו את האתרים הללו בעבודה.

Some of you may work at places where you can't get to certain sites.

כמה מכם אולי עובדים במקומות שבהם הגישה לאתרים כאלו אסורה.

מה? אנחנו בסין? מה לכל הרוחות קורה כאן?

I mean, is this China? What the hell is going on here?

You can't go to a website at work, and that's the problem?

אתה לא יכול לגלוש לאתר בעבודה,

וזו הבעיה, זו הסיבה שבגלל אנשים לא מספיקים לעבוד,

That's why people aren't getting work done,

בגלל שהם גולשים לפייסבוק וטוויטר?

because they're on Facebook and Twitter?

זה מגוחך. זו תרמית.

That's kind of ridiculous. It's a total decoy.

Today's Facebook and Twitter and YouTube,

ופייסבוק וטוויטר ויו-טיוב של היום,

these things are just modern-day smoke breaks.

הדברים הללו הם רק הגרסה המודרנית להפסקת סיגריה,

No one cared about letting people take a smoke break for 15 minutes 10 years ago,

לאף אחד לא היה אכפת לתת לאנשים הפסקת סיגריה ל- 15 דקות

לפני 10 שנים,

so why does anyone care if someone goes to Facebook

אז למה למישהו יהיה אכפת שאנשים גולשים לפייסבוק פה ושם

or Twitter or YouTube here and there?

או לטוויטר פה ושם, או ליו-טיוב פה ושם?

אלו לא הבעיות האמיתיות במשרד.

Those aren't the real problems in the office.

The real problems are what I like to call the M&Ms,

הבעיות האמיתיות הם הדברים אותם אני מכנה

מ"י

the Managers and the Meetings.

המנהלים והישיבות

Those are the real problems in the modern office today.

אלו הבעיות האמיתיות במשרד המודרני.

וזו הסיבה בגללה אנשים לא מצליחים לעבוד בעבודה,

And this is why things don't get done at work,

it's because of the M&Ms.

זה בגלל המ"י.

Now what's interesting is,

מה שמעניין,

if you listen to all the places that people talk about doing work,

אם בוחנים היטב את המקומות שאליהם אנשים בורחים כדי להצליח לעבודה --

like at home, in the car, on a plane, late at night, or early in the morning,

כמו הבית, או המכונית, או המטוס,

או מאוחר בלילה, או מוקדם בבוקר --

you don't find managers and meetings.

לא מוצאים שם מנהלים וישיבות;

You find a lot of other distractions, but not managers and meetings.

מוצאים הרבה הסחות דעת אחרות, אבל לא מנהלים וישיבות.

אז אלו הדברים שלא נמצאים בשום מקום אחר,

So these are the things that you don't find elsewhere,

אבל נמצאים במשרד.

but you do find at the office.

And managers are basically people whose job it is to interrupt people.

ומנהלים באופן בסיסי הם אנשים

שהתפקיד שלהם זה להפריע לאנשים אחרים.

That's pretty much what managers are for. They're for interrupting people.

זה למעשה הסיבה בגללה מנהלים קיימים, כדי להפריע לאנשים אחרים.

They don't really do the work, so they make sure everyone else is doing work,

הם לא באמת עושים את העבודה,

אז הם חייבים לוודא שכל האחרים עושים את העבודה, שזה למעשה להפריע להם.

which is an interruption.

ויש לנו הרבה מנהלים בעולם עכשיו.

We have lots of managers in the world now, and a lot of people in the world,

ויש המון אנשים בעולם עכשיו.

and a lot of interruptions by these managers.

ויש המון הפרעות בעולם עכשיו בגלל מנהלים.

They have to check in: "Hey, how's it going?

הם חייבים לבדוק: "היי, איך הולך?

Show me what's up." This sort of thing.

תראה לי מה חדש" ודברים כאלה.

They keep interrupting you at the wrong time,

והם ממשיכים להפריע בזמן הלא נכון,

כשאנשים מנסים לעשות את מה שמשלמים להם לעשות,

while you're actually trying to do something they're paying you to do,

מנהלים נוטים להפריע להם.

they tend to interrupt you.

That's kind of bad.

זה די רע.

But what's even worse is the thing that managers do most of all,

אבל מה שיותר גרוע זה מה שמנהלים עושים יותר מכל דבר אחר,

which is call meetings.

שנקרא ישיבות.

And meetings are just toxic,

וישיבות הן דבר מזוהם,

terrible, poisonous things

נורא ורעיל

during the day at work.

במשך יום העבודה.

(Laughter)

כולנו יודעים כמה זה נכון.

We all know this to be true,

and you would never see a spontaneous meeting called by employees.

לעולם לא תראה ישיבה פתאומית שהעובדים כינסו;

זה לא עובד ככה.

It doesn't work that way.

The manager calls the meeting

המנהל מכנס את הישיבה,

so the employees can all come together,

כדי שהעובדים יתכנסו יחד,

and it's an incredibly disruptive thing to do to people --

והאירוע הזה ממש מפריע לאנשים --

למעשה אומרים: "תראו,

to say, "Hey look,

we're going to bring 10 people together right now and have a meeting.

אנחנו הולכים להביא 10 אנשים ולעשות ישיבה.

I don't care what you're doing,

לא אכפת לי מה אתם עושים.

you've got to stop doing it, so you can have this meeting."

אתם צריכים להפסיק מה שאתם עושים כדי שתוכלו לבוא לישיבה".

I mean, what are the chances that all 10 people are ready to stop?

מה הסיכוי שכל עשרת האנשים מוכנים לעצור באותו זמן?

What if they're thinking about something important, or doing important work?

מה אם הם חושבים על משהו חשוב?

מה אם הם באמצע עבודה חשובה?

All of a sudden you tell them they have to stop doing that to do something else.

לפתע אתם אומר להם להפסיק מה שהם עושים

כדי לעשות משהו אחר.

So they go into a meeting room, they get together,

אז הם הולכים לחדר ישיבות, יחדיו,

and they talk about stuff that doesn't really matter, usually.

ומדברים על דברים שלא ממש משנים בדרך כלל.

Because meetings aren't work.

בגלל שישיבות אינן עבודה.

Meetings are places to go to talk about things

ישיבות הן מקום שבו מדברים על דברים שאמורים לעשות מאוחר יותר.

you're supposed to be doing later.

אבל ישיבות גם מתרבות.

But meetings also procreate.

ישיבה אחת בדרך כלל מובילה לעוד אחת

So one meeting tends to lead to another meeting,

שבדרך כלל מובילה לעוד אחת.

which leads to another meeting.

There's often too many people in the meetings,

ובדרך כלל יש יותר מידי אנשים בישיבות,

והן מאוד, מאוד יקרות לארגון.

and they're very, very expensive to the organization.

Companies often think of a one-hour meeting as a one-hour meeting,

חברות הרבה פעמים חושבות ששעת ישיבה היא שעת ישיבה,

אבל זה לא נכון, אלא אם כן יש רק אדם אחד בישיבה.

but that's not true, unless there's only one person.

If there are 10 people, it's a 10-hour meeting, not a one-hour meeting.

אם יש 10 אנשים בישיבה, זה 10 שעות ישיבה, לא שעת ישיבה.

אלו 10 שעות יצרנות ששאר הארגון לא יזכה להן

It's 10 hours of productivity taken from the rest of the organization

בשביל לקיים ישיבה בת שעה אחת,

to have this one-hour meeting, which probably should have been handled

שככל הנראה צריכה הייתה לכלול שנים או שלושה אנשים

by two or three people talking for a few minutes.

שיפגשו לכמה דקות.

But instead, there's a long scheduled meeting,

במקום זאת, מתוכננת ישיבה ארוכה,

because meetings are scheduled the way software works,

בגלל שישיבות מתוכננות בהתאם לתוכנה שקובעת אותן

which is in increments of 15 minutes, or 30 minutes, or an hour.

שזה במרווחים של 15 דקות או 30 דקות או שעה.

You don't schedule an eight-hour meeting with Outlook; you can't.

אי אפשר לקבוע ישיבה בת 8 שעות באוטלוק.

אי אפשר. אני לא חושב שאפשר.

You can go 15 minutes or 30 minutes or 45 minutes or an hour.

אתה יכול לקבוע 15 דקות או 30 דקות או 45 דקות או שעה.

And so we tend to fill these times up

ואז נוטים למלא את הזמן הזה

when things should go really quickly.

כאשר למעשה דברים צריכים לקחת זמן מועט.

So meetings and managers are two major problems in businesses today,

אז ישיבות ומנהלים הם שתי בעיות מרכזיות בעסקים היום,

בעיקר במשרדים.

especially at offices.

These things don't exist outside of the office.

אלו בעיות שלא קיימות מחוץ למשרד.

So I have some suggestions to remedy the situation.

אז יש לי כמה הצעות

לתיקון המצב.

What can managers do --

מה מנהלים יכולים לעשות --

enlightened managers, hopefully --

מנהלים נאורים, בתקווה --

what can they do to make the office a better place for people to work,

מה הם יכולים לעשות כדי להפוך את המשרד למקום טוב יותר לעבודה

so it's not the last resort, but it's the first resort,

כדי שזה לא יהיה המפלט האחרון, אלא הבחירה הראשונה?

so that people start to say,

כדי שאנשים יתחילו להגיד,

"When I really want to get stuff done, I go to the office."

"כשאני באמת רוצה להספיק לעשות משהו, אני הולך למשרד".

Because the offices are well-equipped;

בגלל שמשרדים מצויידים כראוי,

everything is there for them to do the work.

הכל נמצא שם כדי שאנשים יוכלו לעבוד כראוי,

But they don't want to go there right now, so how do we change that?

אבל הם לא רוצים ללכת לשם עכשיו, אז איך אנחנו יכולים לשנות זאת?

אני אשתף אתכם בשלוש הצעות שלי.

I have three suggestions to share with you.

נשארו לי עוד שלוש דקות, ככה שזה מתאים בדיוק.

I have about three minutes, so that'll fit perfectly.

כולנו שמענו על יום שישי לא רשמי.

We've all heard of the Casual Friday thing.

I don't know if people still do that.

אני לא יודע אם אנשים עדין משתמשים בזה.

But how about "No-talk Thursdays?"

אבל מה דעתכם על יום חמישי ללא דיבור?

(Laughter)

מה לגבי --

Pick one Thursday once a month,

נבחר יום חמישי אחד פעם אחת בחודש

and cut it in half, just the afternoon -- I'll make it easy for you.

ונחתוך את היום בחצי ונגיד שרק אחר הצהריים -- אני אעשה את זה מאוד קל בשבילכם.

So just the afternoon, one Thursday.

רק אחר הצהרים, יום חמישי אחד.

First Thursday of the month, just the afternoon,

יום חמישי הראשון של החודש -- רק אחר הצהריים --

nobody in the office can talk to each other.

נאסור על אנשים במשרד לדבר אחד עם השני.

רק שקט, זהו.

Just silence, that's it.

And what you'll find

מה שתגלו

is that a tremendous amount of work gets done

זה שמתרחשת כמות אדירה של עבודה

when no one talks to each other.

כאשר אף אחד לא מדבר עם אף אחד אחר.

This is when people actually get stuff done,

זה הזמן שאנשים למעשה מספיקים לעשות דברים,

is when no one's bothering them or interrupting them.

כאשר אף אחד לא מטריד אותם, כאשר אף אחד לא מפריע להם.

Giving someone four hours of uninterrupted time

ואתם יכולים לתת למישהו -- לתת למישהו ארבע שעות של זמן ללא הפרעה

is the best gift you can give anybody at work.

זו המתנה הכי טובה שאפשר לתת למישהו בעבודה.

זה יותר טוב ממחשב.

It's better than a computer,

better than a new monitor, better than new software,

זה יותר טוב ממסך חדש. זה יותר טוב מתוכנה חדישה.

or whatever people typically use.

או מה שזה לא יהיה שאנשים בדרך כלל משתמשים בו.

Giving them four hours of quiet time at the office

לתת להם ארבע שעות של שקט במשרד

is going to be incredibly valuable.

יתגלה כבעל ערך משמעותי.

If you try that, I think you'll agree, and hopefully you can do it more often.

ואם תנסו, אני חושב שגם אתם תסכימו.

ואולי, בתקווה תוכלו לעשות זאת לעיתים קרובות יותר.

So maybe it's every other week,

אולי פעם בשבועיים,

or every week, once a week,

או כל שבוע, פעם בשבוע,

afternoons no one can talk to each other.

אחר צהריים שבו אסור לדבר.

That's something that you'll find will really, really work.

זה משהו שתגלו שבאמת עובד.

Another thing you can try,

עוד משהו שאתם יכולים לנסות

is switching from active communication and collaboration,

זה לעבור מתקשורת

ושיתוף פעולה אקטיבי

which is like face-to-face stuff -- tapping people on the shoulder,

שכולל בעיקר מפגשים פנים אל פנים,

לטפוח לאנשים על השכם, להגיד להם שלום, להשתתף בפגישות,

saying hi to them, having meetings,

and replace that with more passive models of communication,

למודלי תקשורת יותר פסיביים

שעושים שימוש באמצעים כמו דואר אלקטרוני ומסרים מידיים,

using things like email and instant messaging,

or collaboration products, things like that.

או מוצרי שיתוף פעולה -- דברים כאלו.

Now some people might say email is really distracting,

עכשיו כמה אנשים יגידו שדואר אלקטרוני זה הסחה רצינית

I.M. is really distracting, and these other things are really distracting,

ומסרים מידיים זה גם מסיח

וגם הדברים האחרים מסיחים את הדעת,

but they're distracting at a time of your own choice and your own choosing.

אבל הם מסיחים את הדעת בזמן שנבחר ונקבע מראש.

אפשר לסגור את התוכנה של הדואר האלקטרוני, אי אפשר לסגור את הבוס שלך.

You can quit the email app; you can't quit your boss.

You can quit I.M.;

אפשר לסגור תוכנת הודעות מיידיות,

you can't hide your manager.

אי אפשר להחביא את המנהל שלך.

You can put these things away,

אפשר לשים את הדברים האלו בצד,

and then you can be interrupted on your own schedule, at your own time,

ואז לאפשר להם להפריע לך בזמן שנקבע על ידך,

when you're available, when you're ready to go again.

כאשר אתה זמין, כאשר אתה מוכן להתחיל לעסוק בהם.

בגלל שעבודה, כמו שינה, מתרחשת בשלבים.

Because work, like sleep, happens in phases.

So you'll be going up, doing some work,

אז אנשים יעלו קצת בשלבים ויספיקו קצת עבודה

and then you'll come down from that work,

ואז הם ירדו מהעבודה בשלבים,

and then maybe it's time to check that email or I.M.

ואז אולי זה יהיה הזמן הנכון עבורם לבדוק דואר אלקטרוני, או מסרים מיידיים.

There are very, very few things that are that urgent,

ובסופו של דבר יש מעט דברים באמת דחופים

that need to happen, that need to be answered right this second.

שצריכים לקרות או לקבל מענה באותו הרגע.

So if you're a manager,

אז אם אתם מנהלים

start encouraging people to use more things like I.M. and email

כדאי לעודד אנשים להשתמש יותר בשירותים כמו מסרים מיידיים דואר אלקטרוני

and other things that someone can put away

ושירותים אחרים שניתן לשים בצד

and then get back to you on their own schedule.

ולחזור אליהם בזמן שנוח לעובד.

And the last suggestion I have is that,

וההצעה האחרונה שלי

שכאשר בכל זאת יש ישיבה קרבה,

if you do have a meeting coming up,

if you have the power, just cancel it.

אם יש לכם את הסמכות,

פשוט בטלו אותה, בטלו את הישיבה הבאה.

Just cancel that next meeting.

(Laughter)

Today's Friday, usually people have meetings on Monday.

היום יום שישי -- אז יום שני, בדרך כלל לאנשים יש ישיבות ביום שני,

פשוט אל תעשו ישיבה.

Just don't have it.

I don't mean move it;

אני לא מתכוון לדחות את הישיבה,

I mean just erase it from memory, it's gone.

אני מתכוון למחוק אותה מהזיכרון, כאילו לא הייתה מעולם.

And you'll find out that everything will be just fine.

ותגלו שהכל בסדר.

All these discussions and decisions you thought you had to make

וכל הדיונים וההחלטות שחשבתם שאתם צריכים

ביום שני ב- 9:00 בבוקר,

at this one time at 9 a.m. on Monday,

just forget about them, and things will be fine.

פשוט תשכחו מהם, ובכל זאת הכל יהיה בסדר.

כאשר לאנשים יהיה בוקר פנוי יותר, הם יוכלו ממש לחשוב,

People will have a more open morning, they can actually think.

ותגלו שכל הדברים שחשבתם שאתם צריכים לעשות,

You'll find out all these things you thought you had to do,

למעשה אין בהם כל צורך.

you don't actually have to do.

אז אלו שלוש ההצעות המהירות שרציתי להציע לכם

So those are just three quick suggestions I wanted to give you guys to think about.

כדי לחשוב על הנושא.

ואני מקווה שכמה מהרעיונות הללו

I hope that some of these ideas were at least provocative enough

עוררו מספיק עניין

for managers and bosses and business owners

כדי שמנהלים ובוסים ובעלי עסקים

and organizers and people who are in charge of other people,

ומארגנים ואנשים שאחראים על אנשים אחרים

to think about laying off a little bit,

יתחילו לחשוב על לשחרר מעט

and giving people more time to get work done.

כדי לתת לאנשים יותר זמן כדי להספיק לעבוד.

I think it'll all pay off in the end.

ואני חושב שזה ישתלם בסוף,

So, thanks for listening.

אז תודה על ההקשבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)