Daniel Goldstein: The battle between your present and future self

מתרגם: Nir Bibi מבקר: Ido Dekkers

Do you remember the story

אתם זוכרים את הסיפור

of Odysseus and the Sirens

על אודיסאוס והסירנות (נימפות ים)

from high school or junior high school?

מן התיכון או חטיבת הביניים?

There was this hero, Odysseus, who's heading back home

היה גיבור אחד, בשם אודיסאוס, שעשה את דרכו הביתה

after the Trojan War.

לאחר מלחמת טרויה.

And he's standing on the deck of his ship,

הוא עומד על סיפון ספינתו,

he's talking to his first mate,

ומדבר עם החובל הראשון,

and he's saying,

ואומר לו,

"Tomorrow, we will sail past those rocks,

"מחר, אנו נפליג מעבר לסלעים אלו,

and on those rocks sit some beautiful women

ועל הסלעים יושבות נשים יפיפיות

called Sirens.

הקרויות סירנות.

And these women sing an enchanting song,

והנשים הללו שרות שיר שובה-לב,

a song so alluring

שיר כה מפתה

that all sailors who hear it

עד כי כל המלחים השומעים אותו

crash into the rocks and die."

מתרסקים על הסלעים ומתים."

Now you would expect, given that,

עכשיו הייתם מניחים שלאור זאת,

that they would choose an alternate route around the Sirens,

הם היו בוחרים בדרך חלופית העוקפת את הסירנות,

but instead Odysseus says,

אך אודיסאוס אומר,

"I want to hear that song.

"אני רוצה לשמוע את השיר.

And so what I'm going to do

ולכן מה שאני עומד לעשות

is I'm going to pour wax in the ears

זה למלא בשעווה את האוזניים

of you and all the men --

שלך ושל שאר המלחים --

stay with me --

המשך לעקוב --

so that you can't hear the song,

כך שלא תוכלו לשמוע את השיר,

and then I'm going to have you tie me to the mast

ואז אבקש מכם לקשור אותי לתורן

so that I can listen

בכדי שאוכל להקשיב לשיר

and we can all sail by unaffected."

ונוכל כולנו להפליג באין מפריע."

So this is a captain

אז זה קפטן

putting the life of every single person on the ship at risk

ששם את את חייו של כל אדם על הספינה בסיכון

so that he can hear a song.

בכדי שהוא יוכל להאזין לשיר.

And I'd like to think if this was the case,

ואני רוצה לחשוב שאם היה מתרחש הדבר,

they probably would have rehearsed it a few times.

הם קרוב לוודאי היו עורכים מספר חזרות.

Odysseus would have said, "Okay, let's do a dry run.

אודיסאוס היה אומר, "טוב, בואו נעשה תרגול על יבש.

You tie me to the mast, and I'm going to beg and plead.

אתם תקשרו אותי לתורן, ואני אתחנן ואפציר בכם.

And no matter what I say, you cannot untie me from the mast.

ולא משנה מה אומר, אתם לא יכולים לשחרר אותי מהתורן.

All right, so tie me to the mast."

טוב, אז קשור אותי לתורן."

And the first mate takes a rope

החובל הראשון לוקח חבל

and ties Odysseus to the mast in a nice knot.

וקושר את אודיסאוס לתורן.

And Odysseus does his best job playacting

ואודיסאוס עושה את תפקידו בהעמדת פנים

and says, "Untie me. Untie me.

ואומר, "שחרר אותי. שחרר אותי.

I want to hear that song. Untie me."

אני רוצה לשמוע את השיר. שחרר אותי."

And the first mate wisely resists

החובל הראשון מסרב בתבונה

and doesn't untie Odysseus.

ולא משחרר את אודיסאוס.

And then Odysseus says, "I see that you can get it.

ואז אודיסאוס אומר, "אני רואה שהבנת.

All right, untie me now and we'll get some dinner."

טוב, שחרר אותי ונלך לאכול ארוחת ערב."

And the first mate hesitates.

החובל הראשון מהסס.

He's like, "Is this still the rehearsal,

הוא חושב, "זה עדיין חלק מהחזרות,

or should I untie him?"

או שאני צריך לשחרר אותו?"

And the first mate thinks,

הוא חושב,

"Well, I guess at some point the rehearsal has to end."

"טוב, אני מניח שבנקודה מסוימת יצטרכו החזרות להסתיים."

So he unties Odysseus, and Odysseus flips out.

אז הוא משחרר את אודיסאוס, וזה יוצא מדעתו.

He's like, "You idiot. You moron.

הוא אומר, "אדיוט. מטומטם.

If you do that tomorrow, I'll be dead, you'll be dead,

אם תפעל ככה מחר, אני אמות, אתה תמות,

every single one of the men will be dead.

כל אחד מהמלחים ימות.

Now just don't untie me no matter what."

אל תתיר אותי לא משנה מה."

He throws the first mate to the ground.

הוא מפיל את החובל הראשון אל הקרקע.

This repeats itself through the night --

הסיפור הזה חוזר על עצמו לאורך הלילה --

rehearsal, tying to the mast,

תרגול, קשירה לתורן,

conning his way out of it,

אודיסאוס משתחרר בעורמה,

beating the poor first mate up mercilessly.

מכה את החובל הראשון ללא רחמים.

Hilarity ensues.

העליצות נמשכת.

Tying yourself to a mast

לקשור את עצמך לתורן

is perhaps the oldest written example

זו אולי הדוגמה העתיקה ביותר

of what psychologists call a commitment device.

למה שפסיכולוגים מכנים "כלי מחויבות."

A commitment device is a decision that you make

כלי מחויבות הוא למעשה החלטה שאתם מקבלים

with a cool head to bind yourself

בקור-רוח, לעצור את עצמכם,

so that you don't do something regrettable

בכדי שלא תעשו מעשה עליו תתחרטו

when you have a hot head.

כאשר אתם חמומי מוח.

Because there's two heads inside one person

מפני שקיימים שני ראשים באדם אחד

when you think about it.

כשחושבים על זה.

Scholars have long invoked this metaphor of two selves

מלומדים עשו שימוש רב במטאפורת העצמיות הכפולה

when it comes to questions of temptation.

כאשר נגעו בשאלות של פיתוי.

There is first, the present self.

ראשית קיים העצמי בהווה.

This is like Odysseus when he's hearing the song.

כמו אודיסאוס בעת שהוא מקשיב לשיר.

He just wants to get to the front row.

הוא רק רוצה לשבת בשורה הראשונה.

He just thinks about the here and now and the immediate gratification.

הוא רק חושב על כאן ועכשיו ועל סיפוק מיידי.

But then there's this other self, the future self.

אבל מלבדו קיים גם עצמי אחר, עצמי עתידי.

This is Odysseus as an old man

זהו אודיסאוס בתור איש מבוגר

who wants nothing more than to retire in a sunny villa

שלא רוצה דבר מלבד לפרוש לגמלאות בוילה שטופת שמש

with his wife Penelope

עם אישתו פנלופה

outside of Ithaca -- the other one.

מחוץ לאיתקה -- השניה.

So why do we need commitment devices?

אז מדוע אנו צריכים כלים ליצירת מחויבות?

Well resisting temptation is hard,

טוב, קשה לעמוד בפני פיתויים,

as the 19th century English economist

כפי שאמר הכלכלן האנגלי מהמאה ה-19

Nassau William Senior said,

נסאו וויליאם סניור,

"To abstain from the enjoyment which is in our power,

"להמנע מהנאה אשר מצויה בהישג ידנו,

or to seek distant rather than immediate results,

או לרצות בתוצאות עתידיות על פני מיידיות,

are among the most painful exertions

הם בין המאמצים המיגעים ביותר

of the human will."

של כוח הרצון האנושי."

If you set goals for yourself and you're like a lot of other people,

אם אתם מציבים לעצמכם מטרות, כמו רבים,

you probably realize

אתם מבינים

it's not that your goals are physically impossible

שהבעיה אינה היות המטרות בלתי אפשריות לביצוע

that's keeping you from achieving them,

שמונעת מכם להשיגן,

it's that you lack the self-discipline to stick to them.

אלא שחסרה לכם משמעת עצמית לדבוק בהן.

It's physically possible to lose weight.

זה אפשרי פיזית לרדת במשקל.

It's physically possible to exercise more.

זה אפשרי פיזית לעשות יותר כושר.

But resisting temptation

אבל לעמוד בפני פיתויים

is hard.

זה קשה.

The other reason

הסיבה השניה

that it's difficult to resist temptation

לכך שקשה לעמוד בפני פיתויים,

is because it's an unequal battle

היא שמדובר במאבק לא הוגן

between the present self and the future self.

בין העצמי שלך בהווה, לעתידי.

I mean, let's face it, the present self is present.

כוונתי, בואו נהיה כנים. העצמי בהווה, הוא נוכח ברגע זה.

It's in control. It's in power right now.

הוא תחת שליטה, הוא המחזיק בכוח כעת.

It has these strong, heroic arms

יש לו זרועות חזקות וכבירות,

that can lift doughnuts into your mouth.

שיכולות לשאת את הדונאטס ישירות לפה שלך.

And the future self is not even around.

והעצמי העתידי בכלל לא בסביבה.

It's off in the future. It's weak.

הוא נמצא אי שם בעתיד. הוא חלש.

It doesn't even have a lawyer present.

אין לו אפילו עורך-דין.

There's nobody to stick up for the future self.

אין מי שיגן על העצמי העתידי.

And so the present self can trounce

ולכן העצמי בהווה יכול לרמוס

all over its dreams.

את חלומותיו.

So there's this battle between the two selves that's being fought,

אז ישנו המאבק הזה בין שני העצמי שמתרחש

and we need commitment devices

ואנו זקוקים לכלים ליצירת מחויבות

to level the playing field between the two.

בכדי להפוך את המאבק בין השניים להוגן.

Now I'm a big fan of commitment devices actually.

אני תומך גדול בכליי מחויבות.

Tying yourself to the mast is the oldest one, but there are other ones

לקשור את עצמך לתורן הוא העתיק ביותר, אך ישנם אחרים

such as locking a credit card away with a key

כנעילת כרטיס האשראי בתא עם מפתח,

or not bringing junk food into the house so you won't eat it

או להמנע מלכניס מזון מהיר לבית בכדי שלא תאכלו אותו,

or unplugging your Internet connection

או ניתוק החיבור לאינטרנט

so you can use your computer.

בכדי שתוכלו להשתמש במחשב.

I was creating commitment devices of my own

אני התחלתי ליצור כליי מחויבות משלי

long before I knew what they were.

זמן רב לפני שידעתי מה הם.

So when I was a starving post-doc

אז כאשר הייתי פוסט-דוקטורנט מורעב

at Columbia University,

באוניברסיטת קולומביה,

I was deep in a publish-or-perish phase of my career.

הייתי עמוק בשלב לפרסם-או-לחדול בקריירה שלי.

I had to write five pages a day

הייתי צריך לכתוב חמישה עמודים ביום

towards papers

בכדי לסיים עבודות

or I would have to give up five dollars.

או שהיה עלי לוותר על חמישה דולרים.

And when you try to execute these commitment devices,

וכשאתם מנסים להוציא לפועל את כליי המחויבות הללו,

you realize the devil is really in the details.

אתם מבינים שהשד נמצא בפרטים הקטנים.

Because it's not that easy to get rid of five dollars.

מפני שזה לא קל כל כך להיפטר מחמישה דולרים.

I mean, you can't burn it; that's illegal.

כלומר, לא ניתן לשרוף אותם; זה לא חוקי.

And I thought, well I could give it to a charity

חשבתי שאוכל לתרום אותם לצדקה,

or give it to my wife or something like that.

לתת אותם לאשתי או דבר דומה.

But then I thought, oh, I'm sending myself mixed messages.

אך אז חשבתי, אוי, אני נותן לעצמי מסרים סותרים.

Because not writing is bad, but giving to charity is good.

מפני שלא לכתוב זה רע, אך תרומה לצדקה זה טוב.

So then I would kind of justify not writing

במקרה זה אני אנסה להצדיק את אי הכתיבה

by giving a gift.

בכך שאתן מתנה.

And then I kind of flipped that around and thought,

אז חשבתי ללכת בכיוון ההפוך,

well I could give it to the neo-Nazis.

אוכל לתת את הכסף לנאו-נאצים.

But then I was like, that's more bad than writing is good,

אולם אז אעשה יותר רע משהכתיבה טובה,

and so that wouldn't work.

אז זה לא יעבוד.

So ultimately, I just decided

לבסוף, החלטתי פשוט

I would leave it in an envelope on the subway.

להשאיר את הכסף במעטפה ברכבת התחתית.

Sometimes a good person would find it,

לעיתים ימצא אותה אדם טוב,

sometimes a bad person would find it.

ולעיתים ימצא אותה אדם רע.

On average, it was just a completely pointless exchange of money

בממוצע, יהיה זה חילוף כספים מיותר לחלוטין

that I would regret.

שאני אתחרט עליו.

(Laughter)

(צחוק)

Such it is with commitment devices.

ככה זה כאשר עושים שימוש בכלים ליצירת מחויבות.

But despite my like for them,

אך למרות החיבה שלי להם

there's two nagging concerns

ישנן שתי בעיות מטרידות

that I've always had about commitment devices,

שתמיד הדאיגו אותי בנוגע לכלים הללו,

and you might feel this if you use them yourself.

וישנה האפשרות שתתקלו בהן בעצמכם אם תבחרו להשתמש בהם.

So the first is,

אז הראשונה,

when you've got one of these devices going,

כאשר אתם עושים שימוש באחד מהכלים הללו,

such as this contract to write everyday or pay,

כדוגמת ההבטחה לכתוב בכל יום, או לשלם,

it's just a constant reminder

זו פשוט תזכורת תמידית

that you have no self-control.

לכך שאין לכם שליטה עצמית.

You're just telling yourself, "Without you, commitment device,

אתם בעצם אומרים לעצמכם, "בלעדיך, כלי מחויבות,

I am nothing, I have no self-discipline."

אני כלום, אין לי שום משמעת עצמית."

And then when you're ever in a situation

ולאור זאת כאשר אתם במצב

where you don't have a commitment device in place --

עבורו לא יישמתם כלי מחויבות --

like, "Oh my God, that person's offering me a doughnut,

כדוגמת, "אלוהים אדירים, האדם הזה מציע לי דונאט,

and I have no defense mechanism," --

ואין לי כל סוג של מנגנון התגוננות." --

you just eat it.

אתם פשוט אוכלים את הדונאט.

So I don't like the way that they take the power away from you.

אז אני לא אוהב את העובדה שהם שוללים מכם את הכוח.

I think self-discipline is something, it's like a muscle.

בעיני משמעת עצמית משולה לשריר.

The more you exercise it, the stronger it gets.

ככל שתאמנו אותו, כך הוא יתחזק.

The other problem with commitment devices

הבעיה השניה עם כליי מחויבות

is that you can always weasel your way out of them.

היא שאתם תמיד תוכלו להתחמק מלעמוד בהם.

You say, "Well, of course I can't write today,

תאמרו, "טוב, ברור שאני לא יכול לכתוב היום,

because I'm giving a TEDTalk and I have five media interviews,

מפני שאני מעביר היום הרצאת TEDTalk ובנוסף יש לי חמישה ראיונות,

and then I'm going to a cocktail party and then I'll be drunk after that.

ואז אני הולך למסיבת קוקטייל ולאחר מכן אהיה שיכור.

And so there's no way that this is going to work."

אם כך אין סיכוי שזה יעבוד."

So in effect, you are like Odysseus and the first mate

אז למעשה, אתם כמו אודיסאוס והחובל הראשון

in one person.

באדם אחד.

You're putting yourself, you're binding yourself,

אתם שמים את עצמכם, כובלים את עצמכם,

and you're weaseling your way out of it,

מתחמקים בשפלות מהאחריות,

and then you're beating yourself up afterwards.

ולבסוף רודים בעצמכם על מה שעשיתם.

So I've been working

אז אני עובד

for about a decade now

במשך כעשור

on finding other ways

על מציאת דרכים חלופיות

to change people's relationship to the future self

לשינוי היחס של אנשים אל עצמם העתידי

without using commitment devices.

ללא שימוש בכליי מחויבות.

In particular, I'm interested in the relationship

בפרט, אני מעוניין ביחס

to the future financial self.

אל הפן הכלכלי של העצמי העתידי.

And this is a timely issue.

וזו סוגיה הקשורה בזמן.

I'm talking about the topic of saving.

אני מדבר על סוגיית החסכון.

Now saving is a classic two selves problem.

חסכון זו בעיה קלאסית של עצמיות כפולה.

The present self does not want to save at all.

העצמי העכשווי לא מעוניין לחסוך כלל.

It wants to consume.

הוא מעוניין לצרוך.

Whereas the future self wants the present self to save.

בעוד שהעצמי העתידי מעוניין שהעכשווי יחסוך.

So this is a timely problem.

אז זוהי בעיה התלויה בזמן.

We look at the savings rate

אנו בוחנים את שיעור החסכון

and it has been declining since the 1950s.

והוא נמצא בירידה משנות ה-50.

At the same time, the Retirement Risk Index,

במקביל, מדד סיכון הפרישה,

the chance of not being able to meet your needs in retirement,

הסיכוי שלא תוכלו לענות על הצרכים שלכם לאחר היציאה לגמלאות,

has been increasing.

נמצא בעליה.

And we're at a situation now

ואנו כעת במצב

where for every three baby boomers,

בו מתוך שלושה תינוקות מדור הבייבי בום,

the McKinsey Global Institute predicts

מכון מקינזי העולמי צופה

that two will not be able to meet their pre-retirement needs

כי שניים לא יוכלו לענות על צרכיהם טרם פרישתם,

while they're in retirement.

לאחר שיצאו לגמלאות.

So what can we do about this?

אז מה אנו יכולים לעשות בנושא?

There's a philosopher, Derek Parfit,

ישנו פילוסוף, דרק פארפיט,

who said some words that were inspiring to my coauthors and I.

אשר אמר כמה מילים שהיו להשראה עבורי ועמיתיי.

He said that, "We might neglect our future selves

הוא אמר, "אנו עלולים להזניח את עצמנו העתידי

because of some failure of belief or imagination."

לאור כשל באמונה או בדמיון שלנו."

That is to say,

כלומר,

we somehow might not believe that we're going to get old,

אנו מסוגלים שלא האמין שאנו עומדים להזקן,

or we might not be able to imagine

או שלא נוכל לדמיין

that we're going to get old some day.

שאנו עומדים להזדקן ביום מן הימים.

On the one hand, it sounds ridiculous.

זה יכול להשמע מגוחך.

Of course, we know that we're going to get old.

כמובן שאנו יודעים שאנו עתידים להזדקן.

But aren't there things that we believe and don't believe at the same time?

אך האם אין דברים שאנו מאמינים ולא מאמינים בהם בו זמנית?

So my coauthors and I have used computers,

אז עמיתיי ואני נעזרנו במחשבים,

the greatest tool of our time,

הכלי החשוב ביותר של זמננו,

to assist people's imagination

בכדי לסייע לדמיונם של אנשים

and help them imagine what it might be like

ולעזור להם לדמיין כיצד יחושו

to go into the future.

אם יבקרו בעתיד.

And I'll show you some of these tools right here.

ואני אציג לכם כמה מן הכלים הללו כאן.

The first is called the distribution builder.

הראשון קרוי "מייצר התפלגות."

It shows people what the future might be like

הוא מאפשר להמחיש לאנשים כיצד יראה עתידם

by showing them a hundred equally probable outcomes

על-ידי הצגת מאה תוצאות אפשריות השוות בסבירותן,

that might be obtained in the future.

שאולי יוכלו להשיגן בעתיד.

Each outcome is shown by one of these markers,

כל תוצאה מיוצגת על-ידי אחד מהסימנים הללו,

and each sits on a row

וכל אחד מהסימנים הוא חלק משורה

that represents a level of wealth and retirement.

המעידה על רמת העושר והפרישה.

Being up at the top

המצאות בראש הגרף,

means that you're enjoying a high income in retirement.

מציינת שאדם נהנה מהכנסה גבוהה לאחר היציאה לגמלאות.

Being down at the bottom

המצאות בתחתית הגרף,

means that you're struggling to make ends meet.

מציינת שאדם נאבק בכדי לגמור את החודש.

When you make an investment,

כאשר אתם מבצעים השקעה,

what you're really saying is, "I accept

מה שאתם בעצם אומרים זה, "אני מסכים לכך

that any one of these 100 things

שכל אחת מ-100 התוצאות

could happen to me and determine my wealth."

יכולה להתממש עבורי ולקבוע את עושרי."

Now you can try to move your outcomes around.

אתם יכולים לנסות להשפיע על התוצאות.

You can try to manipulate your fate, like this person is doing,

אתם יכולים לנסות לעצב את הגורל שלכם, כמו שעושה האדם הזה,

but it costs you something to do it.

אך לשינוי שתבצעו יש עלות.

It means that you have to save more today.

המשמעות היא שתצטרכו לחסוך יותר היום.

Once you find an investment that you're happy with,

ברגע שתמצאו השקעה ממנה אתם מרוצים,

what people do is they click "done"

מה שאנשים עושים זה ללחוץ "סיום"

and the markers begin to disappear,

ואז כל הסימנים מתחילים להעלם,

slowly, one by one.

באיטיות, זה אחר זה.

It simulates what it is like to invest in something

הכלי מדמה את ההרגשה שבהשקעה בדבר מה

and to watch that investment pan out.

וההרגשה שבצפייה באותה השקעה מניבה תוצאות.

At the end, there will only be one marker left standing

לבסוף, ישאר רק סימן אחד

and it will determine our wealth in retirement.

והוא יקבע את רמת העושר לאחר הפרישה.

Yes, this person retired

כן, האדם הזה פרש

at 150 percent of their working income in retirement.

ב-150 אחוז מהכנסתו כעובד.

They're making more money while retired

הוא עושה יותר כסף לאחר הפרישה

than they were making while they were working.

משעשה בזמן שעבד.

If you're like most people,

אם אתם כמו רוב האנשים,

just seeing that gave you a small sense of elation and joy --

רק מלראות את זה אתם חשים התרוממות רוח ועונג --

just to think about making

רק מלחשוב על עשיית

50 percent more money in retirement than before.

50 אחוז יותר לאחר הפרישה משעשיתם לפניה.

However, had you ended up on the very bottom,

עם זאת, לו הייתם מסיימים בתחתית הגרף,

it might have given you a slight sense

יכול להיות שהייתם חווים מעט

of dread and/or nausea

חרדה ו/או בחילה

thinking about struggling to get by in retirement.

במחשבה על קושי להסתדר לאחר הפרישה.

By using this tool over and over

על-ידי שימוש בכלי הזה שוב ושוב

and simulating outcome after outcome,

והדמיית שלל תוצאות אפשריות,

people can understand

אנשים יכולים להבין

that the investments and savings that they undertake today

שההשקעות והחסכונות שהם יוזמים היום

determine their well-being in the future.

יקבעו את איכות חייהם בעתיד.

Now people are motivated through emotions,

אנשים מונעים על-ידי רגשות,

but different people find different things motivating.

אך אנשים שונים רואים בדברים שונים כמניעים.

This is a simulation

זוהי סימולציה

that uses graphics,

שעושה שימוש בגרפיקה.

but other people find motivating what money can buy,

ישנם אנשים הרואים במה שכספם יכול לקנות כמניע,

not just numbers.

ולא רק מספרים.

So here I made a distribution builder

אז במקרה זה בניתי "מייצר התפלגות"

where instead of showing numerical outcomes,

ובמקום להציג את התוצאות במספרים,

I show people what those outcomes will get you,

אני אציג לאנשים מה יוכלו להשיג באמצעות כל תוצאה,

in particular apartments that you can afford

ובפרט אילו דירות הם יוכלו להרשות לעצמם

if you're retiring on 3,000, 2,500,

אם פרשו עם הכנסה של 3,000, 2,500,

2,000 dollars per month and so on.

2,000, דולר בחודש וכן הלאה.

As you move down the ladder of apartments,

ככל שאתם מתקדמים במורד סולם הדירות,

you see that they get worse and worse.

תבחינו כי איכותן יורדת.

Some of them look like places I lived in as a graduate student.

חלקן נראות ככאלה שגרתי בהן כסטודנט.

And as you get to the very bottom,

וככל שאתם מתקרבים לתחתית,

you're faced with the unfortunate reality

אתם מכירים באמת המצערת,

that if you don't save anything for retirement,

שאם לא תחסכו דבר לתקופת הפרישה,

you won't be able to afford any housing at all.

לא תוכלו להרשות לעצמכם דיור כלל.

Those are actual pictures of actual apartments

אלו תמונות אמיתיות של דירות אמיתיות

renting for that amount

המושכרות במחיר הרשום,

as advertised on the Internet.

כפי שפורסמו באינטרנט.

The last thing I'll show you,

הדבר האחרון שאראה לכם --

the last behavioral time machine,

מכונת הזמן האחרונה להתנהגות --

is something that I created with Hal Hershfield,

הוא דבר שיצרתי עם האל הרשפילד,

who was introduced to me by my coauthor on a previous project,

שהוכר לי על-ידי עמית שלי מפרויקט קודם,

Bill Sharpe.

ביל שארפ.

And what it is

והדבר הזה הוא

is an exploration into virtual reality.

מסע אל תוך המציאות המדומה.

So what we do is we take pictures of people --

אז מה שאנו עושים זה לקחת תמונות של אנשים --

in this case, college-age people --

במקרה הנוכחי, אנשים בגילאי קולג' --

and we use software to age them

ואנו עושים שימוש בתוכנה המזקינה אותם,

and show these people what they'll look like

ומראים לאנשים הללו כיצד יראו

when they're 60, 70, 80 years old.

בגילאי ה-60, 70, 80.

And we try to test

ואנו מנסים לבחון

whether actually assisting your imagination

האם סיוע לדמיון

by looking at the face of your future self

על-ידי הסתכלות בעצמך העתידי

can change you investment behavior.

יכול לשנות התנהגות ביחס להשקעות.

So this is one of our experiments.

אז זהו אחד מהניסויים שלנו.

Here we see the face of the young subject on the left.

כאן אנו רואים משמאל את הפנים של נשאל צעיר.

He's given a control

ניתנת לו שליטה

that allows him to adjust his savings rate.

על שיעור החסכון שלו.

As he moves his savings rate down,

ככל שיוריד את שיעור החסכון,

it means that he's saving zero

הוא חוסך 0

when it's all the way here at the left.

כאשר הסמן בקצה השמאלי.

You can see his current annual income --

אתם יכולים לראות את הכנסתו השנתית --

this is the percentage of his paycheck that he can take home today --

זהו האחוז מהמשכורת שלו שהוא יכול לקחת הביתה היום --

is quite high, 91 percent,

הוא די גבוה, 91 אחוז,

but his retirement income is quite low.

אך הכנסתו לאחר הפרישה די נמוכה.

He's going to retire on 44 percent

הוא עומד לפרוש ב-44 אחוז

of what he earned while he was working.

ממה שהכניס בעת שעבד.

If he saves the maximum legal amount,

אם הוא יחסוך את המקסימום המותר בחוק,

his retirement income goes up,

ההכנסה שלו לאחר הפרישה תעלה,

but he's unhappy

אך הוא אינו שמח

because now he has less money on the left-hand side to spend today.

מפני שכעת בצד שמאל יש לו פחות כסף להוציא היום.

Other conditions show people the future self.

במקרים אחרים אנו מראים לאנשים את עצמם בעתיד.

And from the future self's point of view, everything is in reverse.

ומנקודת מבטם של עצמם העתידי, הכל נראה במהופך.

If you save very little,

אם יחסכו מעט מאוד,

the future self is unhappy

העצמי העתידי אינו שמח

living on 44 percent of the income.

לחיות על 44 אחוז הכנסה.

Whereas if the present self saves a lot,

בעוד שאם העצמי העכשווי יחסוך הרבה,

the future self is delighted,

העצמי העתידי מאושר,

where the income is close up near 100 percent.

כאשר ההכנסה קרובה ל-100 אחוז.

To bring this to a wider audience,

בכדי להביא את זה לקהל רחב יותר,

I've been working with Hal and Allianz

עבדתי עם האל ואליאנז

to create something we call the behavioral time machine,

על מה שאנו מכנים מכונת זמן התנהגותית,

in which you not only get to see yourself in the future,

בה אתם לא רק זוכים לראות את עצמכם בעתיד,

but you get to see anticipated emotional reactions

אלא אף זוכים לראות מהן התגובות הרגשיות הצפויות

to different levels of retirement wealth.

לרמות שונות של עושר לאחר הפרישה.

So for instance,

אז לדוגמה,

here is somebody using the tool.

הנה אדם שעושה שימוש בכלי.

And just watch the facial expressions

שימו לב להבעות הפנים

as they move the slider.

כאשר הוא מזיז את הסמן.

The younger face gets happier and happier, saving nothing.

הצעיר הופך יותר ויותר שמח, כאשר אינו חוסך.

The older face is miserable.

המבוגר אומלל.

And slowly, slowly we're bringing it up to a moderate savings rate.

ולאט לאט, הוא מזיז את הסמן לשיעור חסכון מתון.

And then it's a high savings rate.

ואז ממשיך להעלות לשיעור חסכון גבוה.

The younger face is getting unhappy.

כעת הצעיר הופך אומלל.

The older face is quite pleased

המבוגר די מרוצה

with the decision.

מההחלטה.

We're going to see if this has an effect on what people do.

נבדוק אם יש לכך השפעה על אנשים בקבלת החלטות.

And what's nice about it

ומה שיפה בכלי הזה

is it's not something that biasing people actually,

הוא היותו בלתי משוחד,

because as one face smiles,

מפני שכאשר פנים של אחד מחייכות,

the other face frowns.

של השני זועפות.

It's not telling you which way to put the slider,

הוא לא מורה לכם היכן להציב את הסמן,

it's just reminding you that you are

אלא מזכיר לכם

connected to and legally tied to

שאתם מחוברים וקשורים משפטית

this future self.

לעצמכם העתידי.

Your decisions today are going to determine its well-being.

ההחלטות שלכם היום יקבעו את איכות חייו.

And that's something that's easy to forget.

ואת זה קל לשכוח.

This use of virtual reality

השימוש במציאות מדומה

is not just good for making people look older.

אינו יעיל רק בהצגת גירסה מזוקנת של אנשים.

There are programs you can get

ישנן תוכנות המאפשרות לכם

to see how people might look

לצפות כיצד יראו אנשים

if they smoke, if they get too much exposure to the sun,

אם יעשנו, אם יחשפו יתר על המידה לשמש,

if they gain weight and so on.

אם יעלו במשקל ועוד.

And what's good is,

ומה שטוב הוא

unlike in the experiments that Hal and myself ran with Russ Smith,

שבניגוד לניסויים שערכנו האל ואני בעזרת ראס סמית',

you don't have to program these by yourself

אתם לא צריכים לתכנת אותן בעצמכם

in order to see the virtual reality.

בכדי להתבונן במציאות המדומה.

There are applications you can get on smartphones for just a few dollars

ישנם יישומים שאתם יכולים להתקין על הטלפונים החכמים שלכם תמורת מספר דולרים

that do the same thing.

שיעשו את אותו הדבר.

This is actually a picture of Hal, my coauthor.

זוהי תמונה של האל, העמית שלי.

You might recognize him from the previous demos.

יתכן שתזהו אותו מן ההדגמות הקודמות.

And just for kicks we ran his picture

ורק בשביל הכיף בדקנו את התמונה שלו

through the balding, aging and weight gain software

בתוכנות הקרחה, הזדקנות ועליה במשקל

to see how he would look.

בכדי לראות כיצד יראה בהן.

Hal is here, so I think we owe it to him as well as yourself

האל נוכח כאן, אז אני חושב שאנו חייבים לו וגם לכם

to disabuse you of that last image.

לפטור אתכם מן הסבל שבצפייה בתמונה האחרונה.

And I'll close it there.

ואני אסיים כאן.

On behalf of Hal and myself,

בשם האל ואנוכי,

I wish all the best to your present and future selves.

אני מאחל את כל הטוב עבור עצמכם הנוכחיים והעתידיים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)