The secret to desire in a long-term relationship | Esther Perel | TED

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

אז מדוע סקס טוב מתפוגג לעתים כה קרובות,

So, why does good sex so often fade,

אפילו אצל זוגות שממשיכים לאהוב בדיוק כמו קודם?

even for couples who continue to love each other as much as ever?

And why does good intimacy not guarantee good sex,

ומדוע אינטימיות טובה אינה ערובה לסקס טוב,

contrary to popular belief?

בניגוד לאמונה הרווחת?

Or, the next question would be,

ואולי השאלה הבאה צריכה להיות,

can we want what we already have?

האם אנו מסוגלים לרצות את מה שכבר יש לנו?

That's the million-dollar question, right?

זאת השאלה הגדולה, נכון?

And why is the forbidden so erotic?

ומדוע האסור הוא כה ארוטי?

What is it about transgression that makes desire so potent?

מה יש בחטא שמעצים כל-כך את התשוקה?

And why does sex make babies,

ומדוע הסקס יוצר תינוקות,

and babies spell erotic disaster in couples?

והתינוקות זורעים חורבן ארוטי אצל זוגות?

(Laughter)

It's kind of the fatal erotic blow, isn't it?

זה כמו מכת-גורל ארוטית, לא?

And when you love, how does it feel?

וכשאוהבים, מהי ההרגשה?

And when you desire, how is it different?

וכשמשתוקקים, מה שונה בכך?

These are some of the questions

אלה אחדות מהשאלות

that are at the center of my exploration on the nature of erotic desire

שעומדות במרכז מסע הגילוי שלי

אל טבעה של התשוקה הארוטית

and its concomitant dilemmas in modern love.

והבעיות המתלוות אליה באהבה המודרנית.

So I travel the globe,

אני נוסעת בעולם,

and what I'm noticing is that everywhere where romanticism has entered,

ומה שאני רואה הוא

שבכל מקום שאליו מגיעה הרומנטיקה,

there seems to be a crisis of desire.

נראה שמתחולל משבר בתשוקה.

A crisis of desire, as in owning the wanting --

משבר תשוקה, במובן של הבעלות על התאווה--

desire as an expression of our individuality,

התשוקה כביטוי לאינדיבידואליות שלנו,

of our free choice, of our preferences, of our identity --

לבחירה החופשית, להעדפות שלנו, לזהות שלנו --

desire that has become a central concept

תשוקה שהפכה למושג מרכזי

as part of modern love and individualistic societies.

כחלק מהאהבה המודרנית והחברות האינדיבידואליסטיות.

You know, this is the first time in the history of humankind

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המין האנושי

where we are trying to experience sexuality in the long term

שבה אנו מנסים לחוות מיניות לאורך ימים,

לא משום שאנו רוצים 14 ילדים,

not because we want 14 children,

for which we need to have even more because many of them won't make it,

כי אם כן, אנו זקוקים ליותר ילדים, כי רבים מהם לא ישרדו,

and not because it is exclusively a woman's marital duty.

ולא משום שזו חובתה הבלעדית של האישה הנשואה.

This is the first time that we want sex over time

לראשונה, אנו רוצים סקס לאורך ימים

למען עונג וקשר שמעוגן בתשוקה.

about pleasure and connection that is rooted in desire.

So what sustains desire, and why is it so difficult?

אז מה מקיים את התשוקה, ומדוע זה כה קשה?

And at the heart of sustaining desire in a committed relationship,

בלב יציבותה של התשוקה במסגרת יחסים של מחוייבות,

I think, is the reconciliation of two fundamental human needs.

לדעתי ישנו דו-קיום של שני צרכים אנושיים יסודיים.

On the one hand, our need for security, for predictability,

מצד אחד, הצורך שלנו בבטחון, בוודאות,

for safety, for dependability,

בבטחון, במהימנות, באמינות, בתמידות--

for reliability, for permanence.

All these anchoring, grounding experiences of our lives

כל אותן חוויות מעגנות ומבססות של חיינו

that we call home.

שאנו מכנים "בית".

But we also have an equally strong need -- men and women --

אך יש לנו גם צורך חזק בה-במידה, לגברים וגם לנשים,

for adventure, for novelty,

בהרפתקה, בחידוש, במיסתורין, בסיכון, בסכנה,

for mystery, for risk, for danger,

for the unknown, for the unexpected, surprise --

בבלתי-נודע, בבלתי-צפוי, בהפתעה--

you get the gist.

הבנתם את הרעיון-- הצורך לצאת למסע.

For journey, for travel.

So reconciling our need for security and our need for adventure

אז היישוב בין הצורך שלנו בבטחון

לבין הצורך שלנו בהרפתקה במערכת יחסים אחת,

into one relationship,

or what we today like to call a passionate marriage,

או מה שאנו אוהבים כיום לכנות "נישואין עם תשוקה",

used to be a contradiction in terms.

היה פעם מצב של תנאים סותרים.

Marriage was an economic institution

הנישואין היו מוסד כלכלי

שבהם קיבלנו שותפות לכל החיים

in which you were given a partnership for life

in terms of children and social status

במונחים של ילדים, מעמד כלכלי,

and succession and companionship.

ירושה וחברות.

אך כיום אנו עדיין רוצים שבני זוגנו יתנו לנו את כל אלה,

But now we want our partner to still give us all these things,

but in addition I want you to be my best friend

ובנוסף אני רוצה שתהיה חברי הטוב ביותר,

and my trusted confidant and my passionate lover to boot,

ואיש-סודי ומאהבי הלוהט -

and we live twice as long.

ואנו גם חיים פי שניים יותר.

(Laughter)

[צחוק]

אז אנו באים לאדם אחד ויחיד, ובעצם דורשים ממנו

So we come to one person, and we basically are asking them

to give us what once an entire village used to provide.

לתת לנו את מה שסיפק פעם כפר שלם:

Give me belonging, give me identity,

תן לי שייכות, זהות, המשכיות,

give me continuity,

but give me transcendence and mystery and awe all in one.

אבל תן לי גם התעלות, מסתורין ופליאה, והכל באדם אחד.

Give me comfort, give me edge.

תן לי נוחות, תן לי על הקצה,

Give me novelty, give me familiarity.

תן לי חידושים, תן לי דברים מוכרים,

Give me predictability, give me surprise.

תן לי ודאות, תן לי הפתעה.

And we think it's a given,

ובעינינו כל זה מובן מאליו, והצעצועים והלבנים הסקסיים יצילו אותנו כאן.

and toys and lingerie are going to save us with that.

(Laughter)

[מחיאות כפיים]

(Applause)

עכשיו אנו מגיעים למציאות הקיומית של העניין, נכון?

So now we get to the existential reality of the story, right?

Because I think, in some way --

כי לדעתי, במובן מסוים-- ומיד אחזור לזה--

and I'll come back to that --

but the crisis of desire is often a crisis of the imagination.

משבר התשוקה הוא לעתים קרובות משבר של הדמיון.

So why does good sex so often fade?

אז מדוע הסקס הטוב מתפוגג לעתים כה קרובות?

What is the relationship between love and desire?

מהם היחסים בין אהבה לתשוקה?

How do they relate, and how do they conflict?

מה הקשר ביניהם ואיך הם מתנגשים?

כי כאן בדיוק טמון המסתורין של הארוטיות.

Because therein lies the mystery of eroticism.

So if there is a verb, for me, that comes with love, it's "to have."

בעיני, אם יש מילת פועל שמתלווה לאהבה, היא "שיהיה לי".

And if there is a verb that comes with desire, it is "to want."

ואם יש פועל שמתלווה לתשוקה, הרי זה "אני רוצה".

In love, we want to have, we want to know the beloved.

באהבה אנו רוצים שיהיה לנו, אנו רוצים לדעת את האהוב.

We want to minimize the distance.

אנו רוצים למזער את המרחק. אנו רוצים להקטין את הפער.

We want to contract that gap.

We want to neutralize the tensions.

אנו רוצים לסלק את המתחים. אנו רוצים קירבה.

We want closeness.

אך בתשוקה, אנו נוטים שלא לרצות לשוב למקומות בהם כבר היינו.

But in desire,

we tend to not really want to go back to the places we've already gone.

Forgone conclusion does not keep our interest.

דברים סגורים מן העבר כבר לא מעניינים אותנו.

In desire, we want an Other,

בתשוקה, אנו רוצים "אחר", מישהו מנגד שאותו נוכל לבקר,

somebody on the other side that we can go visit,

שאיתו נוכל לבלות זמן-מה,

that we can go spend some time with,

that we can go see what goes on in their red-light district.

שנוכל ללכת ולראות מה קורה ברובע האורות האדומים שלו.

You know?

בתשוקה, אנו רוצים לחצות איזה גשר.

In desire, we want a bridge to cross.

Or in other words, I sometimes say, fire needs air.

במלים אחרות, כפי שאני נוהגת לומר, האש זקוקה לאוויר.

Desire needs space.

התשוקה זקוקה למרחב.

And when it's said like that, it's often quite abstract.

וכשמתארים זאת כך, זה לעתים קרובות מופשט למדי.

But then I took a question with me.

אבל אני לקחתי איתי שאלה לדרך.

And I've gone to more than 20 countries in the last few years

ונסעתי ליותר מ-20 ארצות בשנים האחרונות

עם הספר "אינטליגנציה ארוטית", ושאלתי אנשים,

with "Mating in Captivity," and I asked people,

when do you find yourself most drawn to your partner?

מתי אתם מוצאים שאתם הכי נמשכים לבני זוגכם?

Not attracted sexually, per Se, but most drawn.

לא משיכה מינית כלשעצמה, אלא הכי נמשכים באופן כללי.

And across culture, across religion, and across gender -- except for one --

ובכל התרבויות, בכל הדתות, בכל המגדרים--

פרט לאחד-- קיבלתי שוב ושוב תשובות מסוימות.

there are a few answers that just keep coming back.

הקבוצה הראשונה היא: אני הכי נמשך לבת זוגי

So the first group is:

I am most drawn to my partner when she is away,

כשהיא רחוקה, כשאנו בנפרד, כשאנו מתאחדים מחדש.

when we are apart, when we reunite.

Basically, when I get back in touch

עקרונית, כשאני מתחבר מחדש

with my ability to imagine myself with my partner,

ליכולת שלי לדמיין את עצמי עם בת זוגי,

when my imagination comes back in the picture,

כשהדמיון שלי חוזר לתמונה,

and when I can root it in absence and in longing,

וכשאני יכול לעגן אותו בהיעדרות ובגעגוע,

which is a major component of desire.

שהם מרכיב עיקרי בתשוקה.

But then the second group is even more interesting.

הקבוצה השניה עוד יותר מעניינת:

I am most drawn to my partner

אני הכי נמשכת לבן-זוגי

when I see him in the studio,

כשאני רואה אותו בסטודיו, כשהיא על הבמה,

when she is onstage,

when he is in his element,

כשהוא שקוע בענייניו, כשהיא עושה משהו שמאד חשוב לה,

when she's doing something she's passionate about,

when I see him at a party and other people are really drawn to him,

כשאני רואה אותו במסיבה ואנשים אחרים נמשכים אליו,

when I see her hold court.

כשאני רואה אותה בבית-המשפט.

Basically, when I look at my partner radiant and confident.

עקרונית, כשאני רואה שבת-זוגי קורנת ובטוחה בעצמה,

Probably the biggest turn-on across the board.

אולי הגורם הכי מדליק שיש.

Radiant, as in self-sustaining.

קורנת, כמו ב"עצמאית".

I look at this person -- by the way, in desire

אני מביטה באדם הזה-- אגב, בתשוקה,

people rarely talk about it, when we are blended into one,

אנשים כמעט ולא מדברים על זה, כשאנו מתמזגים עם הזולת,

כשאנו מרוחקים פחות מ-5 ס"מ זה מזה, אינני יודעת כמה זה באינצ'ים

five centimeters from each other.

I don't know in inches how much that is.

But it's also not when the other person is that far apart

אך גם לא כשהזולת רחוק כל-כך

that you no longer see them.

שכבר לא רואים אותו.

רק כשאני רואה את בן-זוגי ממרחק נוח,

It's when I'm looking at my partner from a comfortable distance,

where this person that is already so familiar, so known,

כשהוא כבר כה מוכר, כה ידוע,

is momentarily once again somewhat mysterious, somewhat elusive.

ולרגע הוא שוב קצת חידתי, קצת חמקמק.

And in this space between me and the other lies the erotic élan,

ובמרחק הזה ביני לבין האחר טמון החשק הארוטי,

lies that movement toward the other.

טמונה התנועה לעבר האחר.

Because sometimes, as Proust says,

כי לעתים, כפי שאמר פרוסט,

mystery is not about traveling to new places,

המסתורין איננו צפון בנסיעה למקומות חדשים,

but it's about looking with new eyes.

אלא בראייה בעיניים חדשות.

And so, when I see my partner on his own or her own,

כך שכאשר אני רואה את בן או בת זוגי לבדם,

doing something in which they are enveloped,

עושים משהו שהם שקועים בו,

I look at this person and I momentarily get a shift in perception,

אני מביטה בהם, ולרגע זוכה לשינוי בתפישתי,

and I stay open to the mysteries that are living right next to me.

ואני נותרת פתוחה למיסתורין שמתקיימים ממש לצידי.

And then, more importantly, in this description about the other

ומה שחשוב יותר, בתיאור זה של האחר

או שלי-- זה היינו הך-- מה שמעניין ביותר

or myself -- it's the same --

what is most interesting is that there is no neediness in desire.

הוא לעתים אין בתשוקה שום היזקקות.

Nobody needs anybody.

איש אינו זקוק לאיש.

There is no caretaking in desire.

בתשוקה אין דאגה.

Caretaking is mightily loving.

דאגה היא אהבה בעוצמה רבה. זהו נוגד-תאווה חזק ביותר.

It's a powerful anti-aphrodisiac.

(Laughter)

I have yet to see somebody who is so turned on

עוד לא ראיתי מישהו שנדלק

by somebody who needs them.

בגלל אדם שזקוק לו.

Wanting them is one thing.

לרצות מישהו זה דבר אחד; להזדקק לו - זה כיבוי מוחלט,

Needing them is a shot down

and women have known that forever,

והנשים יודעות זאת מאז ומתמיד,

כי כל מה שמעורר את יצר ההורות,

because anything that will bring up parenthood

will usually decrease the erotic charge.

בד"כ מצמצם את המטען הארוטי.

(Laughter)

For good reasons, right?

מסיבות טובות, כן?

And then the third group of answers usually would be:

וקבוצת התשובות השלישית היתה בעיקר:

when I'm surprised, when we laugh together,

כשאני מופתע, כשאנו צוחקים יחד,

as somebody said to me in the office today,

כפי שמישהי אמרה לי היום במשרד,

when he's in his tux, so I said, you know,

"כשהוא בחליפה המהודרת שלו," אז אמרתי לה,

"כשהוא בחליפה או כשהוא במגפי הבוקרים שלו."

it's either the tux or the cowboy boots.

בכל מקרה, כשיש חידוש.

But basically it's when there is novelty.

But novelty isn't about new positions.

וחידוש איננו תנוחות חדשות ולא רפרטואר של טכניקות.

It isn't a repertoire of techniques.

החידוש הוא, אילו חלקים מעצמכם אתם מוציאים החוצה?

Novelty is, what parts of you do you bring out?

What parts of you are just being seen?

לאילו חלקים מעצמכם אתם פשוט מניחים להיראות?

Because in some way one could say sex isn't something you do, eh?

כי במובן מסוים אפשר לומר

שסקס איננו משהו שעושים, אה?

Sex is a place you go.

סקס הוא מקום שהולכים אליו, מרחב שנכנסים לתוכו

It's a space you enter

inside yourself and with another, or others.

בתוך עצמכם, ועם האחר או האחרים.

אז לאן הולכים בסקס?

So where do you go in sex?

What parts of you do you connect to?

לאיזה חלקים בעצמכם אתם מתחברים?

What do you seek to express there?

מה אתם מבקשים להביע שם?

האם זהו מקום של התעלות ואיחוד רוחני?

Is it a place for transcendence and spiritual union?

Is it a place for naughtiness and is it a place to be safely aggressive?

האם זה מקום של שובבות, מקום של תוקפנות מתוך ביטחה?

Is it a place where you can finally surrender

האם זה מקום שבו אפשר סוף-סוף להיכנע

and not have to take responsibility for everything?

ולא להיות חייבים לקחת אחריות על הכל?

האם זה מקום שבו אפשר להביע את הרצונות הילדותיים?

Is it a place where you can express your infantile wishes?

מה יוצא שם לאור? זאת שפה,

What comes out there? It's a language.

It isn't just a behavior.

ולא רק התנהגות.

And it's the poetic of that language that I'm interested in,

והפואטיקה של שפה זו, היא שמעניינת אותי,

which is why I began to explore this concept of erotic intelligence.

ולכן התחלתי לחקור את המושג של אינטליגנציה ארוטית.

You know, animals have sex.

הרי גם בעלי-חיים עושים סקס.

It's the pivot, it's biology, it's the natural instinct.

זהו המוקד, זו הביולוגיה, זהו היצר הטבעי.

We are the only ones who have an erotic life,

רק לנו יש חיים ארוטיים,

which means that it's sexuality transformed by the human imagination.

כלומר, מיניות שהדמיון האנושי מחולל בה שינוי.

We are the only ones who can make love for hours,

אנו היחידים שמסוגלים לעשות אהבה במשך שעות,

have a blissful time, multiple orgasms,

לחוות אושר ממושך, אורגזמות רבות,

and touch nobody, just because we can imagine it.

ומבלי לגעת באיש, רק הודות לכך שבכוחנו לדמיין זאת.

We can hint at it. We don't even have to do it.

אנו יכולים לרמז על כך. איננו חייבים אפילו לעשות זאת.

We can experience that powerful thing called anticipation,

אנו יכולים לחוות את הדבר רב-העוצמה הקרוי "ציפיה",

which is a mortar to desire.

שהיא המלט והלבנים של התשוקה,

The ability to imagine it, as if it's happening,

היכולת לדמיין את זה, כאילו זה קורה בפועל,

לחוות זאת כאילו זה קורה, כשבעצם לא קורה דבר

to experience it as if it's happening,

while nothing is happening

and everything is happening, at the same time.

וקורה הכל, בו-בזמן.

So when I began to think about eroticism,

אז כשהתחלתי לחשוב על הארוטיות,

I began to think about the poetics of sex.

התחלתי לחשוב על הפואטיקה של הסקס,

And if I look at it as an intelligence,

ואם אני רואה בה אינטליגנציה,

then it's something that you cultivate.

הרי שזה משהו שיש לטפח.

What are the ingredients?

מהם הרכיבים? דמיון, שעשוע,

Imagination, playfulness,

novelty, curiosity, mystery.

חידוש, סקרנות, מסתורין.

אך המרכיב העיקרי הוא באמת אותה פיסה הקרויה "דמיון".

But the central agent is really that piece called the imagination.

But more importantly, for me to begin to understand

וחשוב יותר, כדי שאוכל להתחיל להבין

who are the couples who have an erotic spark,

מיהם הזוגות שיש להם ניצוץ ארוטי,

what sustains desire,

מה מקיים אצלם את התשוקה, היה עלי לחזור

I had to go back to the original definition of eroticism,

להגדרה המקורית של הארוטיות,

the mystical definition,

להגדרת המסתורין, ושם עברתי

and I went through it through a bifurcation

דרך צומת דרכים, ולמעשה בחנתי את הטראומה,

by looking, actually, at trauma,

which is the other side.

שהיא הקיצוניות השניה, ובחנתי אותה

And I looked at it,

looking at the community that I had grown up in,

דרך התבוננות בקהילה בה גדלתי,

which was a community in Belgium, all Holocaust survivors,

שהיא קהילה בבלגיה, כולם ניצולי שואה,

ובקהילה שלי היו 2 קבוצות:

and in my community, there were two groups:

those who didn't die, and those who came back to life.

אלו שלא מתו, ואלו שחזרו לחיות.

And those who didn't die lived often very tethered to the ground,

אלו שלא מתו חיו בד"כ קשורים למקומם,

could not experience pleasure, could not trust,

לא מסוגלים לחוות עונג, לא יכולים לתת אמון,

because when you're vigilant, worried, anxious, and insecure,

כי כשעומדים על המשמר, מודאגים, חרדים,

וחסרי בטחון, אי-אפשר להרים את הראש

you can't lift your head to go and take off in space

כדי להמריא ולעוף, להשתעשע, להתנהג בבטחון ולדמיין.

and be playful and safe and imaginative.

Those who came back to life

אלו שחזרו לחיים היו האנשים

were those who understood the erotic as an antidote to death.

שתפשו את הארוטיות כסם-נגד למוות.

They knew how to keep themselves alive.

הם ידעו כיצד לשמור על חיוניותם.

And when I began to listen

כשהתחלתי להקשיב להעדר חיי המין של הזוגות שאני עובדת איתם,

to the sexlessness of the couples that I work with,

I sometimes would hear people say, "I want more sex,"

אני לעתים שומעת אנשים אומרים, "אני רוצה יותר סקס,"

אך בד"כ הם רוצים סקס טוב יותר,

but generally, people want better sex,

and better is to reconnect with that quality of aliveness,

ו"טוב יותר" משמעו להתחבר מחדש לאותה איכות של תחושת חיות,

of vibrancy, of renewal, of vitality,

של חיוניות, של התחדשות, של חיים, של ארוס, של אנרגיה

of Eros, of energy

that sex used to afford them,

שהסקס פעם העניק להם, או שהם קיוו

or that they've hoped it would afford them.

שהוא יעניק להם.

And so I began to ask a different question.

ואז התחלתי לשאול שאלה אחרת.

"אני מכבה את עצמי כאשר..." זו היתה השאלה החדשה.

"I shut myself off when ..." began to be the question.

"I turn off my desires when ..."

"אני מכבה את תשוקותי כאשר..." וזו שאלה שונה

Which is not the same question as,

מאשר "מה שמכבה אותי זה..." ו"אתה מכבה אותי כש..."

"What turns me off is ..." and "You turn me off when ..."

ואנשים החלו לענות, "אני מכבה את עצמי כאשר...

And people began to say, "I turn myself off when

I feel dead inside, when I don't like my body,

"אני חש מת בפנים," "כשאינני אוהב את גופי,"

"כשאני חש זקן," "כשלא היה לי די זמן לעצמי,"

when I feel old,

when I haven't had time for myself,

when I haven't had a chance to even check in with you,

"כשלא ניתנה לי ההזדמנות ליצור איתך קשר,"

when I don't perform well at work,

"כשאני לא טוב בעבודתי,"

when I feel low self esteem,

"כשההערכה העצמית שלי נמוכה," "כשאין לי תחושת ערך-עצמי,"

when I don't have a sense of self-worth,

"כשאני לא חש שיש לי זכות לרצות, לקחת,

when I don't feel like I have a right to want, to take,

to receive pleasure."

לקבל עונג."

And then I began to ask the reverse question.

ואז התחלתי לשאול את השאלה ההפוכה.

"I turn myself on when ..."

"אני מדליק את עצמי כאשר..." כי רוב הזמן

Because most of the time, people like to ask the question,

אנשים אוהבים לשאול, "אתה מדליק אותי?"

"You turn me on, what turns me on,"

"מה מדליק אותי?" ואני כבר סיימתי עם השאלה הזו.

and I'm out of the question, you know?

Now, if you are dead inside,

כי אם אתם מתים בפנים, הזולת יכול לעשות הרבה מאד,

the other person can do a lot of things for Valentine's.

It won't make a dent. There is nobody at the reception desk.

וזה לא ישנה כלום. אין איש ליד שולחן הקבלה.

[צחוק]

(Laughter)

So I turn myself on when,

אז "אני מדליקה את עצמי כאשר..."

I turn on my desires, I wake up when ...

"אני מדליקה את תשוקותי, את מתעוררת כאשר..."

Now, in this paradox between love and desire,

ובסתירה זו שבין אהבה לתשוקה,

what seems to be so puzzling

מה שהפליא אותי הוא שבדיוק אותם הרכיבים

is that the very ingredients that nurture love --

שמזינים את האהבה-- הדדיות, גומלין,

mutuality, reciprocity,

protection, worry, responsibility for the other --

הגנה, דאגה, אחריות לזולת--

are sometimes the very ingredients that stifle desire.

הם לעתים אותם הרכיבים שמחניקים את התשוקה.

Because desire comes with a host of feelings

כי לתשוקה מתלוות תחושות רבות

that are not always such favorites of love:

שלא תמיד חביבות על האהבה:

jealousy, possessiveness,

קנאה, רכושנות, תוקפנות, כוח, שליטה,

aggression, power, dominance,

שובבות, קונדסות.

naughtiness, mischief.

Basically most of us will get turned on at night by the very same things

עקרונית, כולנו נידלק בלילה

מאותם דברים שאנו מוחים נגדם במשך היום.

that we will demonstrate against during the day.

You know, the erotic mind is not very politically correct.

המוח הארוטי איננו הכי תקין-פוליטית.

If everybody was fantasizing on a bed of roses,

אילו כולם היו מפנטזים על גן של ורדים,

we wouldn't be having such interesting talks about this.

לא היו לנו שיחות מעניינות כאלה על כך.

(Laughter)

But no, in our mind up there are a host of things going on

אבל לא, אי-שם במוח שלנו

מסתובבים דברים שלא תמיד אנו יודעים כיצד

that we don't always know how to bring to the person that we love,

להביאם אל האדם שאנו אוהבים,

because we think love comes with selflessness

כי אנו סבורים שהאהבה באה עם חוסר-אנוכיות

and in fact desire comes with a certain amount of selfishness

כשלמעשה התשוקה באה עם מידה מסוימת של אנוכיות

in the best sense of the word:

במובן הטוב ביותר של המילה:

the ability to stay connected to one's self in the presence of another.

היכולת להישאר מחובר לעצמי

בנוכחות הזולת.

So I want to draw that little image for you,

אז ברצוני לצייר לכם את הדימוי הקטן הזה,

because this need to reconcile these two sets of needs,

עקב הצורך הזה ליישב בין שתי מערכות הצרכים הללו,

we are born with that.

שאנו נולדים איתו.

Our need for connection, our need for separateness,

הצורך שלנו בחיבור, הצורך שלנו בנפרדות,

or our need for security and adventure,

או הצורך שלנו בבטחון וגם בהרפתקה,

or our need for togetherness and for autonomy,

או הצורך שלנו ביחד, וגם בעצמאות,

ואם תחשבו על ילד קטן שיושב בחיקכם,

and if you think about the little kid who sits on your lap

מעורסל בנוחות, בתחושת בטחון ונוחות,

and who is cozily nested here and very secure and comfortable,

and at some point all of us need to go out into the world

ובשלב מסוים על כולנו לצאת אל העולם

to discover and to explore.

כדי לחקור ולגלות.

That's the beginning of desire,

זו התחלת התשוקה,

that exploratory need, curiosity, discovery.

החקרנות הזו זקוקה לסקרנות, לרצון לגלות.

ומתישהו הוא יפנה ויביט בכם,

And then at some point they turn around and they look at you.

ואם תאמרו לו,

And if you tell them,

"Hey kiddo, the world's a great place.

"שמע, ילדון, העולם הוא נהדר. לך על זה.

Go for it. There's so much fun out there,"

יש בו כל-כך הרבה כיף,"

then they can turn away and they can experience

הוא יוכל להתרחק מכם ולחוות

connection and separateness at the same time.

חיבור ונפרדות בו-בזמן.

They can go off in their imagination, off in their body,

הוא יוכל להמריא על כנפי הדמיון, לעוף בתוך גופו,

off in their playfulness,

לעוף בשעשוע, וכל הזמן לדעת

all the while knowing that there's somebody when they come back.

שכשיחזור, מחכה לו מישהו.

But if on this side there is somebody who says,

אך אם מישהו יאמר לו,

"I'm worried. I'm anxious. I'm depressed.

"אני דואג, אני חרד, אני מדוכא.

My partner hasn't taken care of me in so long.

בן-זוגי לא דאג לי זמן כה רב.

מה כל-כך טוב בחוץ? נכון שיש לנו את כל הנחוץ לנו

What's so good out there?

Don't we have everything you need together, you and I?"

כאן, ביחד? אתה ואני?"

then there are a few little reactions

אז תהיינה כמה תגובות קטנות

that all of us can pretty much recognize.

שכולנו מכירים טוב למדי.

Some of us will come back,

אחדים מאיתנו יחזרו, או חזרו לפני זמן רב מאד,

came back a long time ago,

and that little child who comes back

והילד הקטן שחוזר

is the child who will forgo a part of himself

הוא הילד שוויתר על חלק מעצמו

כדי לא לאבד את הזולת.

in order not to lose the other.

I will lose my freedom in order not to lose connection.

אני מאבדת את החופש שלי כדי לא לאבד את הקשר.

And I will learn to love in a certain way

ואני אלמד לאהוב בדרך מסוימת

שתכרע תחת העומס של עודף דאגה

that will become burdened with extra worry

and extra responsibility and extra protection,

ועודף אחריות ועודף הגנה,

and I won't know how to leave you

ולא אדע כיצד לעזוב אותך

in order to go play, in order to go experience pleasure,

כדי ללכת לשחק, כדי שאוכל לחוות עונג,

in order to discover, to enter inside myself.

כדי לגלות, כדי להיכנס לתוך עצמי.

Translate this into adult language.

תרגמו זאת לשפת המבוגרים שלכם.

It starts very young.

זה מתחיל בגיל צעיר מאד. זה נמשך לתוך חיי המין שלנו

It continues into our sex lives up to the end.

עד הסוף.

Child number two comes back

ילד מס' 2 יחזור,

but looks like that over their shoulder all the time.

אבל ימשיך כל הזמן להסתכל אחורה, כך.

"Are you going to be there?

"האם עדיין תהיה שם?

Are you going to curse me, scold me?

האם תקלל אותי? האם תגער בי?

Are you going to be angry with me?"

האם תכעס עלי?"

And they may be gone, but they're never really away.

והוא אולי יסתלק, אבל הוא לא באמת הלך,

And those are often the people that will tell you,

ואלה בד"כ האנשים שאומרים לכם,

"בהתחלה, הכל היה לוהט בינינו."

"In the beginning, it was super hot."

Because in the beginning,

כי בהתחלה, האינטימיות הגוברת

the growing intimacy wasn't yet so strong

לא היתה עדיין חזקה עד כדי כך

that it actually led to the decrease of desire.

שהביאה לירידה בתשוקה.

The more connected I became, the more responsible I felt,

ככל שנעשיתי מחוברת, ככל שחשתי יותר אחראית,

the less I was able to let go in your presence.

כך יכולתי פחות להשתחרר בנוכחותך.

The third child doesn't really come back.

וילד מס' 3 לא ממש חוזר.

So what happens, if you want to sustain desire,

מה שקורה, אם רוצים לשמר את התשוקה,

it's that real dialectic piece.

כאן הדו-שיח האמיתי.

On the one hand you want the security in order to be able to go.

מצד אחד, אתם רוצים את הבטחון כדי שתוכלו ללכת.

On the other hand if you can't go, you can't have pleasure,

מצד שני, אם לא תוכלו ללכת, לא תוכלו לחוות עונג,

you can't culminate, you don't have an orgasm,

לא תוכלו להגיע לשיא, לא תוכלו לחוות אורגזמה,

you don't get excited because you spend your time

לא תוכלו להתרגש כי אתם מעבירים את זמנכם

in the body and the head of the other and not in your own.

בגופו ובראשו של האחר ולא בשלכם.

So in this dilemma about reconciling these two sets of fundamental needs,

אז בדילמה הזו של יישוב הסתירות

בין שתי מערכות הצרכים היסודיות האלה,

there are a few things that I've come to understand erotic couples do.

כאן הבנתי כמה מהדברים שעושים הזוגות הארוטיים.

One, they have a lot of sexual privacy.

א', יש להם המון פרטיות מינית.

They understand that there is an erotic space

הם מבינים שיש מרחב ארוטי

that belongs to each of them.

ששייך לכל אחד מהם.

They also understand that foreplay is not something you do

הם גם מבינים שהמשחק המוקדם איננו משהו שעושים

five minutes before the real thing.

חמש דקות לפני הדבר האמיתי.

Foreplay pretty much starts at the end of the previous orgasm.

המשחק המוקדם מתחיל במידה רבה בסוף האורגזמה הקודמת.

הם גם מבינים שמרחב ארוטי

They also understand that an erotic space isn't about,

you begin to stroke the other.

איננו להתחיל ללטף את האחר,

It's about you create a space where you leave Management Inc.,

אלא ביצירת מרחב שבו יש לנטוש את ישיבת ההנהלה,

maybe where you leave the Agile program --

ולפעמים - נטישה חפוזה,

(Laughter)

[צחוק]

ופשוט נכנסים לאותו מקום

And you actually just enter that place where you stop being the good citizen

שבו מפסיקים להיות האזרח הטוב

who is taking care of things and being responsible.

שדואג לעניינים ומתנהג באחריות.

Responsibility and desire just butt heads.

אחריות ותשוקה הן כמו שוורים מתנגחים.

They don't really do well together.

הן לא מסתדרות היטב ביחד.

Erotic couples also understand that passion waxes and wanes.

זוגות ארוטיים גם מבינים שהתשוקה זורחת וגורעת.

It's pretty much like the moon.

היא כמו הירח. יש לה ליקויים חלקיים.

It has intermittent eclipses.

But what they know is they know how to resurrect it.

אך מה שהם יודעים הוא כיצד לעורר אותה שוב.

They know how to bring it back.

הם יודעים איך להשיבה אליהם,

And they know how to bring it back

והם יודעים איך להשיבה אליהם

כי הם הפריכו את אחת הבדיות הגדולות,

because they have demystified one big myth,

which is the myth of spontaneity,

שהיא בדיית הספונטניות:

which is that it's just going to fall from heaven

שזה פשוט ייפול מהשמיים כשמקפלים את הכביסה

while you're folding the laundry like a deus ex machina,

כמו פתרון קסם, והם מבינים שבעצם,

and in fact they understood

כל דבר שיקרה מעצמו

that whatever is going to just happen in a long-term relationship, already has.

במערכת יחסים ממושכת כבר קרה.

Committed sex is premeditated sex.

סקס מתוך מחוייבות הוא סקס מתוכנן מראש.

הוא רצוני. הוא מכוון.

It's willful. It's intentional.

הוא ממוקד ונוכח.

It's focus and presence.

חג-אהבה שמח.

Merry Valentine's.

(Applause)

[מחיאות כפיים]