The reporting system that sexual assault survivors want | Jessica Ladd

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

Hannah is excited to be going to college.

האנה מתרגשת ללכת למכללה.

She couldn't wait to get out of her parents' house,

היא לא יכלה לחכות לצאת מבית הוריה,

to prove to them that she's an adult,

להוכיח להם שהיא בוגרת,

and to prove to her new friends that she belongs.

ולהוכיח לחברים החדשים שלה שהיא שייכת.

She heads to a campus party

היא הולכת למסיבה בקמפוס

where she sees a guy that she has a crush on.

שם היא רואה בחור שהיא מאוהבת בו.

Let's call him Mike.

בואו נקרא לו מייק.

The next day, Hannah wakes up with a pounding headache.

ביום הבא, האנה מתעוררת עם כאב ראש חודר.

She can only remember the night in flashes.

היא יכולה רק לזכור את הלילה בהבזקים.

But what she does remember is

אבל מה שהיא כן זוכרת זה

throwing up in the hall outside Mike's room

שהיא הקיאה במסדרון מחוץ לחדרו של מייק

and staring at the wall silently while he was inside her,

ובוהה בקיר בשקט בעוד הוא בתוכה,

wanting it to stop,

רוצה שזה יפסיק,

then shakily stumbling home.

ואז כושלת ברעד הביתה.

She doesn't feel good about what happened,

היא לא מרגישה טוב בנוגע למה שקרה,

but she thinks, "Maybe this is just what sex in college is?"

אבל היא חושבת, "אולה כך זה סקס במכללה?"

One in five women and one in 13 men will be sexually assaulted

אחת מחמש נשים ואחד מ 13 גברים יותקפו מינית

at some point during their college career in the United States.

בנקודה מסויימת במהלך שהותם במכללה בארצות הברית.

Less than 10 percent will ever report their assault to their school

פחות מ 10 אחוז אי פעם ידווחו על התקיפה לבית הספר שלהם

or to the police.

או למשטרה.

And those who do, on average, wait 11 months to make the report.

ואלה שכן, בממוצע, יחכו 11 חודשים כדי לדווח.

Hannah initially just feels like dealing with what happened on her own.

האנה בהתחלה רק מרגישה כאילו היא מתמודדת עם מה שקרה בעצמה.

But when she sees Mike taking girls home from parties,

אבל כשהיא רואה את מייק לוקח בנות הביתה ממסיבות,

she's worried about them.

היא דואגת להן.

After graduation, Hannah learns

אחרי שהיא מסיימת את המכללה, היא מגלה

that she was one of five women who Mike did the exact same thing to.

שהיא היתה אחת מחמש נשים להן מייק עשה בדיוק אותו הדבר.

And this is not an unlikely scenario

וזה לא תרחיש בלתי סביר

because 90 percent of sexual assaults

בגלל ש 90 אחוז מהתקיפות המיניות

are committed by repeat offenders.

מבוצעות על ידי פושעים חוזרים.

But with such low reporting rates,

אבל עם כזה אחוז דיווח נמוך,

it's fairly unlikely that even repeat perpetrators will be reported,

זה די לא סביר שאפילו עבריינים חוזרים ידווחו,

much less anything happen if they are.

וגם לא יקרה כלום אם הם ידווחו.

In fact, only six percent of assaults reported to the police

למעשה, רק שישה אחוזים מהמתקפות שמדווחות למשטרה

end with the assailant spending a single day in prison.

מסתיימות עם התוקף מבלה יום אחד בכלא.

Meaning, there's a 99 percent chance that they'll get away with it.

מה שאומר, שיש יותר מ 99 אחוז סיכוי שהם יתחמקו מזה.

This means there's practically no deterrent to assault

זה אומר שמעשית אין גורם מרתיע לתקיפות

in the United States.

בארצות הברית.

Now, I'm an infectious disease epidemiologist by training.

עכשיו, אני אפידמיולוגית של מחלות מדבקות בהכשרה.

I'm interested in systems and networks

אני מעוניינת במערכות ורשתות

and where we can concentrate our resources to do the most good.

והיכן אנחנו יכולה לרכז את המאמצים שלנו לעשות הכי טוב.

So this, to me, is a tragic but a solvable problem.

אז זה, בשבילי, בעיה טראגית אבל פתירה.

So when the issue of campus assault started hitting the news a few years ago,

אז כשהנושא של תקיפות בקמפוס התחיל להגיע לחדשות לפני כמה שנים,

it felt like a unique opportunity to make a change.

הרגשתי כאילו זו הזדמנות יחודית לשינוי.

And so we did.

וכך עשינו.

We started by talking to college survivors.

התחלנו בדיבור עם שורדי מכללה.

And what they wish they'd had in college is pretty simple;

ומה שהם קיוו שהיה להם במכללה זה די פשוט;

they wanted a website,

הם רצו אתר,

one they could use at the time and place

אחד שהם יוכלו להשתמש בו במקום ובזמן

that felt safest to them

שהרגיש הכי בטוח עבורם

with clearly written information about their reporting options,

עם מידע כתוב בבהירות בנוגע לאפשרויות הדיווח שלהם,

with the ability to electronically report their assault,

עם היכולת לדווח אלקטרונית על התקיפה שלהם,

rather than having the first step

במקום שהצעד הראשון שלהם יהיה

to go in and talk to someone who may or may not believe them.

ללכת ולדבר עם מישהו שאולי ואולי לא יאמין להם.

With the option to create a secure, timestamped document

עם האפשרות ליצור מסמך מאובטח ומקודד זמן

of what happened to them,

של מה שקרה להם,

preserving evidence even if they don't want to report yet.

לשמר עדויות אפילו אם הם לא רוצים לדווח עדיין.

And lastly, and perhaps most critically,

ולבסוף, ואולי הכי קריטי,

with the ability to report their assault

עם היכולת לדווח על התקיפה שלהם

only if someone else reported the same assailant.

רק אם מישהו אחר ידווח על אותו תוקף.

You see, knowing that you weren't the only one changes everything.

אתם מבינים, לדעת שאתם לא היחידים משנה הכל.

It changes the way you frame your own experience,

זה משנה את הדרך בה אתם ממסגרים את החוויה שלכם,

it changes the way you think about your perpetrator,

זה משנה את הדרך בה אתם חושבים על התוקף שלכם,

it means that if you do come forward,

זה אומר שאם אתם תתלוננו,

you'll have someone else's back and they'll have yours.

יהיה מישהו שישמור עליכם ואתם עליו.

We created a website that actually does this

יצרנו אתר שלמעשה עושה את זה

and we launched it [...] in August,

והשקנו אתו לפני חודשיים, השקנו אותו באוגוסט,

on two college campuses.

בשני קמפוסים של מכללות.

And we included a unique matching system

וכללנו מערכת התאמה יחודית

where if Mike's first victim had come forward,

בה אם הקורבן הראשון של מייק התגלתה,

saved her record, entered into the matching system

שמרה את התעוד שלה הכניסה אותו למערכת ההתאמה

and named Mike,

ואמרה שזה מייק,

and Mike's second victim had done the same thing

והקורבן השני של מייק עשתה את אותו הדבר

a few months later,

כמה חודשים מאוחר יותר,

they would have matched

הן היו מתואמות

and the verified contact information of both survivors

ופרטי הקשר המאומתים של שתי הקורבנות

would have been sent to the authorities at the same time

היו נשלחים לרשויות באותו הזמן

for investigation and follow up.

לחקירה ומעקב.

If a system like this had existed for Hannah and her peers,

אם מערכת כמו זו היתה קיימת עבור האנה ועמיתותיה,

it's more likely that they would have reported,

היה יותר סיכוי שהן היו מדווחות,

that they would have been believed,

שהיו מאמינים להן,

and that Mike would have been kicked off campus,

ושמייק היה נזרק מהקמפוס,

gone to jail, or at least gotten the help that he needed.

הולך לכלא, או לפחות היה מקבל את העזרה שהוא היה צריך.

And if we were able to stop repeat offenders like Mike

ואם היינו מסוגלים לעצור עבריינים חוזרים כמו מייק

after just their second assault following a match,

אחרי התקיפה השנייה שלהם בלבד בעקבות התאמה,

survivors like Hannah would never even be assaulted

השורדים כמו האנה מעולם אפילו לא היו מותקפים

in the first place.

מהתחלה.

We could prevent 59 percent of sexual assaults

היינו יכולים למנוע 59 אחוז מהתקיפות המיניות

just by stopping repeat perpetrators earlier on.

רק על ידי עצירת עבריינים חוזרים מוקדם יותר.

And because we're creating a real deterrent to assault,

ובגלל שאנחנו יוצרים גורם מרתיע אמיתי לתקיפות,

for perhaps the first time,

אולי בפעם הראשונה,

maybe the Mikes of the world would never even try to assault anyone.

המייקים של העולם לא היו מנסים אפילו לתקוף מישהו.

The type of system I'm describing,

סוג המערכת שאני מתארת,

the type of system that survivors want

סוג המערכת שהשורדים רוצים

is a type of information escrow,

היא סוג של שמירת מידע אצל צד שלישי,

meaning an entity that holds on to information for you

מה שאומר ישות שמחזיקה מידע בשבילכם

and only releases it to a third party

ומשחררת אותו לצד שלישי

when certain pre-agreed upon conditions are met,

רק כשתנאים מסויימים שהוסכם עליהם מראש מתקיימים,

such as a match.

כמו התאמה.

The application that we built is for college campuses.

האפליקציה שאנחנו בונים היא לקמפוסים של מכללות.

But the same type of system could be used in the military

אבל אותו סוג של מערכת יכולה להיות בשימוש בצבא

or even the workplace.

או אפילו במקומות העבודה.

We don't have to live in a world

אנחנו לא צריכים לחיות בעולם

where 99 percent of rapists get away with it.

בו 99 אחוז מהאנסים מתחמקים מעונש.

We can create one

אנחנו יכולים ליצור אחד

where those who do wrong are held accountable,

בו אלה שפוגעים עומדים לדין,

where survivors get the support and justice they deserve,

בו שורדים מקבלים את התמיכה והצדק המגיע להם,

where the authorities get the information they need,

בו הרשויות מקבלות את המידע שהן צריכות,

and where there's a real deterrent

ובו יש גורם מרתיע אמיתי

to violating the rights of another human being.

להפרת הזכויות של אדם אחר.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)