What we do (and don't) know about the coronavirus | David Heymann

תרגום: maor madmon עריכה: Yael Ring

[As of the morning February 27, 2020,

[בבוקר ה-27 לפברואר, 2020,

there were at least 82,000 confirmed cases worldwide of the coronavirus

מספר הנדבקים בנגיף הקורונה עמד על 82,000

and 2,810 deaths from it.

ומספר המתים מהנגיף היה 2,810.

TED invited Dr. David Heymann to share the latest findings about the outbreak.]

TED הזמינו את ד"ר דיויד היימן לספר על הממצאים האחרונים בנוגע למגיפה.]

[What happens if you get infected with the coronavirus?]

[מה קורה למי שנדבק בנגיף הקורונה?]

This looks like a very mild disease, like a common cold,

זה נראה כמו מחלה די קלה, דומה מאוד לצינון,

in the majority of people.

אצל רוב האנשים.

There are certain people who get infected and have very serious illness;

ישנם אנשים שנדבקים וחולים באופן חמור;

among them are health workers.

חלקם צוותי רפואה.

It's a very serious infection in them,

המחלה חמורה מאוד אצלם,

כי הם נחשפים למינון גבוה יותר של הנגיף לעומת שאר הציבור,

as they get a higher dose than normal people,

and at the same time, they have no immunity.

ובמקביל הם אינם מחוסנים כנגד הנגיף.

So in the general population,

אז באוכלוסיה הכללית

it's likely that the dose of virus that you receive when you are infected

סביר להניח שהחשיפה שלכם לנגיף הקורונה כשאתם נדבקים

is much less than the dose that a health worker would receive,

נמוכה בהרבה מזו שצוותי רפואה חשופים אליה,

health workers having more serious infections.

ולכן הם חולים באופן חמור יותר.

So your infection would be less serious, hopefully.

אז ההידבקות שלכם בנגיף אמורה להיות קלה יותר, אני מקווה.

So that leaves the elderly and those with comorbidities

בנוסף יש את אוכלוסיית הקשישים ובעלי מחלות הרקע.

to really be the ones that we have to make sure

הם אלו שעלינו באמת לוודא

are taken care of in hospitals.

שיגיעו לקבל טיפול בבתי החולים.

[Who are the people who should be most concerned about this?]

[אילו אנשים צריכים להיות מודאגים במיוחד מהנגיף?]

Well, the most concerned are people

טוב, הכי מודאגים צריכים להיות האנשים

who are, first of all, in developing countries

שנמצאים, קודם כל, במדינות מתפתחות

and who don't have access to good medical care

ושאין להם גישה לטיפול רפואי טוב,

and may not have access at all to a hospital,

ואולי אין להם גישה לבית חולים בכלל

should an epidemic occur in their country.

במידה והמגיפה תגיע לארצם.

Those people would be at great risk,

האנשים האלו יהיו בסיכון גבוה, במיוחד הקשישים.

especially the elderly.

Elderly in all populations are at risk,

הקשישים בכל אוכלוסיה נמצאים בסיכון,

but especially those who can't get to oxygen.

אבל במיוחד אלו שלא יכולים לקבל חמצן.

In industrialized countries,

במדינות מתועשות,

it's the very elderly who have comorbidities,

צריכים לדאוג רק הקשישים ממש, שיש להם מחלות רקע,

who have diabetes, who have other diseases,

הסוכרתיים, ואלו שחולים במחלות אחרות,

who are at risk.

הם אלה שנמצאים בסיכון.

The general population doesn't appear to be at great risk.

כרגע לא נראה שהאוכלוסיה הכללית נמצאת בסכנה גדולה.

[What pre-existing medical conditions put people at higher risk?]

[אילו מחלות רקע ומצבים רפואיים מעלים את הסיכון?]

First of all,

ראשית,

pulmonary disease existing as a comorbidity is also important.

חשוב לשים לב למחלות נשימתיות, מחלות רקע של מערכת הנשימה.

In general, the elderly are at greater risk,

באופן כללי, הקשישים נמצאים בסיכון גבוה יותר,

especially those over 70,

במיוחד אלו מעל גיל 70,

because their immune systems are not as effective

כי מערכת החיסון שלהם אינה יעילה

as they might have once been,

כפי שהיא היתה כשהם היו צעירים,

and they are more susceptible to infections.

ולכן הם חשופים יותר לזיהומים.

In addition, in some instances in China,

בנוסף, במספר מוסדות בסין,

there's been a coinfection with influenza

אנשים נדבקו במקביל בשפעת

and at the same time,

ובאותו זמן,

there have been some bacterial superinfections

נדבקו בזיהומים בקטריאליים

on the pneumonias that are occurring.

בנוסף לדלקת הריאות שהם פיתחו.

[Where can we find up-to-date information?]

[היכן ניתן למצוא מידע עדכני?]

The Center for Disease Control in Atlanta keeps track

המרכז לבקרת מחלות באטלנטה עוקב אחר התפשטות המגיפה

and has updates on a regular basis on its website.

ומעלה עדכונים לאתר האינטרנט שלו באופן קבוע.

Also, the World Health Organization in Geneva,

בנוסף, לארגון הבריאות העולמי בז'נבה,

which is coordinating many of the activities

שמתאם רבות מהפעילויות הבינלאומיות שנעשות,

going on internationally,

also has a website with daily updates.

יש אתר אינטרנט שמתעדכן מדי יום.

It's our responsibility to get that information as individuals,

זוהי האחריות האישית שלנו להתעדכן

so we understand

כדי שנבין

and can make sure that we can contribute in our own way

ולוודא שנוכל לתרום בעצמנו למאמץ

to prevention of major spread.

כדי למנוע התפשטות של הנגיף.

[You led the global response to the SARS outbreak in 2003.

[הובלת את התגובה העולמית למגיפת הסארס ב-2003.

How does this outbreak compare?]

תוכל להשוות בין המגיפות?]

That's the same problem with all new infections.

זו אותה הבעיה שיש לנו עם כל הזיהומים החדשים.

This is an infection that's coming to humans

זה נגיף שמגיע אל בני אדם

who have never been exposed to this virus before.

שמעולם לא נחשפו אליו קודם.

They don't have any antibody protection,

אין להם נוגדנים כלפיו,

and it's not clear whether their immune system

ולא לגמרי ברור האם מערכת החיסון שלהם

can handle this virus or not.

יכולה להתמודד עם הנגיף או לא.

This is a virus that usually finds itself in bats or in other animals,

זה נגיף שבדרך כלל נמצא בעטלפים ובחיות אחרות,

and all of a sudden, it's in humans.

ופתאום, הוא עבר לבני אדם.

And humans just don't have experience with this virus.

ולבני אדם פשוט אין ניסיון עם הנגיף הזה.

But gradually,

אבל לאט לאט,

we are beginning to learn a lot, as we did with SARS.

אנחנו מתחילים ללמוד עליו יותר, בדיוק כפי שעשינו עם הסארס.

And you know, there are certainly a larger number of deaths

יש בהחלט מספר גדול יותר של מקרי מוות

than there were with SARS.

משהיו במהלך מגיפת הסארס.

But when you divide that by a denominator of persons who are infected,

אבל כשמחלקים אותם במספר הנדבקים,

there are many, many more persons infected than there were with SARS.

יש הרבה יותר נדבקים משהיו בסארס.

The case fatality ratio,

אחוז התמותה,

that is the ratio of deaths to the numbers of cases in SARS,

כלומר היחס בין מקרי המוות לנדבקים בסארס,

was about 10 percent.

היה בערך 10 אחוזים.

With the current coronavirus, COVID-19,

במקרה של נגיף הקורונה הנוכחי, COVID-19,

it is two percent or probably less.

אחוז התמותה הוא 2 אחוזים, סביר להניח שאפילו פחות.

So it's a much less virulent virus,

אז זה נגיף הרבה פחות אלים,

but it's still a virus that causes mortality,

אבל הוא עדיין יכול לגרום מוות,

and that's what we don't want entering human populations.

ואנחנו לא רוצים לראות התפשטות של נגיף כזה באוכלוסיה האנושית.

[Have we responded adequately at border crossings, such as airports?]

[האם הבדיקות וההגבלות במעברי גבול, כמו שדות תעופה, מספיקות?]

It's clearly understood that airports or any land borders

ברור לכולם שהגבלות בשדות תעופה ומעברי גבול יבשתיים

cannot prevent a disease from entering.

לא יכולות למנוע ממחלה להיכנס למדינה.

People in the incubation period can cross that border,

אנשים שנמצאים בתקופת הדגירה של המחלה יכולים לחצות את הגבול,

can enter countries

יכולים להיכנס למדינה

and can then infect others when they become sick.

ואז להדביק אחרים כשהם הופכים להיות חולים.

So borders are not a means of preventing infections from entering a country

אז גבולות אינם הדרך למנוע מזיהומים להיכנס למדינה

by checking temperatures.

על ידי מדידת חום.

Borders are important because you can provide to people arriving

מעברי גבול חשובים בגלל שבהם ניתן לספק מידע לאנשים שמגיעים

from areas that might be at risk of having had infection,

ממקומות בהם יתכן שנדבקו בנגיף,

provide them with an understanding,

ולספק להם תובנות,

either a printed understanding or a verbal understanding,

בכתב או בע"פ

of what the signs and symptoms are of this infection,

לגבי הסימנים והסימפטומים של הנגיף,

and what they should do if they feel that they might be infected.

ומה הם צריכים לעשות אם הם מרגישים שאולי נדבקו.

[What's the timeline for a vaccine?]

[מתי יהיה חיסון?]

Vaccines are under development right now,

ישנם חיסונים בפיתוח ממש עכשיו,

there's a lot of research going on.

יש הרבה מחקרים בנושא.

That research requires first that the vaccine be developed,

התהליך מחייב תחילה לפתח חיסון,

then that it be studied for safety and effectiveness in animals,

ואז יש לבחון את בטיחותו ויעילותו על בעלי חיים,

who are challenged with the virus after they are vaccinated,

שאותם מדביקים בנגיף אחרי שקיבלו חיסון,

and then it must go into human studies.

ורק אז עוברים לניסויים בבני אדם.

The animal studies have not yet begun,

הניסויים בבעלי חיים עוד לא החלו,

but will soon begin for certain vaccines.

אבל יחלו בקרוב עבור חיסונים מסויימים.

And it's thought that by the end of the year,

ואנחנו מאמינים שעד סוף השנה או בתחילת השנה הבאה,

or early next year,

there may be some candidate vaccines

יהיו כמה חיסונים אפשריים

that can then be studied for licensing by regulatory agencies.

שיגיעו לשלב בדיקה ואישור של הרשויות.

So we're talking about at least a year until there's vaccine available

אז מדובר על טווח של שנה לפחות עד שיהיה חיסון זמין

that can be used in many populations.

לשימוש באוכלוסיות רבות.

[What questions about the outbreak are still unanswered?]

[לאילו שאלות בנוגע להתפרצות המגיפה עדיין אין לנו תשובות?]

It's clear we know how it transmits,

ברור לנו איך הנגיף מועבר,

we don't know how easily it transmits in humans,

אך עדיין לא ברור לנו באיזו קלות הוא מועבר בין בני אדם,

in communities or in unenclosed areas.

בקהילה או באזורים פתוחים.

We know, for example,

אנחנו יודעים, לדוגמא,

that in the enclosed area of a cruise ship, it spread very easily.

שבמתחם סגור כמו ספינה, הנגיף מתפשט בקלות.

We need to better understand

עלינו להבין טוב יותר

how it will spread once it gets into more open areas

איך הוא יתפשט כשהוא יגיע לאזורים פתוחים יותר

where people are exposed to people who might be sick.

שבהם אנשים נחשפים לאנשים שעשויים להיות חולים.

[What about the global response could be improved?]

[מה אפשר לשפר בתגובה הבינלאומית למגיפה?]

A major problem in the world today is that we look at outbreaks

הבעיה העיקרית בעולם כיום,

היא שאנחנו רואים במגיפות במדינות מתפתחות

in developing countries

as something that we need to go and stop.

משהו שעלינו לבלום.

So when there's an outbreak of Ebola,

אז כשיש התפרצות של אבולה,

we think "How can we go and stop this outbreak in the country?"

אנחנו חושבים "איך נוכל ללכת ולעצור את ההתפרצות בארץ ההיא?"

We don't think about "How can we help that country

אנחנו לא שואלים את עצמנו "איך נוכל לעזור למדינה הזאת

strengthen its capacity,

"לשפר את יכולת ההתמודדות שלה,

so that it can detect and respond to infections?"

"כך שהיא תוכל לזהות זיהומים ולהגיב בהתאם?"

So we haven't invested enough

אז לא השקענו מספיק

in helping countries develop their core capacity in public health.

בעזרה למדינות לפתח את היכולות של מערכות הבריאות הציבוריות שלהן.

What we've done is invested in many mechanisms globally,

השקענו בפיתוח מנגנונים גלובליים

which can provide support to other countries

שיכולים לספק תמיכה למדינות כדי שיבלמו מגיפות,

to go and help stop outbreaks.

But we want to see a world where every country

אבל אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו כל מדינה

can do its best to stop its own outbreaks.

תוכל לעשות כמיטב יכולתה לבלום בעצמה את המגיפות אצלה.

[Will we see more emerging disease outbreaks in the future?]

[האם נראה יותר התפרצויות של מחלות חדשות בעתיד?]

Today, there are over seven billion people.

כיום, יש בעולם יותר מ-7 מיליארד אנשים.

And when those people come into the world,

וכשאנשים אלה באים לעולם נחוץ להם עוד מזון

they demand more food,

ועוד הרבה דברים

they demand a whole series of things

והצפיפות הולכת וגדלה.

and they live closer together.

In fact, we're an urban world, where people live in urban areas.

למעשה אנחנו חיים בעולם עירוני שבו אנשים גרים באזורים עירוניים.

And at the same time, we're growing more animals,

במקביל, אנחנו מגדלים יותר בעלי חיים,

and those animals are contributing food to humans as well.

ובעלי החיים האלו מספקים גם מזון לבני האדם.

So what we see

אז אנחנו רואים

is that that animal-human interface is becoming closer and closer together.

שהמגע בין בני האדם לבעלי חיים נעשה יותר ויותר הדוק.

And this intensive agriculture of animals

והחקלאות האינטנסיבית הזאת של גידול בעלי חיים

and this intensive increase in human populations

והעלייה האינטנסיבית באוכלוסיה האנושית שחיים לצידם באותו עולם,

living together on the same planet

is really a melting pot where outbreaks can occur and do occur.

יוצרים בעצם כור היתוך שבו מחלות עלולות להתפרץ, והן אכן מתפרצות.

We will eventually have more and more of these outbreaks.

בסופו של דבר, נתחיל לראות יותר ויותר מגיפות כאלו.

So an emerging infection today is just a warning

כך שהתפרצות של זיהום היום היא רק אזהרה

of what will happen in the future.

מפני מה שמצפה לנו בעתיד.

We have to make sure

עלינו לוודא ששיתוף הפעולה הטכנולוגי בעולם

that that technical collaboration in the world

is there to work together

יביא לעבודה משותפת

to make sure that we can understand these outbreaks when they occur

כדי להבטיח שנוכל להבין את ההתפרצויות האלו כשהן קורות

and rapidly provide the information necessary to control them.

ומספקים במהירות את המידע הדרוש כדי להשתלט עליהן.

[Is the worst behind us?]

[האם הגרוע ביותר כבר מאחורינו?]

I can't predict with accuracy.

אני לא יכול לחזות זאת בבטחון,

So all I can say is that we must all be prepared

וכל מה שאוכל לומר הוא שעל כולנו להיות מוכנים

for the worst-case scenario.

לתרחיש הגרוע ביותר.

And at the same time,

ובו בזמן,

learn how we can protect ourselves and protect others

ללמוד כיצד נוכל להגן על עצמנו ועל אחרים

should we become a part of that epidemic.

אם המגיפה תגיע אלינו.

[To learn more, visit: Centers for Disease Control and Prevention

[למידע נוסף: המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן www.cdc.gov/coronavirus

World Health Organization]

ארגון הבריאות העולמי www.who.int/coronavirus]