Architectural secrets of the world's ancient wonders | Brandon Clifford

תרגום: Zeeva Livshitz עריכה: Yael Ring

Do you think the things we build today

האם אתם חושבים שהדברים שאנחנו בונים היום

will be considered wonders in the future?

ייחשבו לפלאים בעתיד?

Think of Stonehenge,

חישבו על סטונהנג',

the Pyramids,

הפירמידות,

Machu Picchu and Easter Island.

מאצ'ו פיצ'ו ואי הפסחא.

Now, they're all pretty different from what we're doing today,

הם שונים לגמרי ממה שאנחנו עושים היום,

with those massive stones,

עם האבנים המסיביות אלו,

assembled in complex but seemingly illogical ways,

שנבנו בדרכים מסובכות אך לכאורה בלתי הגיוניות,

and all traces of their construction

וכל עקבות הבנייה שלהן

erased,

עלומים,

shrouding them in mystery.

העוטפים אותן במסתורין.

It seems like people could not have possibly built these things,

נדמה שאנשים לא יכלו לבנות את הדברים האלה,

because people didn't.

כי אנשים לא עשו זאת.

They were carefully crafted by a primordial race of giants

הם נבנו בקפידה על ידי גזע ענקים קדמוני

known as Cyclops.

המוכר בשם קיקלופים

(Laughter)

(צחוק}

And I've been collaborating with these monsters

ואני שיתפתי פעולה עם המפלצות האלה

to learn their secrets for moving those massive stones.

כדי ללמוד את סודותיהם לשינוע האבנים האדירות.

And as it turns out, Cyclops aren't even that strong.

וכפי שמתברר, קיקלופים הם אפילו לא כאלה חזקים.

They're just really smart about getting material to work for them.

הם פשוט ממש חכמים וידעו איך לגרום לחומר לעבוד בשבילם.

Now, the videos you see behind me of large, stone-like, wobbly creatures

קטעי הווידאו שאתם רואים מאחוריי של יצורים דמויי אבן גדולים, מתנודדים,

are the results of this collaboration.

הם התוצאות של שיתוף פעולה זה.

OK, so Cyclops might be a mythical creature,

בסדר, אז קיקלופים הם אולי יצורים מיתולוגיים,

but those wonders are still real.

אבל הפלאים האלה הם בכל זאת אמיתיים.

People made them.

אנשים בנו אותם.

But they also made the myths that surround them,

אבל הם גם בנו את המיתוסים שסובבים אותם,

and when it comes to wonders, there's this thick connective tissue

וכשמדובר בפלאים, יש את הרקמה המחברת העבה הזו

between mythology and reality.

בין מיתולוגיה למציאות.

Take Easter Island, for example.

קחו לדוגמה את אי הפסחא,

When the Dutch explorers first encountered the island,

כאשר החוקרים ההולנדים נתקלו באי לראשונה,

they asked the people of Rapa Nui

הם שאלו את אנשי הראפה נואי

how their ancestors could have possibly moved those massive statues.

איך יכלו אבותיהם להזיז את אותם פסלים מסיביים.

And the Rapa Nui said,

ואנשי הראפה נואי אמרו,

"Our ancestors didn't move the statues,

"אבותינו לא הזיזו את הפסלים,

because the statues walked themselves."

כי הפסלים הלכו בעצמם".

For centuries, this was dismissed, but actually it's true.

במשך מאות שנים, רעיון זה נדחה, אבל למעשה זה נכון.

The statues, known as moai, were transported standing,

הפסלים, המכונים "מואיי" הועברו בעמידה,

pivoting from side to side.

כשהם מתנועעים מצד לצד.

OK?

בסדר?

As spectacular as the moai are for visitors today,

כמה שה"מואיי" נראים מרהיבים למבקרים היום,

you have to imagine being there then,

עליכם לדמיין את עצמכם שם,

with colossal moai marching around the island.

כש"מואיי" ענקיים צועדים ברחבי האי.

Because the real memorial was not the objects themselves,

כי הזיכרון האמיתי לא היו האובייקטים עצמם,

it was the cultural ritual of bringing a stone to life.

זה היה הפולחן התרבותי של הפחת רוח חיים באבן.

So as an architect, I've been chasing that dream.

אז כאדריכל, רדפתי אחרי החלום הזה.

How can we shift our idea of construction to accommodate that mythical side?

איך נוכל לשנות את רעיון הבנייה שלנו כדי להתאים לצד המיתי הזה?

So what I've been doing is challenging myself

אז מה שעשיתי הוא לאתגר את עצמי

with putting on a series of performances

ולארגן סדרה של הופעות

of the ancient but pretty straightforward task

של המשימה העתיקה אבל די פשוטה למדי

of just moving and standing big heavy objects,

של פשוט העברה והעמדה של אובייקטים כבדים גדולים,

like this 16-foot-tall megalith designed to walk across land

כמו האבן הענק הזו שגובהה כ-5 מ' שתוכננה להלך על פני האדמה

and stand vertically;

ולעמוד בצורה אנכית;

or this 4,000-pound behemoth that springs itself to life

או החיה המפלצתית הזו במשקל 1800 קילו שמתעוררת לחיים

to dance onstage.

כדי לרקוד על הבמה.

And what I've found is that by thinking of architecture

ומה שמצאתי הוא שבעזרת תפיסת האדריכלות

not as an end product but as a performance

לא כעל מוצר סופי אלא כעל הופעה

from conception to completion,

מהרעיון ועד להשלמה,

we end up rediscovering some really smart ways to build things today.

אנחנו מגלים מחדש כמה דרכים ממש חכמות לבנות דברים היום.

You know, so much of the discussion surrounding our future

אתה יודעים, כל כך הרבה מהדיון סביב העתיד שלנו

focuses on technology, efficiency and speed.

מתמקד בטכנולוגיה, יעילות ומהירות.

But if I've learned anything from Cyclops,

אבל אם למדתי משהו מהקיקלופים,

it's that wonders can be smart, spectacular

זה שפלאים יכולים להיות חכמים, מרהיבים

and sustainable --

וברי-קיימא --

because of their mass and their mystery.

בגלל המסה והמסתורין שלהם.

And while people still want to know how those ancient wonders were built,

ובעוד אנשים עדיין רוצים לדעת איך נבנו אותם פלאים עתיקים,

I've been asking Cyclops how to create the mystery

שאלתי את הקיקלופים איך ליצור את המסתורין

that compels people to ask that very question.

שגורם לאנשים לשאול את השאלה הזאת ממש.

Because in an era where we design buildings

כי בעידן שבו אנו מעצבים מבנים

to last 30, maybe 60 years,

שישרדו 30, אולי 60 שנה,

I would love to learn how to create something

אשמח ללמוד ליצור משהו

that could entertain for an eternity.

שיוכל לגרום עונג לנצח.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)