The invisible life hidden beneath Antarctica's ice | Ariel Waldman

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

Can you guess what this is?

אתם יכולים לנחש מה זה?

What if I told you there's a place where the creatures are made of glass?

מה אם הייתי אומרת לכם שיש מקום שבו היצורים עשוים מזכוכית?

Or that there are life-forms that are invisible to us,

או שיש צורות חיים בלתי נראות לנו

but astronauts see them all the time?

אבל אסטרונאוטים רואים אותן כל הזמן?

These invisible glass creatures aren't aliens on a faraway exoplanet.

יצורי הזכוכית הבלתי נראים האלה הם לא חייזרים על אקזו פלנטה מרוחקת.

They're diatoms:

הם דיאטומים:

photosynthetic, single-celled algae responsible for producing oxygen

אצות פוטוסינטטיות חד תאיות שאחראיות ליצור חמצן

and helping seed clouds on a planetary scale

ועוזרות להזריע עננים בקנה מידה פלנטרי

and with intricately sculpted, geometric exoskeletons made of --

ועם שלדים מפוסלים גאומטרית באופן מורכב שעשויים --

yeah, glass.

כן, מזכוכית.

You can see them in swirls of ocean-surface colors from space.

אתם יכולים לראות אותם במערבולות צבעוניות על פני האוקיינוס מהחלל.

And when they die,

וכשהם מתים,

בתי הזכוכית שלהם שוקעים למעמקי האוקיינוס,

their glass houses sink to the depths of the oceans,

taking carbon out of the air

ומוצאים פחמן מהאויר

and with them to the grave,

ואיתם לקבר,

accounting for a significant amount of carbon sequestration in the oceans.

ומהווים כמות משמעותית של לכידת פחמן באוקיינוסים.

We live on an alien planet.

אנחנו חיים על כוכב לכת חייזרי.

There is so much weird life here on Earth to study,

יש כל כך הרבה חיים מוזרים פה על כדור הארץ,

and so much of it lives at the edges of our world,

וכל כך הרבה מהם חיים בקצוות העולם שלנו,

of our sight and of our understanding.

של הראיה וההבנה שלנו.

One of those edges is Antarctica.

אחד הקצוות האלו היא אנטארקטיקה.

Typically, when we think about Antarctica,

בדרך כלל, כשאנחנו חושבים על אנטארקטיקה,

we think of a place that's barren and lifeless ...

אנחנו חושבים על מקום שחון וחסר חיים...

except for a few penguins.

חוץ מכמה פנגווינים.

But Antarctica should instead be known as a polar oasis of life,

אבל אנטארקטיקה צריכה במקום להיות ידועה כנווה מדבר קוטבי של חיים,

host to countless creatures that are utterly fascinating.

בית לאין ספור יצורים מדהימים לגמרי.

So why haven't we seen them on the latest nature documentary?

אז למה לא ראינו אותם בסרטון הטבע האחרון?

Well, they lurk beneath the snow and ice,

ובכן, הם אורבים מתחת לשלג ולקרח,

virtually invisible to us.

ממש בלתי נראים לנו.

They're microbes:

הם מיקרובים:

tiny plants and animals living embedded inside of glaciers,

צמחים זעירים וחיות שחיים מוטמעים בתוך הקרחונים,

underneath the sea ice

תחת הקרח בים

and swimming in subglacial ponds.

ושוחים בבריכות תת קרחוניות.

And they're no less charismatic than any of the megafauna

והם לא פחות כריזמטיים מכל מגהפאונה

that you're used to seeing in a nature documentary.

שהייתם רואים בסרטוני טבע.

But how do you compel people to explore what they can't see?

אבל איך אתם משכנעים אנשים לחקור מה שהם לא יכולים לראות?

I recently led a five-week expedition to Antarctica

לאחרונה הובלתי משלחת של חמישה שבועות לאנטארקטיקה

to essentially become a wildlife filmmaker at the microbial scale.

להפוך עקרונית ליוצרת סרטי טבע בקנה מידה מיקרובי.

With 185 pounds of gear,

עם 84 קילו של ציוד,

I boarded a military aircraft

עליתי על מטוס צבאי

and brought microscopes into the field

והבאתי מיקרוסקופים לשדה

כדי לצלם ולחקור את האקסטרמופילים המיקרוסקופיים האלה,

to film and investigate these microscopic extremophiles,

so that we can become more familiar with a poorly understood ecosystem

כך שנוכל להכיר טוב יותר את מערכות המחייה הלא מוכרות

that we live with here on Earth.

שאנחנו חיים איתן פה בכדור הארץ.

To film these invisible creatures in action,

כדי לצלם את היצורים הבלתי נראים האלה בפעולה,

I needed to see where they call home --

הייתי צריכה לראות את המקום לו הן קוראות לו בית --

I needed to venture under the ice.

הייתי צריכה לצאת מתחת לקרח.

Every year, the sea ice nearly doubles the entire size of Antarctica.

כל שנה, קרח הים כמעט מכפיל את גודל אנטארקטיקה.

To get a glimpse below the nine-feet-thick ice,

כדי לקבל מבט מתחת לשלושה מטרים של קרח,

I climbed down a long, metal tube inserted into the sea ice

טיפסתי במורד צינור מתכת ארוך שמוכנס לתוך הקרח

to witness a hidden ecosystem full of life,

כיד לחזות במערכת מחיה מוסתרת מלאה חיים,

while being suspended between the seafloor and the illuminated ceiling of ice.

בעודי תלויה בין קרקעית הים ותיקרה מוארת של קרח.

Here's what that looked like from the outside.

ככה זה נראה מבחוץ.

It was just absolutely magical.

זה היה פשוט קסום.

Some of the critters I found were delightful things like seed shrimp

כמה מהזוחלים שגיליתי היו מקסימים כמו זרעי שרימפ

and many more beautiful, geometric diatoms.

ועוד הרבה דיאטומים גאומטריים מקסימים.

I then went farther afield to camp out in the Dry Valleys

אז נכנסתי עמוק יותר למחנה בעמקים היבשים

for a couple of weeks.

למשך כמה שבועות.

98 percent of Antarctica is covered with ice

98 אחוזים מאנטארקטיקה מכוסים בקרח

and the Dry Valleys are the largest area of Antarctica where you can actually see

והעמקים היבשים הם האזור הגדול ביותר של אנטארקטיקה שם אתם יכולים למעשה לראות

what the continent itself looks like underneath all of it.

איך המדף היבשתי עצמו נראה מתחת לכל זה.

I sampled bacteria at Blood Falls,

דגמתי בקטריות במפלי הדם,

a natural phenomenon of a subglacial pond spurting out iron oxide

תופעה טבעית של בריכה תת קרחונית שפולטת תחמוצת ברזל

that was thought to be utterly lifeless until a little more than a decade ago.

שנחשבה חסרת חיים לגמרי עד לפני בערך עשור.

And I hiked up a glacier to drill down into it,

ועליתי במעלה קרחון כדי לקדוח לתוכו,

revealing countless, hardcore critters living their best lives

גיליתי אין ספור יצורים קשוחים שחיים את חייהם הטובים ביותר

while embedded inside layers of ice.

בעודם מוטמעים בתוך שכבות של קרח.

Known as cryoconite holes,

הם ידועים כחורים קריוקוניטים,

they form when tiny pieces of darkly colored dirt

שם נוצרים כשפיסות זעירות של חול בצבע כהה

get blown onto the glacier

מועף לתוך קרחון

and begin to melt down into soupy holes that then freeze over,

ומתחיל להנמס לתוך חורים מופשרים שאז קופאים,

preserving hundreds of dirt pucks inside the glacier,

משמרים מאות פיסות של עפר בתוך הקרחון,

like little island universes

כמו יקומי אי קטנים

each with its own unique ecosystem.

כל אחד עם מערכת מחיה יחודית לו.

Some of the critters I found you may recognize,

כמה מהיצורים שמצאתי אולי תכירו,

like this adorable tardigrade --

כמו דובון המים החמוד הזה --

I absolutely love them,

אני לגמרי אוהבת אותם,

they're like little gummy bears with claws.

הם כמו דובוני גומי זעירים עם מלתעות.

Also known as a water bear,

שידועים גם כדובוני מים,

they're famous for possessing superpowers

הם מפורסמים שיש להם את כוחות העל

that allow them to survive in extreme conditions,

שמאפשרים להם לשרוד בתנאים קיצוניים,

including the vacuum of space.

כולל הואקום של החלל.

But you don't need to travel to space or even Antarctica to find them.

אבל אתם לא צריכים לנסוע לחלל או אפילו לאנטארקטיקה כדי למצוא אותם.

They live in moss all over this planet,

הם חיים באזוב על כל הפלנטה,

from sidewalk cracks to parks.

מסדקים במדרכות לפארקים.

You likely walk right by tons of these invisible animals every day.

אתם כנראה הולכים ליד טונות של היצורים הזעירים האלה כל יום.

Others may look familiar,

אחרים אולי נראים מוכרים,

but be stranger still, like nematodes.

אבל מוזרים עדיין, כמו נמטודות.

Not a snake nor an earthworm,

לא נחש או תולעת,

nematodes are a creature all of their own.

נמטודות הן יצורים בעצמם.

They can't regenerate like an earthworm or crawl like a snake,

הם לא יכולים לגדול מחדש כמו תולעים או זוחלים כמו נחשים,

but they have tiny, dagger-like needles inside their mouths

אבל יש להם מחטים זעירות דמויות פגיון בתוך פיותיהם

שכמה מהם משתמשים בהן כדי לשפד את הטרף שלהם ולשאוב את הפנים שלהם.

that some of them use to spearfish their prey and suck out the insides.

For every single human on this planet,

עבור כל אדם על הפלנטה הזו,

there exist 57 billion nematodes.

קיימות 57 מיליארד נמטודות.

And some of the critters you may not recognize at all

וכמה מהיצורים האלה לא תכירו בכלל

but live out equally fascinating lives,

אבל חיים חיים מדהימים באופן דומה,

such as rotifers with amazing crowns that turn into Roomba-like mouths,

כמו רוטיפרים עם כתרים מדהימים שהופכים לפיות דמויי רומבה,

ciliates with digestive systems so transparent that it's almost TMI,

קליאטים עם מערכות עיכול כל כך שקופות שהם כמעט יותר מדי מידע,

and cyanobacteria that look like party confetti exploded all over a petri dish.

וציאנו בקטריות שנראות כמו קונפטי מסיבות שהתפוצצו על כל צלחת הפטרי.

A lot of times what we see in popular media

הרבה פעמים מה שאנחנו רואים במדיה הפופולרית

are scanning electron microscope images of microorganisms

הן תמונות ממקרוסקופ אלקטרונים סורק של מיקרו אורגניזמים

שנראים כמו מפלצות מפחידות.

looking like scary monsters.

Without seeing them move their lives remain elusive to us

בלי לראות אותם נעים, חייהם נשארים חמקמקים מאיתנו

despite them living nearly everywhere we step outside.

למרות שהם חיים כמעט בכל מקום בו אנחנו דורכים בחוץ.

What's their daily life like?

איך נראים החיים היום יומיים שלהם?

How do they interact with their environment?

איך הם מתקשרים עם הסביבה שלהם?

If you only ever saw a photo of a penguin at a zoo,

אם רק תראו תמונה של פנגווין בגן חיות,

אבל לעולם לא תראו אחד מדדה ואז מחליק על קרח,

but you never saw one waddle around and then glide over ice,

you wouldn't fully understand penguins.

לא תבינו לגמרי את הפנגווינים.

By seeing microcreatures in motion,

על ידי צפיה במיקרו יצורים בתנועה,

we gain better insights into the lives of the otherwise invisible.

אנחנו מקבלים תובנות טובות יותר לחיים שלהם שאחרת היו בלתי נראים.

Without documenting the invisible life in Antarctica and our own backyards,

בלי לתעד את החיים הבלתי נראים באנטארקטיקה והחצר האחורית שלנו,

we don't understand just how many creatures we share our world with.

אנחנו לא מבינים בדיוק עם כמה יצורים אנחנו חולקים את העולם.

And that means we don't yet have the full picture

וזה אומר שעדיין אין לנו את התמונה המלאה

of our weird and whimsical home planet.

של פלנטת הבית השובבה שלנו.

Thank you.

תודה לכם.