Captain Charles Moore on the seas of plastic

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Arnon Cahen

Let's talk trash.

בואו נדבר על זבל.

You know, we had to be taught

היו צריכים ללמד אותנו

to renounce the powerful conservation ethic

להתנער מהאתיקה החזקה של השימור

שפיתחנו במהלך השפל הגדול ומלחמת העולם השניה.

we developed during the Great Depression and World War II.

After the war, we needed to direct our enormous production capacity

אחרי המלחמה היה עלינו לתעל את יכולת הייצור האדירה שלנו

toward creation of products for peacetime.

לייצור מוצרים לימי-שלום.

Life Magazine helped in this effort

המגזין "לייף" סייע במאמץ זה

בכך שהכריז על הכנסת המוצרים החד-פעמיים,

by announcing the introduction of throwaways

שישחררו את עקרת הבית מהדחת הכלים המפרכת.

that would liberate the housewife from the drudgery of doing dishes.

Mental note to the liberators:

מסר למשחררים:

throwaway plastics take a lot of space and don't biodegrade.

מוצרי פלסטיק חד-פעמיים תופסים מקום רב ולא מתפרקים ביולוגית.

Only we humans make waste that nature can't digest.

רק אנו, בני האדם, מייצרים פסולת שהטבע לא יכול לעכל.

Plastics are also hard to recycle.

את הפלסטיק גם קשה למחזר.

A teacher told me how to express the under-five-percent

מורה אחד אמר לי איך לבטא את המינוס חמישה אחוזים

of plastics recovered in our waste stream.

של הפלסטיק שממוחזר מן האשפה שלנו.

It's diddly-point-squat.

זה "שום-נקודה-כלום".

That's the percentage we recycle.

זהו האחוז שאנו ממחזרים.

(צחוק)

Now, melting point has a lot to do with this.

לנקודת ההמסה יש קשר רב לכך.

Plastic is not purified by the re-melting process like glass and metal.

במהלך ההמסה, הפלסטיק אינו מטוהר כמו זכוכית ומתכת.

It begins to melt below the boiling point of water

הוא מתחיל להינמס מתחת לנקודת הרתיחה של מים

and does not drive off the oily contaminants

ולא משחרר מזהמים שומניים

for which it is a sponge.

שעבורם הוא מהווה ספוג.

חצי מ-50 מיליארד ק"ג גרגרי חומר גלם פלסטי תרמי

Half of each year's 100 billion pounds of thermal plastic pellets

will be made into fast-track trash.

שמיוצרים מידי שנה, יהפכו במהירות לאשפה.

A large, unruly fraction of our trash

חלק גדול ובלתי-נשלט מהזבל שלנו

will flow downriver to the sea.

יזרום עם הנהרות אל הים.

Here is the accumulation at Biona Creek next to the L.A. airport.

הנה ההצטברות בביונה קריק, ליד נמל התעופה של לוס-אנג'לס.

And here is the flotsam near California State University Long Beach

והנה השיירים הצפים, ליד אוניברסיטת לונג ביץ' שבקליפורניה

ומפעל דה-סאל שבו ביקרנו אתמול.

and the diesel plant we visited yesterday.

In spite of deposit fees,

למרות דמי הפיקדון,

much of this trash leading out to the sea will be plastic beverage bottles.

רוב האשפה הזו, שזורמת לים, היא של בקבוקי משקאות קלים מפלסטיק.

We use two million of them in the United States every five minutes,

בארה"ב אנו משתמשים בשני מיליון כאלה אחת לחמש דקות,

here imaged by TED presenter Chris Jordan,

כאן, בתמונה של מרצה TED כריס ג'ורדן,

who artfully documents mass consumption and zooms in for more detail.

שמתעד באמנותו את הצריכה ההמונית, עם תקריב ליתר פירוט.

Here is a remote island repository for bottles

זהו אי נידח המשמש מאגר לבקבוקים

off the coast of Baja California.

מול חופי באחה שבקליפורניה.

איסלה סן-רוקה היא מושבת ציפורים לא-מיושבת

Isla San Roque is an uninhabited bird rookery

off Baja's sparsely populated central coast.

מול החוף המרכזי המאוכלס בדלילות של באחה.

Notice that the bottles here have caps on them.

שימו לב שהבקבוקים כאן פקוקים.

Bottles made of polyethylene terephthalate, PET,

בקבוקים עשויי פוליאתילן טרפתלאט, פי-אי-טי,

will sink in seawater and not make it this far from civilization.

ישקעו במי הים ולא יתרחקו מאד מהציוויליזציה.

Also, the caps are produced in separate factories

כמו כן, הפקקים מיוצרים במפעלים אחרים

from a different plastic, polypropylene.

ומפלסטיק שונה, מפוליפרופילן.

They will float in seawater,

הם צפים במי-ים,

but unfortunately do not get recycled under the bottle bills.

אך למרבה הצער, החוק לא מחייב למחזר אותם.

Let's trace the journey of the millions of caps

הבה ונעקוב אחר דרכם של מיליוני הפקקים

that make it to sea solo.

שמצליחים להגיע אל הים לבדם.

After a year the ones from Japan are heading straight across the Pacific,

אחרי שנה, הפקקים מיפן חצו את האוקינוס השקט,

while ours get caught in the California current

בעוד אלה שלנו נלכדים בזרם הקליפורני

וקודם כל יורדים לקו-הרוחב של קאבו סן לוקאס.

and first head down to the latitude of Cabo San Lucas.

After ten years, a lot of the Japanese caps

אחרי עשר שנים, רבים מהפקקים יפניים

נמצאים ב"חלקת האשפה המזרחית",

are in what we call the Eastern Garbage Patch,

בעוד אלה שלנו מזהמים את הפיליפינים.

while ours litter the Philippines.

After 20 years, we see emerging the debris accumulation zone

אחרי 20 שנה אנו רואים שמתפתח מצבור שיירים

of the North Pacific Gyre.

של מערבולת צפון האוקינוס השקט.

במקרה, מיליוני אלבטרוסים

It so happens that millions of albatross

מקננים באטולים של קיור ומידוויי,

nesting on Kure and Midway atolls

in the Northwest Hawaiian Islands National Monument

באתר ההנצחה הלאומי של איי צפון-מערב הוואיי.

forage here and scavenge whatever they can find

הם מחטטים בזבל ותרים אחר כל מזון שיוכלו למצוא

for regurgitation to their chicks.

ושאחר יוכלו להעלות גירה ולהעביר לגוזליהם.

A four-month old Laysan Albatross chick

גוזל אלבטרוס לייסן בן 4 חודשים

died with this in its stomach.

מת כשכל זה בקיבתו.

Hundreds of thousands of the goose-sized chicks are dying

מאות אלפי גוזלים בגודל אווז גוססים

with stomachs full of bottle caps and other rubbish,

עם קיבות מלאות פקקי בקבוקים וזבל אחר,

like cigarette lighters ...

כמו מציתי סיגריות...

but, mostly bottle caps.

אך בעיקר פקקי בקבוקים.

Sadly, their parents mistake bottle caps for food

למרבה הצער, הוריהם טועים לחשוב שהפקקים הם מזון

tossing about in the ocean surface.

שמפוזר על פני הים.

The retainer rings for the caps

גם לטבעות הפקקים

also have consequences for aquatic animals.

יש השפעות על היצורים הימיים

This is Mae West,

זוהי מיי ווסט,

היא עדיין בחיים, בביתו של שומר גן-חיות בניו-אורלינס.

still alive at a zookeeper's home in New Orleans.

I wanted to see what my home town of Long Beach was contributing to the problem,

רציתי לראות מה תורמת לבעיה עיר הולדתי, לונג ביץ',

so on Coastal Clean-Up Day in 2005

אז ביום נקיון החופים ב-2005

I went to the Long Beach Peninsula, at the east end of our long beach.

הלכתי לחצי-האי לונג ביץ' שבקצה המזרחי של חופנו הארוך.

We cleaned up the swaths of beach shown.

ניקינו עד לחלקות החוף שרואים כאן.

I offered five cents each for bottle caps.

הצעתי חמישה סנט לכל מי שיאסוף פקקים.

I got plenty of takers.

רבים לקחו את כספי.

Here are the 1,100 bottle caps they collected.

הנה 1,100 הפקקים שהם אספו.

I thought I would spend 20 bucks.

חשבתי שאוציא 20 דולר.

That day I ended up spending nearly 60.

באותו יום בזבזתי קרוב ל-60.

הפרדתי אותם לפי צבעים,

I separated them by color

וביום כדור-הארץ הבא שמתי אותם בתצוגה

and put them on display the next Earth Day

באקווריום הימי של קברילו שבסאן פדרו.

at Cabrillo Marine Aquarium in San Pedro.

המושל שוורצנגר ואשתו מריה ניגשו לשוחח על התצוגה.

Governor Schwarzenegger and his wife Maria stopped by to discuss the display.

למרות כובע הבנות שלי, שנסרג משקיות קניות מניילון,

In spite of my "girly man" hat, crocheted from plastic shopping bags,

they shook my hand. (Laughter)

הם לחצו את ידי.

(צחוק)

I showed him and Maria a zooplankton trawl

הראיתי לו ולמריה מכמורת פלנקטון מהמערבולת שמצפון להוואיי,

from the gyre north of Hawaii

with more plastic than plankton.

שהיה בה יותר פלסטיק מאשר פלנקטון.

Here's what our trawl samples from the plastic soup our ocean has become look like.

כך נראות דגימות המכמורת ממרק הפלסטיק שהוא הים שלנו.

Trawling a zooplankton net on the surface for a mile

כשגוררים בים מכמורת פלנקטון לאורך קילומטר וחצי,

produces samples like this.

מקבלים דגימות כאלה.

And this.

וכאלה.

Now, when the debris washes up on the beaches of Hawaii

כשהשיירים נשטפים אל חופי הוואיי

זה נראה כך.

it looks like this.

והחוף המסוים זה הוא חוף קאילואה,

And this particular beach is Kailua Beach,

החוף בו נפשו נשיאנו ומשפחתו לפני שעברו לוושינגטון.

the beach where our president and his family vacationed before moving to Washington.

Now, how do we analyze samples like this one

איך אנו מנתחים דגימות כמו זו, שמכילה יותר פלסטיק מאשר פלנקטון?

that contain more plastic than plankton?

We sort the plastic fragments into different size classes,

אנו ממיינים את חלקי הפלסטיק לפי גדלים

from five millimeters to one-third of a millimeter.

מחמישה מ"מ ועד שליש המילימטר.

Small bits of plastic concentrate persistent organic pollutants

ברסיסי הפלסטיק מתרכזים מזהמים אורגניים עמידים

up to a million times their levels in the surrounding seawater.

בריכוז של עד פי מיליון מאשר במי-הים שמסביבם.

We wanted to see if the most common fish in the deep ocean,

רצינו לראות אם הדגים הנפוצים ביותר במעמקי הים,

at the base of the food chain,

אלה שבתחילת שרשרת המזון,

was ingesting these poison pills.

בולעים גלולות רעל אלה.

We did hundreds of necropsies,

ביצענו נתיחות במאות גוויות,

and over a third had polluted plastic fragments in their stomachs.

וקיבות של יותר משליש מהם הכילו רסיסי פלסטיק מזוהמים.

The record-holder, only two-and-a-half inches long,

השיאן ביניהם, שאורכו פחות משבעה ס"מ,

had 84 pieces in its tiny stomach.

הכיל 84 חתיכות בקיבתו הזעירה.

Now, you can buy certified organic produce.

אז אתם יכולים לקנות מוצרים אורגניים מאושרים.

But no fishmonger on Earth

אך שום סוחר דגים בעולם

can sell you a certified organic wild-caught fish.

לא יכול למכור לכם דגים אורגניים מאושרים שנדוגו בטבע.

This is the legacy we are leaving to future generations.

זוהי המורשת שאנו מותירים לדורות הבאים.

The throwaway society cannot be contained --

לא ניתן להשתלט על תרבות הצרוך-והשלך,

it has gone global.

היא הפכה להיות גלובלית.

פשוט איננו יכולים לאחסן, לנהל או למחזר את כל הדברים שלנו.

We simply cannot store and maintain or recycle all our stuff.

We have to throw it away.

אנו מוכרחים להשליכם.

Now, the market can do a lot for us,

השוק יכול אמנם לעשות הרבה למעננו,

אך אין בכוחו לתקן את המערכת הימית הטבעית שקלקלנו.

but it can't fix the natural system in the ocean we've broken.

All the king's horses and all the king's men ...

וכל סוסי המלך וכל פרשיו...

will never gather up all the plastic and put the ocean back together again.

לא יוכלו לאסוף את כל הפלסטיק ולהשיב את הים כשהיה.

Narrator (Video): The levels are increasing,

(סרטון): הרמות עולות,

the amount of packaging is increasing,

כמויות חומרי האריזה עולות,

the "throwaway" concept of living is proliferating,

השקפת החיים של צרוך-והשלך משגשגת,

and it's showing up in the ocean.

והתוצאות נראות באוקינוס.

Anchor: He offers no hope of cleaning it up.

מגיש חדשות: "הוא לא חושב שיש איזו תקווה לנקותו.

Straining the ocean for plastic

"סינון הים מפלסטיק

would be beyond the budget of any country

"יחרוג מתקציבה של כל מדינה שהיא

"ואגב כך עלולים למות המוני בעלי חיים ימיים.

and it might kill untold amounts of sea life in the process.

The solution, Moore says, is to stop the plastic at its source:

"הפתרון, לדברי מור, הוא לעצור את הפלסטיק במקור שלו:

stop it on land before it falls in the ocean.

"לעצרו על היבשה לפני שהוא נופל לים."

-זאת שקית ניילון נפוצה...

"ובעולם זה, העטוף וארוז בפלסטיק,

And in a plastic-wrapped and packaged world,

"אין הוא רואה תקווה רבה גם לכך.

he doesn't hold out much hope for that, either.

This is Brian Rooney for Nightline,

"כאן בריאן רוני מ'נייטליין', לונג ביץ', קליפורניה."

in Long Beach, California.

Charles Moore: Thank you.

צ'רלס מור: תודה רבה.

(מחיאות כפיים)