How I learned to read -- and trade stocks -- in prison | Curtis "Wall Street" Carroll

מתרגם: David Brayman מבקר: Ido Dekkers

I was 14 years old

הייתי בן 14

inside of a bowling alley,

בתוך אולם באולינג,

burglarizing an arcade game,

פרצתי את משחק הארקייד,

and upon exiting the building

וביציאה מהמבנה

a security guard grabbed my arm, so I ran.

מאבטח תפס את ידי, אז ברחתי.

I ran down the street, and I jumped on top of a fence.

רצתי לאורך הרחוב, וקפצתי על הגדר.

And when I got to the top,

כשהגעתי למעלה,

the weight of 3,000 quarters in my book bag

המשקל של 3000 המטבעות בתיק הספרים שלי

pulled me back down to the ground.

משך אותי חזרה לאדמה.

So when I came to, the security guard was standing on top of me,

כשחזרתי לעצמי, השומר עמד מעלי,

and he said, "Next time you little punks steal something you can carry."

ואמר לי "פעם הבאה שאתם הפרחחים מנסים לגנוב תגנבו משהו שאתם יכולים לסחוב".

(Laughter)

(צחוק)

I was taken to juvenile hall

נלקחתי לבית מעצר לנערים

and when I was released into the custody of my mother,

וכששוחררתי למשמורת של אימי,

the first words my uncle said was, "How'd you get caught?"

המילים הראשונות שהדוד שלי אמר היו "איך נתפסת?"

I said, "Man, the book bag was too heavy."

אמרתי "גבר, תיק הספרים שלי היה כבד מידי."

הוא אמר "גבר, לא היית אמור לקחת את כל המטבעות."

He said, "Man, you weren't supposed to take all the quarters."

אני אמרתי "גבר, הם היו קטנים. מה הייתי אמור לעשות?"

I said, "Man, they were small. What am I supposed to do?"

And 10 minutes later, he took me to burglarize another arcade game.

ו10 דקות אחר כך, הוא לקח אותי לשדוד עוד משחק ארקייד.

We needed gas money to get home.

היינו צריכים כסף לדלק להגיע הביתה.

That was my life.

אלו היו החיים שלי.

I grew up in Oakland, California,

גדלתי באוקלנד, קליפורניה,

with my mother and members of my immediate family

עם אימי ובני משפחתי הקרובה

addicted to crack cocaine.

מכורים לקראק קוקאין.

My environment consisted of living with family, friends,

הסביבה שלי הורכבה ממגורים עם משפחה, חברים,

and homeless shelters.

ומקלטים למחוסרי בית.

Oftentimes, dinner was served in breadlines and soup kitchens.

פעמים רבות, הארוחות הוגשו בעמותות ובבתי תמחוי.

The big homey told me this:

הבוס הגדול אמר לי ככה:

money rules the world

הכסף שולט בעולם

and everything in it.

וכל דבר בתוכו.

And in these streets, money is king.

ברחובות אלו, הכסף הוא המלך.

And if you follow the money,

ואם תעקוב אחרי הכסף,

it'll lead you to the bad guy or the good guy.

הוא יוביל אותך לבחור הרע או לבחור הטוב.

Soon after, I committed my first crime,

מעט לאחר מכן, ביצעתי את הפשע הראשון שלי,

and it was the first time that I was told that I had potential

וזאת היית הפעם הראשונה שאמרו לי שיש לי פוטנציאל

and felt like somebody believed in me.

והרגשתי שמישהו האמין בי.

Nobody ever told me that I could be a lawyer,

אף אחד מעולם לא אמר לי שאני יכול להיות עורך דין,

doctor or engineer.

רופא או מהנדס.

I mean, how was I supposed to do that? I couldn't read, write or spell.

אני מתכוון, איך הייתי אמור לעשות את זה

לא ידעתי לקרוא, לכתוב או לאיית. הייתי אנאלפבית.

I was illiterate.

אז תמיד חשבתי שעבריינות היית הדרך שלי.

So I always thought crime was my way to go.

And then one day

ואז יום אחד

I was talking to somebody

דיברתי עם מישהו

and he was telling me about this robbery that we could do.

והוא סיפר לי על שוד שנוכל לעשות.

And we did it.

ועשינו את זה.

The reality was that I was growing up

המציאות הייתה שגדלתי

in the strongest financial nation in the world,

במעצמה הכלכלית החזקה בעולם,

the United States of America,

ארצות הברית של אמריקה,

while I watched my mother stand in line at a blood bank

בזמן שצפיתי באמא שלי עומדת בתור לבנק הדם

to sell her blood for 40 dollars just to try to feed her kids.

כדי למכור את הדם שלה בשביל 40 דולרים רק כדי לנסות להאכיל את הילדים שלה.

She still has the needle marks on her arms to day to show for that.

עדיין יש לה את הסימנים של המחטים על הידיים להראות את זה.

So I never cared about my community.

אז מעולם לא היה לי אכפת מהקהילה שלי.

They didn't care about my life.

להם לא היה אכפת מהחיים שלי.

Everybody there was doing what they were doing to take what they wanted,

כולם שם עשו את מה שהם עשו כדי לקחת את מה שהם רצו ,

סוחרי הסמים, הגנבים, בנק הדם.

the drug dealers, the robbers, the blood bank.

כולם לקחו כספי דם.

Everybody was taking blood money.

So I got mine by any means necessary.

אז השגתי את שלי בכל דרך אפשרית.

I got mine.

קיבלתי את שלי

Financial literacy really did rule the world,

בורות כלכלית באמת שלטה בעולם,

and I was a child slave to it

ואני הייתי ילד עבד אליה

following the bad guy.

בעקבותיו של הבחור הרע.

At 17 years old, I was arrested for robbery and murder

בגיל 17, נעצרתי על שוד ורצח

and I soon learned that finances in prison rule more than they did on the streets,

ומהר מאוד גיליתי שכספים בכלא שלטו יותר מברחובות,

so I wanted in.

אז רציתי להצטרף.

One day, I rushed to grab the sports page of the newspaper

יום אחד, מהרתי לתפוס את מוסף הספורט בעיתון

so my cellie could read it to me,

כדי שהשותף שלי לתא יוכל לקרוא לי אותו,

and I accidentally picked up the business section.

ובטעות לקחתי את מוסף העסקים.

And this old man said, "Hey youngster, you pick stocks?"

ואיש הזקן הזה אמר לי, "מה ילדון, אתה בוחר מניות?"

And I said, "What's that?"

ואמרתי "מה זה?"

He said, "That's the place where white folks keep all their money."

הוא אמר,"זה המקום שבו החבר'ה הלבנים שומרים את כל הכסף שלהם".

(צחוק)

(Laughter)

And it was the first time that I saw a glimpse of hope,

וזאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי שביב של תקווה,

a future.

עתיד.

He gave me this brief description of what stocks were,

הוא נתן לי תיאור קצר של מה הם מניות,

but it was just a glimpse.

אבל זה היה רק מבט חטוף.

אני מתכוון, איך הייתי אמור לעשות את זה?

I mean, how was I supposed to do it?

I couldn't read, write or spell.

לא יכולתי לקרוא, לכתוב או לאיית.

The skills that I had developed to hide my illiteracy

המיומנויות שפיתחתי כדי להחביא את האנלפבתיות שלי

no longer worked in this environment.

לא עבדו יותר בסביבה הזו.

I was trapped in a cage, prey among predators,

הייתי כלוא בכלוב, טרף בין טורפים,

fighting for freedom I never had.

נלחמתי על החופש שמעולם לא היה לי.

I was lost, tired,

הייתי אבוד, עייף,

and I was out of options.

ונגמרו לי האפשרויות.

So at 20 years old,

אז בגיל 20,

I did the hardest thing I'd ever done in my life.

עשיתי את הדבר הקשה ביותר שעשיתי בחיי.

I picked up a book,

הרמתי ספר,

and it was the most agonizing time of my life,

וזה היה הזמן הכי מייסר בחיי,

trying to learn how to read,

לנסות ללמוד איך לקרוא,

the ostracizing from my family,

הניכור מהמשפחה שלי,

the homeys.

מהחברה.

It was rough, man.

זה היה קשה, אחי.

It was a struggle.

זה היה מאבק.

But little did I know

אבל לא היה לי מושג

I was receiving the greatest gifts I had ever dreamed of:

שאני מקבל את המתנות הכי גדולות שאי פעם חלמתי עליהן:

self-worth,

ערך עצמי,

knowledge, discipline.

ידע, משמעת.

I was so excited to be reading that I read everything I could get my hands on:

כל כך התרגשתי מלקרוא שקראתי כל דבר שיכולתי לשים עליו את ידי

candy wrappers, clothing logos, street signs, everything.

עטיפות של ממתקים, לוגואים של בגדים שלטי רחובות, הכל.

I was just reading stuff!

פשוט קראתי דברים!

(Applause)

(כפיים)

Just reading stuff.

פשוט קראתי דברים.

I was so excited to know how to read and know how to spell.

כל כך התרגשתי לדעת לקרוא ולדעת לאיית.

The homey came up, said, "Man, what you eating?"

"חבר בא אלי, ואמר, "אחי, מה אתה אוכל?"

I said, "C-A-N-D-Y, candy."

אמרתי "ס-ו-כ-ר-י-ו-ת, סוכריות."

(Laughter)

(צחוק)

He said, "Let me get some." I said, "N-O. No."

הוא אמר, "תן לי קצת." אמרתי, "ל-א .לא."

(Laughter)

(צחוק)

It was awesome.

זה היה מדהים.

I mean, I can actually now for the first time in my life read.

אני מתכוון, אני יכול עכשיו לראשונה בחיי לקרוא.

The feeling that I got from it was amazing.

התחושה שקיבלתי מזה הייתה מדהימה.

And then at 22, feeling myself,

ואז בגיל 22, מרגיש את עצמי,

feeling confident,

מלא בבטחון עצמי,

I remembered what the OG told me.

נזכרתי במה שהשותף הזקן אמר לי.

So I picked up the business section of the newspaper.

אז לקחתי את המוסף העסקי מהעיתון.

I wanted to find these rich white folks.

רציתי למצוא החברה הלבנים העשירים האלו.

(Laughter)

(צחוק)

So I looked for that glimpse.

אז חיפשתי את אותו מבט חטוף.

As I furthered my career

תוך כדי קידום הקריירה שלי

in teaching others how to financially manage money and invest,

בלימוד אחרים איך לנהל כספים ולהשקיע.

I soon learned that I had to take responsibility for my own actions.

במהרה למדתי שעלי לקחת אחריות על מעשי.

True, I grew up in a very complex environment,

נכון, גדלתי בסביבה מאוד מורכבת,

but I chose to commit crimes,

אבל אני בחרתי לבצע פשעים,

and I had to own up to that.

והייתי צריך להודות בכך.

I had to take responsibility for that, and I did.

הייתי צריך לקחת אחריות על כך, וכך עשיתי.

I was building a curriculum that could teach incarcerated men

בניתי תוכנית לימודים שאוכל ללמד אסירים

how to manage money through prison employments.

איך לנהל כסף דרך מערכת העסקת האסירים.

Properly managing our lifestyle would provide transferrable tools

ניהול נכון של סגנון החיים שלנו

יספק כלים שנוכל להשתמש בהם לניהול כסף כשנחזור לחברה

that we can use to manage money when we reenter society,

like the majority of people did who didn't commit crimes.

כמו רוב האנשים שלא ביצעו פשעים

Then I discovered

ואז גיליתי

that according to MarketWatch,

שעל פי "מרקט-ווטצ'"(מגזין כלכלי),

over 60 percent of the American population

שלמעל ל60 אחוז מאוכלוסית ארצות הברית

has under 1,000 dollars in savings.

יש פחות מ 1,000 דולר בחסכונות.

Sports Illustrated said that over 60 percent of NBA players

ספורט אילוסטרייטד כתבו

שמעל ל60 אחוז משחקי הNBA והNFL מתרוששים.

and NFL players go broke.

40 percent of marital problems derive from financial issues.

40 אחוז מהבעיות בחיי הנישואין נובעות מבעיות כלכליות.

What the hell?

מה לעזאזל?

(Laughter)

(צחוק)

You mean to tell me that people worked their whole lives,

אתם מתכוונים לומר לי שאנשים שעבדו כל חייהם,

buying cars, clothes, homes and material stuff

קונים מכוניות, בגדים, בתים ופריטים חומריים

but were living check to check?

אבל חיים ממשכורת למשכורת?

How in the world were members of society going to help incarcerated individuals

איך לעזאזל אנשים בחברה יעזרו לאנשים בכלא

back into society

לחזור לחברה

if they couldn't manage they own stuff?

אם הם לא יכולים לנהל את הדברים של עצמם?

We screwed.

אנחנו נדפקנו.

(Laughter)

(צחוק)

I needed a better plan.

הייתי זקוק לתוכנית טובה יותר.

This is not going to work out too well.

זה לא יעבוד טוב במיוחד.

So ...

אז...

I thought.

חשבתי,

I now had an obligation to meet those on the path

כעת יש לי המחוייבות לפגוש את אלו על הדרך

and help,

ולעזור,

and it was crazy because I now cared about my community.

וזה מטורף כי עכשיו, לי היה אכפת מהקהילה שלי.

Wow, imagine that. I cared about my community.

וואו, תתארו לכם. לי אכפת מהקהילה שלי.

Financial illiteracy is a disease

בורות כלכלית היא מחלה

that has crippled minorities and the lower class in our society

שפגעה קשות במיעוטים ובמעמדות נמוכים בחברה שלנו

for generations and generations,

מדורי דורות.

and we should be furious about that.

ועלינו לזעום על כך.

Ask yourselves this:

תשאלו את עצמכם:

How can 50 percent of the American population

איך יכולים 50 אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית

be financially illiterate in a nation driven by financial prosperity?

להיות בורים כלכלית באומה המונעת על ידי שגשוג כלכלי

Our access to justice, our social status,

הגישה שלנו לצדק, המעמד החברתי שלנו,

living conditions, transportation and food

תנאי המחייה, תחבורה, ואוכל

are all dependent on money that most people can't manage.

כולם תלויים בכסף שרוב האנשים אינם יכולים לנהל.

It's crazy!

זה משוגע!

It's an epidemic

זאת מגיפה

and a bigger danger to public safety than any other issue.

וסכנה גדולה יותר לבטחון הציבור מכל בעיה אחרת.

According to the California Department of Corrections,

על פי שירות בתי הסוהר של קליפורניה,

over 70 percent of those incarcerated

מעל ל70 אחוז מהכלואים

have committed or have been charged with money-related crimes:

ביצעו או הואשמו בביצוע עבירה הקשורה לכסף:

robberies, burglaries, fraud, larceny, extortion --

שוד, פריצות, הונאות, גניבות, סחיטה --

and the list goes on.

והרשימה ממשיכה.

Check this out:

קבלו את זה:

a typical incarcerated person

אסיר טיפוסי

would enter the California prison system

יכנס למערכת הכליאה בקליפורניה

with no financial education,

ללא חינוך פיננסי,

earn 30 cents an hour,

ירוויח 30 סנטים בשעה,

over 800 dollars a year,

מעל ל800 דולרים בשנה,

with no real expenses and save no money.

ללא הוצאות רציניות ולא חוסך כלום.

Upon his parole, he will be given 200 dollars gate money and told,

בזמן השחרור, ינתנו לו 200 דולרים בשער ויאמרו לו,

"Hey, good luck, stay out of trouble. Don't come back to prison."

"היי,בהצלחה, תתרחק מצרות. אל תחזור לכלא".

With no meaningful preparation or long-term financial plan,

ללא הכנה משמעותית או תוכנית פיננסית ארוכת טווח,

what does he do ... ?

מה הוא עושה... ?

At 60?

בגיל 60?

Get a good job,

ימצא עבודה טובה?

or go back to the very criminal behavior that led him to prison in the first place?

או יחזור לאותה התנהגות פלילית שהובילה אותו לכלא מלכתחילה?

You taxpayers, you choose.

אתם משלמי המיסים, אתם בוחרים.

Well, his education already chose for him, probably.

טוב, החינוך שלו כבר בחר בשבילו, כניראה.

So how do we cure this disease?

אז איך מרפאים את המחלה הזו?

I cofounded a program

השתתפתי בהקמה של תוכנית

that we call Financial Empowerment Emotional Literacy.

שאנחנו קוראים לה העצמה פיננסית אוריינות רגשית.

We call it FEEL,

אנחנו קוראים לזה "להרגיש" (באנגלית FEEL)

and it teaches how do you separate your emotional decisions

התוכנית מלמדת איך להפריד בין החלטות רגשיות

from your financial decisions,

מההחלטות הפיננסיות שלך,

and the four timeless rules to personal finance:

וארבעת החוקיים הנצחיים לכלכלה עצמית:

the proper way to save,

הדרך הנכונה לחסכון,

control your cost of living,

שליטה על הוצאות המחייה,

borrow money effectively

הלוואת כספים אפקטיבית

and diversify your finances by allowing your money to work for you

וגיוון הכספים שלך כך שהכסף שלך יעבוד בשבילך

instead of you working for it.

במקום שאתה תעבוד בשבילו.

Incarcerated people need these life skills before we reenter society.

אנשים כלואים צריכים את המיומנויות האלו לפני שאנחנו חוזרים לחברה.

You can't have full rehabilitation without these life skills.

אתה לא יכול לעבור שיקום מלא בלי המיומנויות האלו.

This idea that only professionals can invest and manage money

הרעיון שרק אנשי מקצוע יכולים להשקיע ולנהל כספים

is absolutely ridiculous,

הוא לחלוטין מגוחך,

and whoever told you that is lying.

ומי שאמר לכם את זה משקר.

(Applause)

{כפיים}

A professional is a person

מקצוען הוא אדם

who knows his craft better than most,

שיודע את המקצוע טוב יותר מהרוב,

and nobody knows how much money you need, have or want better than you,

ואף אחד לא יודע כמה כסף אתם צריכים, יש לכם או רוצים טוב יותר ממכם,

which means you are the professional.

מה שאומר שאתם הם המקצוענים.

Financial literacy is not a skill, ladies and gentlemen.

בורות כלכלית היא לא מיומנות, גבירותי ורבותי,

It's a lifestyle.

היא סגנון חיים.

Financial stability is a byproduct of a proper lifestyle.

יציבות פיננסית היא תוצר לוואי של סגנון חיים נכון.

A financially sound incarcerated person can become a taxpaying citizen,

אסיר מבוסס כלכלית יכול להפוך לאזרח משלם מיסים,

and a financially sound taxpaying citizen can remain one.

ואזרח מבוסס כלכלית שמשלם מיסים יכול להשאר כזה.

This allows us to create a bridge between those people who we influence:

זה מאפשר לנו ליצור גשר בין אלו שאנו משפיעים עליהם:

family, friends and those young people

משפחה,חברים והחבר'ה הצעירים

who still believe that crime and money are related.

שעדיין מאמינים שפשיעה וכסף קשורים אחד לשני.

So let's lose the fear and anxiety

אז בואו נפסיק עם הפחד והחרדה

of all the big financial words

מכל המילים הפיננסיות הגדולות

and all that other nonsense that you've been out there hearing.

ומכל שאר השטויות ששמעתם איפושהו.

And let's get to the heart of what's been crippling our society

ובואו נגיע ללב הדבר שמונע מהחברה שלנו

from taking care of your responsibility to be better life managers.

מלטפל באחריות שלנו להיות מנהלי חיים טובים יותר.

And let's provide a simple and easy to use curriculum

ובואו נספק תוכנית לימודים פשוטה וקצרה

that gets to the heart, the heart

שמגיעה ללב, ללב

of what financial empowerment and emotional literacy really is.

של מה שהעצמה כלכלית ובורות רגשית הם באמת.

Now, if you're sitting out here in the audience and you said,

עכשיו, אם אתה יושבים פה בקהל ואומרים,

"טוב נו, באמת, זה לא אני אני לא קונה את זה,"

"Oh yeah, well, that ain't me and I don't buy it,"

then come take my class --

אז בוא לשיעור שלי

(Laughter)

(צחוק)

so I can show you how much money it costs you every time you get emotional.

כדי שאני אוכל להראות לכם כמה כסף זה עולה לכם להתנהג ברגשנות.

(Applause)

(כפיים)

Thank you very much. Thank you.

תודה רבה לכם, תודה רבה.

(Applause)

(כפיים)