Hasan Elahi: FBI, here I am!

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Dan Liebeschutz

Hi there. I'm Hasan. I'm an artist.

הי. אני חסן. אני אומן.

And usually when I tell people I'm an artist,

ולרוב כשאני מספר לאנשים שאני אומן,

they just look at me and say, "Do you paint?"

הם פשוט מסתכלים עלי ושואלים " אתה מצייר?"

or "What kind of medium do you work in?"

או "באיזה מדיה אתה עובד?"

Well most of my work that I work with

ובכן רוב העבודה שאני עושה

is really a little bit about methodologies of working

היא בקשר למתודולוגיות של עבודה

rather than actually a specific discipline

יותר מאשר תחום מסויים

or a specific technique.

או טכניקה מסויימת.

So what I'm really interested in is creative problem solving.

אז מה שבאמת מעניין אותי הוא ליצור פתרונות לבעיות.

And I had a little bit of a problem a few years ago.

והיתה לי קצת בעיה לפני כמה שנים.

So let me show you a little of that.

אז תנו לי להראות לכם קצת על זה.

So it started over here.

אז זה התחיל כאן.

And this is the Detroit airport in June 19th of 2002.

וזה שדה התעופה של דטרויט ב 19 ביוני 2002.

I was flying back to the U.S. from an exhibition overseas.

טסתי חזרה לארה"ב מתערוכה בחו"ל

And as I was coming back,

וכשחזרתי,

well I was taken by the FBI, met by an FBI agent,

נלקחתי על ידי הFBI, פגשתי סוכן FBI,

and went into a little room

ונכנסתי לחדר קטן

and he asked me all sorts of questions --

והוא שאל אותי כל מיני שאלות --

"Where were you? What were you doing? Who were you talking with?

"איפה היית? מה עשית? עם מי דיברת?

Why were you there? Who pays for your trips?" --

למה היית שם? מי משלם על הנסיעות שלך?" --

all these little details.

כל הפרטים הקטנים האלה.

And then literally just out of nowhere,

ואז ממש משום מקום,

the guy asks me, "Where were you September 12th?"

הבחור שואל אותי, "איפה היית ב12 בספטמבר?"

And when most of us get asked, "Where were you September 12th?"

וכשרובנו נשאלים, "איפה היית ב12 בספטמבר?"

or any date for that fact,

או כל תאריך לצורך העניין,

it's like, "I don't exactly remember, but I can look it up for you."

שולפים, "אני לא ממש זוכר אבל אני יכול לבדוק בשבילך."

So I pulled out my little PDA,

אז שלפתי את הPDA,

and I said, "Okay, let's look up my appointments for September 12th."

ואמרתי, "אוקיי, בא נראה את הפגישות שלי ב12 בספטמבר."

I had September 12th -- from 10:00 a.m. to 10:30 a.m., I paid my storage bill.

היה לי ב 12 בספטמבר -- מ10:00 עד 10:30, שילמתי את חשבון האכסון שלי.

From 10:30 a.m. to 12:00 p.m., I met with Judith who was one of my graduate students at the time.

מ10:30 עד 12:00, נפגשתי עם ג'ודית' שהיתה אחת מהסטודנטיות שלי באותו הזמן.

From 12:00 p.m. to 3:00 p.m., I taught my intro class,

מ12:00 ל 15:00 לימדתי את כיתת המתחילים,

3:00 p.m. to 6:00 p.m., I taught my advanced class.

15:00 עד 18:00, לימדתי את כיתת המתקדמים.

"Where were you the 11th?" "Where were you the 10th?"

"איפה היית ב 11?" "איפה היית ב 10?"

"Where were you the 29th? the 30th?"

איפה היית ב 29? ב 30?"

"Where were you October 5th?"

איפה היית ב5 באוקטובר?"

We read about six months of my calendar.

עברנו על בערך שישה חודשים של היומן שלי.

And I don't think he was expecting me to have such detailed records

ואני לא חושב שהוא ציפה שיהיה לי תיעוד מפורט כל כך

of what I did.

של מה שעשיתי.

But good thing I did,

אבל מזל שהיה לי,

because I don't look good in orange.

מפני שאני לא נראה טוב בכתום. (הערת מתרגם: לבוש במתקן המעצר בגואנטנמו)

(Laughter)

(צחוק)

So he asked me --

אז הוא שאל אותי --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

"So this storage unit that you paid the rent on,

"אז יחידת האכסון הזו ששילמת את השכירות עליה,

what did you have in it?"

מה יש לך שם?"

This was in Tampa, Florida,

זה היה בטמפה פלורידה,

so I was like, "Winter clothes that I have no use for in Florida.

אז אמרתי, "בגדי חורף שאין לי שימוש בהם בפלורידה.

Furniture that I can't fit in my ratty apartment.

רהיטים שאין לי מקום בשבילם בדירה הקטנה שלי.

Just assorted garage sale junk,

סתם דברים שונים שמתאימים למכירת חצר,

because I'm a pack rat."

מפני שאני אוגר."

And he looks at me really confused and says, "No explosives?"

והוא מסתכל עלי באמת מבולבל ואומר, "אין חומרי נפץ?"

(Laughter)

(צחוק)

I was like, "No, no. I'm pretty certain there were no explosives.

ואני כאילו, "לא, לא. אני דיי בטוח שאין חומרי נפץ.

And if there were, I would have remembered that one."

ואם היו, הייתי זוכר את זה."

And he's still a little confused,

והוא עדיין קצת מבולבל,

but I think that anyone who talks to me for more than a couple of minutes

אבל אני חושב שכל מי שמדבר איתי ליותר משתי דקות

realizes I'm not exactly a terrorist threat.

מבין שאני לא בדיוק איום טרוריסטי.

And so we're sitting there,

אז אנחנו ייושבים שם,

and eventually after about an hour, hour and a half of just going back and forth,

ובסופו של דבר, אחרי בערך שעה, שעה וחצי של פשוט ללכת קדימה ואחורה,

he says, "Okay, I have enough information here.

הוא אומר, "אוקיי, יש לי מספיק מידע כאן.

I'm going to pass this onto the Tampa office. They're the ones who initiated this.

אני אעביר אותו למשרד בטמפה. הם אלה שהתחילו את זה.

They'll follow up with you, and we'll take care of it."

הם ימשיכו איתך, ואנחנו נדאג לזה."

I was like, "Great."

ואני כאילו, "נפלא."

So I got home and the phone rings,

אז חזרתי הביתה והטלפון צלצל,

and a man introduced himself.

ואיש הציג את עצמו.

Basically this is the FBI offices in Tampa

בעיקרון זה מששרד הFBI בטמפה

where I spent six months of my life --

שם ביליתי שישה חודשים מחיי --

back and forth, not six months continuously.

בטרטור לפרקים, לא שישה חודשים באופן רציף.

By the way, you folks know that in the United States,

דרך אגב, אתם ידעתם שבארצות הברית,

you can't take photographs of federal buildings,

אתם לא יכולים לצלם בניינים פדרליים,

but Google can do it for you.

אבל גוגל יכולים לעשות את זה בשבילכם.

So to the folks from Google, thank you.

אז לחבר'ה בגוגל, תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So I spent a lot of time in this building.

אז ביליתי הרבה זמן בבניין הזה.

Questions like:

שאלות כמו:

"Have you ever witnessed or participated in any act

"האם אי פעם ראית או השתתפת בסוג כלשהו של

that may be detrimental to the United States or a foreign nation?"

פעולה שיכולה להיות מזיקה לארצות הברית או לאומה אחרת?"

And you also have to consider the state of mind you're in

ואתם צריכים גם לשקול את מצב הרוח בו הייתי

when you're doing this.

כשעברתי את זה.

You're basically face-to-face with someone

אתם בעיקרון פנים אל פנים עם מישהו

that essentially decides life or death.

שבעיקרון מחליט על חייכם.

Or questions such as -- actually, during the polygraph,

או שאלות כמו -- למעשה, במהלך הפוליגרף,

which was how it finally ended after nine consecutive of them --

שלמעשה כך זה הסתיים אחרי 9 רצופים --

one of the polygraph questions was ...

אחת מהשאלות בפוליגרף היתה...

well the first one was, "Is your name Hasan?" "Yes."

ובכן הראשונה היתה, "האם שמך חסן?" "כן."

"Are we in Florida?" "Yes." "Is today Tuesday?" "Yes."

"אנחנו בפלורידה?" "כן." "האם היום יום שלישי?" "כן."

Because you have to base it on a yes or no.

מפני שצריך לבסס את זה על כן או לא.

Then, of course, the next question is:

אז, כמובן, השאלה הבאה היא:

"Do you belong to any groups that wish to harm the United States?"

"האם אתה שייך לקבוצה שרוצה להזיק לארצות הברית?"

I work at a university.

אני עובד באוניברסיטה.

(Laughter)

(צחוק)

So I was like, "Maybe you want to ask some of my colleagues that directly."

אז אני כאילו, "אולי אתה רוצה לשאול את זה את אחד מהקולגות שלי ישירות."

But they said, "Okay, aside from what we had discussed,

אבל הוא אמר, "אוקיי, חוץ ממה שדיברנו עליו,

do you belong to any groups that wish to harm the United States?"

האם אתה שייך לאיזו קבוצה שרוצה לפגוע בארצות הברית?"

I was like, "No."

ואני כאילו, "לא."

So at the end of six months of this

אז בסוף שישה חודשים של זה

and nine consecutive polygraphs,

ותשעה פוליגרפים רצופים,

they said, "Hey, everything's fine."

הם אמרו, "היי, הכל בסדר."

I was like, "I know. That's what I've been trying to tell you guys all along.

ואני כאילו, " אני יודע. זה מה שאמרתי לכם כל הזמן.

I know everything's fine."

אני יודע שהכל בסדר."

So they're looking at me really odd.

אז הם מסתכלים עלי ממש מוזר.

And it's like, "Guys, I travel a lot."

וזה כאילו, "חברה, אני נוסע הרבה."

This is with the FBI.

זה עם הFBI.

And I was like, "All we need is Alaska not to get the last memo,

ואני הייתי כאילו, "כל מה שצריך זה שאלסקה לא תקבל את המזכר האחרון,

and here we go all over again."

והנה אנחנו מתחילים שוב מהתחלה."

And there was a sincere concern there.

והיתה דאגה אמיתית פה.

And he was like, "You know, if you get into trouble,

והוא היה כאילו, "אתה יודע, אם יהיו בעיות,

give us a call -- we'll take care of it."

תתקשר אלינו -- אנחנו נטפל בזה."

So ever since then, before I would go anywhere, I would call the FBI.

אז מאז, לפני שהייתי נוסע לאן שהוא, הייתי מתקשר לFBI.

I would tell them, "Hey guys, this is where I'm going. This is my flight.

הייתי אומר להם, "היי חברה, לשם אני נוסע. זו הטיסה שלי.

Northwest flight seven coming into Seattle

טיסת נורת'ווסט שמגיעה לסיאטל

on March 12th" or whatever.

ב 12 במרץ" או מה שלא יהיה.

A couple weeks later, I'd call again, let them know.

אחרי כמה שבועות הייתי מתקשר שוב, מודיע להם.

It wasn't that I had to, but I chose to.

זה לא שהייתי צריך, אלא כך בחרתי.

Just wanted to say, "Hey guys.

רק רציתי להגיד, "היי חבר'ה.

Don't want to make it look like I'm making any sudden moves."

לא רוצה להראות כאילו אני עושה צעדים פתאומיים."

(Laughter)

(צחוק)

"I don't want you guys to think that I'm about to flee.

"אני לא רוצה שאתם תחשבו שאני מנסה לברוח.

Just letting you know. Heads up."

רק מודיע לכם. התראה."

And so I just kept doing this over and over and over.

אז המשכתי לעשות את זה שוב ושוב ושוב.

And then the phone calls turned into emails,

ואז השיחות הפכו לאימיילים,

and the emails got longer and longer and longer ...

והאימיילים הפכו לארוכים וארוכים יותר...

with pictures,

עם תמונות,

with travel tips.

עם טיפים לטיול.

Then I'd make websites.

ואז הייתי עושה אתרים.

And then I built this over here. Let me go back to it over here.

ואז בניתי את זה. תנו לי לחזור לזה כאן.

So I actually designed this back in 2003.

אז למעשה תכננתי את זה ב2003.

So this kind of tracks me at any given moment.

אז זה סוג של עוקב אחרי בכל רגע.

I wrote some code for my mobile phone.

כתבתי קוד לטלפון הנייד שלי.

Basically, what I decided is okay guys, you want to watch me, that's cool.

בעקרון, מה שהחלטתי זה, או קי חבר'ה, אתם רוצים לעקוב אחרי, זה סבבה.

But I'll watch myself. It's okay.

אבל אני אעקוב אחרי. זה בסדר.

You don't have to waste your energy or your resources.

אתם לא צריכים לבזבז אנרגיה או משאבים.

And I'll help you out.

ואני אעזור לכם.

So in the process, I start thinking, well what else might they know about me?

אז בתהליך, התחלתי לחשוב, ובכן מה עוד הם אולי יודעים עלי?

Well they probably have all my flight records,

ובכן כנראה יש להם את כל המידע על הטיסות שלי,

so I decided to put all my flight records from birth online.

אז החלטתי לשים את כל מידע הטיסות שלי מלידה ברשת.

So you can see, Delta 1252

אז אתם יכולים לראות, דלתא 1252

going from Kansas City to Atlanta.

טסה מקנסס לאטלנטה.

And then you see, these are some of the meals that I've been fed on the planes.

ואז אתם רואים, אלה כמה מהארוחות שהאכילו אותי במטוסים.

This was on Delta 719

זה היה על דלתא 719

going from JFK to San Francisco.

מJFK לסאן פרנסיסקו.

See that? They won't let me on a plane with that,

רואים את זה? הם לא נתנו לי לעלות למטוס עם זה,

but they'll give it to me on the plane.

אבל הם נותנים לי את זה על המטוס.

(Laughter)

(צחוק)

These are the airports that I hang out in,

אלה שדות התעופה שאני מבלה בהם,

because I like airports.

מפני שאני אוהב שדות תעופה.

That's Kennedy airport, May 19th, Tuesday.

זה שדה התעופה קנדי, 19 במאי, יום שלישי.

This is in Warsaw.

זה בוורשה.

Singapore. You can see, they're kind of empty.

סינגפור. אתם יכולים לראות, הם דיי ריקים.

These images are shot really anonymously

התמונות האלו צולמו באמת באנונימיות

to the point where it could be anyone.

בצורה שזה יכול להיות כל אחד.

But if you can cross-reference this with the other data,

אבל אם תוכלו להצליב את זה עם שאר המידע,

then you're basically replaying the roll of the FBI agent

אז בעצם אתם משחקים את תפקיד סוכן הFBI

and putting it all together.

ומחברים את הכל.

And when you're in a situation

וכשאתם במצב

where you have to justify every moment of your existence,

שאתם צריכים להצדיק כל רגע של הקיום שלכם,

you're put in the situation where you react in a very different manner.

אתם מוצבים במקום שאתם מגיבים בדרך שונה מאוד.

At the time that this was going on,

בתקופה שזה התרחש,

the last thing on my mind was "art project."

הדבר האחרון בראשי היה "פרוייקט אומנותי"

I was certainly not thinking, hey, I got new work here.

בהחלט לא חשבתי, היי, יש לי עבודה חדשה כאן.

But after going through this, after realizing, well what just happened?

אבל אחרי שעברתי את זה, אחרי שהבנתי, רגע מה קרה עכשיו?

And after piecing together this, this and this,

ואחרי שחיברתי ביחד את זה, זה וזה,

this way of actually trying to figure out what happened for myself

הדרך הזו של באמת לנסות להבין מה קרה בשביל עצמי

eventually evolved into this,

לבסוף התפתח לזה,

and it actually became this project.

וזה בעצם הפך לפרוייקט הזה.

So these are the stores that I shop in -- some of them --

אז אלו החנויות שאני קונה בהן -- חלק מהן --

because they need to know.

מפני שהם צריכים לדעת.

This is me buying some duck flavored paste

זה אני קונה ממרח בטעם ברווז

at the Ranch 99 in Daly City

בראנץ' 99 בעיר דאלי

on Sunday, November 15th.

ביום ראשון ה15 בנובמבר.

At Coreana Supermarket

בסופרמרקט קוראנה

buying my kimchi because I like kimchi.

קונה את הקימצ'י שלי מפני שאני אוהב קימצ'י.

And I bought some crabs too right around there,

וקניתי גם סרטנים שם,

and some chitlins at the Safeway in Emoryville.

וכמה צ'יטילינים בסייפווי באמוריויל.

And laundry too. Laundry detergent at West Oakland --

וכביסה גם. סבון כביסה במערב אוקלנד --

East Oakland, sorry.

מזרח אוקלנד, סליחה.

And then my pickled jellyfish

ואז את המדוזות המשומרות שלי

at the Hong Kong Supermarket on Route 18 in East Brunswick.

בהונק קונג סופרמרקט בדרך 18 במזרח ברנסוויק.

Now if you go to my bank records,

עכשיו אם תכנסו לחשבון הבנק שלי,

it'll actually show something from there,

זה למעשה מראה משהו משם,

so you know that, on May 9th,

אז אתם יודעים, שב 9 במאי,

that I bought $14.79 in fuel from Safeway Vallejo.

קניתי דלק ב 14.79$ מסייפווי ולחו.

So not only that I'm giving this information here and there,

אז לא רק שאני נותן את המידע פה ושם,

but now there's a third party,

אלא עכשיו יש צד שלישי,

an independent third party, my bank,

צד שלישי עצמאי, הבנק שלי,

that's verifying that, yes indeed, I was there at this time.

שמאשר, שכן בהחלט, הייתי שם באותו הזמן.

So there's points, and these points are actually being cross-referenced.

אז יש נקודות, והנקודות האלו נבדקות מכל הכיוונים.

And there's a verification taking place.

ויש וידוא שמתרחש.

Sometimes they're really small purchases.

לפעמים יש באמת קניות קטנות.

So 34 cents foreign transaction fee.

אז 34 סנט עמלת פעולה חיצונית.

All of these are extracted directly from my bank accounts,

כל אלה נמשכים ישירות מחשבונות הבנק שלי,

and everything pops up right away.

והכל קופץ מיד.

Sometimes there's a lot of information.

לפעמים יש הרבה מידע.

This is exactly where my old apartment in San Francisco was.

זה בדיוק המקום בו הדירה הישנה שלי בסן פרנסיסקו היתה.

And then sometimes you get this.

ואז לפעמים מקבלים את זה.

Sometimes you just get this, just an empty hallway in Salt Lake City,

לפעמים פשוט מקבלים את זה, פשוט מסדרון ריק בעיר סולט ליייק,

January 22nd.

22 בינואר.

And I can tell you exactly who I was with, where I was,

ואני יכול להגיד לכם בדיוק עם מי הייתי, איפה הייתי,

because this is what I had to do with the FBI.

מפני שזה מה שהייתי צריך לעשות עם הFBI.

I had to tell them every little detail of everything.

הייתי צריך לספר להם כל פרט קטן על כל דבר.

I spend a lot of time on the road.

ביליתי הרבה זמן בדרכים.

This is a parking lot in Elko, Nevada

זה מגרש חניה באלקו, נבאדה

off of Route 80

ליד כביש 80.

at 8:01 p.m. on August 19th.

ב 20:01 ב19 באוגוסט.

I spend a lot of time in gas stations too -- empty train stations.

ביליתי גם הרבה זמן בתחנות דלק -- תחנות רכבת ריקות.

So there's multiple databases.

אז יש מגוון מאגרי נתונים.

And there's thousands and thousands and thousands of images.

ויש אלפי ואלפי ואלפי תמונות.

There's actually 46,000 images right now on my site,

יש למעשה 46,000 תמונות עכשיו באתר שלי,

and the FBI has seen all of them --

והFBI ראה את כולן --

at least I trust they've seen all of them.

לפחות אני בוטח שהם ראו את כולן.

And then sometimes you don't get much information at all,

ואז לפעמים אתם לא מקבלים כמעט בכלל מידע,

you just get this empty bed.

אתם פשוט מקבלים את המיטה הריקה הזו.

And sometimes you get a lot of text information and no visual information.

ולפעמים אתם מקבלים הרבה מידע טקסטואלי בלי מידע ויזואלי.

So you get something like this.

אז אתם מקבלים משהו כזה.

This, by the way, is the location of my favorite sandwich shop in California --

זה, דרך אגב, הוא המיקום של חנות הסנדויצ'ים האהובה עלי בקליפורניה --

Vietnamese sandwich.

סנדויצ'ים ויאטנמיים.

So there's different categorizations

אז יש קטלוג שונה

of meals eaten outside

של ארוחות שנאכלו בחוץ

empty train stations, empty gas stations.

תחנות רכבת ריקות, תחנות דלק ריקות.

These are some of the meals that I've been cooking at home.

אלה רק חלק מהארוחות שבישלתי בבית.

So how do you know these are meals eaten at home?

אז איך אתם יודעים שאלה ארוחות שנאכלו בבית?

Well the same plate shows up a whole bunch of times.

ובכן אותה הצלחת מופיעה הרבה מהפעמים.

So again, you have to do some detective work here.

אז שוב, אתם צריכים לעשות קצת עבודת בלשות פה.

So sometimes the databases get so specific.

אז לפעמים מאגר המידע נהיה מאוד ספציפי.

These are all tacos eaten in Mexico City

אלה כל הטאקו שאכלתי במקסיקו סיטי

near a train station

ליד תחנת הרכבת

on July fifth to July sixth.

בחמישי והשישי ביולי.

At 11:39 a.m. was this one.

ב 11:39 היה זה.

At 1:56 p.m. was this one. At 4:59 p.m. was this one.

ב 13:56 היה זה. ב16:59 היה זה.

So I time-stamp my life every few moments.

אז אני שם חותמות זמן על החיים שלי כל כמה דקות.

Every few moments I shoot the image.

כל כמה רגעים אני מצלם תמונה.

Now it's all done on my iPhone,

עכשיו הכל נעשה מהאייפון שלי.

and it all goes straight up to my server,

והכל הולך ישירות לשרת שלי,

and my server does all the backend work

והשרת שלי עושה את כל העבודה

and categorizes things and puts everything together.

ומקטלג דברים ומחבר את הכל.

They need to know where I'm doing my business,

הם צריכים לדעת איפה אני עושה את העסקים שלי,

because they want to know about my business.

מפני שהם רוצים לדעת על העסקים שלי.

So on December 4th, I went here.

אז ברביעי בדצמבר, הלכתי לכאן.

And on Sunday, June 14th at 2009 --

וביום ראשון ה 14 ביוני 2009 --

this was actually about two o'clock in the afternoon

זה היה למעשה 2 בצהריים

in Skowhegan, Maine -- this was my apartment there.

בסקוהגן, מיין -- זו היתה הדירה שלי שם.

So what you're basically seeing here

אז מה שאתם רואים בעיקרון כאן

is all bits and pieces and all this information.

זה את כל החלקים וכל המידע הזה.

If you go to my site, there's tons of things.

אם תגלשו לאתר שלי, יש טונות של דברים.

And really, it's not the most user-friendly interface.

ובאמת, זה לא הממשק הכי ידידותי למשתמש.

It's actually quite user-unfriendly.

זה למעשה די לא ידידותי למשתמש.

And one of the reasons, also being part of the user-unfriendliness,

ואחת הסיבות, גם חלק מחוסר הידידותיות,

is that everything is there,

היא שהכל שם,

but you have to really work through it.

אבל צריך באמת לעבוד בשביל המידע.

So by me putting all this information out there,

אז בזה ששמתי את כל המידע הזה שם,

what I'm basically telling you is I'm telling you everything.

מה שאני בעיקרון אומר לכם הוא שאני אומר לכם הכל.

But in this barrage of noise

אבל בתוך כל הרעש הזה

that I'm putting out,

שאני מוציא,

I actually live an incredibly anonymous and private life.

אני בעצם חיי חיים מאוד אנונימיים ופרטיים.

And you know very little about me actually.

ואתם יודעים מעט מאוד עלי למעשה.

And really so I've come to the conclusion

ובאמת הגעתי למסקנה

that the way you protect your privacy,

שהדרך בה אתם מגנים על הפרטיות שלכם,

particularly in an era where everything is cataloged

בעיקר בעידן בו הכל מקוטלג

and everything is archived and everything is recorded,

והכל מאורכב והכל מוקלט,

there's no need to delete information anymore.

אין צורך למחוק מידע יותר.

So what do you do when everything is out there?

אז מה אתם עושים כשהכל נמצא שם?

Well you have to take control over it.

ובכן אתם צריכים לשלוט על זה.

And if I give you this information directly,

ואם אני נותן לכם את המידע הזה ישירות,

it's a very different type of identity

זה סוג שונה לחלוטין של זהות

than if you were to try to go through and try to get bits and pieces.

מאשר אם הייתם מנסים לעבור ולחפש את פיסות המידע הזה.

The other thing that's also interesting that's going on here

הדבר השני שגם מעניין שקורה פה

is the fact that intelligence agencies --

הוא העובדה שסוכנויות ביון --

and it doesn't matter who they are --

וזה לא משנה מי הן --

they all operate in an industry

כולן פועלות בתעשיה

where their commodity is information,

זה המוצר הנדרש הוא מידע,

or restricted access to information.

או גישה מוגבלת למידע.

And the reason their information has any value

והסיבה שלמידע שלהן יש איזשהו ערך

is, well, because no one else has access to it.

היא, ובכן, מפני שלאף אחד אחר אין גישה אליו.

And by me cutting out the middle man

ועל ידי זה שנפטרתי מהאיש שבאמצע

and giving it straight to you,

ונתתי את זה ישר אליכם,

the information that the FBI has has no value,

למידע שיש לFBI אין כל ערך,

so thus devaluing their currency.

כך גם מורידים את ערכם.

And I understand that, on an individual level,

ואני מבין, שברמה הפרטית,

it's purely symbolic.

זה לגמרי סימבולי.

But if 300 million people in the U.S.

אבל אם 300 מליון אנשים בארה"ב

started doing this,

יתחילו לעשות את זה,

we would have to redesign the entire intelligence system

יהיה לנו עיצוב מחדש מוחלט של מערכת המודיעין

from the ground up.

מלמטה למעלה.

Because it just wouldn't work if everybody was sharing everything.

מפני שזה פשוט לא יעבוד אם כולם יחלקו הכל.

And we're getting to that.

ואנחנו מגיעים לזה.

When I first started this project,

כשהתחלתי את הפרוייקט הזה,

people were looking at me and saying,

אנשים הביטו בי ואמרו,

"Why would you want to tell everybody what you're doing, where you're at?

"למה שתרצה להגיד לכולם מה אתה עושה, איפה אתה נמצא?

Why are you posting these photos?"

למה אתה מעלה את התמונות האלו?"

This was an age before people were Tweeting everywhere

זה היה הדור לפני שכולם צייצו לכל מקום

and 750 million people

ו 750 מליון אנשים

were posting status messages

שלחו עידכוני מצב

or poking people.

או דחפו אנשים.

So in a way, I'm glad that I'm completely obsolete.

אז במובן מסויים, אני שמח שאני מיושן לחלוטין.

I'm still doing this project, but it is obsolete,

אני עדיין ממשיך בפרוייקט, אבל הוא פג תוקף,

because you're all doing it.

מפני שכולכם עושים את זה.

This is something that we all are doing on a daily basis,

זה משהו שכולנו עושים על בסיס יומי,

whether we're aware of it or not.

בין אם אנחנו ערים לזה או לא.

So we're creating our own archives and so on.

אז אנחנו יוצרים את הארכיונים שלנו וכך הלאה.

And you know, some of my friends have always said,

ואתם יודעים, חלק מחברי תמיד אמרו,

"Hey, you're just paranoid. Why are you doing this?

"הי, אתה סתם פרנואיד. למה אתה עושה את זה?

Because no one's really watching.

מפני שאף אחד לא מסתכל.

No one's really going to bother you."

אף אחד לא יטרח בגללך."

So one of the things that I do

אז אחד מהדברים שאני עושה

is I actually look through my server logs very carefully.

זה למעשה להביט בלוגים של השרת שלי בקפדנות.

Because it's about surveillance.

מפני שזה מעקב.

I'm watching who's watching me.

אני עוקב אחרי מי שעוקב אחרי.

And I came up with these.

והגעתי לאלה.

So these are some of my sample logs.

אז אלה כמה דוגמאות ללוגים.

And just little bits and pieces, and you can see some of the things there.

ורק קצת דברים פה ושם, ואתם יכולים לראות כמה מהדברים שם.

And I cleaned up the list a little bit so you can see.

ואני ניקיתי את הרשימה מעט כדי שתוכלו לראות.

So you can see that the Homeland Security likes to come by --

אז אתם יכולים לראות שמשרד בטחון הפנים אוהב לבקר --

Department of Homeland Security.

המחלקה לבטחון פנים.

You can see the National Security Agency likes to come by.

אתם רואים שהסוכנות לביטחון לאומי אוהבת לבוא.

I actually moved very close to them. I live right down the street from them now.

למעשה עברתי מאוד קרוב אליהם. אני גר ממש במורד הרחוב מהם עכשיו.

Central Intelligence Agency.

סוכנות הביון המרכזית.

Executive Office of the President.

המשרד הביצועי של הנשיא.

Not really sure why they show up, but they do.

לא ממש בטוח למה הם מופיעים, אבל הנה הם.

I think they kind of like to look at art.

אני חושב שהם אוהבים לראות אומנות.

And I'm glad that we have patrons of the arts in these fields.

ואני שמח שיש לנו פטרונים של האומנות בתחומים האלו.

So thank you very much. I appreciate it.

אז תודה לכם מאוד. אני מעריך את זה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Bruno Giussani: Hasan, just curious.

ברונו גיוסני: חסן, מעניין אותי.

You said, "Now everything automatically goes from my iPhone,"

אמרת, "עכשיו עכשיו הכל עובר אוטומטית מהאייפון שלי,"

but actually you do take the pictures and put on information.

אבל למעשה אתה מצלם את התמונות ומוסיף את המידע.

So how many hours of the day does that take?

אז כמה שעות ביום זה לוקח?

HE: Almost none.

ח.א. כמעט כלום.

It's no different

אין הבדל

than sending a text.

מלשלוח הודעת טקסט.

It's no different than checking an email.

זה לא שונה מלבדוק אימייל.

It's one of those things, we got by just fine before we had to do any of those.

זה אחד מהדברים, שהסתדרנו בלעדיהם בסדר לפני שהיה לנו את כל אלה.

So it's just become another day.

אז זה פשוט הופך לעוד יום.

I mean, when we update a status message,

אני מתכוון, כשאנחנו מעדכנים סטטוס,

we don't really think about how long that's going to take.

אנחנו לא באמת חושבים כמה זמן זה יקח.

So it's really just a matter of my phone clicking a couple of clicks,

אז זה בעצם עניין של הטלפון שלי שלוחץ כמה קליקים,

send, and then it's done.

שלח, וזה נעשה.

And everything's automated at the other end.

והכל אוטומטי בצד השני.

BG: On the day you are in a place where there is no coverage, the FBI gets crazy?

ב.ג. ביום בו אתה במקום ללא כיסוי, הFBI משתגעים?

HE: Well it goes to the last point that I was at.

ח.א. ובכן זה הולך לנקודה האחרונה בה הייתי.

So it holds onto the very last point.

כך שזה שומר את הנקודה האחרונה.

So if I'm on a 12-hour flight,

אז אם אני בטיסה של 12 שעות,

you'll see the last airport that I departed from.

אתה תראה את נמל התעופה האחרון ממנו יצאתי.

BG: Hasan, thank you very much. (HE: Thank you.)

ב.ג. חסן, תודה רבה לך. (ח.א. תודה לך.)

(Applause)

(מחיאות כפיים)