How do you explain consciousness? | David Chalmers

מתרגם: Boaz Hovav מבקר: Ido Dekkers

Right now

ממש עכשיו,

you have a movie playing inside your head.

יש סרט שמתנגן בתוך ראשכם.

It's an amazing multi-track movie.

הוא מתנגן באיכות מעולה.

It has 3D vision and surround sound

הוא מוצג ב- 3 ממדים עם צליל היקפי

for what you're seeing and hearing right now,

של מה שאתם רואים ושומעים כרגע,

but that's just the start of it.

אבל זו רק ההתחלה.

Your movie has smell and taste and touch.

בסרט שלכם יש ריחות וטעמים ותחושות.

It has a sense of your body,

יש בו את תחושת הגוף שלכם,

pain, hunger, orgasms.

כאב, רעב, אורגזמות.

It has emotions,

יש בו רגשות,

anger and happiness.

כעס ושמחה.

It has memories, like scenes from your childhood

יש בו זיכרונות, כמו סצנות שקרו בילדות שלכם

playing before you.

שמוקרנות מולכם.

And it has this constant voiceover narrative

ויש בו גם קריין שמתמלל את הסיפור

in your stream of conscious thinking.

כחלק מזרם התודעה שלכם.

At the heart of this movie is you

אתם נמצאים בלב ליבו של הסרט

experiencing all this directly.

חווים את הכל באופן ישיר.

This movie is your stream of consciousness,

הסרט הזה הוא זרם התודעה שלכם,

the subject of experience

צבירת הניסיון

of the mind and the world.

של המוח והעולם.

Consciousness is one of the fundamental facts

תודעה היא אחת מהעובדות הבסיסיות ביותר

of human existence.

של הקיום האנושי.

Each of us is conscious.

כל אחד מאתנו חווה תודעה.

We all have our own inner movie,

כל אחד מאיתנו צופה בסרט משלו,

you and you and you.

אתה ואתה ואתה.

There's nothing we know about more directly.

אין שום דבר שאנחנו מכירים באופן ישיר יותר.

At least, I know about my consciousness directly.

בעצם, אני מכיר את התודעה שלי באופן ישיר.

I can't be certain that you guys are conscious.

אני לא יכול להיות בטוח שגם לכם יש תודעה.

Consciousness also is what makes life worth living.

התודעה גם נותנת משמעות לחיים.

If we weren't conscious, nothing in our lives

ללא התודעה, שום דבר בחיינו

would have meaning or value.

לא היה בעל משמעות או ערך.

But at the same time, it's the most

אבל במקביל,

mysterious phenomenon in the universe.

מדובר בתופעה המסתורית ביותר ביקום.

Why are we conscious?

למה יש לנו תודעה?

Why do we have these inner movies?

למה אנחנו צופים בסרטים הפנימיים הללו?

Why aren't we just robots

למה אנחנו לא פשוט רובוטים

who process all this input,

שמעבדים את כל המידע,

produce all that output,

מייצרים תוצאות,

without experiencing the inner movie at all?

ולא חווים את הסרט הפנימי?

Right now, nobody knows the answers

נכון להיום, אף אחד לא יודע את התשובות

to those questions.

לשאלות הללו.

I'm going to suggest that to integrate consciousness

אני טוען שעל מנת לשלב את התודעה

into science, some radical ideas may be needed.

אל תוך המדע, נזדקק לרעיונות קיצוניים.

Some people say a science of consciousness

יש אנשים שטוענים שחקר מדעי של המודעות

is impossible.

אינו אפשרי.

Science, by its nature, is objective.

מדע, מטבעו, הוא אובייקטיבי.

Consciousness, by its nature, is subjective.

מודעות, מטבעה, היא סובייקטיבית.

So there can never be a science of consciousness.

כך שלעולם לא יוכל להיות מחקר מדעי של המודעות.

For much of the 20th century, that view held sway.

במשך רוב המאה ה- 20 התפיסה הזו נחשבה לנכונה.

Psychologists studied behavior objectively,

פסיכולוגים חקרו התנהגות אנושית בכלים אובייקטיביים,

neuroscientists studied the brain objectively,

חוקרי מוח חקרו את המוח באמצעים אובייקטיביים,

and nobody even mentioned consciousness.

ואף אחד מהם לא התייחס למודעות.

Even 30 years ago, when TED got started,

אפילו לפני 30 שנה, כאשר TED יוסד,

there was very little scientific work

היו מעט מאד נתונים מדעיים

on consciousness.

שעסקו במודעות.

Now, about 20 years ago,

אולם, לפני 20 שנה,

all that began to change.

כל זה התחיל להשתנות.

Neuroscientists like Francis Crick

חוקרי מוח כמו פרנסיס קריק

and physicists like Roger Penrose

ופיזיקאים כמו רוג'ר פנרוז

said now is the time for science

טענו שהגיע הזמן שהמדע

to attack consciousness.

יתקוף את נושא המודעות.

And since then, there's been a real explosion,

ומאז, חלה עליה עצומה במחקר,

a flowering of scientific work

פריחה של התחום המדעי

on consciousness.

העוסק בחקר המודעות.

And this work has been wonderful. It's been great.

ונעשתה עבודה נהדרת, עבודה גדולה.

But it also has some fundamental

אבל בו בזמן, היו גם

limitations so far.

מגבלות משמעותיות.

The centerpiece

ההתמקדות

of the science of consciousness in recent years

של חוקרי המודעות בשנים האחרונות

has been the search for correlations,

הייתה בחיפוש אחרי קשר,

correlations between certain areas of the brain

קשר בין חלקים יעודים במוח

and certain states of consciousness.

ומצבי מודעות שונים.

We saw some of this kind of work

ראינו דוגמאות למחקר הזה

from Nancy Kanwisher and the wonderful work

בהרצאה של ננסי קנוישר והמחקר המדהים

she presented just a few minutes ago.

שהיא הציגה לפני מספר דקות.

Now we understand much better, for example,

כיום אנחנו מבינים בצורה טובה יותר, לדוגמה,

the kinds of brain areas that go along with

את אזורי המוח שפועלים

the conscious experience of seeing faces

במצב המודעות של הסתכלות על פנים

or of feeling pain

או תחושת כאב

or of feeling happy.

או תחושת שמחה.

But this is still a science of correlations.

אבל עדיין מדובר במחקרים שמחפשים קשר.

It's not a science of explanations.

לא מדובר במחקר שמנסה להסביר.

We know that these brain areas

אנחנו יודעים שיש אזורים במוח

go along with certain kinds of conscious experience,

שפעילים בזמן מצבי מודעות מסויימים,

but we don't know why they do.

אבל אנחנו לא יודעים למה.

I like to put this by saying

אני אוהב להסביר זאת ולאמר

that this kind of work from neuroscience

שהמחקרים הללו של חוקרי המוח

is answering some of the questions

עונים על חלק מהשאלות

we want answered about consciousness,

שחשובות להבנת תחום ההכרה,

the questions about what certain brain areas do

השאלה לגבי פעילותם של אזורי מוח שונים

and what they correlate with.

והקשר שלהם למצבי הכרה.

But in a certain sense, those are the easy problems.

אבל במידה מסוימת, אלו הן הבעיות הקלות.

No knock on the neuroscientists.

לא אתגר אמתי למדעני המוח.

There are no truly easy problems with consciousness.

אין בעיות קלות בנושא מחקר ההכרה.

But it doesn't address the real mystery

אבל אנחנו לא מתייחסים כרגע לשאלה המסתורית

at the core of this subject:

שעומדת בלב הנושא:

why is it that all that physical processing in a brain

מדוע כל עיבוד המידע במוח

should be accompanied by consciousness at all?

מלווה במודעות?

Why is there this inner subjective movie?

מדוע אנחנו חווים את אותו סרט פנימי?

Right now, we don't really have a bead on that.

נכון להיום, אין לנו שום מושג.

And you might say,

ואולי תגידו,

let's just give neuroscience a few years.

בואו ניתן לחוקרי המוח כמה שנים.

It'll turn out to be another emergent phenomenon

נחכה ונראה שכמו תופעות חדשות אחרות

like traffic jams, like hurricanes,

כמו פקקי תנועה, כמו סופות הוריקן,

like life, and we'll figure it out.

כמו החיים עצמם, גם לזה ימצא פתרון.

The classical cases of emergence

המקרים הקלסיים של תופעות מתהוות

are all cases of emergent behavior,

הם כל מקרי ההתנהגות המתהווה,

how a traffic jam behaves,

ההתנהגות של מכוניות בפקק תנועה,

how a hurricane functions,

התפקוד של סופת הוריקן,

how a living organism reproduces

הדרך בה יצורים חיים מתרבים

and adapts and metabolizes,

ומסתגלים, ויוצרים אנרגיה,

all questions about objective functioning.

כל השאלות שעוסקות בתפקוד אובייקטיבי.

You could apply that to the human brain

ניתן לנסות ולהחיל את הידע הזה גם לחקר המוח

in explaining some of the behaviors

על מנת לנסות ולהסביר חלק מההתנהגויות

and the functions of the human brain

והתפקודים שמבצע המוח האנושי

as emergent phenomena:

כתופעות מתהוות:

how we walk, how we talk, how we play chess,

הדרך בה אנו הולכים, מדברים, משחקים שחמט

all these questions about behavior.

כל השאלות העוסקות בהתנהגות.

But when it comes to consciousness,

אבל כשחוזרים לנושא המודעות,

questions about behavior

שאלות אודות התנהגות

are among the easy problems.

הם חלק מהבעיות הקלות של המחקר.

When it comes to the hard problem,

הבעיה הקשה,

that's the question of why is it

שואלת למה

that all this behavior

כל ההתנהגות הזו

is accompanied by subjective experience?

מלווה בהתנסות סובייקטיבית?

And here, the standard paradigm

וכאן, התפיסה המקובלת

of emergence,

של תהליכי התהוות,

even the standard paradigms of neuroscience,

אפילו התפיסות המקובלות של מדעי המוח,

don't really, so far, have that much to say.

לא מספקים, עד כה, תשובות טובות.

Now, I'm a scientific materialist at heart.

אני מאמין במדע שמבוסס על חומר.

I want a scientific theory of consciousness

אני מחפש תאוריה מדעית של מודעות

that works,

שעובדת,

and for a long time, I banged my head

ובמשך זמן ארוך, חיפשתי

against the wall

ללא הצלחה

looking for a theory of consciousness

תאוריה של מודעות

in purely physical terms

במונחים פיזיים טהורים

that would work.

שתעבוד.

But I eventually came to the conclusion

אבל בסופו של יום הגעתי למסקנה

that that just didn't work for systematic reasons.

שזה פשוט לא עובד מסיבות מערכתיות.

It's a long story,

זה סיפור ארוך,

but the core idea is just that what you get

אבל הרעיון המרכזי הוא שהתוצאות שנקבל

from purely reductionist explanations

מצמצום ההסברים האפשריים

in physical terms, in brain-based terms,

בכלים פיזיקליים, בהתבסס על הכרות עם מבנה המוח.

is stories about the functioning of a system,

יהיו סיפורים על תפקוד של מערכת,

its structure, its dynamics,

המבנה שלה, הדינמיקה שלה,

the behavior it produces,

ההתנהגות שנובעת ממנה,

great for solving the easy problems —

תשובות נהדרות לבעיות הקלות -

how we behave, how we function —

כיצד אנו מתנהגים, כיצד אנו מתפקדים -

but when it comes to subjective experience —

אבל כשאנו חוזרים לחוויה הסובייקטיבית -

why does all this feel like something from the inside? —

מדוע נדמה לנו שמדובר בחוויה פנימית? -

that's something fundamentally new,

מדובר במשהו חדש באופן מהותי,

and it's always a further question.

ועומדת לפנינו שאלות נוספות.

So I think we're at a kind of impasse here.

כך שנראה לי שהגענו למבוי סתום.

We've got this wonderful, great chain of explanation,

יש לנו שרשרת נהדרת של הסברים,

we're used to it, where physics explains chemistry,

אנחנו רגילים למונחים בה, הפיזיקה מסבירה את הכימיה,

chemistry explains biology,

הכימיה מסבירה את הביולוגיה,

biology explains parts of psychology.

הביולוגיה מסבירה חלקים מהפסיכולוגיה.

But consciousness

אבל מודעות

doesn't seem to fit into this picture.

פשוט לא מתאימה לתמונה הזו.

On the one hand, it's a datum

מצד אחד, ברור לנו

that we're conscious.

שיש לנו מודעות.

On the other hand, we don't know how

מצד שני, אנחנו לא יודעים איך

to accommodate it into our scientific view of the world.

להתאים את המודעות אל תוך עולם המושגים המדעי.

So I think consciousness right now

נראה לי שכיום המודעות

is a kind of anomaly,

היא סוג של חריגה,

one that we need to integrate

תופעה שאנו צריכים לשלב

into our view of the world, but we don't yet see how.

אל תוך תפיסת העולם שלנו, אבל אין לנו עדין מושג איך.

Faced with an anomaly like this,

כאשר אנחנו עומדים בפני בעיות 'לא נורמליות',

radical ideas may be needed,

אנחנו חייבים לחפש פתרונות לא שגרתיים,

and I think that we may need one or two ideas

ואני חושב שנאלץ להביא בחשבון גם כמה רעיונות

that initially seem crazy

שנשמעו מטורפים בהתחלה

before we can come to grips with consciousness

לפני שנוכל להבין לעומק את נושא המודעות

scientifically.

באופן מדעי.

Now, there are a few candidates

יש מספר אפשרויות

for what those crazy ideas might be.

של נושאי מחקר 'מטורפים'.

My friend Dan Dennett, who's here today, has one.

לידידי, דן דנט, שנמצא עמנו היום, יש רעיון כזה.

His crazy idea is that there is no hard problem

הרעיון המטורף שלו טוען שאין בעיה קשה

of consciousness.

בתחום המודעות.

The whole idea of the inner subjective movie

כל הרעיון של הסרט הסובייקטיבי הפנימי

involves a kind of illusion or confusion.

מערב בתוכו סוג של אשליה או בלבול.

Actually, all we've got to do is explain

למעשה, כל מה שעלינו לעשות הוא להסביר

the objective functions, the behaviors of the brain,

את את מטרת הפעילות, את התנהגות המוח,

and then we've explained everything

וכך נוכל להסביר את כל מה

that needs to be explained.

שדורש הסבר.

Well I say, more power to him.

ואני אומר, בואו נחזק אותו.

That's the kind of radical idea

מדובר בסוג של רעיון קיצוני

that we need to explore

שחייבים לבדוק

if you want to have a purely reductionist

אם נרצה להגיע למסקנה מבוססת על ראיות

brain-based theory of consciousness.

מתחום המוח לגבי המודעות.

At the same time, for me and for many other people,

ממש במקביל, עבורי ועבור רבים אחרים,

that view is a bit too close to simply

התאוריה של דן נשמעת קיצונית מדי

denying the datum of consciousness

מכיוון שהיא מפריכה את הצורך באיסוף נתונים לגבי המודעות

to be satisfactory.

על מנת להציג הסבר מספק.

So I go in a different direction.

אז נבדוק כיוון מחקר שונה.

In the time remaining,

בזמן שנשאר לנו,

I want to explore two crazy ideas

אני רוצה לספר לכם על שני רעיונות מטורפים

that I think may have some promise.

שלטעמי הם מבטיחים.

The first crazy idea

הרעיון המטורף הראשון

is that consciousness is fundamental.

טוען שהמודעות היא אבן יסוד.

Physicists sometimes take some aspects of the universe

פיזיקאים מניחים שחלק מהתכונות של היקום

as fundamental building blocks:

הן אבני יסוד:

space and time and mass.

מרחב וזמן ומסה.

They postulate fundamental laws governing them,

הם מנסחים חוקים ששולטים באבני היסוד הללו,

like the laws of gravity or of quantum mechanics.

כמו כוח המשיכה ומכניקת קוונטים.

These fundamental properties and laws

תכונות היסוד והחוקים הללו

aren't explained in terms of anything more basic.

לא מוסברים במונחים בסיסיים יותר.

Rather, they're taken as primitive,

הם נתפסים כאבני יסוד פרימיטיביות,

and you build up the world from there.

שמהן נבנה העולם.

Now sometimes, the list of fundamentals expands.

לפעמים, רשימת אבני היסוד גדלה.

In the 19th century, Maxwell figured out

במאה ה- 19, מקסוול הבין

that you can't explain electromagnetic phenomena

שלא ניתן להסביר את תופעת האלקטרומגנטיות

in terms of the existing fundamentals —

במונחים של אבני היסוד הקיימות -

space, time, mass, Newton's laws —

מרחב, זמן, מסה, חוקי ניוטון -

so he postulated fundamental laws

והוא ניסח את את חוקי היסוד

of electromagnetism

של האלקטרומגנטיות

and postulated electric charge

ותיאר את המטען החשמלי

as a fundamental element

כאבן בניין יסודית

that those laws govern.

שנשלטת על ידי חוקי האלקטרומגנטיות.

I think that's the situation we're in

אני חושב שזה גם המצב

with consciousness.

בנושא המודעות.

If you can't explain consciousness

אם לא ניתן להסביר את המודעות

in terms of the existing fundamentals —

במונחים ובאבני היסוד הקיימים -

space, time, mass, charge —

מרחב, זמן, מסה, מטען חשמלי -

then as a matter of logic, you need to expand the list.

אז באופן הגיוני, צריך להרחיב את הרשימה.

The natural thing to do is to postulate

הדבר הטבעי שצריך לעשות הוא לשער

consciousness itself as something fundamental,

שהמודעות היא אבן יסוד,

a fundamental building block of nature.

אבן יסוד בסיסית של הטבע.

This doesn't mean you suddenly can't do science with it.

זה לא אומר שפתאום לא ניתן להמשיך במחקר המדעי.

This opens up the way for you to do science with it.

זה מאפשר לנו לבצע מחקר מדעי עם אבן היסוד החדשה.

What we then need is to study

כך שמה שנחוץ לנו הוא מחקר

the fundamental laws governing consciousness,

של הכוחות הבסיסיים שמשפיעים על התודעה,

the laws that connect consciousness

הכוחות שמחברים את התודעה

to other fundamentals: space, time, mass,

אל שאר אבני היסוד של הטבע: מרחב, זמן, מסה,

physical processes.

תהליכים פיזיקליים.

Physicists sometimes say

פיזיקאים אומרים לפעמים

that we want fundamental laws so simple

שחוקי הבסיס חייבים להיות פשוטים מספיק

that we could write them on the front of a t-shirt.

כך שנוכל לרשום אותם על חולצת T.

Well I think something like that is the situation

ונראה לי שהעיקרון הזה עובד

we're in with consciousness.

במקרה של המודעות.

We want to find fundamental laws so simple

אנחנו מחפשים חוקי יסוד כה פשוטים

we could write them on the front of a t-shirt.

שניתן לרשום אותם על חולצת T.

We don't know what those laws are yet,

אנחנו לא יודעים עדיין מהם החוקים הללו,

but that's what we're after.

אבל אנחנו ממשיכים לחפש אותם.

The second crazy idea

הרעיון המטורף השני

is that consciousness might be universal.

טוען שהמודעות עשויה להיות כלל עולמית.

Every system might have some degree

לכל מערכת יכולה להיות מידה מסויימת

of consciousness.

של מודעות.

This view is sometimes called panpsychism:

התפיסה הזו מכונה גם פאן-פסיכיזם:

pan for all, psych for mind,

פאן משמעותו כל, פסיכו משמעותו מוח,

every system is conscious,

לכל מערכת יש מודעות,

not just humans, dogs, mice, flies,

לא רק לבני אדם, כלבים, עכברים, זבובים,

but even Rob Knight's microbes,

אלא גם לחיידקים של רוב נייט,

elementary particles.

גם לחלקיקי יסוד.

Even a photon has some degree of consciousness.

אפילו לפוטון יש מידה מסוימת של מודעות.

The idea is not that photons are intelligent

אנחנו לא טוענים שפוטונים הם אינטליגנטים

or thinking.

או בעלי יכולת לחשוב.

It's not that a photon

אנחנו לא טוענים שהפוטונים

is wracked with angst

דואגים וחרדים

because it's thinking, "Aww, I'm always buzzing around near the speed of light.

כי הם חושבים לעצמם, "וואו, אני מסתובב במהירות קרובה למהירות האור.

I never get to slow down and smell the roses."

אני אף פעם לא מאט ונהנה מהחיים."

No, not like that.

לא, ממש לא ככה.

But the thought is maybe photons might have

המחשבה היא שאולי יש לפוטונים

some element of raw, subjective feeling,

מרכיבים מסוימים של תחושה סובייקטיבית בסיסית,

some primitive precursor to consciousness.

מרכיב פרימיטיבי מוקדם של מודעות.

This may sound a bit kooky to you.

זה אולי נשמע לכם מטורף.

I mean, why would anyone think such a crazy thing?

מי יכול להעלות בדעתו רעיונות מטורפים כאלה?

Some motivation comes from the first crazy idea,

חלק מהרעיון נובע מהרעיון המטורף הראשון שהצגתי,

that consciousness is fundamental.

שמדבר על המודעות כמרכיב בסיסי של היקום.

If it's fundamental, like space and time and mass,

אם זו אבן יסוד, כמו מרחב וזמן ומסה,

it's natural to suppose that it might be universal too,

אז טבעי להניח שמדובר בתכונה כלל עולמית,

the way they are.

כמו שאר אבני היסוד.

It's also worth noting that although the idea

חשוב גם להזכיר שלמרות שהרעיון

seems counterintuitive to us,

נשמע לנו לא הגיוני,

it's much less counterintuitive to people

הוא נשמע יותר הגיוני לאנשים

from different cultures,

מתרבויות אחרות,

where the human mind is seen as much more

בהן המוח האנושי נחשב לחלק

continuous with nature.

בלתי נפרד מהטבע.

A deeper motivation comes from the idea that

תמיכה נוספת מגיעה מהתפיסה

perhaps the most simple and powerful way

שיתכן שהדרך הפשוטה והחזקה ביותר

to find fundamental laws connecting consciousness

לזהות כוחות סביב שיקשרו את המודעות

to physical processing

לתהליכי עיבוד פיזיקליים

is to link consciousness to information.

הוא על ידי קישור של המודעות למידע.

Wherever there's information processing,

בכל מקום בו יש עיבוד מידע,

there's consciousness.

יש גם מודעות.

Complex information processing, like in a human,

עיבוד מידע מורכב, כמו במוח האדם,

complex consciousness.

תודעה מורכבת.

Simple information processing,

עיבוד מידע פשוט,

simple consciousness.

תודעה פשוטה.

A really exciting thing is in recent years

התפתחות מרגשת קרתה בשנים האחרונות

a neuroscientist, Giulio Tononi,

חוקר מוח, ג'וליו טונוני,

has taken this kind of theory

אימץ את התאוריה הזו

and developed it rigorously

ופיתח אותה הלאה בשקדנות

with a mathematical theory.

תוך שימוש בכלים מתמטיים תאורטיים.

He has a mathematical measure

יש לו שיטה להערכה מתמטית

of information integration

של עיבוד מידע

which he calls phi,

לה הוא קורא פי,

measuring the amount of information

שמודדת את כמות המידע

integrated in a system.

שמעובד על ידי המערכת.

And he supposes that phi goes along

והוא מניח שערך הפי מקביל

with consciousness.

למידת המודעות.

So in a human brain,

כך שבמוח האנושי,

incredibly large amount of information integration,

מבוצע עיבוד של כמות עצומה של מידע,

high degree of phi,

ולכן ערך הפי גבוה,

a whole lot of consciousness.

מידה גבוה של מודעות.

In a mouse, medium degree of information integration,

בעכבר, מתבצעת כמות בינונית של עיבוד מידע,

still pretty significant,

עדיין בעל חשיבות רבה,

pretty serious amount of consciousness.

ומידה רבה של מודעות.

But as you go down to worms,

אולם כשנמשיך ונרד אל תולעים,

microbes, particles,

חיידקים, חלקיקים,

the amount of phi falls off.

ערך הפי ירד מאד.

The amount of information integration falls off,

כמות המידע המעובד יורדת,

but it's still non-zero.

אבל לעולם לא מגיעה לאפס.

On Tononi's theory,

על פי התאוריה של טונוני,

there's still going to be a non-zero degree

ישנה רמה שונה מאפס

of consciousness.

של מודעות.

In effect, he's proposing a fundamental law

למעשה, הוא מציע נוסח לחוק הבסיסי

of consciousness: high phi, high consciousness.

של המודעות: פי גבוה, מודעות גבוהה.

Now, I don't know if this theory is right,

אני לא יודע אם התאוריה הזו נכונה,

but it's actually perhaps the leading theory right now

אבל כנראה שזו התאוריה המובילה כיום

in the science of consciousness,

בתחום מדעי התודעה,

and it's been used to integrate a whole range

והשתמשו בה כדי לאחד מגוון רחב

of scientific data,

של נתונים מדעיים,

and it does have a nice property that it is in fact simple enough

ויש לתאוריה גם תכונה נחמדה נוספת, הא פשוטה מספיק

you can write it on the front of a t-shirt.

וניתן לרשום אותה על חולצת T.

Another final motivation is that

גורם מעודד נוסף הוא

panpsychism might help us to integrate

שהפאן-פסיכיזם עשויה לסייע לנו לשלב

consciousness into the physical world.

את המודעות בעולם הפיזי.

Physicists and philosophers have often observed

פיזיקאים ופילוסופים שמו לב לעובדה

that physics is curiously abstract.

שחוקי הפיזיקה הם מופשטים באופן מוגזם.

It describes the structure of reality

הם מתארים את מבנה המציאות

using a bunch of equations,

בעזרת מספר משוואות,

but it doesn't tell us about the reality

אבל הם לא מספרים לנו על המציאות

that underlies it.

שנמצאת בבסיס הדברים.

As Stephen Hawking puts it,

כפי שאמר סטיבן הוקינג,

what puts the fire into the equations?

מה מוסיף את האש למשוואה?

Well, on the panpsychist view,

על פי הפאן-פסיכיזם,

you can leave the equations of physics as they are,

ניתן להשאיר את המשוואות הפיזיקליות ללא שינוי,

but you can take them to be describing

אבל ניתן להשתמש בהם על מנת לתאר

the flux of consciousness.

את זרימת המודעות.

That's what physics really is ultimately doing,

זה מה שחוקי הפיזיקה שואפים באמת לעשות,

describing the flux of consciousness.

לתאר את זרימת המודעות.

On this view, it's consciousness

על פי תפיסה זו,

that puts the fire into the equations.

המודעות היא שמוסיפה את האש למשוואה.

On that view, consciousness doesn't dangle

על פי תפיסה זו, המודעות לא מתקימת

outside the physical world

מחוץ לעולם הפיזי

as some kind of extra.

בתור תוספת כלשהי.

It's there right at its heart.

היא נמצאת בלב העולם הפיזי.

This view, I think, the panpsychist view,

נקות המבט הזו, לדעתי, נקודת המבט הפאן-פסיכיסטית,

has the potential to transfigure our relationship

יכולה לעצב מחדש את הקשר שלנו

to nature,

לטבע,

and it may have some pretty serious social

ויכולות להיות לה השפעות מרחיקות לכת על החברה

and ethical consequences.

ועל חוקי האתיקה.

Some of these may be counterintuitive.

חלק מהן עשויות להיות מנוגדות להיגיון.

I used to think I shouldn't eat anything

פעם חשבתי שאסור לי לאכול שום דבר

which is conscious,

שיש לו מודעות,

so therefore I should be vegetarian.

ולכן עלי להיות צמחוני.

Now, if you're a panpsychist and you take that view,

אם אתה פאן-פסיכיסט ואתה מסכים עם נקודת המבט הזו,

you're going to go very hungry.

אתה צפוי להיות מאד רעב.

So I think when you think about it,

לדעתי אם חושבים על כך,

this tends to transfigure your views,

זה צפוי לשנות את נקודת המבט שלנו,

whereas what matters for ethical purposes

מהבחינה האתית

and moral considerations,

והמבחינה המוסרית,

not so much the fact of consciousness,

הוא לא דווקא עצם קיום המודעות,

but the degree and the complexity of consciousness.

אלא מידת המודעות והמורכבות שלה.

It's also natural to ask about consciousness

זה טבעי גם לשאול לגבי המודעות

in other systems, like computers.

של מערכות אחרות, כמו מערכות מחשב.

What about the artificially intelligent system

ומה לגבי מערכות בינה מלאכותית

in the movie "Her," Samantha?

כמו בסרט "Her"? סמנתה,

Is she conscious?

האם יש לה מודעות?

Well, if you take the informational,

אם נסתכל מנקודת המבט של המידע המעובד,

panpsychist view,

ונקודת המבט הפאן-פסיכיסטית,

she certainly has complicated information processing

אין ספק שהיא מבצעת עיבוד מידע מורכב

and integration,

ושילוב שלו,

so the answer is very likely yes, she is conscious.

כך שהתשובה היא ככל הנראה כן, יש לה מודעות.

If that's right, it raises pretty serious

אם זה נכון, עולות שאלות רציניות

ethical issues about both the ethics

מתחום המוסר לגבי האתיקה

of developing intelligent computer systems

של פיתוח מערכות מחשב אינטיליגנטיות

and the ethics of turning them off.

והאתיקה של כיבוי שלהן.

Finally, you might ask about the consciousness

לסיום, אתם עשויים לשאול אותי לגבי המודעות

of whole groups,

של קבוצות שלמות,

the planet.

כוכב הלכת.

Does Canada have its own consciousness?

האם לקנדה יש מודעות עצמאית?

Or at a more local level,

או שמודעות קיימת רק ברמה מקומית יותר,

does an integrated group

האם קבוצה משולבת

like the audience at a TED conference,

כמו הקהל בוועידות TED,

are we right now having a collective TED consciousness,

האם אנחנו חווים כרגע מודעות TED משותפת?

an inner movie

סרט פנימי

for this collective TED group

של קבוצת ה- TED המשותפת

which is distinct from the inner movies

ששונה מהסרט פנימי

of each of our parts?

של כל אחד מחלקיו?

I don't know the answer to that question,

אני לא יודע מה התשובה,

but I think it's at least one

אבל לדעתי זו לפחות נושא

worth taking seriously.

ששווה דיון מעמיק.

Okay, so this panpsychist vision,

אוקיי, זוהי נקודת המבט הפאן-פסיכיסטית,

it is a radical one,

היא קיצונית,

and I don't know that it's correct.

ואני לא יודע אם היא נכונה.

I'm actually more confident about

אני בטוח יותר לגבי

the first crazy idea,

הרעיון המטורף הראשון,

that consciousness is fundamental,

שמודעות היא אבן יסוד ביקום,

than about the second one,

מאשר לגבי הרעיון השני,

that it's universal.

שהמודעות קיימת בכל הדברים ביקום.

I mean, the view raises any number of questions,

לדעתי, נקודת המבט הזו מעלה המון שאלות,

has any number of challenges,

מציגה המון אתגרים,

like how do those little bits

כמו מה גורם לחלקיקי

of consciousness add up

התודעה הקטנים להתקבץ

to the kind of complex consciousness

וליצור מבנים מורכבים יותר של תודעה

we know and love.

שאנחנו מכירים ואוהבים.

If we can answer those questions,

אם נוכל לענות על השאלות הללו,

then I think we're going to be well on our way

נראה לי שנהיה על הדרך הנכונה

to a serious theory of consciousness.

לגיבוש תאוריה רצינית של התודעה.

If not, well, this is the hardest problem perhaps

אם לא, ובכן, כנראה שמדובר בבעיה הקשה ביותר

in science and philosophy.

בעולם המדע והפילוסופיה.

We can't expect to solve it overnight.

קשה לצפות שנפתור אותה בן לילה.

But I do think we're going to figure it out eventually.

אבל אני בטוח שנפתור אותה בסוף.

Understanding consciousness is a real key, I think,

הבנת המודעות היא מפתח חשוב, לדעתי,

both to understanding the universe

גם להבנת היקום

and to understanding ourselves.

וגם להבנת עצמנו.

It may just take the right crazy idea.

ייתכן שפשוט חסר לנו הרעיון המטורף הנכון.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)