Jennifer Pahlka: Coding a better government

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Shahar Kaiser

So a couple of years ago I started a program

אז לפני כמה שנים התחלתי תוכנית

to try to get the rockstar tech and design people

כדי לגרום לכוכבי התכנות והעיצוב

to take a year off

לקחת שנה חופש

and work in the one environment

ולעבוד בסביבה אחת

that represents pretty much everything they're supposed to hate;

שמייצגת פחות או יותר את כל מה שהם צריכים לשנוא;

we have them work in government.

אנחנו גורמים להם לעבוד עבור הממשל.

The program is called Code for America,

התוכנית נקראת קידוד עבור אמריקה,

and it's a little bit like a Peace Corps for geeks.

וזה קצת כמו חיל השלום לגיקים.

We select a few fellows every year

אנחנו בוחרים כמה עמיתים כל שנה

and we have them work with city governments.

ואנחנו נותנים להם לעבוד עם עיריות.

Instead of sending them off into the Third World,

במקום לשלוח אותם לעולם השלישי,

we send them into the wilds of City Hall.

אנחנו שולחים אותם לעיריה.

And there they make great apps, they work with city staffers.

ושם הם יוצרים אפליקציות נפלאות, הם עובדים עם אנשי העיריה.

But really what they're doing is they're showing what's possible

אבל מה שהם באמת עושים זה להראות מה אפשר

with technology today.

לעשות עם טכנולוגיה היום.

So meet Al.

אז, הכירו את אל.

Al is a fire hydrant in the city of Boston.

אל הוא ברז כיבוי בעיר בוסטון.

Here it kind of looks like he's looking for a date,

כאן זה נראה כאילו הוא מחפש דייט,

but what he's really looking for is for someone to shovel him out when he gets snowed in,

אבל מה שהוא באמת מחפש זה מישהו שיגרוף את השלג כשהוא מכוסה,

because he knows he's not very good at fighting fires

מפני שהוא לא טוב במלחמה באש

when he's covered in four feet of snow.

כשהוא מכוסה בשלג.

Now how did he come to be looking for help

איך קרה שהוא מחפש עזרה

in this very unique manner?

בצורה המאוד מיוחדת הזו?

We had a team of fellows in Boston last year

היתה לנו קבוצת עמיתים בבוסטון בשנה שעברה

through the Code for America program.

דרך תוכנית קידוד עבור אמריקה.

They were there in February, and it snowed a lot in February last year.

הם היו שם בפברואר, וירד הרבה שלג בפברואר שעבר.

And they noticed that the city never gets

והם הבחינו שהעיר לעולם לא

to digging out these fire hydrants.

מגיעה לפנות את השלג מהברזים האלה.

But one fellow in particular,

אבל עמית אחד במיוחד,

a guy named Erik Michaels-Ober,

בחור בשם אריק מיכאלס-אובר,

noticed something else,

הבחין במשהו אחר,

and that's that citizens are shoveling out sidewalks

וזה שאזרחים מנקים שלג ממדרכות

right in front of these things.

ממש לפני הברזים האלה.

So he did what any good developer would do,

אז הוא עשה מה שכל מפתח טוב היה עושה,

he wrote an app.

הוא כתב אפליקציה.

It's a cute little app where you can adopt a fire hydrant.

זו אפליקציה חמודה וקטנה בה אתם יכולים לאמץ ברז כיבוי.

So you agree to dig it out when it snows.

וכך, אתם מסכימים לפנות ממנו את השלג.

If you do, you get to name it,

אם אתם עושים את זה, אתם יכולים לתת לו שם,

and he called the first one Al.

והוא קרא לראשון אל.

And if you don't, someone can steal it from you.

ואם אתם לא, מישהו יכול לגנוב לכם אותו.

So it's got cute little game dynamics on it.

אז יש לזה דינמיקת משחק נחמדה.

This is a modest little app.

זו אפליקציה קטנה וצנועה.

It's probably the smallest

היא כנראה הכי קטנה

of the 21 apps that the fellows wrote last year.

מתוך 21 האפליקציות שהעמיתים כתבו בשנה שעברה.

But it's doing something

אבל היא עושה משהו

that no other government technology does.

שאף טכנולוגיה ממשלתית לא עושה.

It's spreading virally.

היא מתפשטת ויראלית.

There's a guy in the I.T. department of the City of Honolulu

יש בחור במחלקת מערכות מידע בעירית הונולולו

who saw this app and realized

שראה את האפליקציה והבין

that he could use it, not for snow,

שהוא יוכל להשתמש בה, לא לשלג,

but to get citizens to adopt tsunami sirens.

אלא כדי שאנשים יאמצו סירנת צונאמי.

It's very important that these tsunami sirens work,

זה מאוד חשוב שאזעקות הצונאמי האלו יעבדו,

but people steal the batteries out of them.

אבל אנשים גונבים את הסוללות מהן.

So he's getting citizens to check on them.

אז הוא דואג שאנשים יבדקו אותן.

And then Seattle decided to use it

ואז סיאטל החליטה להשתמש בזה

to get citizens to clear out clogged storm drains.

כדי לגרום לאנשים לנקות ניקוזי סערה סתומים.

And Chicago just rolled it out

ושיקגו עכשיו השיקה אותה

to get people to sign up to shovel sidewalks when it snows.

כדי שאנשים ירשמו לנקות מדרכות משלג.

So we now know of nine cities

אז עכשיו אנחנו יודעים על תשע ערים

that are planning to use this.

שמתכוונות להשתמש בזה.

And this has spread just frictionlessly,

וזה התפשט ממש ללא חיכוך,

organically, naturally.

בצורה אורגנית, טבעית.

If you know anything about government technology,

אם אתם יודעים משהו על טכנולוגיה ממשלתית,

you know that this isn't how it normally goes.

אתם יודעים שזה לא איך שזה בדרך כלל עובד.

Procuring software usually takes a couple of years.

קניית תוכנות בדרך כלל לוקחת כמה שנים.

We had a team that worked on a project in Boston last year

היה לנו צוות שעבד על פרוייקט בבוסטון בשנה שעברה

that took three people about two and a half months.

שלקח לשלושה אנשים חודשיים וחצי.

It was a way that parents could figure out

זו הייתה דרך בה הורים יוכלו למצוא

which were the right public schools for their kids.

איזה בתי ספר ציבוריים מתאימים לילדים שלהם.

We were told afterward that if that had gone through normal channels,

נאמר לנו לאחר מכן שאם היינו עוברים בצינורות המקובלים,

it would have taken at least two years

זה היה לוקח לפחות שנתיים

and it would have cost about two million dollars.

והיה עולה לפחות שני מליון דולר.

And that's nothing.

וזה כלום.

There is one project in the California court system right now

יש פרוייקט במערכת המשפט בקליפורניה עכשיו

that so far cost taxpayers

שעלה עד עכשיו למשלם המיסים

two billion dollars,

שני מיליארד דולר,

and it doesn't work.

והוא לא עובד.

And there are projects like this

ויש פרוייקטים כאלה

at every level of government.

בכל רמה של הממשלה.

So an app that takes a couple of days to write

אז אפליקציה כזו שלוקח כמה ימים לכתוב

and then spreads virally,

ואז להפיץ ויראלית,

that's sort of a shot across the bow

זה סוג של יריית אזהרה

to the institution of government.

למוסדות הממשלה.

It suggests how government could work better --

היא מראה איך ממשלות יכולות לעבוד טוב יותר --

not more like a private company,

לא יותר כמו חברה פרטית,

as many people think it should.

כמו שאנשים חושבים שהיא צריכה.

And not even like a tech company,

ואפילו לא כמו חברת טכנולוגיה,

but more like the Internet itself.

אלא יותר כמו האינטרנט עצמו.

And that means permissionless,

וזה אומר ללא הרשאות,

it means open, it means generative.

זה אומר פתוח, זה אומר יצרני.

And that's important.

וזה חשוב.

But what's more important about this app

אבל מה שיותר חשוב באפליקציה הזו

is that it represents how a new generation

הוא שהיא מייצגת איך דור חדש

is tackling the problem of government --

מטפל בבעיות של הממשל --

not as the problem of an ossified institution,

לא כבעיה של ממסד מאובן,

but as a problem of collective action.

אלא בעיה של פעולה קבוצתית.

And that's great news,

וזה חדשות נהדרות,

because, it turns out, we're very good at collective action

מפני שמסתבר, שאנחנו מאוד טובים בפעילויות קבוצתיות

with digital technology.

עם טכנולוגיה דיגיטלית.

Now there's a very large community of people

יש קהילה מאוד גדולה של אנשים

that are building the tools that we need

שבונים את הכלים שאנחנו צריכים

to do things together effectively.

כדי לעשות דברים יחד בצורה אפקטיבית.

It's not just Code for America fellows,

זה לא רק עמיתים של קידוד עבור אמריקה,

there are hundreds of people all over the country

יש מאות אנשים בכל הארץ

that are standing and writing civic apps

שעומדים וכותבים אפליקציות אזרחיות

every day in their own communities.

כל יום בקהילות שלהם.

They haven't given up on government.

הם לא איבדו את האמון בממשל.

They are frustrated as hell with it,

הם לגמרי מתוסכלים ממנו,

but they're not complaining about it,

אבל הם לא מתלוננים עליו,

they're fixing it.

הם מתקנים אותו.

And these folks know something

והחבר'ה האלה יודעים משהו

that we've lost sight of.

שאנחנו איבדנו.

And that's that when you strip away all your feelings

וזה שכשמורידים את כל הרגשות

about politics and the line at the DMV

על פוליטיקה והתור במשרד הרישוי

and all those other things

וכל הדברים האחרים

that we're really mad about,

שמכעיסים אתכם,

government is, at its core,

הממשל הוא, בליבו,

in the words of Tim O'Reilly,

במילותיו של טים אוריילי,

"What we do together that we can't do alone."

"מה שאנחנו עושים יחד שאנו לא יכולים לעשות לבד."

Now a lot of people have given up on government.

הרבה אנשים ויתרו על הממשל.

And if you're one of those people,

ואם אתם שייכים לאנשים האלה,

I would ask that you reconsider,

הייתי מבקשת שתשקלו מחדש,

because things are changing.

מפני שדברים משתנים.

Politics is not changing;

הפוליטיקה לא משתנה;

government is changing.

הממשל משתנה.

And because government

ובגלל שהממשל

ultimately derives its power from us --

בסופו של דבר לוקח את כוחו מאיתנו --

remember "We the people?" --

זיכרו "אנחנו האנשים?" --

how we think about it

איך שאנחנו חושבים על זה

is going to effect how that change happens.

ישפיע על איך שהשינוי הזה יקרה.

Now I didn't know very much about government when I started this program.

לא ידעתי הרבה על הממשל כשהתחלתי את התוכנית הזו.

And like a lot of people,

וכמו הרבה אנשים,

I thought government was basically about getting people elected to office.

חשבתי שהממשל עסק בעיקר בלהביא אנשים להבחר.

Well after two years, I've come to the conclusion

ובכן אחרי שנתיים, הגעתי למסקנה

that, especially local government,

שבעיקר ממשל מקומי,

is about opossums.

מתעסק באופוסומים.

This is the call center for the services and information line.

זה מרכז השיחות לשרות ומידע.

It's generally where you will get

אליו תגיעו בעיקרון

if you call 311 in your city.

אם תחייגו 311 בעירכם.

If you should ever have the chance

אם אי פעם תהייה לכם ההזדמנות

to staff your city's call center,

לעבוד במרכז המענה הקולי של עירכם,

as our fellow Scott Silverman did as part of the program --

כמו שעמיתנו סקוט סילברמן עשה כחלק מהתוכנית --

in fact, they all do that --

למעשה, כולם עושים את זה --

you will find that people call government

תמצאו שאנשים מתקשרים לממשל

with a very wide range of issues,

עם תחום רחב של נושאים,

including having an opossum stuck in your house.

כולל אופוסום שתקוע בבית שלכם.

So Scott gets this call.

אז סקוט מקבל את השיחה הזו,

He types "Opossum" into this official knowledge base.

הוא מקליד אופוסום למאגר המידע הרשמי.

He doesn't really come up with anything. He starts with animal control.

הוא לא ממש מקבל משהו. הוא מתחיל עם בקרת בעלי חיים.

And finally, he says, "Look, can you just open all the doors to your house

ולבסוף, הוא אומר, "תראו, אתם יכולים פשוט לפתוח את כל הדלתות בבית

and play music really loud

ולנגן מוזיקה ממש חזקה

and see if the thing leaves?"

ולראות אם הוא הולך?"

So that worked. So booya for Scott.

אז זה עבד. אז בוייה לסקוט.

But that wasn't the end of the opossums.

אבל זה לא היה הסוף של האופוסומים.

Boston doesn't just have a call center.

לבוסטון אין רק מרכז טלפוני.

It has an app, a Web and mobile app,

יש לה אפליקציה, אפליקצית רשת ומובייל,

called Citizens Connect.

שנקראת "אזרחים מחוברים".

Now we didn't write this app.

אנחנו לא כתבנו את האפליקציה הזו.

This is the work of the very smart people

זה עבודה של אנשים ממש חכמים

at the Office of New Urban Mechanics in Boston.

במשרד של מכאניקה אורבנית חדשה בבוסטון.

So one day -- this is an actual report -- this came in:

אז יום אחד -- זה דיווח אמיתי -- זה הגיע:

"Opossum in my trashcan. Can't tell if it's dead.

"אופוסום בפח האשפה שלי. לא יודע אם הוא מת.

How do I get this removed?"

איך אני נפטר מזה?"

But what happens with Citizens Connect is different.

אבל מה שקורה עם "אזרחים מחוברים" שונה.

So Scott was speaking person-to-person.

אז סקוט דיבר אדם לאדם.

But on Citizens Connect everything is public,

אבל ב"אזרחים מחוברים" הכל ציבורי,

so everybody can see this.

אז כל אחד יכול לראות את זה.

And in this case, a neighbor saw it.

ובמקרה הזה, שכן ראה את זה.

And the next report we got said,

והדיווח הבא שקיבלנו אמר,

"I walked over to this location,

"הלכתי למקום הזה,

found the trashcan behind the house.

מצאתי את הפח מאחורי הבית.

Opossum? Check. Living? Yep.

אופוסום? נמצא. חי? כן.

Turned trashcan on its side. Walked home.

הפכתי את הפח. הלכתי הביתה.

Goodnight sweet opossum."

לילה טוב אופוסום חמוד."

(Laughter)

(צחוק)

Pretty simple.

די פשוט.

So this is great. This is the digital meeting the physical.

אז זה נפלא. זה הדיגיטלי פוגש את הפיסי.

And it's also a great example

וזו גם דוגמה נפלאה

of government getting in on the crowd-sourcing game.

שהממשל נכנס למשחק מיקור המונים.

But it's also a great example of government as a platform.

אבל זו גם דוגמה טובה של הממשל כפלטפורמה.

And I don't mean necessarily

ואני לא מתכוונת בהכרח

a technological definition of platform here.

להגדרה הטכנולוגית של פלטפורמה כאן.

I'm just talking about a platform for people

אני רק מדברת על פלטפורמה לאנשים

to help themselves and to help others.

לעזור לעצמם ולעזור לאחרים.

So one citizen helped another citizen,

אז אזרח אחד עזר לאזרח אחר,

but government played a key role here.

אבל הממשל שיחק תפקיד חשוב פה.

It connected those two people.

הוא חיבר בין שני האנשים האלה.

And it could have connected them with government services if they'd been needed,

וזה היה יכול לקשר אותם עם שרותים ציבוריים אם זה היה דרוש,

but a neighbor is a far better and cheaper alternative

אבל שכן הוא אלטרנטיבה טובה וזולה בהרבה

to government services.

לשרות ציבורי

When one neighbor helps another,

כששכן אחד עוזר לאחר,

we strengthen our communities.

אנחנו מחזקים את הקהילה שלנו.

We call animal control, it just costs a lot of money.

אנחנו מתקשרים לפיקוח על בעלי חיים, זה עולה לנו הרבה כסף.

Now one of the important things we need to think about government

אחד הדברים החשובים שאנחנו צריכים לחשוב עליו בקשר לממשל

is that it's not the same thing as politics.

הוא שזה לא אותו דבר כמו פוליטיקה.

And most people get that,

ורוב האנשים מבינים את זה,

but they think that one is the input to the other.

אבל הם חושבים שאחד הוא הקלט לאחר.

That our input to the system of government

שהקלט שלנו למערכת הממשלתית

is voting.

הוא בחירה.

Now how many times have we elected a political leader --

כמה פעמים בחרנו במנהיג פוליטי --

and sometimes we spend a lot of energy

ולפעמים אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה

getting a new political leader elected --

בלבחור מנהיג פוליטי חדש --

and then we sit back and we expect government

ואז אנחנו יושבים ומצפים שהממשל

to reflect our values and meet our needs,

ישקף את הערכים שלנו ויספק את צרכנו,

and then not that much changes?

ואז לא הרבה משתנה?

That's because government is like a vast ocean

זה בגלל שממשל הוא כמו אוקיינוס רחב

and politics is the six-inch layer on top.

ופוליטיקה היא השכבה של חמש עשרה סנטימטר העליונים.

And what's under that

ומה שמתחת לזה

is what we call bureaucracy.

זה מה שאנחנו קוראים לו בירוקרטיה.

And we say that word with such contempt.

ואנחנו אומרים את המילה הזו עם כל כך הרבה סלידה.

But it's that contempt

אבל זו הסלידה הזו

that keeps this thing that we own

שמחזיקה את מה ששייך לנו

and we pay for

ומשלמים עבורו

as something that's working against us, this other thing,

כמשהו שעובד נגדנו, הדבר האחר,

and then we're disempowering ourselves.

ואז אנחנו מסירים את הכוח מעצמנו.

People seem to think politics is sexy.

אנשים חושבים שפוליטיקה היא סקסית.

If we want this institution to work for us,

אם אנחנו רוצים שהממסד הזה יעבוד בשבילנו,

we're going to have to make bureaucracy sexy.

אנחנו נצטרך להפוך את הבירוקרטיה לסקסית.

Because that's where the real work of government happens.

מפני ששם העבודה האמיתית של הממשל מתרחשת.

We have to engage with the machinery of government.

אנחנו צריכים להתחבר למכונה של הממשל.

So that's OccupytheSEC movement has done.

אז זה מה שתנועת OccupytheSEC עשתה.

Have you seen these guys?

ראיתם את החבר'ה האלה?

It's a group of concerned citizens

זו קבוצה של אזרחים מודאגים

that have written a very detailed

שכתבו דו"ח מאוד מפורט

325-page report

בן 325 עמודים

that's a response to the SEC's request for comment

שהוא תגובה לבקשת ה SEC לתגובה

on the Financial Reform Bill.

על הצעת החוק לרפורמה כלכלית.

That's not being politically active,

זה לא להיות אקטיבי פוליטית,

that's being bureaucratically active.

זה להיות אקטיבי בירוקרטית.

Now for those of us who've given up on government,

לאלה מאיתנו שאיבדו תקווה בממשל,

it's time that we asked ourselves

הגיע הזמן שנשאל את עצמנו

about the world that we want to leave for our children.

על העולם שאנחנו רוצים להשאיר לילדינו.

You have to see the enormous challenges

אתם חייבים לראות את האתגרים העצומים

that they're going to face.

שהם עומדים לעמוד מולם.

Do we really think we're going to get where we need to go

האם אנחנו באמת חושבים שנגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע

without fixing the one institution

בלי לתקן את המוסד היחיד

that can act on behalf of all of us?

שיכול לפעול בשם כולנו?

We can't do without government,

אנחנו לא יכולים ללא ממשל,

but we do need it

אבל אנחנו צריכים אותו

to be more effective.

כדי להיות יותר אפקטיביים.

The good news is that technology is making it possible

החדשות הטובות הן שהטכנולוגיה מאפשרת

to fundamentally reframe

לתחם באופן בסיסי

the function of government

את הפעילות של הממשל

in a way that can actually scale

בדרך בה באמת נוכל

by strengthening civil society.

לגדול על ידי חיזוק החברה האזרחית.

And there's a generation out there that's grown up on the Internet,

וישנו בחוץ דור, שגדל על האינטרנט,

and they know that it's not that hard

והם יודעים שזה לא קשה

to do things together,

לעשות דברים יחד,

you just have to architect the systems the right way.

רק צריך לתכנן את המערכת בצורה הנכונה.

Now the average age of our fellows is 28,

הגיל הממוצע של עמית הוא 28,

so I am, begrudgingly,

אז אני, בקנאה,

almost a generation older than most of them.

מבוגרת כמעט בדור מרובם.

This is a generation

זה דור

that's grown up taking their voices pretty much for granted.

שגדל כשהוא לוקח את קולו כמובן מאליו.

They're not fighting that battle that we're all fighting

הם לא נלחמים את הקרב שאנחנו נלחמים

about who gets to speak;

של מי יכול לדבר;

they all get to speak.

כולם מדברים.

They can express their opinion

הם יכולים להביע את דעתם

on any channel at any time,

בכל ערוץ בכל זמן,

and they do.

וכך הם עושים.

So when they're faced with the problem of government,

אז כשהם ניצבים בפני הבעיה של ממשל,

they don't care as much

לא אכפת להם כל כך

about using their voices.

על השימוש בקולם.

They're using their hands.

הם משתמשים בידיהם.

They're using their hands

הם משתמשים בידיהם

to write applications that make government work better.

לכתוב אפליקציות שגורמות לממשל לעבוד טוב יותר.

And those applications let us use our hands

והאפליקציות האלה נותנות לנו להשתמש בידינו

to make our communities better.

כדי לשפר את הקהילות שלנו.

That could be shoveling out a hydrant, pulling a weed,

זה יכול להיות גירוף שלג מברז הכיבוי, ניכוש עשבים,

turning over a garbage can with an opossum in it.

הפיכת פח כדי לשחרר אופוסום שבתוכו.

And certainly, we could have been shoveling out those fire hydrants all along,

ובהחלט, היינו יכולים לגרוף החוצה את ברזי הכיבוי האלה מאז ומעולם,

and many people do.

והרבה אנשים עושים כך.

But these apps are like little digital reminders

אבל האפליקציות האלה הן כמו תזכורות דיגיטליות קטנות

that we're not just consumers,

שאנחנו לא רק צרכנים,

and we're not just consumers of government,

ואנחנו לא רק צרכנים של ממשל,

putting in our taxes and getting back services.

משלמים את המיסים שלנו ומקבלים שרותים.

We're more than that,

אנחנו יותר מזה,

we're citizens.

אנחנו אזרחים.

And we're not going to fix government

ואנחנו לא הולכים לתקן את הממשל

until we fix citizenship.

עד שנתקן את האזרחות.

So the question I have for all of you here:

אז השאלה שיש לי לכולכם כאן:

When it comes to the big, important things

כשזה מגיע לדברים הגדולים, החשובים

that we need to do together,

שאנחנו צריכים לעשות יחד,

all of us together,

כולנו יחד,

are we just going to be a crowd of voices,

האם נהייה רק קהל של קולות,

or are we also going to be

או שגם נהייה

a crowd of hands?

קהל של ידיים?

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)