Alex Steffen: The shareable future of cities

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

Climate change is already a heavy topic,

השינוי האקלימי הוא כבר נושא כבד,

and it's getting heavier

והוא נעשה כבד יותר,

because we're understanding

מפני שאנחנו מבינים

that we need to do more than we are.

שאנחנו צריכים לעשות יותר ממה שאנחנו עושים.

We're understanding, in fact,

אנחנו מבינים, למעשה,

that those of us who live in the developed world

שאלה מאיתנו שגרים בעולם המפותח

need to be really pushing towards eliminating our emissions.

צריכים ממש לדחוף לביטול הפליטות שלנו.

That's, to put it mildly, not what's on the table now.

זה, בלשון המעטה, לא מה שעל השולחן עכשיו.

And it tends to feel a little overwhelming

וזה נוטה להרגיש קצת מהמם

when we look at what is there in reality today

כשמביטים במה שיש במציאות היום

and the magnitude of the problem that we face.

ובגודל הבעיה שעומדת לפנינו.

And when we have overwhelming problems in front of us,

וכשיש לנו בעיות מכריעות לפנינו,

we tend to seek simple answers.

אנחנו נוטים לחפש תשובות פשוטות.

And I think this is what we've done with climate change.

ואני חושב שזה מה שעשינו עם השינוי האקלימי.

We look at where the emissions are coming from --

אנחנו מסתכלים מהיכן הפליטות מגיעות --

they're coming out of our tailpipes and smokestacks and so forth,

הן מגיעות מהאגזוזים והארובות וכדומה,

and we say, okay, well the problem is

ואנחנו אומרים, אוקיי, אז הבעיה היא

that they're coming out of fossil fuels that we're burning,

שהם יוצאים מדלקים מאובנים שאנחנו שורפים,

so therefore, the answer must be

אז כמובן, התשובה חייבת להיות

to replace those fossil fuels with clean sources of energy.

להחליף את הדלקים המאובנים עם מקורות נקיים של אנרגיה.

And while, of course, we do need clean energy,

ובזמן שכמובן שאנחנו צריכים אנרגיה נקייה,

I would put to you that it's possible

אני אראה לכם שזה אפשרי

that by looking at climate change

שעל ידי הסתכלות על השינוי האקלימי

as a clean energy generation problem,

כבעיית יצור אנרגיה נקייה,

we're in fact setting ourselves up

אנחנו בעצם גורמים לעצמנו

not to solve it.

לא לפתור אותה.

And the reason why

והסיבה למה

is that we live on a planet

היא שאנחנו חיים על כוכב לכת

that is rapidly urbanizing.

שהופך עירוני במהירות.

That shouldn't be news to any of us.

זה לא צריך להיות חדשות לאף אחד מאיתנו.

However, it's hard sometimes

אבל, זה קשה לפעמים

to remember the extent of that urbanization.

לזכור את ההקף של אותו עיור.

By mid-century,

עד אמצע המאה,

we're going to have about eight billion -- perhaps more -- people

יהיו לנו בערך שמונה מיליארד -- אולי יותר -- אנשים

living in cities or within a day's travel of one.

שיגורו בערים או במרחק נסיעה של יום מאחת.

We will be an overwhelmingly urban species.

נהייה מין אורבני להפליא.

In order to provide

כדי לספק

the kind of energy that it would take

את כמות האנרגיה שתידרש

for eight billion people living in cities

לשמונה מיליארד אנשים שיגורו בערים

that are even somewhat like the cities

שדומות אפילו במעט לערים

that those of us in the global North live in today,

שאלה מאיתנו בצפון הגלובלי גרים בהן היום,

we would have to generate

נצטרך לייצר

an absolutely astonishing amount of energy.

כמות מדהימה של אנרגיה.

It may be possible

יכול להיות

that we are not even able

שאנחנו לא נהייה מסוגלים

to build that much clean energy.

לייצר כזו כמות של אנרגיה ירוקה.

So if we're seriously talking about tackling climate change

אז אם אנחנו מדברים ברצינות על טיפול בבעיית שינוי האקלים

on an urbanizing planet,

בכוכב מתעייר,

we need to look somewhere else for the solution.

אנחנו צריכים לחפש את הפיתרון במקום אחר.

The solution, in fact, may be closer to hand than we think,

הפיתרון, למעשה, יכול להיות קרוב משאתם חושבים.

because all of those cities we're building

מפני שכל הערים האלה שאנחנו בונים

are opportunities.

הן הזדמנויות.

Every city determines to a very large extent

כל עיר קובעת במידה רבה

the amount of energy used by its inhabitants.

את כמות האנרגיה הנצרכת על ידי תושביה.

We tend to think of energy use as a behavioral thing --

אנחנו נוטים לחשוב על שימוש באנרגיה כעניין התנהגותי --

I choose to turn this light switch on --

אני בוחר להדליק את האור הזה --

but really, enormous amounts of our energy use

אבל באמת, כמויות עצומות של השימוש שלנו באנרגיה

are predestined

מוכתבות מראש

by the kinds of communities and cities that we live in.

על ידי סוגי הקהילות והערים בהן אנו גרים.

I won't show you very many graphs today,

אני לא אראה לכם גרפים רבים היום,

but if I can just focus on this one for a moment,

אבל אם אוכל רק להתמקד בזה לרגע,

it really tells us a lot of what we need to know --

זה באמת מספר הרבה על מה שאנחנו צריכים לדעת --

which is, quite simply,

שזה, בפשטות,

that if you look, for example, at transportation,

שאם תביטו, לדוגמה, בתחבורה,

a major category of climate emissions,

קטגוריה משמעותית בפליטה אקלימית,

there is a direct relationship

יש יחס ישר

between how dense a city is

בין צפיפות העיר

and the amount of climate emissions

לכמות פליטות הגזים

that its residents spew out into the air.

שהתושבים פולטים לאויר.

And the correlation, of course,

והיחס כמובן,

is that denser places tend to have lower emissions --

הוא שצפיפות גבוהה יותר מובילה לירידה בפליטה --

which isn't really all that difficult to figure out, if you think about it.

וזה לא קשה להבין, אם תחשבו על זה.

Basically,

בעיקרון,

we substitute, in our lives,

אנחנו מחליפים בחיינו

access to the things we want.

גישה לדברים שאנחנו רוצים.

We go out there and we hop in our cars

אנחנו יוצאים החוצה וקופצים למכוניות שלנו

and we drive from place to place.

ואנחנו נוהגים ממקום למקום.

And we're basically using mobility to get the access we need.

ואנחנו בעיקרון משתמשים בניידות כדי לקבל גישה למה שאנחנו צריכים.

But when we live in a denser community,

אבל כשאנחנו חיים בקהילה יותר צפופה,

suddenly what we find, of course,

פתאום מה שאנחנו רואים, כמובן,

is that the things we need are close by.

זה שהדברים שאנחנו צריכים הם קרובים.

And since the most sustainable trip

ומאחר והדרך ברת הקיימא ביותר

is the one that you never had to make in the first place,

היא זו שלא הייתם צריכים לעשות,

suddenly our lives become instantly more sustainable.

פתאום החיים שלנו נהיים מיידית יותר ברי קיימא.

And it is possible, of course,

וזה אפשרי, כמובן,

to increase the density of the communities around us.

להגדיל את הצפיפות של הקהילות סביבנו.

Some places are doing this with new eco districts,

כמה מקומות כבר עושים את זה עם רובעים אקולוגיים,

developing whole new sustainable neighborhoods,

מפתחים שכונות ברות קיימא חדשות,

which is nice work if you can get it,

שזה עבודה נחמדה אם אפשר לעשות אותה.

but most of the time, what we're talking about is, in fact,

אבל רוב הזמן, אנחנו מדברים על

reweaving the urban fabric that we already have.

אריגה מחדש של המארג העירוני הקיים.

So we're talking about things like infill development:

אז אנחנו מדברים על דברים כמו פיתוח מילוי:

really sharp little changes

שינויים חדים באמת

to where we have buildings, where we're developing.

להיכן יש לנו בניינים, היכן שאנחנו מפתחים.

Urban retrofitting:

השבחה עירונית:

creating different sorts of spaces and uses

יצירת חללים שונים ושימושים

out of places that are already there.

מהמקומות שכבר קיימים.

Increasingly, we're realizing

יותר ויותר, אנחנו מבינים

that we don't even need to densify an entire city.

שאנחנו אפילו לא צריכים לדחוס את כל העיר.

What we need instead is an average density

מה שאנחנו צריכים במקום היא צפיפות ממוצעת

that rises to a level

שעולה לרמה

where we don't drive as much and so on.

בה אנחנו לא צריכים לנהוג הרבה וכו'.

And that can be done

וזה אפשרי

by raising the density in very specific spots a whole lot.

על ידי העלאת הצפיפות של נקודות מסויימות בהרבה.

So you can think of it as tent poles

אז אתם יכולים לחשוב על זה כעמודי אוהל

that actually raise the density of the entire city.

שלמעשה מרימים את הצפיפות של כל העיר.

And we find that when we do that,

ואנחנו רואים שכשאנחנו עושים את זה,

we can, in fact, have a few places that are really hyper-dense

אנחנו יכולים, למעשה, לקבל אזורים ספורים שהם מאוד צפופים

within a wider fabric of places

בתוך מארג רחב יותר של מקומות

that are perhaps a little more comfortable

שאולי קצת יותר נוחים

and achieve the same results.

ומשיגים את אותן תוצאות.

Now we may find that there are places that are really, really dense

עכשיו אולי נמצא שיש מקומות שהם ממש ממש צפופים

and still hold onto their cars,

ועדיין מחזיקים במכוניות שלהם,

but the reality is that, by and large,

אבל המציאות היא, שבכלליות,

what we see when we get a lot of people together with the right conditions

מה שאנחנו רואים כשיש לנו הרבה אנשים ביחד בתנאים הנכונים

is a threshold effect,

זה אפקט הסף,

where people simply stop driving as much,

בו אנשים פשוט מפסיקים לנהוג כל כך הרבה,

and increasingly, more and more people,

ויותר ויותר אנשים,

if they're surrounded by places that make them feel at home,

אם הם מוקפים במקומות שגורמים להם להרגיש בבית,

give up their cars altogether.

מוותרים על המכוניות לגמרי.

And this is a huge, huge energy savings,

וזה חיסכון ענק, ענק באנרגיה.

because what comes out of our tailpipe

מפני שמה שיוצא מצינור המפלט שלנו

is really just the beginning of the story

הוא בעצם רק ההתחלה של הסיפור

with climate emissions from cars.

עם פליטת גזים ממכוניות.

We have the manufacture of the car, the disposal of the car,

יש לנו את יצרן המכונית, את הגריטה של המכונית,

all of the parking and freeways and so on.

כל החניות והכבישים המהירים ועוד.

When you can get rid of all of those

כשיכולים להפתר מכל אלה

because somebody doesn't use any of them really,

מפני שאף אחד לא משתמש בהם באמת,

you find that you can actually cut transportation emissions

אתם מגלים שאתם יכולים לחתוך את פליטות הגזים מתחבורה

as much as 90 percent.

בעד 90 אחוז.

And people are embracing this.

ואנשים מאמצים את זה.

All around the world, we're seeing more and more people embrace this walkshed life.

בכל העולם, אנחנו רואים יותר ויותר אנשים מאמצים את חיי ההליכה האלה.

People are saying that it's moving from the idea of the dream home

אנשים אומרים שזה מתרחק מרעיון הבית האידיאלי

to the dream neighborhood.

לשכונה האידיאלית.

And when you layer that over

וכשאתם מרבדים את זה

with the kind of ubiquitous communications that we're starting to see,

עם התקשורת בכל מקום שאנחנו מתחילים לראות,

what you find is, in fact,

מה שאתם מוצאים זה, למעשה,

even more access suffused into spaces.

אפילו יותר גישה שנפרשת לחללים.

Some of it's transportation access.

חלק ממנה גישה לתחבורה.

This is a Mapnificent map that shows me, in this case,

זו מפה נפלאה שמראה לי, במקרה הזה,

how far I can get from my home in 30 minutes

כמה רחוק אני יכול להגיע מביתי ב30 דקות

using public transportation.

בשימוש בתחבורה ציבורית.

Some of it is about walking. It's not all perfect yet.

חלק ממנה היא על הליכה. זה לא מושלם עדיין.

This is Google Walking Maps.

זו מפת הליכה של גוגל.

I asked how to do the greater Ridgeway,

שאלתי איך לעשות את הרידג'ווי,

and it told me to go via Guernsey.

וזה אמר לי ללכת דרך גרנסי.

It did tell me that this route

זה כן אמר לי שבדרך הזו

maybe missing sidewalks or pedestrian paths, though.

אולי חסרות מדרכות או שבילים להולכי רגל.

(Laughter)

(צחוק)

But the technologies are getting better,

אבל הטכנולוגיות משתפרות,

and we're starting to really kind of crowdsource this navigation.

ואנחנו מתחילים באמת לאחד את מקורות הניווט האלה.

And as we just heard earlier,

וכמו ששמענו מוקדם יותר,

of course, we're also learning how to put information on dumb objects.

כמובן, אנחנו גם לומדים איך להוסיף מידע לעצמים טיפשים.

Things that don't have any wiring in them at all,

דברים שאין בהם חיווט בכלל,

we're learning how to include

אנחנו לומדים איך להכליל

in these systems of notation and navigation.

בתוך המערכות האלה של תיוג וניווט.

Part of what we're finding with this

חלק ממה שאנחנו מוצאים בזה

is that what we thought

זה שמה שחשבנו

was the major point

שהיתה הנקודה העיקרית

of manufacturing and consumption,

של ייצור וצריכה,

which is to get a bunch of stuff,

שזה לקבל כמה דברים,

is not, in fact,

זה לא, למעשה,

how we really live best in dense environments.

איך שאנו חיים הכי טוב בסביבות צפופות.

What we're finding is that what we want

מה שאנחנו מוצאים זה שמה שאנחנו רוצים

is access to the capacities of things.

זו גישה לכמויות של דברים.

My favorite example is a drill. Who here owns a drill, a home power drill?

הדוגמה האהובה עלי היא מקדחה. למי פה יש מקדחה, מקדחה ביתית?

Okay. I do too.

אוקיי, גם לי.

The average home power drill is used somewhere between six and 20 minutes

המקדחה הביתית הממוצעת נמצאת בשימוש בין שש ל20 דקות

in its entire lifetime,

בכל חייה

depending on who you ask.

תלוי את מי אתם שואלים.

And so what we do is we buy these drills

אז מה שאנחנו עושים הוא לקנות את המקדחות האלה

that have a potential capacity of thousands of hours of drill time,

שיש להן יכולת פוטנציאלית של אלפי שעות עבודה,

use them once or twice to put a hole in the wall and let them sit.

משתמשים בהן פעם או פעמיים לקדוח חור בקיר ונותנים להן לשבת.

Our cities, I would put to you,

הערים שלנו, אני אגיד לכם,

are stockpiles of these surplus capacities.

הן ערמות של יכולות לא מנוצלות.

And while we could try and figure out

ובעוד שאנו יכולים לנסות למצוא

new ways to use those capacities --

דרכים חדשות להשתמש ביכולות האלה --

such as cooking or making ice sculptures

כמו בישול ופיסול בקרח

or even a mafia hit --

או אפילו התנקשות של המאפיה --

what we probably will find

מה שנמצא כנראה

is that, in fact, turning those products into services

זה, שלמעשה, הפיכת המוצרים האלה לשרותים

that we have access to when we want them,

שיש לנו גישה אליהם כשאנו צריכים אותם,

is a far smarter way to go.

זו דרך חכמה בהרבה.

And in fact, even space itself is turning into a service.

ולמעשה, אפילו המקום עצמו הופך לשרות.

We're finding that people can share the same spaces,

אנחנו מוצאים שאנשים יכולים לחלוק את אותם מקומות,

do stuff with vacant space.

לעשות דברים על חללים ריקים.

Buildings are becoming bundles of services.

בניינים נעשים חבילות של שרותים.

So we have new designs

אז יש לנו עיצובים חדשים

that are helping us take mechanical things that we used to spend energy on --

שעוזרים לנו לקחת דברים מכניים שהיינו מוציאים עליהם אנרגיה --

like heating, cooling etc. --

כמו חימום, קירור וכו' --

and turn them into things that we avoid spending energy on.

והופכים אותם לדברים שאנחנו נמנעים מלבזבז עליהם אנרגיה.

So we light our buildings with daylight.

אז אנחנו מאירים את הבניינים שלנו באור יום.

We cool them with breezes. We heat them with sunshine.

אנחנו מקררים אותם עם בריזה. מחממים אותם עם אור השמש.

In fact, when we use all these things,

ולמעשה, כשאנו משתמשים בכל הדברים האלה,

what we've found is that, in some cases,

מה שמצאנו הוא, שבמקרים מסויימים,

energy use in a building can drop as much as 90 percent.

צריכת האנרגיה בניין יכולה לרדת בעד 90 אחוז.

Which brings on another threshold effect

מה שמביא אותנו לעוד אפקט סף

I like to call furnace dumping,

לו אני קורא השלכת כיבשנים.

which is, quite simply,

שזה, בפשטות,

if you have a building that doesn't need to be heated with a furnace,

אם יש לכם בניין שלא צריך חימום עם כבשן,

you save a whole bunch of money up front.

אתם חוסכים הרבה כסף מייד.

These things actually become cheaper to build

הדברים האלה למעשה הופכים לזולים יותר לבניה

than the alternatives.

מאשר החלופות.

Now when we look at being able

עכשיו כשאנו בוחנים את היכולת

to slash our product use, slash our transportation use,

לחתוך את השימוש שלנו במוצרים, לחתוך את השימוש בתחבורה,

slash our building energy use,

לחתוך את השימוש באנרגיה בבניינים,

all of that is great, but it still leaves something behind.

כל זה מעולה, אבל זה עדיין משאיר משהו מאחור.

And if we're going to really, truly become sustainable cities,

ואם אנחנו באמת עומדים, באמת להפוך לערים ברות קיימא,

we need to think a little differently.

אנחנו צריכים לחשוב קצת אחרת.

This is one way to do it.

זו דרך אחת לעשות את זה.

This is Vancouver's propaganda about how green a city they are.

זה הקמפיין של ונקובר על כמה העיר ירוקה.

And certainly lots of people have taken to heart

ובהחלט הרבה אנשים לקחו לתשומת ליבם

this idea that a sustainable city is covered in greenery.

את הרעיון הזה שעיר ברת קיימא מכוסה בצמחיה.

So we have visions like this.

אז יש לנו חזונות כאלה.

We have visions like this. We have visions like this.

יש לנו חזונות כאלה. יש לנו חזונות כאלה.

Now all of these are fine projects,

עכשיו כל אלה פרוייקטים טובים,

but they really have missed an essential point,

אבל הם באמת פיספסו נקודה חיונית,

which is it's not about the leaves above,

שלא קשורה לעלים שלמעלה,

it's about the systems below.

אלא למערכות שלמטה.

Do they, for instance, capture rainwater

האם הם, לדוגמה, אוספים מי גשמים

so that we can reduce water use?

כך שנוכל להפחית שימוש במים?

Water is energy intensive.

מים הם יקרים באנרגיה.

Do they, perhaps, include green infrastructure,

אולי הם כוללים תשתיות ירוקות,

so that we can take runoff

כך שנוכל לקלוט עודף מים

and water that's going out of our houses

ומים שיוצאים מהבתים

and clean it and filter it

ולנקות אותם ולסנן אותם

and grow urban street trees?

ולגדל עצים ברחובות עירוניים?

Do they connect us back to the ecosystems around us

האם הם מחברים אותנו בחזרה לסביבה האקולוגית שסביבנו

by, for example, connecting us to rivers

על ידי, לדוגמה, לחבר אותנו לנהרות

and allowing for restoration?

ולאפשר שיחזור?

Do they allow for pollination,

האם הם מאפשרים איבוק,

pollinator pathways

דרכים למאבקים

that bees and butterflies and such can come back into our cities?

שדבורים ופרפרים ודומייהם יוכלו להכנס דרכם בחזרה לערינו?

Do they even take the very waste matter

האם הם אפילו לוקחים את חומרי הפסולת

that we have from food and fiber and so forth,

שיש לנו מאוכל וסיבים ועוד,

and turn it back into soil

והופכים אותם בחזרה לאדמה

and sequester carbon --

ומפרידים פחמן --

take carbon out of the air

מוציאים פחמן מתוך האויר

in the process of using our cities?

בתהליך השימוש בערים שלנו?

I would submit to you that all of these things are not only possible,

אני טוען שכל הדברים האלה לא רק אפשריים,

they're being done right now,

הם נעשים עכשיו,

and that it's a darn good thing.

וזה דבר ממש טוב.

Because right now, our economy by and large

מפני שעכשיו, הכלכלה שלנו בכלליות

operates as Paul Hawken said,

פועלת כמו שפול הוקן אמר,

"by stealing the future, selling it in the present

"על ידי גניבת העתיד, מכירתו בהווה

and calling it GDP."

ולקרוא לו תוצר לאומי גולמי."

And if we have another eight billion

ואם יהיו לנו עוד 8 מיליארד

or seven billion,

או שבעה מיליארד,

or six billion, even, people,

או אפילו שישה מיליארד אנשים,

living on a planet where their cities also steal the future,

שיחיו על כוכב בו עריהם גונבות את העתיד,

we're going to run out of future really fast.

יגמר לנו העתיד ממש מהר.

But if we think differently,

אבל אם נחשוב אחרת,

I think that, in fact, we can have cities

אני חושב, שלמעשה, יכולות להיות לנו ערים

that are not only zero emissions,

שלא רק נטולות פליטה,

but have unlimited possibilities as well.

אלא יש בהן גם אפשרויות בלתי מוגבלות.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)