Optical illusions show how we see | Beau Lotto

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Avihu Turzion

I want to start with a game. Okay?

אני רוצה להתחיל במשחק

And to win this game,

וכדי לזכות במשחק

all you have to do is see the reality that's in front of you

כל מה שתצטרכו לעשות הוא לראות את המציאות שלפניכם

as it really is, all right?

כמו שהיא באמת. בסדר?

So we have two panels here, of colored dots.

אז, יש לנו פה שני לוחות

עליהם עיגולים צבעוניים.

And one of those dots is the same in the two panels.

צבע אחד העיגולים זהה

בשני הלוחות, אוקיי?

And you have to tell me which one.

ואתם צריכים לומר לי איזה מהם.

Now, I narrowed it down

עכשיו נצמצם את האפשרויות

to the gray one, the green one, and, say, the orange one.

האפור, הירוק נגיד גם הכתום.

So by a show of hands, we'll start with the easiest one.

אז, בהרמת יד - נתחיל עם הקל יותר -

Show of hands: how many people think it's the gray one?

ירימו ידיים: כמה חושבים שזה האפור?

Really? Okay.

באמת? אוקיי.

How many people think it's the green one?

כמה חושבים שזה הירוק?

And how many people think it's the orange one?

וכמה חושבים שזה הכתום?

Pretty even split.

החלוקה שווה בערך.

Let's find out what the reality is.

אז בואו ונראה מה המציאות באמת.

Here is the orange one.

הנה הכתום.

(Laughter)

(צחוק)

Here is the green one.

הנה הירוק.

And here is the gray one.

והנה האפור.

(Laughter)

(צחוק)

So for all of you who saw that, you're complete realists.

אז, למי מיכם שראה את זה, אתם ראליסטים לגמרי. בסדר?

All right?

(Laughter)

(צחוק)

So this is pretty amazing, isn't it?

אז, זה די מדהים בעצם, לא?

Because nearly every living system

מפני שכמעט כל יצור חי

has evolved the ability to detect light in one way or another.

פיתח את היכולת לגלות אור בדרך זו או אחרת.

So for us, seeing color

לכן, בשבילנו, לראות צבע זה אחד הדברים הפשוטים שהמוח עושה.

is one of the simplest things the brain does.

And yet, even at this most fundamental level,

ובכל זאת, אפילו ברמה הבסיסית הזו,

context is everything.

ההקשר הוא הכל.

What I'm going to talk about is not that context is everything,

מה שאני רוצה לדבר עליו זה לא שההקשר הוא הכל,

but why context is everything.

אלא למה ההקשר הוא הכל.

Because it's answering that question

מפני שתשובה לשאלה זו אומרת לנו לא רק

that tells us not only why we see what we do,

למה אנו רואים מה שאנו עושים,

but who we are as individuals,

אלא מי אנחנו כפרט,

and who we are as a society.

ומי אנחנו כחברה.

But first, we have to ask another question,

אבל ראשית, עלינו לשאול שאלה נוספת,

which is, "What is color for?"

והיא, "למה יש צבע?"

And instead of telling you, I'll just show you.

ובמקום לאמר לכם, אני פשוט אראה לכם.

What you see here is a jungle scene,

מה שאתם רואים כאן זו תמונה של ג'ונגל.

and you see the surfaces according to the amount of light

ואתם רואים את המשטחים לפי כמות האור

that those surfaces reflect.

שמשטחים אלה מחזירים.

Now, can any of you see the predator that's about to jump out at you?

עכשיו, האם מישהו מכם יכול לראות את הטורף שמתכוון לקפוץ עליכם?

And if you haven't seen it yet, you're dead, right?

ואם עדיין לא ראיתם אותו, אתם מתים. בסדר?

(צחוקים בקהל)

(Laughter)

Can anyone see it? Anyone? No?

האם מישהו יכול לראות אותו? מישהו? לא?

Now let's see the surfaces

עכשיו, הבה נראה את המשטחים לפי סוג האור שהם מחזירים.

according to the quality of light that they reflect.

And now you see it.

ועכשיו אתם רואים אותו.

So, color enables us to see

אז, צבע מאפשר לנו לראות.

the similarities and differences between surfaces,

את הדמיון וההבדלים בין המשטחים,

according to the full spectrum of light that they reflect.

לפי המנעד המלא של האור שהם מחזירים.

But what you've just done

אבל מה שעשיתם כרגע, במובנים רבים, הוא בלתי אפשרי מתמטית.

is in many respects mathematically impossible.

Why?

למה? מפני שכמו שברקלי מספר לנו,

Because, as Berkeley tells us,

we have no direct access to our physical world,

אין לנו גישה ישירה לעולם הפיזי,

other than through our senses.

אלא דרך החושים שלנו.

And the light that falls onto our eyes

והאור שמגיע לעיניים שלנו

is determined by multiple things in the world,

נקבע על ידי דברים רבים בעולם -

not only the color of objects,

לא רק צבע האובייקט

but also the color of their illumination,

אלא גם על ידי צבע האור,

and the color of the space between us and those objects.

וצבע המרחב בינינו ובין האוביקטים.

You vary any one of those parameters,

אם תשנו כל אחד מהפרמטרים האלה,

and you'll change the color of the light that falls onto your eye.

תשנו את צבע האור המגיע לעינינו.

This is a huge problem,

זו בעיה גדולה מפני שזה אומר

because it means that the same image

שלאותה תמונה יכולות להיות מספר אינסופי

could have an infinite number of possible real-world sources.

של מקורות אפשריים בעולם האמיתי.

Let me show you what I mean.

אז הבה אראה לכם למה אני מתכון. דמינו שזה החלק האחורי של העין שלכם.

Imagine that this is the back of your eye, okay?

ואלה שני הקרנות מהעולם.

And these are two projections from the world.

They're identical in every single way.

הן זהות בכל מובן.

Identical in shape, size, spectral content.

זהות בצורה, גודל, ותוכן ספקטרלי.

They are the same, as far as your eye is concerned.

הן זהות ככל שהעין יכולה לראות.

And yet they come from completely different sources.

ועדיין הן מגיעות משני מקורות שונים לחלוטין.

The one on the right comes from a yellow surface,

זו שמימין

מגיעה ממשטח צהוב,

in shadow, oriented facing the left,

בצל, פונה לשמאל,

viewed through a pinkish medium.

דרך תווך ורדרד.

The one on the left comes from an orange surface,

זו משמאל מגיעה ממשטח כתום,

under direct light, facing to the right,

בתאורה ישירה, פונה לימין,

viewed through sort of a bluish medium.

ונצפת דרך תווך כחלחל.

Completely different meanings,

שתי משמעויות שונות לחלוטין,

giving rise to the exact same retinal information.

שמביאות למידע זהה על הרשתית.

And yet it's only the retinal information that we get.

ועם זאת זה המידע הרישתי בלבד

שאנו מקבלים.

So how on Earth do we even see?

אז איך אנחנו רואים בכלל?

So if you remember anything in this next 18 minutes,

אז, אם תזכרו משהו מ 18 הדקות הקרובות,

remember this:

תזכרו : את העובדה שהאור שמגיע לעינכם,

that the light that falls onto your eye,

sensory information, is meaningless,

המידע החושי, הוא חסר משמעות.

because it could mean literally anything.

מפני שהוא יכול להביע כל דבר.

And what's true for sensory information is true for information generally.

ומה שנכון למידע חושי נכון גם למידע בכלל.

There's no inherent meaning in information.

אין משמעות טבועה במידע.

It's what we do with that information that matters.

זה מה שאנו עושים במידע שמשנה.

So, how do we see? Well, we see by learning to see.

אז, איך אנחנו רואים? אנחנו רואים על ידי למידה לראות.

The brain evolved the mechanisms for finding patterns,

המוח פיתח את המגנון למציאת תבניות,

finding relationships in information,

מציאת יחסים, במידע

and associating those relationships with a behavioral meaning,

ושיוך בין היחסים

למשמעות התנהגותית,

a significance, by interacting with the world.

משמעות, על ידי אינטראקציה עם העולם.

We're very aware of this

אנחנו מאוד מודעים לזה

in the form of more cognitive attributes, like language.

בתכונות יותר קוגניטיביות, כמו שפה.

I'm going to give you some letter strings,

אני עומד לתת לכם כמה מחרוזות של אותיות. ואני רוצה שתקראו אותן בשבילי,

and I want you to read them out for me, if you can.

אם תוכלו.

Audience: "Can you read this?"

קהל: "האם אתם יכולים לקרוא את זה?"

"You are not reading this."

"אתם לא קוראים את זה"

"What are you reading?"

"מה אתם קוראים?"

Beau Lotto: "What are you reading?" Half the letters are missing, right?

באו לוטו: "מה אתם קוראים?" חצי מהאותיות חסרות. נכון?

There's no a priori reason

אין סיבה קודמת מדוע H צריך להופיע

why an "H" has to go between that "W" and "A."

בין ה"W" וה "A".

But you put one there. Why?

אבל אתם שמתם אחת שם. למה?

Because in the statistics of your past experience,

מפני שלפי הסטטיסטיקה של נסיון העבר שלכם

it would have been useful to do so.

היה מועיל לנהוג כך. לכן עשיתם זאת שוב.

So you do so again.

And yet you don't put a letter after that first "T."

ועדין אתם לא מוסיפים אות אחרי ה "T" הראשון.

Why? Because it wouldn't have been useful in the past.

מדוע? מפני שזה לא היה מועיל בעבר.

So you don't do it again.

לכן לא תעשו זאת שוב.

So, let me show you how quickly our brains can redefine normality,

אז תנו לי להראות לכם באיזו מהירות המוח שלנו מגדיר מחדש נורמליות.

even at the simplest thing the brain does, which is color.

אפילו בדבר הפשוט ביותר שהמוח שלנו עושה, צבע.

So if I could have the lights down up here.

אז, אם אוכל לקבל את האורות מוחשכים כאן.

I want you to first notice that those two desert scenes are physically the same.

הייתי רוצה שתשימו לב לכך ששתי סצנות המדבר זהות לחלוטין.

אחת היא פשוט תמונת ראי של השניה. בסדר?

One is simply the flipping of the other.

Now I want you to look at that dot

עכשיו הייתי רוצה שתביטו בנקודה ההיא

between the green and the red.

בין הירוק והאדום. בסדר?

And I want you to stare at that dot. Don't look anywhere else.

ואני רוצה שתבהו בנקודה. אל תביטו בשום דבר אחר.

We're going to look at it for about 30 seconds,

ואנו נביט בה למשך כ30 שניות.

שזה מעט בזבוז בהרצאה של 18 דקות.

which is a bit of a killer in an 18-minute talk.

(Laughter)

(צחוק)

אבל אני באמת רוצה שתלמדו.

But I really want you to learn.

And I'll tell you -- don't look anywhere else --

ואני אסביר לכם - אל תסתכלו לשום מקום אחר -

I'll tell you what's happening in your head.

ואני אסביר לכם מה קורה בתוך הראש שלכם.

Your brain is learning,

המוח שלכם לומד. והוא לומד ששדה הראיה הימני

and it's learning that the right side of its visual field

נמצא בתאורה אדומה;

is under red illumination;

the left side of its visual field is under green illumination.

שדה הראיה השמאלי נמצא בתאורה ירוקה.

That's what it's learning. Okay?

זה מה שהוא לומד. בסדר?

Now, when I tell you, I want you to look at the dot between the two desert scenes.

עכשיו, כשאגיד לכם, אני רוצה שתביטו בנקודה בין שתי תמונות המדבר.

So why don't you do that now?

אז למה שלא תעשו זאת עכשיו?

(Laughter)

(צחוק)

Can I have the lights up again?

אפשר לקבל את האורות בחזרה?

I take it from your response they don't look the same anymore, right?

אני מבין מהתגובה שהן כבר לא נראות זהות. נכון?

(Applause)

(תשואות)

Why? Because your brain is seeing that same information

מדוע? מפני שהמוח שלכם רואה את אותו מידע

as if the right one is still under red light,

כאילו הימני עדיין בתאורה אדומה.

and the left one is still under green light.

והשמאלי עדיין בתאורה ירוקה.

זה הנורמלי החדש שלכם.

That's your new normal.

Okay? So, what does this mean for context?

אז, מה זה אומר על ההקשר?

It means I can take two identical squares,

זה אומר שאני יכול לקחת את שני הריבועים הזהים האלה,

put them in light and dark surrounds,

אני יכול לשים אותם בסביבות כהות ובהירות.

and the one on the dark surround looks lighter than on the light surround.

ועכשיו זה שבסביבה הכהה נראה בהיר מזה בסביבה הבהירה.

מה שמשמעותי הוא לא שפשוט הסביבות הכהה והבהירה משנות.

What's significant is not simply the light and dark surrounds that matter.

It's what those light and dark surrounds meant for your behavior in the past.

אלא מה המשמעויות בעבר של הסביבה הכהה והבהירה.

So I'll show you what I mean.

אז אראה לכם למה אני מתכוון. כאן יש לנו

Here we have that exact same illusion.

את אותה אשלייה בדיוק.

We have two identical tiles on the left,

יש לנו כאן שתי לוחיות זהות, בצד שמאל,

one in a dark surround, one in a light surround.

אחת בסביבה כהה.

And the same thing over on the right.

ואותו דבר בצד ימין.

Now, I'll reveal those two scenes,

עכשיו, מה שאני עומד לעשות זה לראות את שתי הסצנות.

but I'm not going to change anything within those boxes,

אבל אני לא עומד לשנות דבר בשתי הקופסאות.

חוץ מהמשמעות שלהן.

except their meaning.

And see what happens to your perception.

ותראו מה קורה לתפיסה שלכם.

Notice that on the left

שמו לב שבצד שמאל

the two tiles look nearly completely opposite:

שתי הלוחיות נראות כמעט לחלוטין הפוכות:

one very white and one very dark, right?

אחת מאוד בהירה ואחת מאוד כהה.

בסדר? לעומת זאת, בצד ימין,

Whereas on the right, the two tiles look nearly the same.

שתי הלוחיות נראות כמעט זהות.

And yet there is still one on a dark surround,

ועדיין יש אחת על רקע כהה, ואחת על רקע בהיר.

and one on a light surround.

Why?

למה? מפני שאם הלוחית בצל ההוא

Because if the tile in that shadow were in fact in shadow,

היו באמת בצל,

and reflecting the same amount of light to your eye

ומחזירות את אותה כמות של אור לעין

as the one outside the shadow,

כמו זו שמחוץ לצל,

it would have to be more reflective -- just the laws of physics.

היא היתה צריכה להיות מחזירת אור טובה יותר - פשוט חוקי הפיזיקה.

So you see it that way.

לכן אתם רואים את זה כך.

Whereas on the right, the information is consistent

לעומת צד ימין, שם המידע אחיד

with those two tiles being under the same light.

כששתי הלוחיות נמצאות תחת אותו אור.

If they're under the same light reflecting the same amount of light to your eye,

אם הן נמצאות תחת אותו אור, ומחזירות את אותה כמות אור

לעין שלכם,

then they must be equally reflective.

אז הן צריכות להיות מחזירות אור באותה מידה.

So you see it that way.

לכן אתם רואים אותן כך.

Which means we can bring all this information together

מה שאומר שאנחנו יכולים לאחד את כל המידע הזה

to create some incredibly strong illusions.

וליצור אשליות מאוד חזקות.

This is one I made a few years ago.

את זו יצרתי לפני כמה שנים.

And you'll notice you see a dark brown tile at the top,

ותשימו לב שרואים לוחית חומה כהה על הפן העליון.

and a bright orange tile at the side.

ולוחית כתומה בהירה בצד.

That is your perceptual reality.

זו המציאות התפיסתית שלכם. המציאות הפיסית

The physical reality is that those two tiles are the same.

היא ששתי הלוחיות זהות.

Here you see four gray tiles on your left,

כאן תראו ארבע לוחיות אפורות בצד שמאל,

seven gray tiles on the right.

שבע לוחיות אפורות בצד ימין.

I'm not going to change those tiles at all,

אני לא עומד לשנות את הלוחיות האלה בכלל.

but I'm going to reveal the rest of the scene.

אבל אני עומד לחשוף את שאר הסצנה.

And see what happens to your perception.

ותראו מה קורה לתפיסה שלכם.

The four blue tiles on the left are gray.

ארבע הלוחיות הכחולות משמאל הן אפורות.

The seven yellow tiles on the right are also gray.

ושבע הלוחיות הצהובות לימין הן גם אפורות.

They are the same. Okay?

הן זהות. בסדר?

Don't believe me? Let's watch it again.

לא מאמינים לי? בו נראה שוב.

What's true for color is also true for complex perceptions of motion.

מה שנכון לצבע נכון גם לתפיסה המורכבת של תנועה.

So, here we have --

אז כאן יש לנו -

let's turn this around -- a diamond.

בא נסובב את זה - יהלום.

And what I'm going to do is, I'm going to hold it here,

ומה שאני עומד לעשות, אני אחזיק את זה כאן,

and I'm going to spin it.

ואני אסובב אותו.

And for all of you, you'll see it probably spinning this direction.

וכולכם, כנראה תראו אותו מסתובב לכיוון הזה.

Now I want you to keep looking at it.

עכשיו אני רוצה שתמשיכו להביט בו.

Move your eyes around, blink, maybe close one eye.

הזיזו את העיניים שלכם, מצמצו, אולי תעצמו עיין אחת.

And suddenly it will flip, and start spinning the opposite direction.

ופתאום הוא יתהפך ויתחיל להסתובב לכיוון השני.

Yes? Raise your hand if you got that. Yes?

כן? הרימו את הידיים אם ראיתם את זה. כן?

Keep blinking.

המשיכו למצמץ. כל פעם שתמצמצו הוא יחליף כיוון. בסדר?

Every time you blink, it will switch.

So I can ask you, which direction is it rotating?

אז אני יכול לשאול אתכם, לאיזה כיוון הוא מסתובב?

How do you know?

איך אתם יודעים?

Your brain doesn't know, because both are equally likely.

המוח שלכם לא יודע. מפני ששני הכיוונים אפשריים במידה שווה.

So depending on where it looks,

אז תלוי לא אתם מסתכלים, זה מתחלף

it flips between the two possibilities.

בין שתי האפשרויות.

Are we the only ones that see illusions?

האם אנחנו היחידים שרואים אשליות ?

The answer to this question is no.

התשובה לשאלה היא לא.

Even the beautiful bumblebee,

אפילו הדבורה היפיפיה,

with its mere one million brain cells,

עם מליון תאי מוח בלבד,

which is 250 times fewer cells than you have in one retina,

שזה פי 250 תאים פחות ממה שיש לכם על הרשתית,

sees illusions, does the most complicated things

רואה אשליות, ועושה דברים מסובכים

that even our most sophisticated computers can't do.

שאפילו המחשבים המשוכללים ביותר שלנו לא יכולים לעשות.

So in my lab we work on bumblebees,

אז במעבדה שלי, אנחנו כמובן עובדים עם דבורים.

because we can completely control their experience,

מפני שאנחנו יכלים לשלוט בחוויה שלהן באופן מלא,

and see how it alters the architecture of their brain.

ולראות איך זה משנה את מבנה המוח שלהן.

ואנחנו עושים זאת במה שאנחנו קוראים לו מטריצת הדבורים.

We do this in what we call the Bee Matrix.

Here you have the hive.

וכאן יש לכם את הכוורת. אתם יכולים לראות את המלכה,

You can see the queen bee, the large bee in the middle.

הדבורה הגדולה במרכז. כל אלו הן בנותיה, הביצים.

Those are her daughters, the eggs.

והו הולכות הלוך ושוב בין הכוורת

They go back and forth between this hive and the arena, via this tube.

והזירה, דרך הצינור הזה.

You'll see one of the bees come out here.

ואתם תראו אחת מהדבורים יוצאת מכאן.

You see how she has a little number on her?

אתם רואים שיש עליה מספר קטן?

There's another one coming out, she also has a number on her.

כן יש עוד אחת שיוצאת. גם עליה יש מספר.

Now, they're not born that way, right?

עכשיו, הן לא נולדות ככה. בסדר?

We pull them out, put them in the fridge, and they fall asleep.

אנחנו מוציאים אותן, שמים אותן במקרר, והן נרדמות.

Then you can superglue little numbers on them.

ואז אפשר להדביק מספרים קטנים עליהן.

(צחוק)

(Laughter)

And now, in this experiment they get a reward if they go to the blue flowers.

ועכשיו בניסוי הזה הן מתוגמלות אם הן עפות לפרח הכחול.

They land on the flower,

והן נוחתות על הפרח. הן מכניסות את הלשון שלהן,

stick their tongue in there, called a proboscis, and drink sugar water.

שנקראת פרובוסיס, והן שותות מי סוכר.

She's drinking a glass of water that's about that big to you and I,

עכשיו היא שותה כוס מים שהיא כזאת גדולה לנו,

will do that about three times, then fly.

היא תעשה זאת שלוש פעמים, ואז תעוף.

And sometimes they learn not to go to the blue,

ולפעמים הן לומדות לא לעוף לכחול,

but to go where the other bees go.

אלא למקום שאליו עפות הדבורים האחרות.

So they copy each other.

אז הן מחקות אחת את השניה. הן יכולות לספור עד חמש. הן מסוגלות לזהות פרצופים.

They can count to five. They can recognize faces.

And here she comes down the ladder.

וכאן היא יורדת בסולם.

And she'll come into the hive, find an empty honey pot,

והיא תכנס לכוורת, ותמצא תא דבש ריק,

and throw up, and that's honey.

ותקיא לתוכו, וזה דבש.

(Laughter)

(צחוק)

Now remember, she's supposed to be going to the blue flowers,

עכשיו תזכרו - (צחוק)

- היא אמורה ללכת לפרחים הכחולים.

but what are these bees doing in the upper right corner?

אבל מה הדבורים האלה עושות בפינה הימנית העליונה?

It looks like they're going to green flowers.

נראה שהן עפות לפרחים הירוקים.

Now, are they getting it wrong?

עכשיו, האם הן טועות?

And the answer to the question is no. Those are actually blue flowers.

והתשובה לשאלה היא לא. אלה בעצם פרחים כחולים.

But those are blue flowers under green light.

אבל אלה פרחים כחולים תחת תאורה ירוקה.

So they're using the relationships between the colors to solve the puzzle,

אז הן משתמשות ביחס בין הצבעים כדי לפתור את הבעיה.

which is exactly what we do.

שזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

So, illusions are often used,

אז, אשליות משמשות אותנו פעמים רבות,

especially in art, in the words of a more contemporary artist,

ביחוד באומנות, במילים של אומן עכשוי יותר,

"to demonstrate the fragility of our senses."

"להדגים את השבריריות של החושים שלנו."

Okay, this is complete rubbish.

בסדר, זה שטות לחלוטין.

The senses aren't fragile. And if they were, we wouldn't be here.

החושים לא שבריריים. ואם הם היו, אנחנו לא היינו כאן.

במקום זאת, צבעים מספרים לנו משהו שונה לחלוטין,

Instead, color tells us something completely different,

that the brain didn't actually evolve to see the world the way it is.

שהמוח לא התפתח לראות את העולם כמו שהוא.

We can't.

אנחנו לא יכולים. במקום זאת, המוח התפתח לראות את העולם

Instead, the brain evolved to see the world

the way it was useful to see in the past.

בצורה שהיתה יעילה בשבילנו בעבר.

And how we see is by continually redefining normality.

והצורה שאנו רואים היא על ידי הגדרה קבועה מחדש של נורמליות.

So, how can we take this incredible capacity of plasticity of the brain

אז איך אנחנו יכולים לקחת

את הפלסטיות המדהימה של המוח

and get people to experience their world differently?

ולגרום לאנשים לחוות את העולם בצורה אחרת?

Well, one of the ways we do it in my lab and studio

ובכן, אחת הדרכים שאנו עושים זאת במעבדה והסטודיו שלי

is we translate the light into sound,

היא לתרגם את האור לצליל

and we enable people to hear their visual world.

ואנחנו מאפשרים לאנשים לשמוע את העולם הויזואלי.

And they can navigate the world using their ears.

והם יכולים לנווט בעולם בעזרת האוזניים.

Here's David on the right, and he's holding a camera.

הנה דוד, בצד ימין. והוא מחזיק מצלמה.

On the left is what his camera sees.

בצד שמאל רואים את מה שהמצלמה רואה.

And you'll see there's a faint line going across that image.

ואתם תראו קו, קו חלש עובר לרוחב התמונה.

That line is broken up into 32 squares.

הקן מחולק ל32 ריבועים.

In each square, we calculate the average color.

בכל ריבוע אנחנו מחשבים את הצבע הממוצע.

And then we just simply translate that into sound.

ואז אנחנו פשוט מתרגמים אותו לצליל.

And now he's going to turn around,

ועכשיו הוא עומד

להסתובב, לעצום את עיניו,

close his eyes,

and find a plate on the ground with his eyes closed.

ולמצוא צלחת על הרצפה, עם עיניים עצומות.

(Continuous sound)

(Sound changes momentarily)

(Sound changes momentarily)

(Sound changes momentarily)

(Sound changes momentarily)

(Sound changes momentarily)

Beau Lotto: He finds it. Amazing, right?

הוא מוצא אותה. מדהים. נכון?

So not only can we create a prosthetic for the visually impaired,

אז לא רק שאנחנו יכולים ליצור תותב לאנשים עם בעיות ראיה,

but we can also investigate

אנחנו גם יכולים לחקור איך אנשים

how people literally make sense of the world.

פשוטו כמשמעו מבינים את העולם.

But we can also do something else.

אבל אנחנו יכולים לעשות דבר נוסף, אנחנו יכולים ליצור מוסיקה עם צבע.

We can also make music with color.

So, working with kids,

אז, בעבודה עם ילדים,

they created images,

הם יוצרים תמונות,

thinking about what might the images you see

במחשבה על איך התמונות שאתם רואים

sound like if we could listen to them.

ישמעו אם תוכלו להאזין להן.

And then we translated these images.

ואז אנחנו מתרגמים את התמונות האלה.

And this is one of those images.

וזו אחת מהתמונות.

And this is a six-year-old child composing a piece of music

וזה ילד בן שש שמלחין מוזיקה

for a 32-piece orchestra.

לתזמורת 32 כלים.

And this is what it sounds like.

וכך זה נשמע.

(Electronic representation of orchestral music)

So, a six-year-old child. Okay?

אז, ילד בן שש. בסדר?

Now, what does all this mean?

עכשיו, מה כל זה אומר?

What this suggests is that no one is an outside observer of nature, okay?

מה שזה מציע זה שאף אחד לא צופה מחוץ

לטבע. בסדר?

We're not defined by our central properties,

אנחנו לא מוגדרים על ידי התכונות המרכזיות שלנו,

by the bits that make us up.

על ידי החלקים שמרכיבים אותנו.

We're defined by our environment and our interaction with that environment,

אנחנו מוגדרים על ידי הסביבה והאינטראקציה שלנו עם הסביבה

by our ecology.

על ידי האקולוגיה שלנו.

And that ecology is necessarily relative, historical and empirical.

והאקולוגיה היא בהכרח יחסית,

הסטורית ואמפירית.

אז מה שארצה לסיים איתו נמצא כאן.

So, what I'd like to finish with is this over here.

Because what I've been trying to do is really celebrate uncertainty.

מפני שמה שאני באמת מנסה לעשות הוא לחגוג את אי הודאות.

Because I think only through uncertainty is there potential for understanding.

מפני שאני חושב שרק דרך אי הודאות מגיע פוטנציאל ההבנה שלנו.

So, if some of you are still feeling a bit too certain,

אז, אם חלק מכם עדיין מרגישים יותר מדי בטוחים,

I'd like to do this one.

הייתי רוצה להדגים את זה.

So, if we have the lights down.

אז, אם נוכל להחליש את האורות.

And what we have here --

ומה שיש לנו כאן -

Can everyone see 25 purple surfaces on your left,

האם כולם יכולים לראות 25 משטחים סגולים

בצד שמאל,

and 25, call it yellowish, surfaces on your right?

ו 25 משטחים, נקרא להם צהבהבים, בצד ימין?

So now, what I want to do,

אז, עכשיו מה שהייתי רוצה לעשות:

I'm going to put the middle nine surfaces here

אני עומד לשים את תשעת המשטחים האמצעיים כאן

under yellow illumination,

תחת תאורה צהובה

by simply putting a filter behind them.

ע"י הוספת פילטר מאחוריהם.

בסדר, עכשיו אתם יכולים לראות שזה משנה את האור

Now you can see that changes the light that's coming through there, right?

שיוצא משם. נכון?

Because now the light is going through a yellowish filter

מפני שהאור עובר עכשיו דרך פילטר צהבהב

ואז דרך פילטר סגלגל.

and then a purplish filter.

I'm going to do the opposite on the left here.

אני עומד לעשות את ההפך בצד שמאל.

I'm going to put the middle nine under a purplish light.

אני עומד לשים את תשעת המשטחים באמצע תחת תאורה סגולה.

Now, some of you will have noticed that the consequence

עכשיו, חלק מכם יבחינו שהתוצאה של זה היא

is that the light coming through those middle nine on the right,

שהאור שיוצא דרך תשעת האמצעיים בצד ימין,

or your left, is exactly the same as the light

השמאל שלכם,

זהה לחלוטין לאור שיוצא דרך

coming through the middle nine on your right.

תשעת האמצעיים מימין.

Agreed? Yes?

הסכמנו? כן?

Okay. So they are physically the same.

בסדר, אז הם זהים לחלוטין.

Let's pull the covers off.

הבה נמשוך את הכיסויים.

Now remember --

עכשיו תזכרו,

you know that the middle nine are exactly the same.

אתם יודעים שתשעת האמצעיים זהים לחלוטין.

Do they look the same?

האם הם נראים זהים? לא.

No.

The question is, "Is that an illusion?"

השאלה היא, "האם זו אשליה?"

And I'll leave you with that.

ואני אשאיר אתכם עם זה.

So, thank you very much.

אז, תודה רבה לכם

(Laughter)

(Applause)

(מחיאות כפיים)