Build a tower, build a team | Tom Wujec

מתרגם: Elad Sherf מבקר: Sigal Tifferet

Several years ago here at TED, Peter Skillman

לפני כמה שנים, כאן ב- TED, פיטר סקילמן

introduced a design challenge

הציג אתגר עיצוב

called the marshmallow challenge.

בשם אתגר המרשמלו.

And the idea's pretty simple:

הרעיון מאוד פשוט.

Teams of four have to build the tallest free-standing structure

ארבעה אנשים צריכים לבנות את המבנה הגבוה ביותר

out of 20 sticks of spaghetti,

מ- 20 מקלות ספגטי,

one yard of tape, one yard of string

מטר של נייר דבק, מטר של חוט

and a marshmallow.

ומרשמלו.

The marshmallow has to be on top.

המרשמלו חייב להיות בפסגה.

And, though it seems really simple, it's actually pretty hard

למרות שזה נראה מאוד פשוט, למעשה, זה מאוד קשה,

because it forces people

מכיוון שזה מכריח אנשים

to collaborate very quickly.

לשתף פעולה במהירות.

And so, I thought this was an interesting idea,

ואני חשבתי שזה רעיון מעניין,

and I incorporated it into a design workshop.

ושילבתי את האתגר הזה בסדנת עיצוב.

And it was a huge success.

וזו הייתה הצלחה עצומה.

And since then, I've conducted

ומאז, ניהלתי

about 70 design workshops across the world

כ- 70 סדנאות עיצוב ברחבי העולם

with students and designers and architects,

עם סטודנטים, מעצבים וארכיטקטים,

even the CTOs of the Fortune 50,

אפילו מנהלי הטכנולוגיה של ה-50 החברות הגדולות,

and there's something about this exercise

ויש משהו באתגר הזה

that reveals very deep lessons

שמעלה לפני השטח תובנות עמוקות

about the nature of collaboration,

על הטבע של שיתוף פעולה,

and I'd like to share some of them with you.

והייתי רוצה לשתף אתכם בכמה מהתובנות הללו.

So, normally, most people begin

אז, בדרך כלל, רוב האנשים מתחילים

by orienting themselves to the task.

בניסיון להבין את המשימה.

They talk about it, they figure out what it's going to look like,

הם מדברים על המשימה, ומנסים להבין איך יראה המבנה,

they jockey for power.

הם רבים על שליטה וכוח,

Then they spend some time planning, organizing,

ואז הם מקדישים זמן לתכנון וארגון.

they sketch and they lay out spaghetti.

הם משרטטים ומניחים את הספגטי

They spend the majority of their time

ומקדישים את מירב זמנם

assembling the sticks into ever-growing structures.

לחיבור המקלות למבנים הולכים וגדלים,

And then finally, just as they're running out of time,

עד שלבסוף, ממש רגע קצר לפני שתם הזמן,

someone takes out the marshmallow,

מישהו מוציא את המרשמלו,

and then they gingerly put it on top,

ובעדינות מניח אותו בפסגת המגדל,

and then they stand back, and -- ta-da! --

הם לוקחים צעד אחורה, וטה-דה!

they admire their work.

הם מתפעלים מהעבודה שלהם.

But what really happens, most of the time,

אבל מה שבאמת קורה, ברוב המקרים,

is that the "ta-da" turns into an "uh-oh,"

זה שה- "טה-דה" הופך ל- "או-או",

because the weight of the marshmallow causes the entire structure

בגלל שהמשקל של המרשמלו גורם לכל המבנה

to buckle and to collapse.

להתעקם ולהתמוטט.

So there are a number of people

אז יש כמה אנשים

who have a lot more "uh-oh" moments than others,

שיש להם הרבה יותר רגעי "או-או" מאחרים,

and among the worst are recent graduates of business school.

ובין הגרועים ביותר נמצאים בוגרי בתי ספר למנהל עסקים.

(Laughter)

(צחוק)

They lie, they cheat, they get distracted

הם משקרים, מרמים ודעתם מוסחת,

and they produce really lame structures.

והם מייצרים מבנים עלובים למדי.

And of course there are teams

וכמובן שיש צוותים

that have a lot more "ta-da" structures,

להם יש הרבה יותר מבני "טה-דה",

and among the best are recent graduates of kindergarten.

ובין הצוותים הטובים ביותר, נמצאים בוגרי גן הילדים.

(Laughter)

(צחוק)

And it's pretty amazing.

וזה די מדהים.

As Peter tells us,

כמו שפיטר אומר,

not only do they produce the tallest structures,

לא רק שהם בונים את המבנים הגבוהים ביותר,

but they're the most interesting structures of them all.

אלא גם את המבנים המעניינים ביותר.

So the question you want to ask is:

אז השאלה שנשאלת היא:

How come? Why? What is it about them?

איך זה יכול להיות? למה? מה מיוחד בהם?

And Peter likes to say that

ופיטר אוהב להגיד,

none of the kids spend any time

"אף אחד מהילדים לא מבזבז זמן

trying to be CEO of Spaghetti, Inc. Right?

בניסיון להיות מנכ"ל ספגטי בע"מ". נכון.

They don't spend time jockeying for power.

הם לא מבזבזים זמן על מאבקי שליטה וכוח.

But there's another reason as well.

אבל ישנה עוד סיבה.

And the reason is that business students are trained

הסיבה היא שתלמידי מנהל עסקים מאומנים

to find the single right plan, right?

למצוא דרך אחת נכונה, כן.

And then they execute on it.

ואז הם מוציאים אותה לפועל.

And then what happens is, when they put the marshmallow on the top,

ואז מה שקורה, כאשר הם מניחים את המרשמלו על הפסגה,

they run out of time and what happens?

נגמר הזמן, ואז מה קורה?

It's a crisis.

יש משבר.

Sound familiar? Right.

נשמע מוכר? נכון.

What kindergarteners do differently

מה שילדי הגן עושים אחרת

is that they start with the marshmallow,

זה שהם מתחילים עם המרשמלו,

and they build prototypes, successive prototypes,

והם בונים אבות-טיפוס, הנבנים אחד על השני,

always keeping the marshmallow on top,

כל הזמן משאירים את המרשמלו בפסגה,

so they have multiple times to fix when they build prototypes along the way.

וכך יש להם, לאורך הדרך, מספר רב של אפשרויות לתקן אבות-טיפוס לקויים.

Designers recognize this type of collaboration

מעצבים יזהו סוג כזה של שיתוף פעולה,

as the essence of the iterative process.

כתמצית ההליך החוזר (איטראטיבי).

And with each version, kids get instant feedback

ועם כל גרסה, הילדים מקבלים משוב מיידי

about what works and what doesn't work.

על מה עובד ומה לא.

So the capacity to play in prototype is really essential,

אז היכולת לשחק עם אבות-טיפוס היא חיונית,

but let's look at how different teams perform.

אבל בואו נבחן איך צוותים אחרים מתפקדים.

So the average for most people is around 20 inches;

הממוצע עבור רוב האנשים הוא כחצי מטר.

business schools students, about half of that;

תלמידי מנהלי עסקים, בערך חצי מכך,

lawyers, a little better, but not much better than that,

עורכי דין, מעט יותר טוב, אבל לא הרבה יותר,

kindergarteners, better than most adults.

ילדי גן, טוב יותר מרוב המבוגרים.

Who does the very best?

למי התוצאות הטובות ביותר?

Architects and engineers, thankfully.

ארכיטקטים ומהנדסים, תודה לאל.

(Laughter)

(צחוק)

Thirty-nine inches is the tallest structure I've seen.

מטר אחד זה המבנה הגבוה ביותר שאני ראיתי.

And why is it? Because they understand triangles

למה? בגלל שהם מבינים שמשולשים

and self-reinforcing geometrical patterns

ותבניות גיאומטריות המחזקות את עצמן

are the key to building

הם המפתח לבניית

stable structures.

מבנים יציבים.

So CEOs, a little bit better than average,

אז מנכ"לים, מעט יותר טוב מהממוצע.

but here's where it gets interesting.

אבל כאן זה נהייה מעניין.

If you put you put an executive admin. on the team,

אם מצרפים לצוות מנהל אדמיניסטרטיבי

they get significantly better.

הם משתפרים בצורה משמעותית.

(Laughter)

(צחוק)

It's incredible. You know, you look around, you go, "Oh, that team's going to win."

זה לא יאומן. אתם יודעים, אתם מביט סביב ואומר לעצמך, "הקבוצה הזו הולכת לנצח".

You can just tell beforehand. And why is that?

אתה יכול לדעת מראש. למה?

Because they have special skills

מכיוון שיש להם כישורים מיוחדים

of facilitation.

של סיוע.

They manage the process, they understand the process.

הם מנהלים את התהליך, הם מבינים את התהליך.

And any team who manages

וכל צוות שמנהל

and pays close attention to work

ושם לב היטב לעבודה

will significantly improve the team's performance.

ישפר את הביצועים של הצוות בצורה משמעותית.

Specialized skills and facilitation skills

כישורים מיוחדים וכישורי סיוע,

are the combination that leads to strong success.

והשילוב מוביל להצלחה.

If you have 10 teams that typically perform,

מתוך עשרה צוותים בתחרות ממוצעת

you'll get maybe six or so that have standing structures.

לשישה בערך יהיו מבנים עומדים.

And I tried something interesting.

וניסיתי משהו מעניין.

I thought, let's up the ante, once.

חשבתי לעצמי, בוא נגדיל את ההימור.

So I offered a 10,000 dollar prize of software to the winning team.

אז הצעתי כפרס תוכנה בשווי 10,000 דולר לקבוצה המנצחת.

So what do you think happened to these design students?

מה אתם חושבים קרה לצוותי העיצוב הללו?

What was the result?

מה הייתה התוצאה?

Here's what happened:

הנה מה שקרה.

Not one team had a standing structure.

אפילו קבוצה אחת לא סיימה עם מבנה עומד.

If anyone had built, say, a one inch structure,

אם צוות היה בונה מבנה של 2 ס"מ,

they would have taken home the prize.

הוא היה יכול לזכות בפרס.

So, isn't that interesting? That high stakes

זה מעניין שלסיכון גבוה

have a strong impact.

יש השפעה כה משמעותית.

We did the exercise again with the same students.

נתנו את האתגר פעם נוספת לאותם סטודנטים.

What do you think happened then?

מה אתם חושבים שקרה הפעם?

So now they understand the value of prototyping.

עכשיו, הם מבינים את החשיבות של אבות-טיפוס.

So the same team went from being the very worst

אז הפעם הקבוצה עברה מהביצועים הגרועים ביותר

to being among the very best.

לטובים ביותר.

They produced the tallest structures in the least amount of time.

הם ייצרו את המבנים הגבוהים ביותר בזמן הקצר ביותר.

So there's deep lessons for us

אם כך, אנחנו יכולים להסיק מסקנות עמוקות

about the nature of incentives and success.

על הטבע של תמריצים והצלחה.

So, you might ask: Why would anyone

ניתן לשאול: למה שמישהו

actually spend time writing a marshmallow challenge?

יבזבז זמן וייצור את אתגר המרשמלו?

And the reason is, I help create

והסיבה היא, אני עוזר לבנות

digital tools and processes

כלים דיגיטליים ותהליכים

to help teams build cars and video games

שעוזרים לצוותים לבנות מכוניות ומשחקי וידאו

and visual effects.

ואפקטים ויזואליים.

And what the marshmallow challenge does

ואתגר המרשמלו

is it helps them identify the hidden assumptions.

עוזר לאנשים לזהות הנחות-מוצא סמויות

Because, frankly,

מכיוון שבכנות,

every project has its own marshmallow, doesn't it?

לכל פרוייקט יש מרשמלו.

The challenge provides a shared experience,

האתגר מספק חוויה משותפת,

a common language,

שפה משותפת,

a common stance to build the right prototype.

עמדה משותפת לבניית אב-טיפוס נכון.

And so, this is the value of the experience,

וזה הערך שבחוויה,

of this so simple exercise.

של אתגר כה פשוט.

And those of you who are interested

ואלו מכם שמעוניינים,

may want to go to MarshmallowChallenge.com.

אולי ירצו לבקר ב- marshmallowchallenge.com.

It's a blog that you can look at

זהו בלוג בו תוכלו ללמוד

how to build the marshmallows.

איך לבנות את אתגר המרשמלו.

There's step-by-step instructions on this.

יש שם הוראות מפורטות.

There are crazy examples from around the world

יש שם דוגמאות מטורפות מרחבי העולם

of how people tweak and adjust the system.

איך אנשים משנים את המערכת.

There's world records that are on this as well.

יש גם שיאי עולם.

And the fundamental lesson, I believe,

ומוסר ההשכל המרכזי, אני מאמין,

is that design truly is

הוא שעיצוב הוא באמת

a contact sport.

ספורט מגע.

It demands that we bring all of our senses to the task,

הוא דורש גיוס של כל החושים למטלה,

and that we apply the very best of our thinking,

ויישום של יכולות החשיבה, ההרגשה

our feeling and our doing

והעשייה הטובות ביותר

to the challenge that we have at hand.

כדי לעמוד באתגר.

And sometimes, a little prototype of this experience

ולפעמים, אב-טיפוס של החוויה הזו

is all that it takes to turn us

זה כל מה שנדרש כדי להעביר אותנו

from an "uh-oh" moment to a "ta-da" moment.

מרגע "או-או" לרגע "טה-דה".

And that can make a big difference.

וזה יכול לעשות את כל ההבדל.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)