A young scientist's quest for clean water | Deepika Kurup

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

Every summer, my family and I travel across the world,

כל קיץ משפחתי ואני נוסעים סביב העולם,

3,000 miles away

5000 קילומטר

to the culturally diverse country of India.

למדינה המגוונת תרבותית, הודו.

Now, India is a country infamous for its scorching heat and humidity.

עכשיו הודו ידועה לשמצה בשל החום הלוהט שלה והלחות.

For me, the only relief from this heat is to drink plenty of water.

עבורי המפלט היחיד מהחום הוא שתיית מים מרובה.

Now, while in India,

עכשיו, בזמן השהות בהודו,

my parents always remind me to only drink boiled or bottled water,

הורי תמיד מזכירים לי לשתות רק מים רתוחים או מבקבוקים,

because unlike here in America,

כי בניגוד למצב כאן באמריקה,

where I can just turn on a tap and easily get clean, potable water,

שאני יכולה לפתוח את הברז ולקבל בקלות מים נקיים מתאימים לשתיה,

in India, the water is often contaminated.

בהודו המים בדרך כלל מזוהמים.

So my parents have to make sure

אז ההורים שלי מוודאים

that the water we drink is safe.

שהמים שאנחנו שותים, בטוחים.

However, I soon realized

עם זאת, מהר מאוד הבנתי

that not everyone is fortunate enough

שלא כולם בני מזל

to enjoy the clean water we did.

ויכולים להנות ממים נקיים כמונו.

Outside my grandparents' house in the busy streets of India,

מחוץ לבית סבי ברחובות ההומים של הודו,

I saw people standing in long lines

ראיתי אנשים עומדים בתורים ארוכים

under the hot sun

תחת השמש הקופחת

filling buckets with water from a tap.

ממלאים דליים עם מים מהברז.

I even saw children,

אפילו ראיתי ילדים,

who looked the same age as me,

שנראים בגילי,

filling up these clear plastic bottles

ממלאים בקבוקי פלסטיק

with dirty water from streams on the roadside.

עם מים מלוכלכים מנחלים לאורך הכביש.

Watching these kids

כשהסתכלתי על הילדים הללו

forced to drink water

שנאלצים לשתות מים

that I felt was too dirty to touch

שנראו לי מלוכלכים מדי אפילו למגע,

changed my perspective on the world.

שיניתי את הסתכלותי על העולם.

This unacceptable social injustice

אי הצדק החברתי הזה היה בלתי מתקבל

compelled me to want to find a solution

וזה גרם לי לרצות למצוא פתרון

to our world's clean water problem.

לבעייה העולמית של מים נקיים.

I wanted to know why these kids lacked water,

רציתי לדעת למה לילדים האלו חסרים מים,

a substance that is essential for life.

מרכיב כה חשוב בחיים.

And I learned that we are facing

ולמדתי שאנו עומדים

a global water crisis.

בפני משבר מים גלובלי,

Now, this may seem surprising,

עכשיו, זה אולי נראה מפתיע,

as 75 percent of our planet is covered in water,

שהרי 75 אחוז מכדור הארץ מכוסה מים,

but only 2.5 percent of that is freshwater,

אבל רק 2.5 אחוז הם מים מתוקים,

and less than one percent of Earth's freshwater supply

ופחות מאחוז אחד של המים המתוקים בעולם

is available for human consumption.

זמינים לצריכת אדם.

With rising populations,

עם צמיחת האוכלוסין,

industrial development and economic growth,

התפתחות התעשייה וצמיחה כלכלית,

our demand for clean water is increasing,

הדרישה שלנו למים נקיים גדלה,

yet our freshwater resources are rapidly depleting.

אך מאגרי המים המתוקים נעלמים במהירות.

According to the World Health Organization,

לפי נתוני ארגון הבריאות הבינלאומי,

660 million people in our world

660 מיליון אנשים בעולם

lack access to a clean water source.

חסרי גישה למקור מים נקיים.

Lack of access to clean water is a leading cause of death

מחסור בגישה למקורות מים נקיים הוא גורם מוביל לתמותה

in children under the age of five in developing countries,

בילדים מתחת לגיל 5 במדינות מתפתחות,

and UNICEF estimates that 3,000 children

UNICEF מעריכים כי 3000 ילדים

die every day from a water-related disease.

מתים כל יום ממחלה הקשורה למים.

So after returning home one summer in eighth grade,

אז אחרי שחזרתי הביתה, בקיץ של כיתה ח׳,

I decided that I wanted to combine my passion

החלטתי שאני רוצה לשלב את התשוקה שלי

for solving the global water crisis

לפתרון משבר המים העולמי

with my interest in science.

עם העניין שלי במדע.

So I decided that the best thing to do

והחלטתי שהדבר הכי טוב לעשות

would be to convert my garage into a laboratory.

זה להפוך את המוסך שלי למעבדה.

(Laughter)

(צחוק)

Actually, at first I converted my kitchen into a laboratory,

האמת היא שקודם כל המרתי את המטבח למעבדה,

but my parents didn't really approve and kicked me out.

אבל הורי לא ממש אישרו, וגירשו אותי החוצה.

I also read a lot of journal papers on water-related research,

גם קראתי המון מחקרים הקשורים במים,

and I learned that currently in developing countries,

ולמדתי שכרגע במדינות מתפתחות,

something called solar disinfection,

משהו הקרוי חיטוי סולארי,

or SODIS, is used to purify water.

או SODIS, נמצא בשימוש לחיטוי מים.

In SODIS, clear plastic bottles are filled with contaminated water

ב-SODIS, בקבוקי פלסטיק שקופים ממולאים במים מזוהמים

and then exposed to sunlight for six to eight hours.

ואז נחשפים לשמש לשש עד שמונה שעות.

The UV radiation from the sun

קרינת האולטרה סגול מהשמש

destroys the DNA of these harmful pathogens

משמידה את ה-DNA של הפתוגנים המזיקים האלה

and decontaminates the water.

ומטהרת את המים.

Now, while SODIS is really easy to use and energy-efficient,

עכשיו, בעוד SODIS באמת קלה לשימוש ויעילה אנרגטית,

as it only uses solar energy,

כי היא משתמשת רק באנרגיה סולארית,

it's really slow,

זה באמת איטי,

as it can take up to two days when it's cloudy.

מאחר וזה יכול לקחת עד יומיים כשמעונן.

So in order to make the SODIS process faster,

אז כדי להאיץ את תהליך SODIS,

this new method called photocatalysis

משתמשים לאחרונה בשיטה חדשה שנקראת פוטוקטליזם.

has recently been used.

So what exactly is this photocatalysis?

אז מה זה בדיוק פוטוקטליזם?

Let's break it down:

בואו נפרק את זה:

"photo" means from the sun,

"פוטו" משמעו מהשמש,

and a catalyst is something that speeds up a reaction.

והקטליסט הוא משהו שמאיץ את התגובה.

So what photocatalysis is doing

אז מה שפוטוקטליזם עושה

is it's just speeding up this solar disinfection process.

זה רק להאיץ את תהליך החיטוי של השמש.

When sunlight comes in and strikes a photocatalyst,

כשאור השמש מגיע ופוגע בפוטוקטליסט,

like TiO2, or titanium dioxide,

כמו TiO2, או דו תחמוצת הטיטניום,

it creates these really reactive oxygen species,

זה יוצר מינים מאוד פעילים של חמצן,

like superoxides, hydrogen peroxide and hydroxyl radicals.

כמו סופר אוקסידים, מי חמצן ורדיקלים של הידרוקסיל.

These reactive oxygen species

מיני החמצן הפעילים האלה

are able to remove bacteria and organics

מסוגלים להסיר בקטריות וחומרים אורגניים

and a whole lot of contaminants from drinking water.

והרבה מזהמים ממי שתיה.

But unfortunately, there are several disadvantages

אבל למרבה הצער, יש כמה חסרונות

to the way photocatalytic SODIS is currently deployed.

לדרך בה משתמשים היום ב- SODIS פוטוקטליסטי.

See, what they do is they take the clear plastic bottles

מה שהם עושים זה לקחת את בקבוקי הפלסטיק השקופים שלהם

and they coat the inside with this photocatalytic coating.

והם מצפים מבפנים ציפוי פוטוקטליטי.

But photocatalysts like titanium dioxide

אבל פוטוקטליסטים כמו דו תחמוצת טיטניום

are actually commonly used in sunscreens

משמשים לעיתים קרובות בקרם הגנה

to block UV radiation.

כדי לחסום קרינת UV.

So when they're coated on the inside of these bottles,

אז כשהם מצופים בצד הפנימי של הבקבוקים האלה,

they're actually blocking some of the UV radiation

הם למעשה חוסמים חלק מקרינת ה-UV

and diminishing the efficiency of the process.

ומפחיתים את יעילות התהליך.

Also, these photocatalytic coatings

כמו כן, הציפוי הפוטוקטליטי

are not tightly bound to the plastic bottle,

לא קשור בחוזקה לבקבוק הפלסטיק,

which means they wash off, and people end up drinking the catalyst.

מה שאומר שהם נשטפים, ואנשים בסוף שותים את הקטליסטים.

While TiO2 is safe and inert,

בעוד TiO2 הוא בטוח ולא פעיל,

it's really inefficient if you keep drinking the catalyst,

זה באמת לא יעיל אם אתם ממשיכים לשתות את הקטליסט,

because then you have to continue to replenish it,

כי אז אתם צריכים לחדש אותו,

even after a few uses.

אפילו אחרי כמה שימושים.

So my goal was to overcome the disadvantages

אז המטרה שלי היתה להתגבר על החסרונות האלו

of these current treatment methods

של שיטות הטיהור הנוכחיות,

and create a safe, sustainable,

וליצור שיטה בטוחה, מקיימת,

cost-effective and eco-friendly method of purifying water.

זולה וידידותית לסביבה לטיהור מים.

What started off as an eighth grade science fair project

מה שהתחיל כפרוייקט מדע בכיתה ח',

is now my photocatalytic composite for water purification.

הוא עכשיו תרכובת פוטוקטליטית לטיהור מים.

The composite combines titanium dioxide with cement.

התרכובת משלבת דו תחמוצת הטיטניום עם דבק.

The cement-like composite can be formed into several different shapes,

התרכובת דמוית הדבק יכולה להתעצב לכמה צורות שונות,

which results in an extremely versatile range of deployment methods.

והתוצאה היא מגוון מאוד רחב של שיטות הפצה.

For example, you could create a rod

לדוגמה, תוכלו ליצור מוט

that can easily be placed inside water bottles for individual use

שניתן למקם בקלות בתוך בקבוק מים אישי,

or you could create a porous filter that can filter water for families.

או שתוכלו ליצור פילטר נקבובי שיכול לסנן מים למשפחות.

You can even coat the inside of an existing water tank

אתם יכולים אפילו לצפות את פנימו של מיכל מים קיים,

to purify larger amounts of water

כדי לטהר כמויות מים גדולות לקהילות,

for communities over a longer period of time.

במשך פרק זמן ארוך יותר.

Now, over the course of this,

המסע שלי לא באמת היה קל.

my journey hasn't really been easy.

You know, I didn't have access to a sophisticated laboratory.

אתם יודעים, לא היתה לי גישה למעבדה מתוחכמת.

I was 14 years old when I started,

הייתי בת 14 כשהתחלתי,

but I didn't let my age deter me

אבל לא נתתי לגיל שלי להרתיע אותי

in my interest in pursuing scientific research

בהתעניינות שלי במחקר מדעי

and wanting to solve the global water crisis.

וברצון לפתור את משבר המים הגלובלי.

See, water isn't just the universal solvent.

הבינו, מים הם לא רק מֵמֵס עולמי.

Water is a universal human right.

מים הם זכות אנושית גלובלית.

And for that reason,

ומהסיבה הזו,

I'm continuing to work on this science fair project from 2012

אני ממשיכה לעבוד על פרוייקט היריד המדעי הזה מ-2012

to bring it from the laboratory into the real world.

כדי להביא אותו מהמעבדה לעולם האמיתי.

And this summer, I founded Catalyst for World Water,

והקיץ, יסדתי את קטליסט למים עולמיים,

a social enterprise aimed at catalyzing solutions to the global water crisis.

מפעל חברתי שמכוון לזירוז פתרונות למשבר המים הגלובלי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Alone, a single drop of water can't do much,

לבד, טיפת מים אחת לא יכולה לעשות הרבה,

but when many drops come together,

אבל כשהרבה טיפות מצטרפות,

they can sustain life on our planet.

הן יכולות לקיים חיים על כדור הארץ.

Just as water drops come together to form oceans,

ממש כמו שטיפות מים מתאחדות כדי ליצור אוקיינוסים,

I believe that we all must come together

אני מאמינה שכולנו חייבים להתאחד

when tackling this global problem.

כשמתמודדים עם הבעיה הגלובלית הזו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)