How to make hard choices | Ruth Chang

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Oren Szekatch

Think of a hard choice you'll face in the near future.

חישבו על בחירה קשה שמצפה לכם בעתיד הקרוב;

It might be between two careers --

אולי בין שתי קריירות:

artist and accountant --

אמנות או הנהלת-חשבונות,

or places to live -- the city or the country --

או מקום מגורים: בעיר או בכפר,

או אף למי להינשא:

or even between two people to marry --

האם להתחתן עם בטי או עם לוליטה?

you could marry Betty or you could marry Lolita.

Or it might be a choice about whether to have children,

או בחירה אם ללדת ילדים,

to have an ailing parent move in with you,

לשכן בביתכם הורה חולה,

to raise your child in a religion that your partner lives by

לחנך את ילדכם להאמין בדת

של בן או בת הזוג, ושאינה דתכם.

but leaves you cold.

Or whether to donate your life savings to charity.

או אם לתרום את כל חסכונותיכם לצדקה.

Chances are, the hard choice you thought of was something big,

רוב הסיכויים שהבחירה הקשה שחשבתם עליה

היתה משהו רציני,

something momentous, something that matters to you.

משהו מכריע, משהו שחשוב לכם.

Hard choices seem to be occasions

בחירות קשות נראות כמו אירועים

של פריכת אצבעות מייסרת וחריקת שיניים.

for agonizing, hand-wringing, the gnashing of teeth.

אבל לדעתי טעינו בהבנת הבחירות הקשות ותפקידן בחיינו.

But I think we've misunderstood hard choices

and the role they play in our lives.

Understanding hard choices

הבנת הבחירות הקשות

uncovers a hidden power each of us possesses.

חושפת כוח סמוי

שיש לכל אחת ואחד מאיתנו.

What makes a choice hard is the way the alternatives relate.

הדבר שהופך בחירה לקשה הוא האופן

בו החלופות מתייחסות זו לזו.

In any easy choice,

בבחירה קלה,

one alternative is better than the other.

חלופה אחת עדיפה על השניה.

In a hard choice,

בבחירה קשה,

one alternative is better in some ways,

חלופה אחת טובה במובנים מסוימים,

the other alternative is better in other ways,

החלופה השניה - במובנים אחרים,

and neither is better than the other overall.

ואף אחת מהן אינה עדיפה בסיכום הכללי.

You agonize over whether to stay in your current job in the city

אתם מתייסרים בשאלה האם להישאר

במקום העבודה הנוכחי שלכם בעיר

או לעקור משם לעבודה מאתגרת יותר בכפר,

or uproot your life for more challenging work in the country,

because staying is better in some ways,

כי במובנים מסוימים כדאי להישאר,

moving is better in others,

ובמובנים מסוימים כדאי לעבור,

and neither is better than the other overall.

ובסך הכל, אין ביניהן ברירה עדיפה.

We shouldn't think that all hard choices are big.

אל לנו לחשוב שכל הבחירות הקשות הן עניין רציני.

נניח שאתם מנסים להחליט מה לאכול לארוחת הבוקר.

Let's say you're deciding what to have for breakfast.

You could have high fiber bran cereal

האפשרויות הן דגני-בוקר עתירי-סיבים

or a chocolate donut.

או סופגניית שוקולד.

Suppose what matters in the choice is tastiness and healthfulness.

נניח שמה שחשוב בבחירה שלכם

הם הטעם והערך הבריאותי,

The cereal is better for you,

הדגנים בריאים יותר עבורכם,

the donut tastes way better,

הסופגניה טעימה הרבה יותר,

אבל אף לא אחד מהם עדיף בסיכום הכללי:

but neither is better than the other overall,

a hard choice.

בחירה קשה.

Realizing that small choices can also be hard,

ההבנה שבחירות קטנות

יכולות גם הן להיות קשות

may make big hard choices seem less intractable.

יכולה לגרום לבחירות הקשות הגדולות להיראות פחות עקשניות.

After all, we manage to figure out what to have for breakfast,

אחרי הכל, אנו מצליחים לבחור מה לאכול בארוחת הבוקר,

so maybe we can figure out whether to stay in the city

אז אולי נצליח גם לבחור

אם להישאר בעיר

or uproot for the new job in the country.

או לעקור לכפר בשביל העבודה החדשה.

We also shouldn't think that hard choices are hard

גם אסור לנו לחשוב שהבחירות הקשות הן קשות

because we are stupid.

משום שאנו טפשים.

When I graduated from college,

כשסיימתי את הקולג',

I couldn't decide between two careers, philosophy and law.

לא הצלחתי לבחור בין שתי קריירות,

פילוסופיה או משפט.

I really loved philosophy.

אני מאד אוהבת פילוסופיה. [צחוק]

There are amazing things you can learn as a philosopher,

אפשר ללמוד דברים נפלאים בתור פילוסופים,

and all from the comfort of an armchair.

והכל - מן הכורסא בבית.

אבל אני באה ממשפחת מהגרים צנועה,

But I came from a modest immigrant family

ומושגי המותרות שלי

where my idea of luxury

was having a pork tongue and jelly sandwich

היו לשון חזיר וכריך ג'לי

in my school lunchbox,

בקופסת האוכל של ביה"ס,

so the thought of spending my whole life

כך שהמחשבה שאבלה את כל חיי

sitting around in armchairs just thinking ...

כשאני יושבת בכורסאות וסתם חושבת,

Well, that struck me as the height of extravagance and frivolity.

נו, זה נראה לי כמו שיא הפזרנות והאיוולת.

So I got out my yellow pad,

אז שלפתי את הדפדפת הצהובה שלי,

I drew a line down the middle,

שרטטתי קו באמצע,

וניסיתי כמיטב יכולתי לחשוב על הסיבות

and I tried my best to think of the reasons

for and against each alternative.

בעד ונגד כל חלופה.

אני זוכרת שחשבתי לעצמי,

I remember thinking to myself,

if only I knew what my life in each career would be like.

שהלוואי וידעתי

איך ייראו חיי בכל אחת מהקריירות.

If only God or Netflix would send me a DVD of my two possible future careers,

אילו אלוהים או "נטפליקס" היו שולחים לי די-וי-די [צחוק]

של שתי אפשרויות הקריירה העתידית שלי, הייתי מסודרת.

I'd be set.

I'd compare them side by side,

הייתי משווה אותן, זו מול זו,

I'd see that one was better,

הייתי רואה שאחת מהן עדיפה,

and the choice would be easy.

ואז הבחירה היתה קלה.

But I got no DVD,

אבל לא קיבלתי שום די-וי-די,

and because I couldn't figure out which was better,

ובגלל שלא יכולתי למצוא איזו מהן עדיפה,

I did what many of us do in hard choices:

עשיתי כפי שרבים מאיתנו עושים עם בחירות קשות:

I took the safest option.

בחרתי באפשרות הבטוחה ביותר.

Fear of being an unemployed philosopher led me to become a lawyer,

הפחד מלהפוך לפילוסופית מובטלת

הוביל אותי להיות עורכת-דין,

וכפי שגיליתי,

and as I discovered, lawyering didn't quite fit.

עריכת-דין לא ממש התאימה לי. זו לא הייתי אני.

It wasn't who I was.

So now I'm a philosopher,

אז היום אני פילוסופית,

and I study hard choices,

ואני חוקרת את הבחירות הקשות,

and I can tell you, that fear of the unknown,

ואני יכולה לומר לכם שהפחד מפני הבלתי-נודע,

while a common motivational default in dealing with hard choices,

אף שהוא מניע ברירת-מחדל נפוץ

בהתמודדות עם בחירות קשות,

rests on a misconception of them.

נשען על תפישה שגויה שלהן.

It's a mistake to think that in hard choices,

טעות לחשוב שבבחירות קשות

one alternative really is better than the other,

חלופה אחת היא אכן טובה יותר מהאחרת,

but we're too stupid to know which,

אך אנו טפשים מכדי לדעת מהי,

and since we don't know which,

וכיוון שאיננו יודעים מהי,

we might as well take the least risky option.

מוטב לנו לבחור באפשרות המסוכנת פחות.

Even taking two alternatives side by side

אפילו כשבוחנים שתי חלופות זו מול זו כשכל המידע זמין,

with full information, a choice can still be hard.

הבחירה עדיין עלולה להיות קשה.

בחירות קשות הן קשות

Hard choices are hard not because of us or our ignorance;

לא בגללנו או בגלל בורותנו;

they're hard because there is no best option.

הן קשות משום שלא קיימת האפשרות הכי טובה.

ואם לא קיימת האפשרות הכי טובה,

Now, if there's no best option,

אם המאזניים אינן נוטות לטובת אחת החלופות לעומת האחרת,

if the scales don't tip in favor of one alternative over another,

מן הסתם, שתי החלופות טובות במידה שווה,

then surely the alternatives must be equally good.

So maybe the right thing to say in hard choices

כך שאולי הדבר הנכון לקבוע לגבי בחירות קשות

הוא שמדובר בבחירות בין אפשרויות טובות במידה שווה.

is that they're between equally good options.

But that can't be right.

אבל לא ייתכן שזה נכון;

If alternatives are equally good, you should just flip a coin between them,

אם החלופות טובות במידה שווה,

כדאי פשוט לבחור בהטלת מטבע,

and it seems a mistake to think,

ונראה שזו טעות לחשוב

שככה צריך להחליט בין קריירות,

here's how you should decide between careers,

places to live, people to marry:

מקומות מגורים, אנשים להינשא להם: בהטלת מטבע.

Flip a coin.

יש סיבה נוספת לחשוב

There's another reason for thinking

that hard choices aren't choices between equally good options.

שבחירות קשות אינן בחירות

בין אפשרויות טובות במידה שווה.

נניח שיש לכם ברירה בין שתי משרות:

Suppose you have a choice between two jobs:

you could be an investment banker

להיות בנקאי השקעות

or a graphic artist.

או גרפיקאי.

יש מספר דברים חשובים בבחירה כזאת,

There are a variety of things that matter in such a choice,

כמו ההתלהבות מהעבודה,

like the excitement of the work,

achieving financial security,

השגת בטחון כלכלי,

having time to raise a family, and so on.

הזמן הפנוי לטיפוח משפחה וכן הלאה.

Maybe the artist's career puts you on the cutting edge

אולי קריירה של גרפיקאי תציב אתכם

בחוד החנית של צורות חדשות של ביטוי גרפי.

of new forms of pictorial expression.

אולי הקריירה הבנקאית

Maybe the banking career puts you on the cutting edge

תציב אתכם בחוד החנית

of new forms of financial manipulation.

של צורות חדשות של מניפולציות פיננסיות.

(Laughter)

Imagine the two jobs however you like,

דמיינו לעצמכם את שתי המשרות כפי שתרצו,

so that neither is better than the other.

כך שאף לא אחת מהן תהיה טובה מן השניה.

Now suppose we improve one of them, a bit.

כעת, נניח שנשפר אחת מהן רק מעט:

Suppose the bank, wooing you,

נניח שהבנק, המחזר אחריכם,

adds 500 dollars a month to your salary.

מוסיף לשכרכם 500 דולר לחודש.

Does the extra money

האם תוספת הכסף הופכת את המשרה הבנקאית

now make the banking job better than the artist one?

לטובה מן המשרה האמנותית?

Not necessarily.

לא בהכרח.

A higher salary makes the banking job better than it was before,

שכר גבוה יותר הופך את המשרה הבנקאית

לטובה מכפי שהיתה קודם,

but it might not be enough

אבל אולי אין די בכך

to make being a banker better than being an artist.

כדי להפוך את הקריירה הבנקאית לטובה מן האמנותית.

אבל אם שיפור באחת המשרות

But if an improvement in one of the jobs doesn't make it better than the other,

אינה הופכת אותה לטובה מן האחרת,

then the two original jobs could not have been equally good.

כי אז לא ייתכן

ששתי המשרות המקוריות היו טובות במידה שווה.

If you start with two things that are equally good,

אם מתחילים משני דברים טובים במידה שווה,

ומשפרים אחד מהם,

and you improve one of them,

it now must be better than the other.

הוא חייב להיות טוב מן השני.

That's not the case with options in hard choices.

לא כך הדבר עם אפשרויות של בחירות קשות.

So now we've got a puzzle.

אז כעת קיבלנו חידה:

We've got two jobs.

יש לנו שתי משרות.

Neither is better than the other, nor are they equally good.

אף אחת מהן לא טובה מן האחרת

והן גם לא טובות במידה שווה.

So how are we supposed to choose?

אז איך אנו אמורים לבחור?

Something seems to have gone wrong here.

נראה שמשהו השתבש כאן.

Maybe the choice itself is problematic, and comparison is impossible.

אולי הבחירה עצמה היא בעייתית

וההשוואה איננה אפשרית.

But that can't be right.

אבל לא ייתכן שזה נכון;

It's not like we're trying to choose between two things that can't be compared.

הרי איננו מנסים לבחור

בין שני דברים שאי-אפשר להשוות ביניהם.

אחרי הכל, אנו שוקלים את יתרונותיהן של שתי משרות,

We're weighing the merits of two jobs, after all,

not the merits of the number nine and a plate of fried eggs.

ולא של המספר תשע

מול שתי ביצי עין בצלחת.

השוואה בין סך כל היתרונות של שתי המשרות

A comparison of the overall merits of two jobs

is something we can make,

היא משהו שאנו מסוגלים לעשות,

and one we often do make.

ומשהו שאנו אכן מרבים לעשות.

I think the puzzle arises

לדעתי, החידה נובעת

because of an unreflective assumption we make about value.

מתוך ההנחה הפזיזה שאנו מניחים בנושא הערך.

We unwittingly assume that values like justice, beauty, kindness,

בלא יודעין, אנו מניחים שערכים

כמו צדק, יופי, אדיבות,

דומים לכמויות מדעיות

are akin to scientific quantities, like length, mass and weight.

כמו אורך, מסה ומשקל.

קחו למשל כל שאלה השוואתית שאינה כרוכה בערך,

Take any comparative question not involving value,

such as which of two suitcases is heavier.

כמו: איזו משתי מזוודות כבדה יותר?

There are only three possibilities.

יש רק 3 אפשרויות.

The weight of one is greater, lesser or equal to the weight of the other.

משקל האחת גדול, נמוך

או זהה למשקל האחרת.

Properties like weight can be represented by real numbers --

תכונות כמו משקל ניתנות לייצוג

במספרים ממשיים -- 1, 2, 3 וכן הלאה --

one, two, three and so on --

and there are only three possible comparisons

ויש רק 3 השוואות אפשריות בין כל שני מספרים ממשיים.

between any two real numbers.

One number is greater, lesser, or equal to the other.

מספר אחד הוא גדול, קטן

או שווה לשני.

Not so with values.

לא כך עם ערכים.

As post-Enlightenment creatures,

כיצורים של אחרי עידן ההארה אנו נוטים להניח

we tend to assume

שבחשיבה המדעית טמון המפתח

that scientific thinking holds the key to everything of importance in our world,

לכל מה שחשוב בעולמנו,

אבל עולם הערכים שונה מעולם המדע.

but the world of value is different from the world of science.

The stuff of the one world can be quantified by real numbers.

החומר של אחד העולמות

ניתן לכימות במספרים ממשיים;

The stuff of the other world can't.

החומר של העולם האחר - לא.

We shouldn't assume that the world of is, of lengths and weights,

אל לנו להניח

שהעולם של ה"יש", של אורכים ומשקלים,

בנוי כמו העולם של ה"אמור להיות",

has the same structure as the world of ought,

of what we should do.

של מה שאנו אמורים לעשות.

So if what matters to us --

כך שאם מה שחשוב לנו --

a child's delight, the love you have for your partner —

הנאתו של ילד, האהבה לבן או בת הזוג --

can't be represented by real numbers,

אינו ניתן לייצוג במספרים ממשיים,

then there's no reason to believe

כי אז אין כל סיבה להאמין

that in choice, there are only three possibilities --

שכאשר מדובר בבחירה, יש רק 3 אפשרויות --

that one alternative is better, worse or equal to the other.

שחלופה אחת היא טובה יותר, גרועה יותר או שווה לשניה.

We need to introduce a new, fourth relation

עלינו להתחיל להשתמש ביחס חדש, רביעי,

beyond being better, worse or equal,

מעבר ל"טוב יותר", "רע יותר" או "שווה",

that describes what's going on in hard choices.

שמתאר את מה שמתרחש בבחירות קשות.

I like to say that the alternatives are "on a par."

הייתי רוצה לומר שהחלופות הן

"שוות-מעמד".

When alternatives are on a par,

כשחלופות הן שוות-מעמד,

עשויה להיות חשיבות רבה מאד לחלופה בה בוחרים,

it may matter very much which you choose,

but one alternative isn't better than the other.

אבל חלופה אחת אינה טובה מהאחרת.

Rather, the alternatives are in the same neighborhood of value,

אדרבא: החלופות מתקיימות באותה סביבת ערך,

in the same league of value,

באותה ליגה מבחינת ערך,

while at the same time being very different in kind of value.

ובה-בעת הן שונות מאד מבחינת סוג הערך.

That's why the choice is hard.

זו הסיבה לכך שהבחירה קשה.

Understanding hard choices in this way

כשמבינים כך את הברירות הקשות,

נחשף משהו שלא ידענו אודות עצמנו.

uncovers something about ourselves we didn't know.

Each of us has the power to create reasons.

לכל אחת ואחד מאיתנו יש הכוח ליצור סיבות.

דמיינו עולם שבו כל בחירה שלכם תהיה קלה,

Imagine a world in which every choice you face

is an easy choice,

that is, there's always a best alternative.

כלומר, שתמיד תהיה החלופה הכי טובה.

If there's a best alternative, then that's the one you should choose,

אם קיימת חלופה שהיא הכי טובה,

הרי שזו החלופה בה עליכם לבחור,

because part of being rational

כי להיות הגיוני כולל

is doing the better thing rather than the worse thing,

את עשיית הדבר הטוב יותר ולא את הרע יותר,

choosing what you have most reason to choose.

לבחור את מה שיש יותר סיבות לבחור בו.

In such a world,

בעולם כזה,

יהיה הכי הגיוני מבחינתנו

we'd have most reason

to wear black socks instead of pink socks,

לגרוב גרביים שחורות במקום ורודות,

to eat cereal instead of donuts,

לאכול דגני בוקר במקום סופגניות,

to live in the city rather than the country,

להתגורר בעיר ולא בכפר,

לשאת את בטי ולא את לוליטה.

to marry Betty instead of Lolita.

A world full of only easy choices would enslave us to reasons.

עולם מלא בבחירות קלות בלבד

ישעבד אותנו לסיבות.

When you think about it,

אם תחשבו על זה -- [צחוק]

(Laughter)

it's nuts to believe that the reasons given to you

יהיה מטורף להאמין

שהסיבות שסופקו לכם

הכתיבו שיהיה הכי הגיוני מבחינתכם

dictated that you had most reason to pursue

לעסוק בתחביבים המסוימים שלכם,

the exact hobbies you do,

to live in the exact house you do,

להתגורר בבית המסוים שבו אתם גרים,

לעבוד בעבודה המסוימת שלכם.

to work at the exact job you do.

Instead, you faced alternatives that were on a par --

לא. אתם ניצבתם מול חלופות

שהיו שוות-מעמד: בחירות קשות,

hard choices --

and you made reasons for yourself

והמצאתם סיבות משלכם

to choose that hobby, that house and that job.

לבחור בתחביב, בבית ובעבודה המסוימים.

כשהחלופות הן שוות-מעמד,

When alternatives are on a par,

the reasons given to us,

הסיבות שמוצגות בפנינו,

the ones that determine whether we're making a mistake,

הסיבות שקובעות אם אנו טועים,

are silent as to what to do.

אילמות בכל הנוגע למה צריך לעשות.

It's here, in the space of hard choices,

כאן, במרחב של הברירות הקשות,

that we get to exercise our normative power --

אנו זוכים בהזדמנות להפעיל

את כוחנו הנורמטיבי,

the power to create reasons for yourself,

הכוח ליצור סיבות משל עצמנו,

to make yourself into the kind of person

להפוך את עצמנו

לאדם מן הסוג

for whom country living is preferable to the urban life.

שהחיים בכפר

עדיפים מבחינתו על החיים בעיר.

When we choose between options that are on a par,

כשאנו בוחרים בין אפשרויות שוות-מעמד,

we can do something really rather remarkable.

אנו מסוגלים למשהו מופלא באמת.

We can put our very selves behind an option.

אנו מסוגלים להציב ממש את עצמנו מאחורי אפשרות מסוימת.

Here's where I stand.

זאת עמדתי;

Here's who I am, I am for banking.

כזאת אני. אני בעד בנקאות.

I am for chocolate donuts.

אני בעד סופגניות שוקולד. [צחוק]

(Laughter)

This response in hard choices is a rational response,

התגובה הזו, בבחירות קשות,

היא תגובה רציונלית,

but it's not dictated by reasons given to us.

אך היא אינה מוכתבת ע"י סיבות כלשהן שסופקו לנו,

Rather, it's supported by reasons created by us.

אלא נתמכת ע"י סיבות שנוצרו על-ידינו.

When we create reasons for ourselves

כשאנו יוצרים סיבות למען עצמנו

to become this kind of person rather than that,

כדי להפוך לאדם הזה ולא לאדם ההוא,

we wholeheartedly become the people that we are.

אנו הופכים בכל ליבנו למי שאנחנו.

You might say that we become the authors of our own lives.

אפשר לומר שאנו נעשים לסופרים

שכותבים את סיפור חיינו.

לכן, כשאנו ניצבים מול בחירות קשות,

So when we face hard choices, we shouldn't beat our head against a wall

איננו צריכים לחבוט את ראשנו בקיר

trying to figure out which alternative is better.

בנסיון למצוא איזו חלופה עדיפה:

אין חלופה שהיא הכי טובה!

There is no best alternative.

Instead of looking for reasons out there,

במקום לחפש סיבות בחוץ,

עלינו לחפש סיבות כאן, בפנים;

we should be looking for reasons in here:

Who am I to be?

מי אני רוצה להיות?

You might decide to be a pink sock-wearing,

אתה אולי תחליט להיות

בנקאי שחי בכפר, גורב גרביים ורודות ואוהב דגני-בוקר,

cereal-loving, country-living banker,

and I might decide to be a black sock-wearing,

ואני אולי אחליט להיות

אמנית עירונית שגורבת גרביים שחורות ואוהבת סופגניות.

urban, donut-loving artist.

What we do in hard choices is very much up to each of us.

מה שאנו עושים בבחירות קשות

תלוי במידה רבה מאד בכל אחת ואחד מאיתנו.

Now, people who don't exercise their normative powers in hard choices

אנשים שלא מפעילים את כוחם הנורמטיבי בבחירות קשות

are drifters.

הם נסחפים.

We all know people like that.

כולנו מכירים אנשים כאלה.

I drifted into being a lawyer.

נסחפתי להיות עורכת-דין.

I didn't put my agency behind lawyering.

לא הצבתי את עצמיותי מאחורי עריכת-הדין.

I wasn't for lawyering.

לא הייתי בעד עריכת-דין.

Drifters allow the world to write the story of their lives.

הנסחפים מאפשרים לעולם

לכתוב את סיפור חייהם.

They let mechanisms of reward and punishment --

הם מניחים למנגנוני שכר ועונש --

pats on the head, fear, the easiness of an option --

ליטופים על הראש, פחד, קלותה של אפשרות --

to determine what they do.

לקבוע מה יעשו.

So the lesson of hard choices:

לכן, הלקח הטמון בבחירות קשות

reflect on what you can put your agency behind,

משתקף בדבר שמאחוריו אתם מסוגלים להציב את עצמיותכם,

on what you can be for,

בדבר שאתם יכולים להיות בעדו,

and through hard choices,

ודרך הבחירות הקשות,

become that person.

להפוך לאדם זה.

Far from being sources of agony and dread,

הן בהחלט לא מקורות ליגון ולחשש:

hard choices are precious opportunities

בחירות קשות הן עבורנו הזדמנויות יקרות-ערך

for us to celebrate what is special about the human condition,

להעלות על נס את מה שמיוחד במצב האנושי,

that the reasons that govern our choices as correct or incorrect

את העובדה שהסיבות שקובעות אם הבחירות שלנו

נכונות או שגויות

sometimes run out,

אוזלות לפעמים,

and it is here, in the space of hard choices,

וכאן, במרחב הבחירות הקשות,

that we have the power to create reasons for ourselves

יש לנו הכוח

ליצור סיבות למען עצמנו

to become the distinctive people that we are.

כדי להפוך לבני האדם הייחודיים שאנחנו.

And that's why hard choices are not a curse

ולכן בחירות קשות אינן קללה,

but a godsend.

אלא מתת-אלוה.

Thank you.

תודה לכם.

[מחיאות כפיים]

(Applause)