Mosquitos, malaria and education | Bill Gates

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Uri Yaffe

I wrote a letter last week talking about the work of the foundation,

בשבוע שעבר כתבתי מכתב העוסק בעבודת הקרן,

sharing some of the problems.

ומפרט אחדות מהבעיות.

And Warren Buffet had recommended I do that --

וורן באפט הוא שהמליץ לי לעשות זאת-

being honest about what was going well, what wasn't,

לדבר בגילוי-לב על מה שמתנהל כשורה ומה שלא,

and making it kind of an annual thing.

ולהפוך זאת למעין מנהג שנתי.

A goal I had there was to draw more people in to work on those problems,

אחד היעדים שבמכתב, הוא למשוך עוד אנשים לעבוד על בעיות אלה,

because I think there are some very important problems

כי לדעתי יש כמה בעיות חשובות מאד

that don't get worked on naturally.

שלא זוכות לטיפול באופן טבעי.

That is, the market does not drive the scientists,

כי השוק איננו דוחף את המדענים,

the communicators, the thinkers, the governments

את אנשי-התקשורת, את ההוגים, את הממשלות

to do the right things.

לעשות את הדברים הנכונים.

And only by paying attention to these things

ורק ע"י הקדשת תשומת-לב לדברים אלה

and having brilliant people who care and draw other people in

ומציאת אנשים מבריקים שאיכפת להם, ושמושכים אחרים

can we make as much progress as we need to.

נוכל להשיג את ההתקדמות הנחוצה לנו.

So this morning I'm going to share two of these problems

אז הבוקר בכוונתי לשתף אתכם בשתיים מהבעיות האלה

and talk about where they stand.

ולספר מה המצב לגביהן.

But before I dive into those I want to admit that I am an optimist.

אך לפני שאצלול לתוכן, עלי להודות שאני אופטימיסט.

Any tough problem, I think it can be solved.

כל בעיה קשה - אני חושב שניתן לפותרה.

And part of the reason I feel that way is looking at the past.

וחלק מהסיבה שאני חש כך הוא כי אני מתבונן בעבר.

Over the past century, average lifespan has more than doubled.

במאה האחרונה, תוחלת-החיים הממוצעת הוכפלה ויותר.

Another statistic, perhaps my favorite,

סטטיסטיקה נוספת, אולי הכי חביבה עלי,

is to look at childhood deaths.

היא בתחום תמותת-הילדים.

As recently as 1960, 110 million children were born,

עד ממש 1960 נולדו 110 מיליון ילדים,

and 20 million of those died before the age of five.

ו-20 מיליון מהם מתו לפני גיל חמש.

Five years ago, 135 million children were born -- so, more --

לפני 5 שנים נולדו 135 מיליון ילדים - כלומר יותר -

and less than 10 million of them died before the age of five.

ופחות מ-10 מיליון מהם מתו לפני גיל חמש.

So that's a factor of two reduction of the childhood death rate.

כלומר צמצום במקדם של 2 בתמותת ילדים.

It's a phenomenal thing.

זה בלתי-רגיל.

Each one of those lives matters a lot.

כל אחת מנפשות אלה חשובה מאד.

And the key reason we were able to it was not only rising incomes

והסיבה המרכזית שהשגנו זאת אינה רק הגידול בהכנסה,

but also a few key breakthroughs:

אלא גם כמה פריצות-דרך חשובות:

vaccines that were used more widely.

נעשה שימוש נרחב יותר בחיסונים.

For example, measles was four million of the deaths

למשל, החצבת גרמה ל-4 מיליון מיתות

back as recently as 1990

עד 1990,

and now is under 400,000.

וכיום - פחות מ-400 אלף.

So we really can make changes.

כך שאנו באמת יכולים לעשות שינויים.

The next breakthrough is to cut that 10 million in half again.

פריצת-הדרך הבאה היא לצמצם אותם 10 מיליון לחצי.

And I think that's doable in well under 20 years.

ולדעתי זה ניתן לביצוע בהרבה פחות מ-20 שנה.

Why? Well there's only a few diseases

מדוע? מפני שיש רק מעט מחלות

that account for the vast majority of those deaths:

שאחראיות לרוב הגדול של מיתות אלה:

diarrhea, pneumonia and malaria.

שלשול, דלקת-ריאות ומלריה.

So that brings us to the first problem that I'll raise this morning,

וזה מביא אותנו לבעיה הראשונה שאעלה הבוקר,

which is how do we stop a deadly disease that's spread by mosquitos?

והיא, איך עוצרים מחלה קטלנית המופצת ע"י יתושים?

Well, what's the history of this disease?

ובכן, מה ההיסטוריה של מחלה זו?

It's been a severe disease for thousands of years.

היא היתה מחלה חמורה משך אלפי שנים.

In fact, if we look at the genetic code,

למעשה, אם נתבונן בקוד הגנטי,

it's the only disease we can see

זו המחלה היחידה שביכולתנו לראות

that people who lived in Africa

שאנשים החיים באפריקה

actually evolved several things to avoid malarial deaths.

ממש פיתחו כמה דברים כדי למנוע מוות ממלריה.

Deaths actually peaked at a bit over five million in the 1930s.

התמותה עלתה לשיא של קצת מעל 5 מיליון, בשנות ה-30.

So it was absolutely gigantic.

כך שזה דבר ממש ענקי.

And the disease was all over the world.

והמחלה התפשטה בכל העולם.

A terrible disease. It was in the United States. It was in Europe.

מחלה נוראה. היא היתה בארה"ב. היתה באירופה.

People didn't know what caused it until the early 1900s,

לא ידעו מה גורם לה, עד תחילת המאה העשרים,

when a British military man figured out that it was mosquitos.

כשאיש-צבא בריטי גילה שמדובר ביתושים.

So it was everywhere.

כך שהיא היתה בכל מקום.

And two tools helped bring the death rate down.

ושני כלים סייעו בצמצום התמותה.

One was killing the mosquitos with DDT.

האחד היה השמדת היתושים ב-DDT.

The other was treating the patients with quinine, or quinine derivatives.

השני - לטפל בחולים בכינין או בנגזרות של כינין

And so that's why the death rate did come down.

וזו הסיבה לירידה שיעור התמותה.

Now, ironically, what happened was

באופן אירוני, מה שקרה הוא,

it was eliminated from all the temperate zones,

שהמחלה חוסלה בכל האזור הממוזג,

which is where the rich countries are.

היכן ששוכנות הארצות העשירות.

So we can see: 1900, it's everywhere.

כך שאנו רואים שב-1900 היא בכל מקום.

1945, it's still most places.

ב-1945 היא עדיין במרבית המקומות.

1970, the U.S. and most of Europe have gotten rid of it.

ב-1970 - ארה"ב ורוב אירופה נפטרו ממנה.

1990, you've gotten most of the northern areas.

ב-1990 - ברוב האזורים הצפוניים.

And more recently you can see it's just around the equator.

ויותר לאחרונה רואים שהיא בערך סביב קו-המשווה.

And so this leads to the paradox that

כך שזה יוצר פרדוקס,

because the disease is only in the poorer countries,

שמכיוון שהמחלה נמצאת רק בארצות העניות יותר,

it doesn't get much investment.

לא משקיעים בה הרבה.

For example, there's more money put into baldness drugs

לדוגמה, משקיעים יותר כסף בתרופות נגד-התקרחות

than are put into malaria.

מאשר במלריה.

Now, baldness, it's a terrible thing.

אז נכון שהתקרחות היא דבר נורא.

(Laughter)

[צחוק]

And rich men are afflicted.

והגברים העשירים הם אלה שסובלים ממנה.

And so that's why that priority has been set.

לכן זה מה שקבע את סדר-העדיפויות.

But, malaria --

אבל במלריה-

even the million deaths a year caused by malaria

אפילו מיליון המיתות הנגרמות בשנה ע"י המלריה

greatly understate its impact.

כלל לא ממחישות את השפעתה.

Over 200 million people at any one time are suffering from it.

מעל 200 מיליון בני-אדם סובלים ממנה בכל רגע נתון.

It means that you can't get the economies in these areas going

זה אומר שאי-אפשר להניע את הכלכלה באזורים אלה

because it just holds things back so much.

מפני שעד כדי כך זה מעכב הכל.

Now, malaria is of course transmitted by mosquitos.

וכמובן שמלריה מועברת ע"י יתושים.

I brought some here, just so you could experience this.

הבאתי כמה לכאן, רק כדי שתוכלו לחוות זאת.

We'll let those roam around the auditorium a little bit.

נניח להם להתסתובב קצת באולם.

(Laughter)

[צחוק]

There's no reason only poor people should have the experience.

אין כל סיבה שרק העניים יחוו זאת.

(Laughter) (Applause)

[צחוק, מחיאות כפיים]

Those mosquitos are not infected.

יתושים אלה אינם נגועים.

So we've come up with a few new things. We've got bed nets.

אז יש לנו כמה דברים חדשים. יש לנו כילות.

And bed nets are a great tool.

כילה היא כלי נפלא.

What it means is the mother and child stay under the bed net at night,

זה אומר שהאם וילדיה נשארים מתחת לכילה בלילה,

so the mosquitos that bite late at night can't get at them.

כך שהיתושים שעוקצים מאוחר בלילה לא מגיעים אליהם.

And when you use indoor spraying with DDT

וכשמרססים בתוך הבית ב-DDT,

and those nets

ומשתמשים גם בכילות,

you can cut deaths by over 50 percent.

ניתן לצמצם את התמותה ביותר מ-50 אחוז.

And that's happened now in a number of countries.

וזה קורה עכשיו במספר ארצות.

It's great to see.

נהדר לראות את זה.

But we have to be careful because malaria --

אך עלינו להיזהר כי במלריה-

the parasite evolves and the mosquito evolves.

הטפילים מתפתחים, וגם היתושים מתפתחים.

So every tool that we've ever had in the past has eventually become ineffective.

כך שכל כלי שהיה לנו בעבר נעשה לבסוף לא-יעיל.

And so you end up with two choices.

ובסופו של דבר יש שתי ברירות.

If you go into a country with the right tools and the right way,

אם הולכים למדינה כלשהי עם הכלים הנכונים והגישה הנכונה,

you do it vigorously,

ועושים זאת בנחישות,

you can actually get a local eradication.

ניתן באמת להשיג הכחדה מקומית.

And that's where we saw the malaria map shrinking.

כך זכינו לראות את מפת המלריה מתכווצת.

Or, if you go in kind of half-heartedly,

או, אם הולכים בחוסר נחישות,

for a period of time you'll reduce the disease burden,

מפחיתים לזמן-מה את עומס המחלה,

but eventually those tools will become ineffective,

אך בסופו של דבר כלים אלה יאבדו את יעילותם,

and the death rate will soar back up again.

ושיעור התמותה ינסוק שוב.

And the world has gone through this where it paid attention and then didn't pay attention.

והעולם עבר זאת: הקדיש תשומת-לב, ואחר כבר הפסיק להקדיש תשומת לב.

Now we're on the upswing.

כעת אנחנו נמצאים בתנועה למעלה.

Bed net funding is up.

המימון לרכישת כילות נמצא בעלייה.

There's new drug discovery going on.

מגלים כיום תרופות חדשות.

Our foundation has backed a vaccine that's going into phase three trial

הקרן שלנו תמכה בפיתוח חיסון שנכנס לשלב השלישי של הניסויים,

that starts in a couple months.

שיתחילו בעוד כחודשיים,

And that should save over two thirds of the lives if it's effective.

ושיציל מעל שני-שלישים מכל הנפשות, אם יתגלה כיעיל.

So we're going to have these new tools.

כך שיהיו לנו הכלים החדשים הללו.

But that alone doesn't give us the road map.

אך זה לבדו לא נותן לנו את מפת-הדרכים.

Because the road map to get rid of this disease

כי מפת-הדרכים להיפטרות מהמחלה

involves many things.

כרוכה בדברים רבים.

It involves communicators to keep the funding high,

נחוצים אנשי-תקשורת שישמרו על גובה המימון,

to keep the visibility high,

שישמרו על שקיפות,

to tell the success stories.

שיספרו את סיפורי ההצלחה.

It involves social scientists,

נחוצים אנשי מדעי-החברה כדי שנדע

so we know how to get not just 70 percent of the people to use the bed nets,

איך להגיע למצב שלא רק 70 אחוז מהאנשים ישתמשו בכילות,

but 90 percent.

אלא 90 אחוז.

We need mathematicians to come in and simulate this,

אנו זקוקים למתמטיקאים שיתגייסו ויבצעו הדמיות,

to do Monte Carlo things to understand how these tools combine and work together.

וישתמשו בשיטת מונטה-קרלו, שנבין איך כלים אלה משתלבים ופועלים יחד.

Of course we need drug companies to give us their expertise.

ומובן שצריך שחברות התרופות יתנו את מומחיותן,

We need rich-world governments to be very generous in providing aid for these things.

שממשלות העולם העשיר יהיו נדיבות מאד בסיוע לכל אלה.

And so as these elements come together,

וככל שהגורמים האלה מצטברים,

I'm quite optimistic

אני אופטימי למדי

that we will be able to eradicate malaria.

שנוכל לחסל את המלריה.

Now let me turn to a second question,

כעת אפנה לשאלה השניה,

a fairly different question, but I'd say equally important.

שאלה שונה למדי, אך הייתי אומר חשובה באותה מידה.

And this is: How do you make a teacher great?

והיא: איך יוצרים מורים מעולים?

It seems like the kind of question that people would spend a lot of time on,

זו נראית שאלה מהסוג שמעניין אנשים רבים,

and we'd understand very well.

ושאנו מבינים היטב.

And the answer is, really, that we don't.

והתשובה היא, שזה לא באמת כך.

Let's start with why this is important.

הבה נתחיל בשאלה מדוע זה חשוב.

Well, all of us here, I'll bet, had some great teachers.

לכולנו כאן, אני מניח, היו כמה מורים מעולים.

We all had a wonderful education.

כולנו קיבלנו חינוך נפלא.

That's part of the reason we're here today,

זה חלק מהסיבה לכך שאנו נמצאים כאן היום,

part of the reason we're successful.

חלק מהסיבה לכך שאנו מצליחים.

I can say that, even though I'm a college drop-out.

למרות שלא סיימתי קולג', אני יכול לומר

I had great teachers.

שהיו לי מורים מעולים.

In fact, in the United States, the teaching system has worked fairly well.

למעשה, בארה"ב שיטת ההוראה פועלת טוב למדי.

There are fairly effective teachers in a narrow set of places.

יש מורים יעילים למדי במערך צר של מקומות.

So the top 20 percent of students have gotten a good education.

כך ש-20% מהתלמידים הטובים ביותר זכו לחינוך טוב,

And those top 20 percent have been the best in the world,

ואותם 20% טובים ביותר נעשו לטובים בעולם,

if you measure them against the other top 20 percent.

אם משווים אותם ל-20% הטובים ביותר האחרים.

And they've gone on to create the revolutions in software and biotechnology

והם יצרו את מהפכות התוכנה והביו-טכנולוגיה

and keep the U.S. at the forefront.

והם מחזיקים את ארה"ב בחזית.

Now, the strength for those top 20 percent

כוחם של ה-20% הטובים ביותר האלה

is starting to fade on a relative basis,

מתחיל להתפוגג מבחינה יחסית,

but even more concerning is the education that the balance of people are getting.

אך מדאיג יותר הוא החינוך שיתר האנשים מקבלים.

Not only has that been weak. it's getting weaker.

לא די שהוא היה עלוב, הוא אף נעשה עלוב יותר.

And if you look at the economy, it really is only providing opportunities now

ואם מתבוננים בכלכלה, היא באמת רק מספקת הזדמנויות

to people with a better education.

לאנשים בעלי השכלה טובה יותר.

And we have to change this.

ועלינו לשנות זאת.

We have to change it so that people have equal opportunity.

עלינו לשנות זאת כדי שאנשים יזכו בהזדמנות שווה.

We have to change it so that the country is strong

עלינו לשנות זאת כדי שהמדינה תהיה חזקה

and stays at the forefront

ותישאר בחזית הדברים

of things that are driven by advanced education,

שמונעים ע"י חינוך מתקדם,

like science and mathematics.

כמו מדעים ומתמטיקה.

When I first learned the statistics,

כשלמדתי לראשונה את הנתונים

I was pretty stunned at how bad things are.

הייתי די המום מכמה שהמצב גרוע.

Over 30 percent of kids never finish high school.

מעל 30% מהילדים לא מסיימים תיכון.

And that had been covered up for a long time

וזה הוסתר במשך זמן רב

because they always took the dropout rate as the number

כי תמיד חישבו את שיעור הנשירה, כהפרש

who started in senior year and compared it to the number who finished senior year.

בין מי שהתחילו את השנה האחרונה ואלה שסיימו אותה,

Because they weren't tracking where the kids were before that.

כי לא ניהלו מעקב היכן היו הילדים לפני כן.

But most of the dropouts had taken place before that.

אך רוב הנשירה אירעה לפני כן.

They had to raise the stated dropout rate

הם נאלצו להעלות את שיעור הנשירה המוצהר

as soon as that tracking was done

מיד לאחר מעקב זה

to over 30 percent.

ליותר משלושים אחוז.

For minority kids, it's over 50 percent.

בקרב ילדי מיעוטים, זה מעל חמישים אחוז.

And even if you graduate from high school,

וגם אם אתם מסיימים תיכון,

if you're low-income,

ואתם בעלי הכנסה נמוכה,

you have less than a 25 percent chance of ever completing a college degree.

יש לכם פחות מ-25% סיכוי לסיים את הקולג' עם תואר.

If you're low-income in the United States,

אם אתם בעלי הכנסה נמוכה בארה"ב,

you have a higher chance of going to jail

יש לכם סיכוי גבוה יותר להגיע לכלא

than you do of getting a four-year degree.

מאשר לסיים 4 שנות קולג' עם תואר.

And that doesn't seem entirely fair.

וזה לא לגמרי הוגן.

So, how do you make education better?

אז איך משפרים את החינוך?

Now, our foundation, for the last nine years, has invested in this.

הקרן שלנו השקיעה בכך בתשע השנים האחרונות.

There's many people working on it.

יש אנשים רבים שעובדים על זה.

We've worked on small schools,

עבדנו בבתי-ספר קטנים,

we've funded scholarships,

מימנו מלגות,

we've done things in libraries.

עשינו דברים בספריות.

A lot of these things had a good effect.

לדברים רבים מאלה היתה השפעה טובה.

But the more we looked at it, the more we realized that having great teachers

אך ככל שבדקנו זאת, הבנו שהמורים המעולים

was the very key thing.

הם המפתח.

And we hooked up with some people studying

יצרנו קשר עם כמה אנשים שחוקרים

how much variation is there between teachers,

את השונות בין המורים.

between, say, the top quartile -- the very best --

נניח, בין הרבעון העליון - הכי טובים -

and the bottom quartile.

והרבעון התחתון.

How much variation is there within a school or between schools?

מהי השונות בתוך בית-הספר או בין בתי-ספר?

And the answer is that these variations are absolutely unbelievable.

והתשובה היא שהשונות בהחלט לא תיאמן.

A top quartile teacher will increase the performance of their class --

הרבעון העליון של המורים יגדיל את ביצועי הכיתה,

based on test scores --

על סמך ציוני מבחנים,

by over 10 percent in a single year.

ביותר מ-10% בשנה אחת.

What does that mean?

מה זה אומר?

That means that if the entire U.S., for two years,

זה אומר שאם בכל ארה"ב, במשך שנתיים,

had top quartile teachers,

יהיו מורי רבעון עליון,

the entire difference between us and Asia would go away.

כל הפער בינינו לבין אסיה ייעלם.

Within four years we would be blowing everyone in the world away.

בתוך ארבע שנים נדהים את כל העולם.

So, it's simple. All you need are those top quartile teachers.

אז זה פשוט. צריך רק את אותם מורי רבעון עליון.

And so you'd say, "Wow, we should reward those people.

ודאי תאמרו, "וואו, עלינו לגמול לאנשים אלה.

We should retain those people.

עלינו לשמור על אנשים אלה.

We should find out what they're doing and transfer that skill to other people."

לגלות את הסוד שלהם ולהעביר מיומנות זו לאחרים."

But I can tell you that absolutely is not happening today.

אך ביכולתי לומר לכם שכיום זה בכלל לא קורה.

What are the characteristics of this top quartile?

מהם מאפייני הרבעון העליון הזה?

What do they look like?

איך הם נראים?

You might think these must be very senior teachers.

הייתם חושבים שהם ודאי מורים ותיקים מאד.

And the answer is no.

והתשובה היא לא.

Once somebody has taught for three years

מי שמלמד במשך שלוש שנים,

their teaching quality does not change thereafter.

איכות ההוראה שלו לא משתנה בהמשך.

The variation is very, very small.

השינוי הוא מאד מאד קטן.

You might think these are people with master's degrees.

הייתם חושבים שאלה אנשים בעלי תואר שני,

They've gone back and they've gotten their Master's of Education.

שהם המשיכו ללמוד והשיגו תואר M.A בחינוך.

This chart takes four different factors

התרשים הזה לוקח ארבעה גורמים נפרדים

and says how much do they explain teaching quality.

ומראה באיזו מידה הם מסבירים את איכות ההוראה.

That bottom thing, which says there's no effect at all,

הדבר הכי נמוך, מה שאומר שאין לו כלל השפעה,

is a master's degree.

הוא תואר M.A

Now, the way the pay system works is there's two things that are rewarded.

מערכת התגמול פועלת כך שמתוגמלים שני דברים.

One is seniority.

האחד הוא ותק.

Because your pay goes up and you vest into your pension.

השכר עולה ומשקיעים אותו בפנסיה.

The second is giving extra money to people who get their master's degree.

השני הוא תוספת שכר למי שהשיגו תואר M.A

But it in no way is associated with being a better teacher.

אך אין לכך שום קשר עם היותם מורים טובים יותר.

Teach for America: slight effect.

ללמד למען אמריקה: אפקט זעיר.

For math teachers majoring in math there's a measurable effect.

למורי מתמטיקה שזה מקצועם הראשי יש אפקט מדיד.

But, overwhelmingly, it's your past performance.

אך בצורה מוחצת, ביצועי העבר הם שקובעים.

There are some people who are very good at this.

יש אנשים שמאד טובים בכך.

And we've done almost nothing

ואנו כמעט לא עשינו דבר

to study what that is

כדי לחקור מהו סודם

and to draw it in and to replicate it,

להעתיקו מהם ולשכפלו,

to raise the average capability --

כדי להעלות את היכולת הממוצעת

or to encourage the people with it to stay in the system.

או לעודד את אלה שיש להם את זה להישאר במערכת.

You might say, "Do the good teachers stay and the bad teacher's leave?"

תשאלו: האם המורים הטובים נשארים והרעים עוזבים?

The answer is, on average, the slightly better teachers leave the system.

תשובה: בממוצע, המורים המעט יותר טובים עוזבים את המערכת

And it's a system with very high turnover.

וזו מערכת עם תחלופה רבה מאד.

Now, there are a few places -- very few -- where great teachers are being made.

יש מעט מקומות, מעט מאד מקומות, בהם מייצרים מורים מעולים.

A good example of one is a set of charter schools called KIPP.

דוגמה טובה לכך הוא מערך של בתי"ס שכורים בשם KIPP.

KIPP means Knowledge Is Power.

KIPP הם ראשי תיבות של 'ידע הוא כוח'.

It's an unbelievable thing.

זה דבר בלתי-יאומן.

They have 66 schools -- mostly middle schools, some high schools --

יש להם 66 בתי-ספר - הרוב חטיבת ביניים, כמה תיכונים -

and what goes on is great teaching.

ומתרחשת שם הוראה משובחת.

They take the poorest kids,

הם לוקחים את הילדים העניים ביותר,

and over 96 percent of their high school graduates go to four-year colleges.

ומעל 96% מבוגרי התיכונים שלהם ממשיכים ל-4 שנות קולג'.

And the whole spirit and attitude in those schools

וכל הרוח והגישה בבתי-ספר אלה

is very different than in the normal public schools.

שונים מאד מאשר בבתי-הספר הציבוריים הרגילים.

They're team teaching. They're constantly improving their teachers.

יש שם הוראת-צוות. הם משפרים בהתמדה את מוריהם.

They're taking data, the test scores,

הם לוקחים נתונים, את ציוני המבחנים,

and saying to a teacher, "Hey, you caused this amount of increase."

ואומרים למורה: "אתה הוא שהבאת לעלייה הזו."

They're deeply engaged in making teaching better.

הם עוסקים באופן מעמיק בשיפור ההוראה.

When you actually go and sit in one of these classrooms,

כשממש נכנסים ויושבים באחת הכיתות האלה,

at first it's very bizarre.

בהתחלה זה מאד מוזר.

I sat down and I thought, "What is going on?"

התיישבתי וחשבתי: מה קורה כאן?

The teacher was running around, and the energy level was high.

המורה התרוצצה סביב ורמת האנרגיה היתה גבוהה.

I thought, "I'm in the sports rally or something.

חשבתי לעצמי: "אני נמצא באיזו תחרות ספורט.

What's going on?"

מה קורה כאן?"

And the teacher was constantly scanning to see which kids weren't paying attention,

המורה כל הזמן בדקה לראות אם יש ילדים שאינם מרוכזים,

which kids were bored,

מי מהילדים משתעמם,

and calling kids rapidly, putting things up on the board.

היא קראה לילדים במהירות, העלתה דברים על הלוח.

It was a very dynamic environment,

זו היתה סביבה מאד דינמית,

because particularly in those middle school years -- fifth through eighth grade --

כי במיוחד בשנות הביניים, כיתות ה' עד ח',

keeping people engaged and setting the tone

לשמור על מעורבות הילדים ולהגדיר את האווירה,

that everybody in the classroom needs to pay attention,

שכל אחד בכיתה צריך להיות מרוכז,

nobody gets to make fun of it or have the position of the kid who doesn't want to be there.

איש לא עושה צחוק או תופס את תפקיד הילד שלא רוצה להיות שם

Everybody needs to be involved.

כולם צריכים להיות מעורבים.

And so KIPP is doing it.

כך ש-KIPP עושים זאת.

How does that compare to a normal school?

איך זה בהשוואה לבית-ספר רגיל?

Well, in a normal school, teachers aren't told how good they are.

בבית-ספר רגיל לא אומרים למורים כמה הם טובים.

The data isn't gathered.

לא אוספים נתונים.

In the teacher's contract,

החוזה של המורה

it will limit the number of times the principal can come into the classroom --

מגביל את מספר הפעמים שהמנהל יכול להיכנס לכיתה,

sometimes to once per year.

אפילו לפעם בשנה.

And they need advanced notice to do that.

והם עוד צריכים להודיע על כך מראש.

So imagine running a factory where you've got these workers,

תארו לעצמכם מפעל שבו העובדים,

some of them just making crap

שחלקם סתם מייצרים זבל,

and the management is told, "Hey, you can only come down here once a year,

אומרים למנהל: "מותר לך לבוא הנה רק פעם בשנה,

but you need to let us know, because we might actually fool you,

אך עליך להודיע לנו, כדי שנוכל לשטות בך,

and try and do a good job in that one brief moment."

ולעשות מלאכה טובה באותו רגע."

Even a teacher who wants to improve doesn't have the tools to do it.

אפילו אם המורים רוצים להשתפר, אין להם הכלים לכך.

They don't have the test scores,

אין להם ציוני המבחנים,

and there's a whole thing of trying to block the data.

ויש סיפור שלם של נסיון לחסום את הנתונים.

For example, New York passed a law

לדוגמה, ניו-יורק העבירה חוק

that said that the teacher improvement data could not be made available and used

לפיו נתוני השיפור של המורה לא יכולים להיות זמינים ואין לעשות בהם שימוש

in the tenure decision for the teachers.

כשיקול בהחלטה לגבי מתן קביעוּת למורים.

And so that's sort of working in the opposite direction.

כך שזו בעצם פעולה בכיוון ההפוך.

But I'm optimistic about this,

אך אני אופטימי בקשר לכך,

I think there are some clear things we can do.

לדעתי יש כמה דברים ברורים שעלינו לעשות.

First of all, there's a lot more testing going on,

ראשית, נעשות הרבה בדיקות,

and that's given us the picture of where we are.

והן נותנות לנו תמונה היכן אנו עומדים.

And that allows us to understand who's doing it well,

וזה מאפשר לנו להבין מי עושה זאת היטב,

and call them out, and find out what those techniques are.

ולזמן אנשים אלה ולמצוא מה השיטות שלהם.

Of course, digital video is cheap now.

וכמובן שוידאו דיגיטלי הוא זול היום.

Putting a few cameras in the classroom

לשים כמה מצלמות בכיתות

and saying that things are being recorded on an ongoing basis

ולקבוע שהכל יוקלט בצורה מתמדת

is very practical in all public schools.

זה דבר מאד מעשי בכל בתי-הספר הציבוריים.

And so every few weeks teachers could sit down

וכך כל כמה שבועות המורים יוכלו לשבת

and say, "OK, here's a little clip of something I thought I did well.

ולומר: "הנה סרטון קטן על משהו שלדעתי עשיתי היטב.

Here's a little clip of something I think I did poorly.

הנה סרטון קטן על משהו שלדעתי עשיתי גרוע.

Advise me -- when this kid acted up, how should I have dealt with that?"

תייעצו לי. כשילד פעל כך, מה היה עלי לעשות?"

And they could all sit and work together on those problems.

וכולם יכולים לשבת ולעבוד יחד על בעיות אלה.

You can take the very best teachers and kind of annotate it,

אפשר לקחת את טובי המורים ואיכשהו לציין זאת,

have it so everyone sees who is the very best at teaching this stuff.

כדי שכולם יראו מי הכי טוב בהוראת אותו חומר.

You can take those great courses and make them available

אפשר להפוך קורסים נהדרים אלה לזמינים

so that a kid could go out and watch the physics course, learn from that.

כך שהילד יוכל לצאת לקורס לפיזיקה וללמוד בו.

If you have a kid who's behind,

אם יש לכם ילד שאינו עומד בקצב,

you would know you could assign them that video to watch and review the concept.

תדעו שאפשר להטיל עליו לראות סרטון זה ולכתוב עליו.

And in fact, these free courses could not only be available just on the Internet,

ובעצם, קורסים חופשיים אלה יכולים להיות זמינים

but you could make it so that DVDs were always available,

לא רק באינטרנט, אלא שיהיו תמיד סרטי DVD זמינים,

and so anybody who has access to a DVD player can have the very best teachers.

וכל מי שיש לו גישה לנגן DVD יזכה למיטב המורים.

And so by thinking of this as a personnel system,

אז אם נחשוב על כך כעל מערכת של אנשי-סגל,

we can do it much better.

נוכל לשפר אותה בהרבה.

Now there's a book actually, about KIPP --

למעשה יש ספר אודות KIPP,

the place that this is going on --

היכן שכל זה קורה,

that Jay Matthews, a news reporter, wrote -- called, "Work Hard, Be Nice."

מאת ג'יי מתיוס, עיתונאי, שם הספר: "עבוד קשה ותהיה נחמד."

And I thought it was so fantastic.

ואני חשבתי שהוא כל כך נפלא.

It gave you a sense of what a good teacher does.

הוא נותן לכם מושג מה עושים המורים הטובים.

I'm going to send everyone here a free copy of this book.

אני אשלח לכל אחד כאן עותק של הספר בחינם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Now, we put a lot of money into education,

אנו משקיעים המון כסף בחינוך.

and I really think that education is the most important thing to get right

ואני באמת חושב שהחינוך הוא הדבר שהכי חשוב לתקן

for the country to have as strong a future as it should have.

כדי שלארץ זו יהיה עתיד חזק, כפי שהיא ראויה לו.

In fact we have in the stimulus bill -- it's interesting --

למעשה יש לנו חוק-תמריץ - זה מעניין

the House version actually had money in it for these data systems,

בגירסת בית-הנבחרים הוקצב בו כסף למערכות מידע אלה,

and it was taken out in the Senate

וזה הוצא ממנו ע"י הסנאט,

because there are people who are threatened by these things.

כי אלה אנשים שחשים מאוימים ע"י דברים כאלה.

But I -- I'm optimistic.

אך אני אופטימי.

I think people are beginning to recognize how important this is,

אני חושב שאנשים מתחילים לתפוס כמה זה חשוב,

and it really can make a difference for millions of lives, if we get it right.

ועשוי באמת להיות משמעותי למליוני נפשות, אם נעשה זאת היטב.

I only had time to frame those two problems.

היה לי זמן להציג רק את שתי הבעיות האלה.

There's a lot more problems like that --

יש עוד בעיות רבות כאלה:

AIDS, pneumonia -- I can just see you're getting excited,

איידס, דלקת-ריאות - אני רואה כמה אתם מתרגשים,

just at the very name of these things.

רק מעצם ציון שמות הדברים האלה.

And the skill sets required to tackle these things are very broad.

ומערכי הכישורים הנחוצים לטיפול בהם רחבים מאד.

You know, the system doesn't naturally make it happen.

אתם יודעים, המערכת מטבעה לא גורמת לכך לקרות.

Governments don't naturally pick these things in the right way.

הממשלות, מטבען, לא מטפלות היטב בדברים אלה.

The private sector doesn't naturally put its resources into these things.

הסקטור הפרטי, מטבעו, לא מפנה משאבים לדברים אלה.

So it's going to take brilliant people like you

כך שנחוצים אנשים מבריקים כמוכם

to study these things, get other people involved --

ללמוד דברים אלה, לערב אנשים נוספים

and you're helping to come up with solutions.

ונחוצה עזרתכם במציאת פתרונות.

And with that, I think there's some great things that will come out of it.

ובאופן זה ייצאו מכך לדעתי כמה דברים נהדרים.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]